אילון מאסק מול האפלה באיראן: בדיקת עובדות על 20,000 צלחות לוויין סודיות שמחברות מחדש אומה
הקדמה
דיווח ויראלי אחרון טען כי אלון מאסק "עקף" את ההאפלה הטוטאלית של האינטרנט באיראן על ידי הפעלת סטארלינק עבור 20,000 מסופי לוויין מוסתרים בתוך המדינה. הסיפור הדרמטי – שעולה על רקע סכסוך מתגבר בין איראן לישראל – מרמז כי לווייני SpaceX של מאסק שידרו אינטרנט לא מצונזר לאיראנים לאחר שהמשטר ניסה להפסיק את הגישה. לנוכח ההיסטוריה הידועה של איראן בתחום הצנזורה והפסקות האינטרנט, ולנוכח המוניטין המתחזק של סטארלינק כקו חיים דיגיטלי בעיתות משבר, טענה זו עוררה תשומת לב עולמית. אבל האם זה נכון? דוח זה בודק את כל הפרטים העובדתיים של הטענה באמצעות מקורות מהימנים ועדכניים. נבדוק מה באמת התרחש באיראן ביוני 2025, נבחן אם אכן פעלו 20,000 מסופי סטארלינק במחתרת, ונחפש אימות בתקשורת המרכזית, בקרב גורמים רשמיים ומומחי טכנולוגיה. לאורך הדרך, נחקור גם הקשר רחב יותר – מתפקיד סטארלינק באזורי עימות אחרים (כמו אוקראינה), דרך ההאפלה הדיגיטלית באיראן ועד ההשלכות הרחבות לחופש האינטרנט העולמי.
סטארלינק שובר את ההאפלה הדיגיטלית באיראן (יוני 2025)
באמצע יוני 2025, פרץ עימות צבאי פתאומי בין איראן לישראל. בעקבות תקיפות אוויריות ישראליות על מתקנים גרעיניים וצבאיים באיראן, הטילה ממשלת איראן השבתת אינטרנט ארצית – הפסקת תקשורת דיגיטלית שמטרתה לדכא מחאות ולשלוט בזרימת המידע ndtv.com timesofisrael.com. ב-14 ביוני, משרד התקשורת האיראני הודיע על "הגבלות זמניות" באינטרנט "עד שהמצב יתייצב", ובכך ניתק בפועל מיליוני אזרחים מהאינטרנט העולמי economictimes.indiatimes.com ndtv.com. בעבר, האזרח האיראני הושאר בהאפלה מוחלטת. הפעם, עם זאת, הסיוע הגיע מהחלל.
אלון מאסק התערב בתוך שעות. מנכ"ל SpaceX – שכבר בעבר הביע תמיכה בחופש האינטרנט באיראן – הודיע ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר) כי שירות האינטרנט הלווייני סטארלינק פעיל כעת מעל איראן iranintl.com timesofisrael.com. בציוץ קצר ב-14 ביוני, כתב מאסק: ”הקרניים פועלות.” iranintl.com timesofisrael.com ההודעה הזו אישרה כי הלוויינים של סטארלינק מקרינים חיבור אווירי לאיראן למרות ניתוק הרשת של המשטר. למעשה, מאסק "הפעיל את המתג" ולאפשר לכל מי שבידו מסוף סטארלינק לגלוש ברשת. פעילים איראנים פנו אליו בפומבי לעזרה כאשר ההפלה הייתה כמעט מוחלטת, והוא נענה. ”אלון מאסק אמר בשבת כי סטארלינק פעילה מעל איראן, וענה ב-X: 'הקרניים פועלות',” דיווח Iran International וציין כי זה קרה לאחר שמשתמש קרא לו להחזיר את הגישה בזמן ההאפלה iranintl.com.
חשוב לציין כי הפעלת סטארלינק לא חיברה מחדש באופן קסם את כל אזרחי איראן – רק אלה שבידם החומרה המיוחדת יכלו ליהנות מהחיבור. אבל הייתה לכך השפעה אסטרטגית מידית. דיווחים ממקורות כמו The Times of Israel אישרו כי צעדו של מאסק העניק קו תקשורת חיוני במהלך ההאפלה. עד 15 ביוני, סטארלינק כבר ”הופעלה באיראן לאחר שהממשלה ניתקה את האינטרנט בעקבות התקיפות הישראליות”, ואפשרה לחלק מהאוכלוסייה לשוב לרשת אף על פי ניסיונות הממשלה timesofisrael.com.
האפלת האינטרנט באיראן התרחשה בעת עימות צבאי שהלך והסלים. כוחות ישראלים תקפו משגרים גרעיניים ומתחים צבאיים באיראן, ואיראן הגיבה במטחי טילים לעבר ישראל economictimes.indiatimes.com ndtv.com. שני הצדדים מחליפים מתקפות, והחשש מהסלמה גובר. המשטר האיראני, שחשש מחוסר שקט פנימי ותיאום מחאה, ניסה ל”מנוע מרד מבפנים” על ידי ניתוק הגישה לאינטרנט ndtv.com. אבל סטארלינק של מאסק שיבשה את האסטרטגיה הזו. על ידי עקיפת תשתיות קרקעיות, אפשרה סטארלינק זרימת מידע מתמשכת. NDTV דיווחה: ”אלון מאסק הודיע כי סטארלינק… הופעלה באיראן לאחר שהמשטר הטיל מגבלות אינטרנט בארץ” כמענה לאגרסיה הישראלית ndtv.com. במילים אחרות, רשת לוויינית פרטית מילאה תפקיד שמדינות לא יכלו והשיבה, לפחות חלקית, את האיראנים אל העולם.
20,000 מסופי סטארלינק מוסתרים – מיתוס או מציאות?
בלב הטענה ניצב המספר 20,000 מסופי סטארלינק "שכבר מסתובבים בשוק השחור של איראן". אמנם קשה לוודא את המספר בפועל של צלחות הלוויין הללו, אך מספר מקורות מהימנים תומכים בגודל הסדר הזה. בסוף 2024 כתבים טכנולוגיים ואנליסטים בתעשייה העריכו כי עשרות אלפי מסופי סטארלינק נמצאים בשימוש באיראן, למרות שהשירות אסור רשמית. פורבס דיווח בדצמבר 2024: ”עד כ-20,000 בני אדם נהנים מגישה לאינטרנט מהיר [באמצעות סטארלינק] שכמעט בלתי אפשרי עבור הרפובליקה האסלאמית לצנזר” irantimes.com. האימוץ התת-קרקעי זינק מאז שמאסק איפשר לראשונה את השירות לאיראן ב-2022. אתר חדשות המתמקד באיראן סיכם: “השימוש בסטארלינק זינק בשנתיים האחרונות… כיום, עד כ-20,000 בני אדם נהנים מגישה לאינטרנט מהיר שכמעט בלתי אפשרי לצנזר.” irantimes.com. כלומר, כ-20,000 מסופי סטארלינק ככל הנראה פעלו בשטח איראן בסוף 2024, בעיקר דרך ערוצים בלתי-רשמיים.
צלחת סטארלינק מחתרתית מוצבת בטהראן, איראן, עם מגדל מילאד האיקוני ברקע time.com. פעילים שיתפו תמונות כאלה בסוף 2024 כהוכחה לכך שמסופי סטארלינק אכן קיימים באיראן, למרות האיסור הממשלתי. הצלחות, שהוברחו בשווקים שחורים, העניקו גישה בלתי מצונזרת שלא היה קל למשטר לנתק.
דיווחים עצמאיים של גופי תקשורת מהגולה האיראנית מחזקים את המספרים הללו. בספטמבר 2024 דיווחה Iran International שמומחה העוקב אחר התפשטות סטארלינק באיראן ”מעריך שכבר קיימים בין 10,000 ל-20,000 מסופים” לפי נתונים מסוחרים ואנשי טכנאות העוסקים בהברחה iranintl.com. בתחילת 2025 אף דווח בתעשייה האיראנית על מספרים גבוהים בהרבה: למעלה מ-100,000 משתמשים שנהנים מאינטרנט לווייני. ראש ועדת תשתיות הסחר האלקטרוני של איראן, פויה פירחוסיינלו, אמר בינואר 2025 לתקשורת המקומית כי "למעלה מ-30,000 משתמשים ייחודיים מנצלים אינטרנט לווייני, מה שמעיד שמספר המשתמשים הכולל [בסטארלינק] עולה על 100,000." iranintl.com iranintl.com. (ככל הנראה מדובר על שיתוף מסוף בודד בין כמה אנשים – למשל צלחת סטארלינק אחת לעל גג שמשרתת מספר משפחות – ולא 100 אלף מכשירים שונים.) אף כי הנתון של 100 אלף טרם אומת חיצונית, הוא תואם לזינוק דרמטי ב-2024; אותו גורם ציין כי השימוש באינטרנט לווייני באיראן גדל פי 20 במשך השנה iranintl.com. לשם השוואה, פורבס העריך את המספר ב-20 אלף חודש קודם iranintl.com, ומדובר בקצב גידול מסחרר בשוק המחתרתי של סטארלינק.
מה שברור הוא שאלפי מסופים של סטארלינק אכן הוברחו בהיחבא לאיראן מאז 2022. יחידות אלו מוברחות לרוב ממדינות שכנות (כמו מחוז כורדיסטן שבעיראק, טורקיה או מדינות המפרץ הפרסי), משום ש-SpaceX אינה יכולה לשלוח אותם באופן חוקי לאיראן iranintl.com time.com. החזקה של מסוף כזה היא מסוכנת – הרשויות באיראן רואות בציוד לווייני בלתי מאושר ככלי בלתי חוקי, והחזקה בו עלולה לזכות את המשתמש באישומי ריגול iranintl.com time.com. במקרה אחד, כוחות הביטחון האיראנים החרימו 22 צלחות סטארלינק בנובמבר 2023, וטענו כי מדובר במכשירים שסופקו על ידי ה-CIA למתנגדי המשטר iranintl.com. למרות סכנות אלה, הביקוש זינק בקרב איראנים טכנולוגיים ופעילים. המחירים בשוק השחור גבוהים מאוד: ערכות סטארלינק מחודשות עולות 700 עד 2,000 דולר (לעומת כ-250 דולר מחיר קמעונאי בארה"ב), והמנוי החודשי של $70–$110 משולם בדרכים עוקפות מורכבות בשל הסנקציות irantimes.com iranintl.com. עלויות אלה מגבילות את הגישה לסטארלינק למעטים וזכאים – מציאות שמאסק עצמו הודה בה. בסטנדרטים איראניים, זהו מוצר יוקרה: “(שכר חודשי ממוצע באיראן הוא סביב $250),” נכתב בפורבס, מה שממחיש שמנוי לסטארלינק שווה כמעט לשכר חודשי מלא של איראני ממוצע irantimes.com.אז האם מאסק “עוקף” את ההאפלה עם 20,000 מסופים? למעשה, כן – אך בעקיפין. תפקידו של מאסק היה להפעיל את אות סטארלינק מעל איראן (דבר שהוא יכול לעשות חד-צדדית בתוכנה), ולאפשר בכך את השירות. המסופים הפיזיים כבר היו על הקרקע, מוסתרים בבתים ומחסות על ידי איראנים יוזמתיים. כשהשירות הופעל, מסופים אלה – במספר לא ידוע, אך סביר שמדובר בעשרות אלפים – התחברו מיידית והחזירו את המשתמשים שלהם לאינטרנט העולמי. אנליסט תעשייה אמר ל-The Economic Times כי “מעריכים שיש כ-20,000 מסופי סטארלינק באיראן דרך השוק השחור”, וזה בדיוק מה שהפך את ההפעלה של מאסק לקריטית economictimes.indiatimes.com. ללא אותה רשת סמויה של צלחות, אותות סטארלינק לא היו מקבלים. מאסק למעשה שחרר אינטרנט מחתרתי שהמתין לשימוש. זה תואם לתיאור בכתבה הוויראלית: סטארלינק התחיל לשדר אינטרנט לא מצונזר לכ-20,000 מסופים מחתרתיים במהלך ההאפלה journee-mondiale.com journee-mondiale.com. ייתכן שמספרי המסופים לא מדויקים, אך דיווחים אמינים מרובים מאשרים את קנה המידה וההשפעה.חשוב לציין ש20,000 מסופים הוא עדיין שבריר זעיר מאוכלוסיית איראן (פחות מ-0.03% מתוך כ-85 מיליון איש). ההאפלה לא הופכת בכך לחסרת תוקף עבור כולם – רוב האיראנים נותרו ללא גישה, והשתמשו רק בתקשורת נשלטת על ידי המדינה. עם זאת, אותם אלפים שבידיהם צלחות סטארלינק הפכו פתאום לקו חיים מידע חיוני. הם יכלו לצרוך חדשות לא מצונזרות, לתקשר ברשתות חברתיות ובאפליקציות מוצפנות, ולשתף עדכונים מתוככי איראן. במדינה שמנסה לשמר “מסך ברזל אינטרנטי”, זו תופעה חסרת תקדים. בכירים איראנים הודו כי הגעת סטארלינק יצרה אתגרים חדשים. שר התקשורת האיראני הזהיר בעבר ששירות לא מצונזר כמו של סטארלינק “מייצג דור חדש של גישה לאינטרנט שלא ניתן לצנזר על ידי הממשלה” irantimes.com. אכן, לווייני סטארלינק במסלול לווייני נמוך (LEO) עוקפים את נקודות החסימה (ספקי אינטרנט לאומיים ומרכזי תקשורת) שבהן הרגולטורים שולטים journee-mondiale.com journee-mondiale.com. כפי שנאמר במאמר הוויראלי, “צנזורה אינטרנטית מסורתית מתבססת על שליטה בתשתית פיזית… לווייני סטארלינק מייתרים נקודות שליטה אלו.” journee-mondiale.com הצנזורים באיראן גילו ש“אין באפשרותם פשוט ‘לכבות’ אותות לוויין חיצוניים” בלי ציוד חסימה או שיבוש מתוחכם journee-mondiale.com.ציר זמן למעורבות סטארלינק באיראן
על מנת לאמת טוב יותר את הטענה, רצוי לעקוב אחר הדרך שהובילה לנקודת הציון ביוני 2025. להלן ציר זמן של האירועים המרכזיים, מגובה במקורות אמינים, אשר עוקב אחרי מסעה של סטארלינק באיראן מהרעיון עד המימוש:
| תאריך | אירוע ואבן דרך |
|---|---|
| נובמבר 2019 | איראן מטילה האפלה כמעט מוחלטת על האינטרנט במהלך הפגנות ארציות. מיליונים מנותקים כשבוע. (אין סטארלינק בשלב זה.) הדבר מנבא את הטקטיקות העתידיות. |
| ספטמבר 2022 | בעקבות הפגנות המוניות לאחר מותה של מהסא אמיני, משרד האוצר האמריקאי מעדכן את הסנקציות כדי לתמוך בחופש הגישה לאינטרנט באיראן reuters.com reuters.com. אילון מאסק מצייץ "סטארלינק פועל כעת באיראן", כתגובה לקריאה מצד גורמים אמריקאיים (כה"מ בלינקין) לעזור לאיראנים להישאר מקוונים reuters.com. מאסק מאשר ש-SpaceX תבקש אישורים במידת הצורך reuters.com. |
| אוקטובר–דצמבר 2022 | אותות סטארלינק הופכים לנגישים באיראן. מסופים מוברחים מתחילים להגיע. מאסק מציין שבסוף דצמבר יש כבר "כ-100 סטארלינק פעילים באיראן" reuters.com reuters.com. איגוד הטלקום בטהראן מעריך כ-800 מכשירים שהוברחו עד ינואר 2023 iranintl.com. |
| 2023 | התעבות מתחת לפני השטח: פעילים איראנים וארגונים מחו"ל יוצרים רשת הברחת ערכות סטארלינק חרף הסיכונים time.com time.com. הממשלה מגישה תלונה ל-ITU (אוקטובר 2023) כדי לקבוע שסטארלינק לא חוקי באיראן ללא רישיון iranintl.com. כוחות ביטחון מחרימים יחידות סטארלינק ועוצרים משתמשים בהיתפסם iranintl.com. אף על פי כן, השימוש מתפשט בשקט. |
| נובמבר 2024 | בתפנית דיפלומטית מפתיעה, אילון מאסק נפגש עם שגריר איראן באו”ם בניו יורק (מדווח ב-The New York Times). הם דנים בדרכים ל"הפחתת מתיחויות בין איראן לארה"ב" reuters.com. פגישה צדדית זו – על רקע מינויו של דונלד טראמפ לנשיא ומינויו של מאסק ליועץ – מרמזת שמעורבותו של מאסק חורגת מעבר לטכנולוגיה בלבד. (משרד החוץ האיראני הכחיש רשמית שהפגישה התקיימה dw.com.) |
| דצמבר 2024 | פורבס מדווח על כ-20,000 משתמשי סטארלינק באיראן, בזכות "שוק שחור פורח" ורשתות הברחה של פעילים irantimes.com. האור הירוק מהממשל האמריקאי (General License D-2) אפשר זאת בכך שפטור ציוד אינטרנט לווייני מהסנקציות reuters.com. סטארלינק הופכת לכלי מוכר עבור החברה האזרחית באיראן, אך עדיין יקר מאוד (מחירים בשוק המשני כ-1,000$) irantimes.com. |
| ינואר 2025 | פקיד IT איראני טוען שלמעלה מ-100,000 בני אדם משתמשים בסטארלינק או בשירותים דומים, מה שמעיד על גידול מהיר iranintl.com iranintl.com. (סביר שכל מסוף משרת כמה משתמשים.) הוא מזהיר כי "זה מדליף מיליוני דולרים במט"ח" ומחליש את כלכלת האינטרנט המבוקרת של איראן iranintl.com. באותו זמן, איראן מפעילה לחצים ב-ITU לחייב את סטארלינק לנטרל מסופים ללא רישיון במדינה. באפריל 2025, ה-ITU נענה בחלקו לאיראן ומורה לסטארלינק לכבד את "הריבונות הטריטוריאלית" ולזיהות ולנטרל מסופים בלתי חוקיים wanaen.com wanaen.com. (ארה"ב דוחה את רעיון האכיפה, וטוענת שאכיפת גבולות אינה בתחום הסמכות של ה-ITU wanaen.com.) |
| 14 ביוני 2025 | הסכסוך ישראל–איראן מתפרץ. ישראל מבצעת תקיפות נרחבות במתקנים גרעיניים באיראן וגורמת למות קצינים; איראן יורה טילים לערים ישראליות jpost.com ndtv.com. בחשש מהפרות סדר, טהראן מורה על האפלה ארצית באינטרנט – הניתוק קרוב לאפס מוחלט jfeed.com. אילון מאסק מפעיל את סטארלינק מעל איראן ומצייץ "הקרניים פועלות". אלפי צלחות סטארלינק מוסתרות בבתים ברחבי איראן מתחברות מיידית, "משדרות אינטרנט לא מצונזר" חרף הסגר שהמשטר ניסה להטיל ndtv.com economictimes.indiatimes.com. זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה שרשת לוויינית פרטית שיבשה בזמן אמת האפלה ממשלתית. |
| 15–18 ביוני 2025 | תגובות עולמיות מגיעות. פעילים איראנים משבחים את השחזור הגישה אך פונים למאסק בבקשה לבטל את דמי המנוי הגבוהים (100$+) כדי לאפשר ליותר איראנים להתחבר uniladtech.com uniladtech.com. עצומה תחת הכותרת “אילון מאסק: קיים את הבטחתך לעם האיראני” זוכה לתמיכה, ומציינת שרבים אינם יכולים להרשות לעצמם סטארלינק או לשלם עקב סנקציות uniladtech.com uniladtech.com. משטר איראן מגנה את המהלך כ"התערבות מידע בתמיכת ארה"ב" ומגביר את מאמצי האיתור והחרמת הצלחות. במערב דנים בתקדים בו מנכ”ל טכנולוגיה מנטרל בפועל השבתה ריבונית באינטרנט. |
טבלה: אירועים מרכזיים במעורבות סטארלינק בגישה לאינטרנט באיראן, 2019–2025, בצירוף הוכחות.
תגובות הממשלה והמומחים
התקשורת המרכזית ובכירים אישרו את העובדות המרכזיות בסיפור סטארלינק-באיראן. לדוגמה, סוכנויות כמו רויטרס ו-BBC דיווחו על הפעלת סטארלינק ע"י מאסק גם ב-2022 וגם ב-2025. בסוף 2022, רויטרס דיווחה על התחייבותו של מאסק לספק סטארלינק כחלק ממאמץ בתמיכת ארה"ב למען “חופש אינטרנט וזרימת מידע חופשית” לאיראנים במהלך מחאת מהסה אמיני reuters.com. בדצמבר 2022, מאסק אישר פומבית שכמעט 100 מסופים פועלים באיראן reuters.com. קדימה ליוני 2025, ומספר כלי תקשורת – החל מ-The Jerusalem Post ועד NDTV ושיתופי רויטרס – דיווחו כי מאסק הפעיל את סטארלינק בתגובה להשבתת האינטרנט באיראן ndtv.com jpost.com. התקשורת הממסדית באיראן גם הודתה בכך בעקיפין; סוכנות הידיעות ISNA פרסמה את הודעת משרד התקשורת על המגבלות ברשת והבטיחה שיבטלו אותן כשהסדר ישוב ndtv.com, מה שמכיל הכרה מרומזת בכך שהמטרה היא למנוע זרימת מידע בעת הסכסוך.
אנליסטים טכנולוגיים וארגוני זכויות אדם התייחסו לחשיבות הנוכחות של סטארלינק באיראן. Freedom House, בדו"ח Freedom on the Net לשנת 2024, דירגה את איראן כאחד מהמשטרים המגבילים ביותר לאינטרנט בעולם (שלישית מהסוף עולמית) וציינה את נטיית המשטר ל“הפללת מחאה מקוונת” iranintl.com. הופעת האינטרנט הלווייני נתפסת כאנטי-דיכוי פוטנציאלי. “החדירה של סטארלינק לאיראן חשובה כי זו גישה חדשה לאינטרנט שאי אפשר לצנזר על-ידי הממשלה,” הסביר סיירוס פאריוור, כתב בכיר ב-Forbes, והדגיש את הפוטנציאל לשינוי כללי המשחק אם המחיר ירד irantimes.com. פעילים באיראן מחזקים תקווה זו – סטארלינק, לדבריהם, הוא “חמצן” למי שנחנקים מהאפלת מידע time.com time.com. במהלך מחאת 2022 נחסמו או הואטו משמעותית מסרים מוצפנים ו-VPNים; סטארלינק נותן ערוץ לא מצונזר שקשה למדינה לחסום.
עם זאת, משקיפים מזהירים גם מפני הסכנות. החזקת מסוף סטארלינק באיראן עלולה להיות מסוכנת מאוד. כפי שאמר אחד הפעילים, “החזקה של ציוד תקשורת לא מאושר יכולה להפוך אותך בעצם למרגל [בעיני המשטר]” time.com. משמרות המהפכה וכוחות הביטחון באיראן דווח שנמצאים עם עיניים פקוחות על הציוד המובחן של סטארלינק במחסומים, במיוחד בפרובינציות גבול time.com. העונשים יכולים להיות דרקוניים – מי שנתפס עלול להיות מואשם בריגול. אתר איראן-ווייר (אתר זכויות אדם ועיתונות) פרסם שגם בעלות על טלפון לווייני או ראוטר VPN גרמה למאסרים; אנטנה של סטארלינק, בהיותה בולטת, היא “ראיה” מספיקה לאישומים חמורים. האזהרה שהופיעה במאמר שזכה לתפוצה רחבה על סיכון למעקב מוגבר ואף סכנת חיים – מדויקת לצערנו journee-mondiale.com journee-mondiale.com. פעילים סיפרו למגזין TIME שבשביל מי שנחשף עם סטארלינק, “זה פשוט עניין של חיים ומוות… אם נתפסת, אין אמצע” time.com time.com. זה מדגיש שבעוד שסטארלינק משחררת אנשים מצנזורה קיברנטית, היא גם הופכת אותם ליעד פיזי עבור משטר חשדן.
בזירה הבינלאומית, הנהגת איראן זועמת על חדירת סטארלינק. טהראן הגישה תלונות רשמיות לאיגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי של האו"ם, בטענה ש-SpaceX מפרה את הריבונות האיראנית בהענקת שירותים ללא רישיון iranintl.com. באפריל 2025, ה-ITU אף קיבל חלק מעמדת איראן, ופסק שסטארלינק “לא תספק שירותים בשטח איראן ללא אישור” ואף תרמה לסיוע בזיהוי מסופים לא מורשים wanaen.com wanaen.com. (היכולת לאכוף זאת היא סיפור אחר – SpaceX ובכירים אמריקאים טוענים שמעקב אחרי ציוד מוברח “אינו בתחום סמכותו” של כל רגולטור תקשורת wanaen.com.) תסכולה של איראן ברור – כשהיא מאבדת שליטה על המידע, היא חוששת מ“מרד דיגיטלי” שאינה יכולה לדכא. הממשלה ניסתה גם שיטות גסות יותר: דיווחים מצביעים על ניסיונות לשבש אותות סטארלינק או נתוני GPS. בעיתות מחאה, המשטר משבש שידורי טלוויזיה לוויינית; ייתכן שניסיונות דומים ייפנו לעבר סטארלינק, אף שלחסום תדרים של עשרות לווייני LEO בתנועה זו משימה טכנית קשה journee-mondiale.com iranintl.com. למרות זאת, משתמשי סטארלינק באיראן דיווחו לעיתים על הפסקות זמניות שייתכן ונגרמות מהפרעות מקומיות (למשל משבשים רדיו חזקים) – משחק חתול ועכבר בין אזרחים מתקדמים טכנולוגית לצנזורים של המדינה.
פעילים וארגוני זכויות אדם התומכים בחופש אינטרנט שיבחו ברובם את הפוטנציאל של סטארלינק באיראן – אך דורשים גם נגישות גבוהה יותר. מכשול משמעותי הוא המחיר. באמצע יוני 2025, כאשר הידיעות על הפעלת סטארלינק התפשטו, קואליציה של פעילים פתחה עצומה בפלטפורמת Ekō בדרישה ממאסק לוותר על דמי המנוי החודשיים באיראן uniladtech.com. לטענתם, אין טעם בהכרזה שאיראנים מחוברים אם רק העשירים יכולים להיות מקוונים. “אפילו אלה שיכולים להרשות לעצמם $110 לא מחזיקים כרטיס אשראי בינלאומי לשלם בו,” נכתב בעצומה, בהתייחסות לכך שסנקציות אמריקאיות חוסמות בנקים איראניים uniladtech.com uniladtech.com. הפעילים מזכירים שלמען אוקראינה שסועת המלחמה, SpaceX ויתרה על העלות וסיפקה מסופים ללא תשלום (בעזרת מימון מארה"ב/אירופה) uniladtech.com time.com. הם קוראים לו לפעול כך גם עבור העם האיראני הנתון במצור: “אילון רוצה לקבל קרדיט על חיבור העם האיראני, אבל הוא בוחר במראית עין על פני מהות… לכל הפחות צריך לוותר על דמי מנוי חודשיים באיראן.” uniladtech.com uniladtech.com. בעת פרסום דיווח זה, מאסק לא התחייב לכך בפומבי, וסטארלינק באיראן נותר לא חוקי להלכה ויקר מאוד לרוב האיראנים. אולם הלחץ הציבורי מדגיש נקודה קריטית – האינטרנט הלווייני יכול להיות באמת דמוקרטי רק אם הוא נגיש לאזרחים ממוצעים, ולא רק למי שיכול לרכוש אותו בכסף רב בשוק השחור.
התקדימים של סטארלינק: מאוקראינה לאיראן
רשת סטארלינק של אילון מאסק כבר עמדה בעבר במוקד הגיאופוליטיקה. המלחמה באוקראינה הייתה המקרה המרכזי הראשון שבו סטארלינק שימשה תשתית קריטית באזור לחימה, והציבה תקדימים חשובים הרלוונטיים גם למקרה האיראני. יומיים בלבד לאחר תחילת הפלישה הרוסית המלאה לאוקראינה (פברואר 2022), כאשר הצבא הרוסי פגע בתשתיות התקשורת האוקראיניות, מאסק נענה לבקשת שר הדיגיטל של אוקראינה להפעיל את סטארלינק שם reuters.com. בתוך שבועות, אלפי מסופים של סטארלינק הגיעו לאוקראינה – חלקם נתרמו על ידי SpaceX, ורבים מהם מומנו על ידי ממשלות מערב ותורמים פרטיים. עד מרץ 2022 נראו צלחות סטארלינק על גגות ערים אוקראיניות מופגזות ועל יד תעלות לחימה, כשהן שומרות על החיבור לאינטרנט היכן שניתוק כבלי הסיבים מנע תקשורת time.com. בסופו של דבר, עשרות אלפי יחידות נפרסו. ראוי לציין כי פולין לבדה סיפקה 20,000 ערכות סטארלינק לאוקראינה במהלך המלחמה ושילמה על תחזוקתן, כדי לתמוך בקישוריות האוקראינית reuters.com. הדבר מדגיש כיצד במצבי עימות גלוי פעלו ממשלות בעלות ברית לצד מאסק כדי לממן ולחלק את הטכנולוגיה.
השפעת סטארלינק באוקראינה הייתה עמוקה: היא “החליפה באופן אפקטיבי את האינטרנט שקרס במהלך הפלישה הרוסית,” כפי שציין מגזין TIME time.com. כוחות בחזית השתמשו בה לתקשורת מאובטחת ולתפעול רחפנים; אזרחים השתמשו בה כדי ליצור קשר עם יקיריהם ולהעביר תיעוד מהמלחמה לעולם החיצון. עם זאת, היא עוררה גם מחלוקות. כיוון שסטארלינק היא מיזם פרטי הנמצא בשליטת מאסק, התעוררו שאלות בנוגע לאמינות ולשליטה. באוקטובר 2022 טען מאסק כי SpaceX “לא יכולה לממן את סטארלינק באוקראינה ללא הגבלה” וביקש מהממשל האמריקאי לממן זאת, מה שעורר דיון אודות כוחו של מיליארדר על קישוריות של אומה reuters.com. (זמן קצר לאחר מכן, הוא הפך את ההחלטה והצהיר כי סטארלינק תמשיך לפעול באוקראינה “חינם”, לפחות לתקופה מסוימת, והפנטגון נכנס לתמונה ומימן חלק מהעלויות.) ב-2023 דווח כי מאסק סירב לבקשות אוקראיניות מסוימות להרחיב את כיסוי סטארלינק גם לאזורי התקפה (כמו סביב חצי האי קרים), דבר המשקף את כוחו הבלעדי לקבוע היכן פועלת הרשת. אירועים אלו הדגישו את הדילמה: סטארלינק יכולה להציל חיים בסכסוכים, אך מהווה גם נקודת כשל מרכזית אם הבעלים יחליט לצמצם שירות או במקרה של סכסוך פוליטי.
כיצד זה מתקשר לאיראן? גם במקרה האיראני מתבררת היכולת וגם הסיכונים של אינטרנט עולמי בבעלות פרטית. מצד אחד, סטארלינק סיפקה פתרון שערוצים דיפלומטיים או הומניטריים מסורתיים לא יכלו להציע. אף ממשלה או ארגון סיוע לא היו מסוגלים לעקוף את ההאפלה באיראן במהירות כמו SpaceX – ציוץ אחד של מאסק וכמה לחיצות על מקלדת אפשרו ל-20,000 מסופים להתחבר. למהירות ולגמישות כזו אין תקדים; “החלטות של המגזר הפרטי הנמדדות בשעות” עקפו את זמני התגובה הממשלתיים הנמדדים בימים journee-mondiale.com journee-mondiale.com. זהו מקרה בולט בו הטכנולוגיה הופכת למעין מדיניות חוץ בפועל. עם זאת, המשמעות היא גם ריכוז עצום של כוח בידיו של מאסק. כיום, אילון מאסק למעשה מהווה שער הכניסה לאינטרנט בשתי מדינות מוכות מלחמה (אוקראינה ועכשיו גם איראן) – דמות פרטית, לא נבחרת וללא מנגנוני פיקוח, ששיקול דעתה או אינטרסים עסקיים עלולים לקבוע את הגישה לאינטרנט עבור מיליונים. שאלות אלו אינן תיאורטיות: מה יקרה אם מאסק יתנגד למטרות של קבוצה מסוימת? מה אם לחצים פוליטיים או איומים משפטיים יביאו את SpaceX לכבות את השירות? החששות הללו הועלו באוקראינה והם בהחלט מטרידים גם את פעילי החופש באיראן.
משטרים סמכותניים מגיבים לפריסות סטארלינק כאל איום חדש. רוסיה הזהירה בגלוי שמערב יתקוף לוויינים מסחריים המשמשים בלחימה (כמו סטארלינק) והם עלולים להפוך “למטרות לגיטימיות למתקפה תגמולית.” reuters.com באוקטובר 2022 אמר בכיר רוסי לאו"ם כי תשתית “כמעט אזרחית” עשויה להיות מטרה לגיטימית אם היא מסייעת לאוקראינה reuters.com reuters.com. הכוונה לסטארלינק כמעט גלויה, ורוסיה אף ניסתה לשבש את אותות סטארלינק בשדה הקרב (SpaceX דיווחה כי נדרשה לעדכן את התוכנה במהירות כדי להדוף לוחמה אלקטרונית רוסית) reuters.com reuters.com. באותה מידה, גורמי מודיעין או צבא איראניים עלולים להתייחס למסופי סטארלינק ככלי ריגול או תקשורת צבאית – למעשה, כל מי שמחזיק צלחת ייתפס כלוחם אויב. זהו מצב מסוכן. הוא עלול להביא לכך שחברות טכנולוגיה או תשתיותיהן יהפכו למטרה בעימותים, ובכך יטשטש ההבדל בין אזרח ללוחם. גם לווייני SpaceX עצמם עשויים להיפגע (אם כי השמדת לוויינים היא מהלך קיצוני ומסלים – ובשנת 2022 התבדח מאסק ש“אם ינסו להשמיד אותם, זה לא קל” בהתחשב בקונסטלציית הלוויינים הקטנים של סטארלינק שמונה אלפים).
מעבר לאוקראינה, היו שימושים קטנים יותר בסטארלינק באסונות או הפסקות חשמל שמחזקים את חשיבותו. לדוגמה, כאשר המלחמה בסודן ב-2023 ניתקה את שירותי התקשורת לשבועות, אזרחים סודנים הצליחו להשיג מסופי סטארלינק כדי להתחבר מחדש reuters.com. בהתפרצות הגעשית בטונגה ב-2022 הוטסו ערכות סטארלינק כדי להחזיר את הגישה לאינטרנט. מקרים אלה מדגימים שוב כי אינטרנט לווייני מסוגל לאפשר קישוריות כאשר תשתיות קונבנציונליות נהרסות או מנותקות במכוון. המקרה האיראני ייחודי כיוון שניתוק האינטרנט היה מכוון (כלי של דיכוי פוליטי), ושחקן פרטי למעשה עוקף את פעולת המדינה. זהו תקדים עוצמתי: בפעם הבאה שממשל סמכותני יורה על האפלת אינטרנט – בסוריה, מיאנמר או בכל מקום אחר – יישמעו קריאות להפעיל את סטארלינק או מערכות דומות.
הצנזורה האיראנית והשפעת סטארלינק
המשטר באיראן נוקט שנים רבות בגישה נוקשה לשליטה במרחב הסייבר. צנזורת האינטרנט באיראן כוללת חסימה של אלפי אתרים (מרשתות חברתיות כמו טוויטר, פייסבוק ואינסטגרם ועד לאתרי חדשות רבים), האטת מהירות ומעקב אחרי הפעילות ברשת. בתקופות רגישות, הממשלה לא מהססת להפעיל ניתוקים כמעט מוחלטים. בשנה אחת בלבד, 2022, ארגון זכויות האדם Access Now “תיעד 18 ניתוקי אינטרנט באיראן – כמעט כולם בזמן מחאות עימותים ארציות.” whyy.org אלה נעו מהפסקות אזוריות (למשל ניתוק הסלולר במחוזות סוערים) ועד עוצר אינטרנט ארצי בשיא ההפגנות. המשטר גם השקיע במה שנקרא הרשת הלאומית למידע, אינטרא-נט פנימי שמאפשר לשמור על שירותים קריטיים (כמו בנקאות או אתרי ממשלה) זמינים בתוך המדינה, בשעה שהאינטרנט העולמי מנותק – "כפתור השמדה" דיגיטלי המבודד את איראן מהעולם.
בהקשר זה, הגעתה של סטארלינק לאיראן עשויה לשנות את כללי המשחק במאבק ההתגברות על הצנזורה. עד עכשיו הסתמכו משתמשים איראנים על VPN, פרוקסי ותוכנות עקיפת סינון כדי להגיע לאפליקציות חסומות כמו טלגרם או ווטסאפ whyy.org. אך כלים אלה עדיין פועלים דרך האינטרנט המקומי, עליו יש למשטר שליטה מלאה והיכולת לנתק או להאט אותו לחלוטין. סטארלינק, לעומת זאת, משדרת את החיבור מחוץ לגבולות איראן, ועוקפת את השערים שבשליטת המדינה. כל עוד הצלחת יכולה "לראות" שמיים ויש שירות פעיל, המשטר אינו מסוגל לסנן את התוכן – זהו חיבור לא מצונזר. בכך מאבדת "פיילטרנט" האיראנית הידועה לשמצה את יעילותה עבור המשתמשים בעלי סטארלינק. הדבר גם מחליש את "החומה הדיגיטלית" שעליה מסתמכים הרשויות כדי לשלוט על זרימת מידע. מידע על פשעים חמורים או שחיתות יוכל לצאת גם בעת דיכוי ממשלתי – בזכות גולשי סטארלינק המשתפים סרטונים ועדויות. כך, למשל, במחאות נובמבר 2019, העולם כולו כמעט לא קיבל דיווחים מאיראן בשל ניתוק מוחלט – מאות נהרגו בחשכה תקשורתית. בגלי מחאה עתידיים, פריסת סטארלינק רחבה עלולה להקשות מאוד על הטלת אפלת מידע, ולהגביר את השקיפות ואת האחריות של הרשויות.
עם זאת, המשטר יתאים את עצמו. כבר הזכרנו את הסיכונים של נקמה פיזית ועונש משפטי למשתמשי סטארלינק. ייתכן שנראה גם את איראן מסלימה אמצעים טכניים נגדיים, כמו שיבוש רדיו אגרסיבי יותר. (לאיראן יש ניסיון בשיבוש שידורי טלוויזיה לוויינית, אם כי האותות רחבי-הפס והתשתית המגבה של סטארלינק הופכים אותה למטרה קשה יותר). קיים גם חשש ממשולש אות: כוחות הביטחון עלולים לנסות לאתר מסופים פעילים של סטארלינק על ידי איכון כיוון רדיו ואז לפשוט על אותם מקומות. באיזורי לחימה כמו אוקראינה, לכאורה הרוסים ניסו לאתר אותות עלייה של סטארלינק כדי להפציץ את המיקומים הללו time.com. מפגינים באיראן חוששים מטקטיקות דומות – באופן תיאורטי, צלחת סטארלינק עלולה לשמש מגדלור אם המשטר יפרוס ציוד מתקדם לאיתורן. ספייסאקס לא חשפה הרבה על אמצעי נגד לשיבוש, אבל מאסק כן אמר שנאלצו לחדש טכנולוגית מול השיבוש הרוסי באוקראינה. גם המשתמשים באיראן נקטו באמצעי זהירות: יש שמסתירים את צלחת סטארלינק הבולטת (למשל, צובעים אותה או מסתירים אותה בין אנטנות של טלוויזיה לוויינית כדי להימנע מגילוי) reddit.com.
התפתחות מסקרנת נוספת היא עתיד שירותי לוויין לסמארטפונים. ספייסאקס הודיעה על תכניות לסטארלינק Direct-to-Cell לשנים 2024–2025, בשיתופי פעולה עם חברות סלולר, כדי לאפשר לטלפונים רגילים להתחבר ישירות ללוויינים לשליחת מסרונים (ובהמשך גם לשיחות/אינטרנט) meforum.org. אם הטכנולוגיה הזו תבשיל, היא עלולה לזעזע לחלוטין את מערך השליטה באינטרנט – כי אז כל טלפון חכם יוכל לעקוף את הרשתות המקומיות, בלי צורך בצלחת סטארלינק כלל. דמיינו איראן (או סין, או צפון קוריאה) שבה טלפונים מסוגלים להתחבר ישירות ללוויין, מחוץ לשליטת הממשלה. המשטרים הסמכותניים יעמדו בפני סיוט של ממש; היכולת שלהם לרגל ולסנן תקשורת תואט דרמטית. כמובן, הם עשויים להגיב בחרם או בשיבוש דגמים מסוימים, או בניסיון לשבש את האזור כולו בפני אותות לוויין (משימה עצומת היקף טכנית ופיזית). מרוץ החימוש הזה צפוי להחריף. ההנהגה האיראנית כבר בוחנת “אזורים חופשיים ברשת” (על פי דיווחים מסוימים) – ניסיון לייצר אזורים מבוקרים שבהם האינטרנט פתוח אך מנוטר, כדי למשוך משתמשים מחוץ ללוויינים הבלתי חוקיים. זו הוכחה לכך שהם כבר מבינים שהסטטוס קוו של השליטה מצוי בסכנה.
העתיד: לוויינים, ריבונות וחירות דיגיטלית
סיפור סטארלינק באיראן הוא רגע מכונן שמעלה שאלות כבדות משקל על עתיד חופש האינטרנט מול ריבונות המדינות. עבור אזרחים במשטרים דכאניים – זהו מבט מפתה על שחרור: צינור אינטרנט בלתי ניתן לצנזורה שיד הממשלות קצרה מלהשיגו. עבור אותן ממשלות, זהו איתות אזהרה – מגבלות המסורתיות (צנזורה, ניתוקים) כבר מפגרות אחרי הטכנולוגיה. כפי שהמאמר ב-journée-mondiale אבחן בחדות: “כל שלטון סמכותני מבין כעת שהפסקות מידע עלולות להיעקף על ידי המגזר הפרטי,” ומאלץ אותן לחשב מסלול מחדש journee-mondiale.com journee-mondiale.com. צפוי שמשטרים סמכותניים יגבירו צעדי נגד – משפטיים, טכניים או כוחניים – כדי למנוע מהאינטרנט הלווייני למוטט את שליטתם.
מן הצד השני, מדינות דמוקרטיות וארגונים בינלאומיים עשויים לראות באינטרנט לווייני כלי לכוח רך או סיוע הומניטרי חדש. ארה“ב פעלה בבירור לאפשר את סטארלינק באיראן – למעשה, משרד האוצר האמריקאי שינה ב-2022 את הסנקציות ל“הגברת התמיכה בחופש האינטרנט באיראן”, ויצר חריגים שאפשרו לציוד ושירותי סטארלינק להגיע לאיראנים reuters.com. הגורמים הציגו זאת כהזדהות עם העם האיראני נגד דיכוי המידע. בעתיד, ייתכן שגישה לאינטרנט לווייני תהפוך לתגובת סטנדרט של הקהילה הבינלאומית כשדיקטטורה מנסה לנתק תקשורת – סוג של “רכבת אווירית דיגיטלית” של קישוריות.
אך זה גם גולש לתחום עכור. מתי מתן גישת אינטרנט הוא כבר התערבות זרה? איראן בהחלט תופסת זאת כך – ומאשימה את מאסק (ובהרחבה את ממשלת ארה“ב) בהפרת הריבונות שלה. אנו במים לא מוכרים, כאשר חברה פרטית מסוגלת, בלחיצת כפתור, להשפיע על מדינה אחרת בזמן אמת, בלי חיילים או כרוזים באוויר. יש שכבר מכנים זאת “דיפלומטיה דיגיטלית” או אף סוג חדש של לוחמת מידע. במאמר ב-journée-mondiale תיארו זאת כ“הטכנולוגיה הופכת לדיפלומטיה” ושחקנים פרטיים זוכים “להשפעה בסדר גודל מדינתי ללא מגבלות דיפלומטיות מסורתיות.” journee-mondiale.com journee-mondiale.com אכן, התערבות מאסק באיראן טשטשה את הקו בין שירות תאגידי לפעולה מדינית.
התקדים הזה עלול לעודד תאגידי טכנולוגיה אחרים (או ראשיהם) לאקטיביזם גבוה יותר – או, מנגד, להרתיע אותם בגלל חשש מתגובה חריפה. בפרופיל הציבורי שלו, סטארלינק הוא יוצא דופן; לא כל חברה תעז לעמוד בפרונט מול שלטון עוין. גם המניעים של מאסק מגוונים – הוא אמנם אוהב לראות עצמו כליברטריאן התומך בחופש ביטוי, אך יש לו אינטרסים עסקיים ברחבי העולם (טסלה, לדוג' – בשווקים כמו סין בהם הנושא רגיש מאוד). השאלה עד כמה סטארלינק אכן ימשיך לשמש לחיזוק חירות האינטרנט נותרה פתוחה.
יש לשקול גם את ממד ה“מיליטריזציה”: כאשר לוויינים פרטיים הופכים לכלי שבשגרה לסיוע למתנגדי משטר או לצד בסכסוך, יריבים עלולים להתחיל לתקוף אותם. האיום הרוסי על לוויינים מסחריים הוא דוגמה אחת reuters.com. יש גם חשש שחברות כמו SpaceX יהפכו בעצמן ליעד למתקפות סייבר בחסות מדינה או לסנקציות. במקרה האיראני, איראן לא יכולה לפגוע בלוויינים ישירות, אבל תוכל להטריד את ספייסאקס בדרכים אחרות – אולי במעצר עובדים אם יטיילו שם, או במתקפות סייבר על התשתית. ייתכן גם לחץ לרגולציה בינלאומית שתסדיר אינטרנט לווייני. דיוני ה-ITU מהווים סימן למאבק דיפלומטי מתהווה בשליטת המרחב הקיברנטי.
עבור תומכי חופש מידע עולמי, סיפור איראן-סטארלינק הוא ברובו הישג – הוא שמר על זרימת מידע והעניק תקווה. הדיע חאמי מהמרכז לזכויות האדם באיראן אמר ב-2022 שסטארלינק “תהיה game changer לחברה האזרחית… האינטרנט הפנימי של הרפובליקה האסלאמית יהיה למעשה מיושן.” (ציטוט לפי CNN). ובמהלך מחאות 2022, ייתכן שתמונות של נשים שורפות חיג'אב לא היו מגיעות לעולם אלמלא כמה חיבורים בודדים של סטארלינק שהעבירו וידאו בזמן שגלישה סלולרית נותקה. גם ב-2025, דיווחים ממה שהתרחש בתוך איראן בזמן המתיחות עם ישראל ככל הנראה נשענו על משתמשי סטארלינק. במובן הזה, סטארלינק הנחית מהלומה אמיתית בצנזורה.
אולם אין כאן קסם מושלם. חירות האינטרנט תלויה בסופו של דבר באנשים, לא רק בטכנולוגיה. משטרים סמכותניים יכולים להחזיק בשלטון פשוט בכוח – השבתת אנטנות סלולר, מעצרים של מי שחשוד בצלחת, עינויים להוצאת סיסמאות. ראינו באיראן שהתנגדות דיגיטלית דורשת אסטרטגיות בטיחות פיזית. במדריך הפעולה העתידי של המשטר – אולי במקום ניתוקים ארוכי טווח כלל-ארציים (המזמינים התערבות חיצונית כמו סטארלינק) יעדיפו השהיות ממוקדות, אזוריות, או האטה לא מורגשת (נגד משתמשים בעייתיים – מבלי למשוך תשומת לב עולמית). הם אף עשויים להשקיע בטכנולוגיה לוויינית מקומית או חלופית (רוסיה וסין, למשל, בונות קונסטלציות לוויין משלהן, בהן ברור שהבקרה תהיה ממשלתית).
בהסתכלות לעתיד, ניתן לדמיין עולם שבו אינטרנט לווייני הוא נחלת הכלל – לא רק של סטארלינק, אלא גם Project Kuiper של אמזון, מערכים באירופה, GNSS הסיני וכו'. אם יהיו מספר ספקים, יהיה אף קשה יותר למשטרים לחסום את כולם. ייתכן שנראה גם נורמות בינלאומיות: אולי אמנות או הנחיות של האו“ם למתן גישה אינטרנטית בשעת משבר, כדי למנוע פירושים כאילו מדובר בתוקפנות. כבר היום מאותת שימוש סטארלינק באוקראינה דיון אמריקני בפנטגון על חוזים להבטחת גישה, כך שלמדינה לא תהיה תלויה בהחלטה בודדת של מנכ“ל.
לסיכום, הטענה כי “אלון מאסק עקף את הפסקת האינטרנט המוחלטת של איראן עם 20,000 מסופים מוסתרים” מחזיקה במבחן ההוכחות. ישנן עדויות מהימנות שביוני 2025 הפעיל מאסק את סטארלינק מעל איראן, וכ-20,000 מסופים מחתרתיים שהוברחו מבעוד מועד אפשרו לאלפי איראנים להתחבר מחדש לאינטרנט ללא צנזורה ndtv.com economictimes.indiatimes.com. התקשורת המרכזית – מרויטרס ועד מקומונים – תיעדו ואישרו את ההתרחשויות, וגם דוברים ומומחים תומכים בסיפור. האירוע מסמן אבן דרך בקרב בין קישוריות לצנזורה. כפי שכתב פרשן ישראלי בעוקצנות, “סטארלינק הפכה למכונת שחרור מול עריצות הרשת” iranintl.com. האם זה מקרה חד-פעמי או תחילתו של עידן שבו רשתות לוויין מנפצות מסכי ברזל דיגיטליים בקביעות – ימים יגידו. אך דבר אחד ברור: מאזן הכוחות בין עריצות לבין חופש המידע הוסט, אפילו במעט, בזכות סטארלינק ודומותיה. ולמיליונים הכמהים לאינטרנט חופשי – אפילו הסטה של כמה מעלות, שנישאת על אלפי לוויינים קטנים בשמיים – היא מקור תקווה אמיתי.
מקורות
- רויטרס – “אילון מאסק אומר שכ-100 חיבורים של סטארלינק כעת פעילים באיראן” (27 בדצמבר 2022) reuters.com reuters.com
- רויטרס – “מאסק אומר שיפעיל את סטארלינק בעקבות ההפגנות באיראן” (23 בספטמבר 2022) reuters.com reuters.com
- רויטרס – “אילון מאסק נפגש עם שגריר איראן באו"ם, מדווח NYT” (14 בנובמבר 2024) reuters.com
- רויטרס – “משרד האוצר האמריקאי: חלק מהציוד של אינטרנט לווייני ניתן לייצוא לאיראן” (20 בספטמבר 2022) reuters.com
- Iran International – “100,000 איראנים משתמשים בסטארלינק כדי לעקוף הגבלות אינטרנט” (6 בינואר 2025) iranintl.com iranintl.com
- Iran International – “האם סטארלינק הופך את הסינון והמגבלות באינטרנט באיראן לבלתי יעילים?” (10 בספטמבר 2024) iranintl.com iranintl.com
- Forbes – “בתוך השוק השחור המשגשג של מסופים לסטארלינק באיראן” (18 בדצמבר 2024) irantimes.com irantimes.com
- Economic Times (הודו) – “סטארלינק של אילון מאסק הופעל באיראן בצל מתיחות” (15 ביוני 2025) economictimes.indiatimes.com economictimes.indiatimes.com
- NDTV – “סטארלינק של אילון מאסק הפעיל שירות אינטרנט לווייני באיראן…” (15 ביוני 2025) ndtv.com ndtv.com
- Times of Israel – בלוג חי: מאסק אומר שהפעיל את סטארלינק אחרי ש إيران ניתקה את האינטרנט (15 ביוני 2025) timesofisrael.com timesofisrael.com
- Iran International – “מאסק אומר 'הקרניים דולקות'… אינטרנט סטארלינק פעיל מעל איראן” (14 ביוני 2025) iranintl.com
- Unilad Tech – “פעילים קוראים למאסק לוותר על דמי המנוי של סטארלינק לאחר הפעלה באיראן” (17 ביוני 2025) uniladtech.com uniladtech.com
- WANA News (איראן) – “ה-ITU מאשר מחדש את הזכויות הטריטוריאליות של איראן על סטארלינק” (9 באפריל 2025) wanaen.com wanaen.com
- רויטרס – “רוסיה מזהירה את המערב: נוכל לכוון לוויני תקשורת מסחריים שלכם” (27 באוקטובר 2022) reuters.com
- רויטרס – “פולין משלמת עבור מנוי סטארלינק של אוקראינה… סיפקה 20,000 יחידות” (22 בפברואר 2025) reuters.com reuters.com
- TIME – “איך פעילים מכניסים את סטארלינק של אילון מאסק למפגינים באיראן” (ינואר 2023) time.com time.com
