גישה לאינטרנט ביפן: סקירה מקיפה

ספקי שירותי אינטרנט מרכזיים (ISPs) וחלק השוק

שוק האינטרנט של יפן משרת על ידי תמהיל של ספקי שירותים ישנים וחברות חדשות, כאשר כמה מהספקים המרכזיים שולטות על נתח המנויים. הספקים המובילים לגישה לאינטרנט קווי כוללים הן חברות טלקום מסורתיות והן מפעילי כבלים. הספקים המובילים (על בסיס נתח השוק של מנויי אינטרנט) הם ​ pulse.internetsociety.org:

• SoftBank Corp. – ~21% חלק בשוק גישת האינטרנט​ pulse.internetsociety.org. SoftBank (כולל את שירות Yahoo! BB) הייתה חלוצה בשירותי DSL ומציעה כיום שירותי סיבים (“SoftBank Hikari”) וכן שירותים ניידים.
• KDDI Corporation – ~19% חלק​ pulse.internetsociety.org. KDDI (שמות המותג “au”) מספקת שירותים של סיב לקצה (au Hikari) ושירותים ניידים, ורכשה ספקי אינטרנט כמו Biglobe להרחבת בסיס השירותים שלה.
• NTT Communications (OCN) – ~12% חלק​ pulse.internetsociety.org. OCN הוא מותג ה-ISP הקמעונאי הגדול ביותר של NTT, עושה שימוש בתשתיות הסיבים של NTT. (נתח הקבוצה של NTT גבוה יותר כאשר כוללים גם את המחלקות האחרות שלה כמו שירותי הסיבים של NTT Docomo.)
• NTT Docomo – ~8% חלק​ pulse.internetsociety.org. בנוסף להיותה המפעילה הניידת הגדולה ביותר, NTT Docomo מציעה שירות סיב “Docomo Hikari” (מכירת שירותי הסיבים של NTT) עבור בתים.
• J:COM (Jupiter Communications) – ~4% חלק​ pulse.internetsociety.org. J:COM הוא ספק הכבלים הגדול ביותר, מציע אינטרנט על גבי רשתות טלוויזיה בכבלים, במיוחד באזורים עירוניים.

עשרות ספקי אינטרנט קטנים יותר (כגון So-net, @nifty וספקים אזוריים) מהווים את שאר השוק, לרוב על ידי מכירת חוזי או ניצול התשתיות של הענקים הנ"ל. בסך הכל, שוק שירותי האינטרנט של יפן תחרותי מאוד, כאשר חמישה הספקים המובילים מהווים כשלושת רבעי מהמנויים​ pulse.internetsociety.org. המתחרים בשוק נחשבים “מוצלחים,” ומעניקים לצרכנים מספר אפשרויות ברוב האזורים​ pulse.internetsociety.org. מפעילי הרשת הניידת הגדולים (NTT Docomo, KDDI au, SoftBank, והכנסת החדשה Rakuten Mobile) גם משחקים תפקיד בגישה לאינטרנט, במיוחד דרך שירותי אינטרנט ניידים וחבילות אינטרנט ביתי. NTT Docomo מובילה את המגזר הנייד עם כ​42%​ ממנויי הסלולר נכון לשנת 2022, ואחריה KDDI (~30%), SoftBank (~26%), ו-Rakuten (~2%)​ content.twimbit.com, משקף את הדומיננטיות המתמשכת של שלוש החברות המובילות גם בעידן הסמארטפונים.

פיתוח תשתיות אינטרנט מהיר וכיסוי (עירוני מול כפרי)

יפן מתהדרת באחת מתשתיות האינטרנט המהירות ביותר בעולם, עם כיסוי רחב גם באזורים כפריים. אינטרנט קווי (באמצעות סיב, כבלים או DSL) זמין prácticamente לכל משק בית. יוזמות ממשלתיות מוקדמות כמו “תכנית e-Japan (2001)” קבעו מטרות נועזות להפצת אינטרנט מהיר, התורמות לפיתוח הרשת המהיר​ journals.openedition.org. עד 2008, הממשלה כבר דיווחה כי 98.3% מהמשקים היו מחוברים לאינטרנט, ו-86.5% יכלו לקבל אינטרנט מהיר (בעיקר סיבים)​ journals.openedition.org. כיום, רשתות סיב אופטי הגיעו כמעט לכל מקום – בערך 99.9% מהנכסים היו מכוסים בסיבים עד סוף 2024​ budde.com.au. פריסת הסיבים לקצה הבית (FTTH) הרחיבה את אפשרויות הנכנסות במהירות. בערים, זה נפוץ שמבני דירות יהיו מחוברים מראש לסיבים, כבלים או לשניהם.

למרות הגיאוגרפיה המאתגרת של יפן (עם למעלה מ-14,000 איים ורבים באזורים הרריים​ blog.apnic.net), הפער בין הגישה לאינטרנט בעיר ובכפר יחסית קטן. אזורים כפריים ורחוקים נהנו מתוכניות תשתית ממוקדות. התכנית הממשלתית “תוכנית להמשך הסרת אזורי פער דיגיטלי” (פרויקט ביטול אזורים אפסיים) סבסדה חיבור באזורים עם אוכלוסייה נדירה​ journals.openedition.org. בזכות מאמצים כמו אלה, אפילו כפרים בהררי העמק ואיים מרוחקים קיבלו חיבור דרך תמהיל פתרונות – הארכת סיבים היכן שזאת אפשרית, או שימוש בחוזי רשת קבועים ובלווין במקרים שבהם לא ניתן להעביר כבלים​ journals.openedition.org. לדוגמה, קהילות קטנות מרוחקות בהוקאידו ובפריפקטורות אחרות קיבלו רשתות FTTH ממומנות על ידי הממשלה או עדכוני כבלים כמודלים במאבק נגד הפער הדיגיטלי​ journals.openedition.org​ journals.openedition.org.

עירוני מול כפרי: באזורים עירוניים, הצרכנים נהנים לא רק מסיבים אלא גם משירותי אינטרנט בכבלים ורשתות ניידות בקיבולות גבוהות. התחרות בערים עזה, מה שגורם למהירויות גבוהות ומחירים תחרותיים. לעומת זאת, כמה משתמשים כפריים היסטורית היו להם פחות אפשרויות (כגון הסתמכות על DSL ישן או חיבור חיוג בשנות ה-2000), אבל זה השתנה באופן דרמטי. בשנות ה-2010, כיסוי האינטרנט הכפרי השיג את המהירות על ידי סיוע ממדינה והשקעות של מפעילים. פחות מ-1% מהמגורים כיום נשארים במקומות ללא כיסוי אינטרנט קווי, ואילו אלו משרתים עדיין על ידי לוויינים או חלופות אחרות​ budde.com.au. כדי להבטיח כיסוי לאזורים הקשים לגישה (איים מרוחקים, כפרי הרים, ואזורים ימית), מפעלות תקשורת יפניות פונים אפילו לשיתופי פעולה עם לוויינים (שידונים לאחר מכן)​ budde.com.au. לסיכום, הפער התשתיתי בין יפן העירונית לחקלאית הצטמצם לנקודה שבה הגישה הבסיסית לאינטרנט היא כמעט אוניברסלית, אם כי אזורים כפריים עשויים להכיל פחות אפשרויות מכמה ספקים או מהירויות ממוצעות מעט נמוכות מאשר בערים הגדולות.

השוואות מהירות ואירוח אינטרנט

מהירויות אינטרנט קבועות: מהירויות האינטרנט ביפן מדורגות בין המהירות ביותר בעולם. נכון לסוף 2023, מהירות ההורדה הממוצעת לאינטרנט קווי הייתה בערך 150 Mbps​ datareportal.com, מספר שגדל במהירות כשסיבים בגיגה נהיים נורמה. בדירוגים בינלאומיים, יפן נמצאת לרוב בין חמש המדינות המובילות מבחינת מהירות האינטרנט הקווי, עם מהירות הורדה ממוצעת (שיעור ממוצע) שמוערכת בסביבות 212 Mbps בהשוואות האחרונות​ en.wikipedia.org. רוב המשתמשים הקווים משתמשים בקשרים על סיבים, בדרך כלל עם מהירויות מופיעות של 100 Mbps עד 1 Gbps. למעשה, תכניות של 1 Gbps הן סטנדרט למגורים כבר יותר מעשור, ובזמן האחרון הספקים הציגו 10 Gbps שירותי סיבים בערים רבות עבור משתמשים שמחפשים ביצועים גבוהים. מהירויות אמיתיות משתנות, אבל גם דרך Wi-Fi הרבה לקוחות נהנים מהמהירות של מאות Mbps בביצועים בעולם האמיתי. אינטרנט בכבלים (קואקסיאלי) יכול להציע 100 עד 300 Mbps באזורים שאליהם זה זמין. DSL הישן, שהיה מוגבל ל-Mbps בודדים עד ~50 Mbps, חדל להיות בשימוש – החברות האזוריות של NTT סגרו רשמית שירותי ADSL עד 2023, והעבירו את המשתמשים לסיבים​ omdia.tech.informa.com​ flets-w.com. המעבר הזה אומר שגם לקוחות בערים הקטנות בדרך כלל נמצאים כיום בשימוש FTTH או כבלים.

מהירויות אינטרנט ניידות: האינטרנט הנייד ביפן הוא גם באיכות גבוהה. 4G LTE רשתות מספקות באופן קבוע עשרות Mbps למשתמשים. מהירות ההורדה הממוצעת הייתה בערך 40.9 Mbps נכון לסוף 2023​ datareportal.com. על 4G, משתמשים באזורים עם כיסוי חזק רואים לעתים קרובות 50–100+ Mbps במכשירים מודרניים. עם השקת 5G, מהירויות השיא עלו בצורה דרמטית: רשתות 5G של יפן (בעיקר באזורים עם כיסוי mmWave) יכולות להגיע למהירויות ברמת גיגה, אף על פי שחוויות משתמש טיפוסיות של 5G נמצאות בטווח של 100–300 Mbps. בין המפעילים הניידים, בדיקות אחרונות הראו כי رקטן (המפעיל החדש ביותר) בעל יתרון קל במהירות ה-5G הממוצעת (~51 Mbps) בסוף 2023​ speedtest.net, אבל בדרך כלל המפעילים הגדולים דומים בביצועים. הסיבים הארוכים וכמות תחנות הבסיס בעיר יפן תורמים לאחידות קצב המידע הנייד. גם על רכבות או במטרו, הכיסוי בדרך כלל יציב, וודא שהאינטרנט הנייד הוא חלופה אפשרית או תוספת לאינטרנט הקווי עבור רבים מהמשתמשים.

מחירים: מחירי שירותי האינטרנט ביפן סבירים יחסית בסטנדרטים גלובליים. תכנית אינטרנט קווי טיפוסית(100 Mbps עד 1 Gbps ללא הגבלה) למשק בית עולה בערך ¥5,000–¥6,000 לחודש (סביבות $35–$50 USD). לפי השוואה עולמית, העלות הממוצעת של אינטרנט ביפן היא בערך $38 USD​ worldpopulationreview.com. זה שווה בערך 1% מההכנסה הממוצעת של משק הבית לבעיות אינטרנט בסיסיות​ pulse.internetsociety.org, ומראה על מחיר סביר. העלות הממוצעת של גיגה ביפן היא נמוכה מאוד – בערך $0.06 לכל Mbit/s כל חודש​ worldpopulationreview.com– הודות למהירויות גבוהות ומחירים סבירים. לדוגמה, אפילו תכנית סיבים באיכות גבוהה של 1 Gbps עשויה לעלות ¥6,500 (~$45) לחודש, שזה רק $0.045 לכל Mbps. התחרות בין ה-ISPs שומרת על מחירים נמוכים; לדוגמה, שדרוג מתכנית של 100 Mbps לתכנית של 1 Gbps לעיתים קרובות מראה הבדל קטן במחיר. לקוחות התרגלו במשך זמן רב לעלויות שוליות נמוכות עבור שדרוגי מהירות, דינמיקה שהייתה קיימת מאז 2009 כשהיה ניתן לשלם כמה דולרים יותר כדי להכפיל מהירויות מ-8 Mbps ל-50 Mbps.

newamerica.org​

newamerica.org.

מחירי נתוני ניידים ירדו גם בשנים האחרונות בעקבות לחצים מממשלה והכנסת רקטן. נכון לשנת 2022, ההכנסה הממוצעת למשתמש (ARPU) לשירות נייד ירדה ל סביב ¥4,000 (~$30) לחודש​ content.twimbit.com, מה שמעיד על תכניות ניידות בעלות מחיר נוח (לעיתים קרובות עם חבילות נתונים גדולות או לא מוגבלות). המפעילים הגדולים מציעים תכניות נתונים לא מוגבלות 4G/5G בטווח של ¥6,000–¥7,000 ($45–$55), ומחירים זולים יותר לתכניות מוגבלות למשתמשים קלים או דרך תתי מותגים (MVNOs) שמתחילים סביב ¥2,000 ($15) לכמה GB. בסך הכל, לצרכנים היפנים יש ערך גבוה על הכסףבדמי הגישה לאינטרנט – סיבים באיכות גיגה ונתוני ניידים מהירים במחירים לעיתים קרובות נמוכים יותר מאשר בצפון אמריקה או אירופה על בסיס פר מגה-ביט​.

newamerica.org.

רגולציות ממשלתיות והגבלות על גישה לאינטרנט

ניהול וגישה לאינטרנט: יפן שומרת על סביבה חופשית ופתוחה לאינטרנט עם מינימום סינון ממשלתי של תוכן. החוקת יפן מבטיחה חופש ביטוי ומפורש אוסרת על צנזורה, וזה כולל גם את התקשורת המקוונת​ giswatch.org. חוק עסקי התקשורת שומר על סודיות התקשורת, מה שאומר שספקי גישה לאינטרנט ומפעילי טלקום אינם יכולים לנטר באופן שרירותי או לצנזר תנועת משתמשים​ giswatch.org. אין חסימות ארציות על רשתות חברתיות או אתרי פוליטיים; למשתמשים ביפן גישה לכל שירותי האינטרנט הגלובליים המרכזיים ללא הגבלה​ refworld.org​ refworld.org. המחויבות הזו לחופש האינטרנט משתקפת בציונים הגבוהים של יפן במדדי חופש האינטרנט הגלובלי (מסווגת כ”חופשית” עם רמות מאוד נמוכות של חסימה)​ refworld.org. נייטרליות רשת היא גם חלק מהמסגרת המדיניות – יפן מתייחסת לספקי השירותים כאחראים שאינם יכולים לספק יתרון לאתרים או ליישומים מסוימים באופן שמזיק לתחרות.

רגולציה וסנקציות תוכן: בעוד שצנזורה ישירה אסורה, הממשלה מעודדת פעולות נגד תוכן לא חוקי ברשת. ספקי האינטרנט היפניים, באמצעות עמותות תעשייה, מסננים מרצון תוכן מסוים נגדו יש הסכמה כללית, כגון חומרים של ניצול מיני של ילדים. מאז 2011, ספקים שיתפו פעולה עם אכיפת החוק כדי לחסום גישה לאתרי פורנוגרפיה ידועים על ידי שימוש ברשימות חסימה, אף על פי שסינון כזה חייב להיבחן בקפידה נגד העיקרון של חופש המידע. דוגמה נוספת היא אתרי פיראטיות של זכויות יוצרים – באפריל 2018, בהתמודדות עם עלייה חדה באתרים של מנגה/אנימה פיראטיים, הממשלה פעלה בהנחיה “חירום” לבקש מהספקים לחסום באופן וולונטרי אתרי פיראטיות מסוימים (בעיקר Mangamura, AniTube, ו-MioMio)​ japantimes.co.jp​ japantimes.co.jp. בקשה זו, שהוזמנה לפני חקיקת חוקים ספציפיים, עוררה דיון לגבי סמכות חוקית וחופש הביטוי, אך רוב ספקי השירותים הראשיים נענו להגן על זכויות קניין רוחני. לאחר מכן, יפן חקקה חוקים חדשים נגד פיראטיות כדי להתמודד עם עבירות פיראטיות (למשל, אוסרת על הורדות לא מורשות של מנגה בשנת 2021), ובכך נותנת בסיס חוקי יותר חזק למאבק באתרים כאלה. חוץ מפיראטיות והגנת על ילדים, תוכן פוליטי או חברתי אינו נתון לחסימה שיטתית​ refworld.org. אפילו דיבורים מעוררי מחלוקת או אתרי אופוזיציה נגישים, ויש סצנה עיתונאית והבלוגים רחבה ביפן שמעבירה כול דבר ביקורת חופשית על המדיניות והחברה. ספקי השירותים והממשלה משתפים פעולה כדי לאכוף תקנים מסוימים – לדוגמה, מפעילי טלקום נדרשים לספק סינון עבור קטינים מבעוד מועד (משנת 2009) כדי למנוע ממשתמשים מתחת לגיל שמונה עשרה גישה לפורנוגרפיה או לתוכן מזיק אחר בטלפון​ giswatch.org. עם זאת, מבוגרים יכולים להימנע מסינון כזה, ואין מערכת חומת אש גדולה בסגנון סין ביפן.

מעקב ופרטיות: החוק היפני משווה בין זכויות פרטיות לצורכי אכיפת החוק. מצד אחד, קיימת הגנה חזקה על הפרטיות – מפעילי טלקום המחללים את סודיות התקשורת (למשל, על ידי חשיפת תקשורת משתמשים בלי אישור) יכולים להיתקל בעונשים פליליים​ giswatch.org. מנגד, יש חוקים המאפשרים לרשויות לנטר פעילות אינטרנטית בתנאים מחמירים. חוק המניעולים להליכי חקירה פלילית (2000) מתיר למשטרה להפר את התקשורת (כולל תנועת אינטרנט) עם צו לעבירות מסוימות חמורות​ giswatch.org. בשנת 2017, חוק חדש לחוקי קונספירציה הרחיב את היקף העבירות שלגביהן ניתן לבקש צווים למניעולים (כפי שמוצג לכסות plots הקשורים לטרור)​ refworld.org. ההתפתחויות הללו עוררו חששות לגבי פרשנות היתר, אך בדרך כלל המעקב הוא ממוקד ודורש אישור שיפוטי. לא היו דיווחים על מעקב המוני אחר משתמשי אינטרנט רגילים, אף על פי שדליפות ב-2013–2014 פיבו שהוא משרדי המודיעין רכשו כמה ציוד מעקב מתקדם​ refworld.org. בנוסף, יפן חוקקה חוק על הגבלת אחריות של ספקי שירותי אינטרנט (2001) , המעניק מסגרת של הודעה והסרה – ספקי השירותים אינם נושאים באחריות לתוכן המשתמשים אם הם פועלים להסרת תוכן בלתי חוקי כאשר הם מודעים לכך​ giswatch.org. חוק זה מעודד ספקי שירותים להוריד תוכן השמצות או מפר זכויות תוך כדי בקשה רשמית, מה שסייע להילחם בדברים כמו פורנוגרפיה נקמנית או השמצות, אבל זה גם אומר שתוכן עשוי להיות מוסר אם הוא מפר ככלות (ללא צווים שיפוטיים במקרים מסוימים). בסך הכל, הרגולציה על האינטרנט ביפן היא יחסית רכה, מתמקדת בהגברת סביבה מקוונת בטוחה (דרך קודים של התנהגות מרצון וסדנאות למשתמשים) ולא בהטלת הגבלות קשות. גישת הממשלה היא להקדם תחרות (למשל, לדרוש ניידות מספרים ונדידה של רשתות ניידות להיכנס חדשות) ולהבטיח שירות אוניברסלי, תוך השארת רוב שכבת התוכן של האינטרנט חופשית ממדינה.

צמיחה והרחבה של רשתות סיבים אופטיים

יפן הייתה líder mundial במוקד המתאריך וההתרחבות של אינטרנט קווי סיבים אופטיים.הרחבת FTTH (סיב עד הבית) החלה זאת במהלך שנות ה-2000 והאיצה רבות בזכות מדיניות ממשלתית ודינמיקה תחרותית. תחת האסטרטגיה e-Japan (2000) , יפן קבעה מטרה להפיץ אינטרנט מהיר באופן רחב; ולאחר מכן התבצעה תוכנית u-Japan (רשת אוניברסלית), אשר קיוותה לקבלת גישה לאינטרנט בכל הארץ עד 2010​ journals.openedition.org. NTT, המפעילה הישנה (שחולקה ל-NTT East ו-NTT West), הובילה את פריסת הסיבים עם השירות B FLET’S שהחל בערך ב-2001–2002. במקביל, ספקים מתחרים כמו Yahoo! BB (SoftBank) חתמה בהצלחה עם לקוחות DSL – זו התחרות לחצה על NTT להשקיע ב. עד 2005, מנויי האינטרנט במדינה כבר הגיעו ל-10 מיליון, עלו על היעדים ההתחלתיים​ journals.openedition.org. הצמיחה נמשכה גם כן – יפן קיבלה בנעזור את 15 מיליון מנויי FTTH עד סוף 2008 ​researchgate.net והספיקה ל17.8 מיליון עד מרץ 2010 ​econstor.eu, מה שהפך את המדינה לראשונה לאמץ מסיב בצורה רחבה. התפתחות זו נתמכה על ידי תקנות שפיצלו את הספקי אינטרנט העצמאיים להציע שירות של קווי הסיבים של NTT, מה שאפשר לצרכנים ליהנות מבחירה ומחירים טובים.

במהלך שנות ה-2010, הסיבים המשיכו להחליף את ה-DSL ולהרחיב את היישום שלהם. רשתות הסיבים האזוריות של NTT עוברות לעשרות מיליוני בתים; עד 2014, למעלה מ-30 מיליון בתים כבר מחוברים על ידי סיבים​ senko.com. חברות הטלוויזיה בכבלים גם עדכנו את המערכות שלהן, אבל רבות בחרו להפוך לקוחות לסיבים היכן שאפשר (לפעמים יבנו רשתות הסכמות סיבים-כבלים או שיתופי פעולה עם תשתיות סיב של NTT/KDDI). הדחף של הממשלה למחוק את אזורי “אפס” שנותרו על ידי תמיכה בטכנולוגיה חלופית (כגון WiMAX, LTE, ולוויינים) בסוף שנות ה-2000, הבטיח גם אזורים שלא יכולים לקבל סיבים יחויבו לא להישאר מנותקים​ journals.openedition.org. עם הזמן, חלק מהפתרונות האלחוטיים היו ביניים – קהילות רבות שסיפקו פעם אינטרנט דרך WiMAX או מהירות אתרים מקומיים כוסו לאחר מכן על ידי סיבים או קווי מיקרוגל בקיבולת גבוהה כאשר הפרויקטים נמשכו. מעניין לציין שNTT East וע West הודיעו על סגירה מלאה של שירותי ADSL עד 2023 (וספקים אחרים כמו SoftBank הלכו בעקבותיהם), מה שסימן את סיום עידן ה-DSL ועבר למעבר מלא לציוד או לכבלים לאינטרנט קווי​ omdia.tech.informa.com.

היום, רשתות הסיבים האופטיים שולטות בנוף התקשורת של יפן. נכון לשנת 2023, יש בערך 36.6 מיליון מנויי FTTH פעילים​ blog.apnic.net, מתוך ~44 מיליון קווים קבועים של אינטרנט. זה אומר שיותר מ-80% מהקשרים האינטרנטיים הם סיבים. השאר הם בעיקר אינטרנט בכבלים (בערך 6.5 מיליון)​ blog.apnic.net, עם אחוז קטן מאוד של DSL או גישה אלחוטית קבועה (FWA). הכיסוי קרוב לאוניברסלי: למעלה מ-99% מהמשקי הבית יכולים להירשם לשירות FTTH​ budde.com.au, והמטרה היא להגיע ל99.9% עד 2030 במסגרת תוכניות נוכחיות​ japan.go.jp. איכות שירות הסיבים השתפרה גם כן – בהתחלה רוב החיבורים FTTH היו 100 Mbps, אבל באמצע שנות ה-2000 הספקים שדרגו לתכניות של 1 Gbps (לעיתים באותו מחיר). בשנים האחרונות, שירותי סיבים של 10 Gbps (שנקראים לעיתים “שירותים בנתבים נוספים” או XG-PON) הוצגו על ידי NTT, KDDI ואחרים באזורים מטרופוליטניים מרכזיים. לדוגמה, “Hikari Cross” של NTT מציעה עד 10 Gbps. תכניות ברמה זו מכוונות למשתמשים ולבעלי עסקים, אך מצביעות על המשך הצמיחה של קיבולת הסיבים.

ההתרחבות של הסיבים באזורים הכפריים ראויה להזכיר: הרבה כפרים מרוחקים שבעבר היו בצד הלא נכון של הפער הדיגיטלי, כיום זמינים עם רשתות סיבים קהילתיות, לעיתים רבות הודות לסבסודים. במקרים מסוימים, ממשלות מקומיות או תאגידי חשמל (כגון Optage באזור קנסאי, שהוא שורש מחברת חשמל) הרחיבו סיבים ומציעים שירותים. חברות חשמל כגון Kansai Electric (הסיב “eo Hikari” של Optage) ו-Chūbu Electric (CNS) נכנסו לשוק הספקי אינטרנט סיביים, ומשחזרות את הסיבות הסיביות לצד תשתיות החשמל שלהם באזורים שלהם​ blog.apnic.net. מאמצים אלה משתלבים עם הוצאת NTT הלאומית. על ידי שילוב בין יוזמות פרטיות וציבוריות, יפן השיגה את אחד מכיסויי ה-FTTH הגבוהים בעולם תוך שני עשורים.

בהסתכלות לעתיד, הרחבת הרשת הסיבית ביפן משתנה מכיסוי בסיסי לשדרוגים ותחזוקה של קיבולות. מכיוון שכל חלקי המדינה נגישים (או יהיו נגישים עד 2030) על ידי סיבים, המוקד הוא להפוך את הסיבים ל“שירות אוניברסלי” (רשמית, הממשלה מתכוננת לקבוע חיבור לאינטרנט – ככל הנראה סיבים או שווים להם – כהתחייבות שירות אוניברסלית)​ japan.go.jp. NTT גם חוקרת את הדור הבא של טכנולוגיות רשת אופטיות (כגון יוזמת IOWN) אשר עשויות להעלות את המהירויות ולהפחית את זמן ההשהיה באמצעות רשתות פוטוניות כוללות בעתיד. לסיכום, ההרחבה של רשת הסיבים ביפן הייתה סיפור הצלחה מובהק: מבלי שיהיו חיבורי סיבים סביב 2000 ללא חיבורים רבים כיום, מה ששינה באופן בסיסי את האופן שבו האזרחים היפנים גולשים לאינטרנט בבית ובעבודה.

כיסוי רשתות ניידות ופניציות (3G, 4G, 5G)

רשתות ניידות נפוצה מאוד ביפן, עם מספר המנויים רחוק מעל האוכלוסייה בגלל שרבים מהמשתמשים מחזיקים במכשירים רבים. יפן הייתה חלוצה בטכנולוגיה ניידת, השיקה שירותים מתקדמים ולהשיג כיסוי רחב במהירות. להלן הסבר על הדורות של רשתות הניידות ביפן ומצבם הנוכחי:

• רשתות 3G: יפן הייתה בין המדינות הראשונות שהשיקו 3G. NTT Docomo השיקה את השירות המסחרי הראשון בעולם השתמש ב-3G (FOMA, מבוסס W-CDMA) בשנת 2001, ובאמצע שנות ה-2000, 3G החליף באופן מלא את 2G לכל המפעילים המרכזיים. 3G סיפק שיחות ונתונים ברחבי הארץ (גישה לאינטרנט דרך טלפונים) עם מהירויות שהתנהלו בסביבות קצב מאות kbps ולאחר מכן שופרו (עם HSPA) למספר Mbps. כל שלוש החברות המורשות (Docomo, KDDI au, SoftBank) השיגו כיסוי ממשק קרוב ל100% של האוכלוסיה עם 3G עד סוף שנות ה-2000, מה שאיפשר לאימיילים ניידים וגישה לאינטרנט להיות דבר שכיח​ refworld.org. עם זאת, בשנות ה-2020, 3G הפך לישן. המפעילים בתהליך לסגור את רשתות 3G כדי להחזיר ספקטרום ל-4G/5G. KDDI (au) סגרה את שירות ה-3G שלה במרץ 2022, וSoftBank הלכה בעקבותיה וכיבתה את 3G בינואר 2024​ content.twimbit.com. NTT Docomo מתכננת לשמור על 3G עוד מעט יותר (בהתאמה למידת מכשירים מסוימים), אבל הודיעה שהיא תסיים את 3G עד מרץ 2026​ content.twimbit.com. לפיכך, עד 2024 רוב המשתמשים הניידים היגרו מדרוג ה-3G; השימוש הנותר ב-3G ביפן הוא פחות מ-3% מהמנויים הניידים והולך ופוחת​ content.twimbit.com.
• רשתות 4G (LTE): טכנולוגיית הניידות החמישית הוצגה ביפן סביב 2010 (Docomo השיקה את LTE בסוף 2010, בשם המותג Xi, ומפעילים אחרים בשנת 2012). פריסת ה-4G LTE ביפן הייתה מעט יותר איטית בתחילה מאשר בכמה מדינות אחרות, אבל היא צברה במהרה קצב. כיום, רשתות 4G LTE מכסות כמעט את כל המדינה – 100% מאוכלוסיית יפן גישה לפחות לסיגנל אחד ב-4G​ pulse.internetsociety.org. LTE הוא עמוד התווך של החיבור הנייד, מטפל ברוב השיחות (דרך VoLTE) ונתונים. כל המפעילים פרסו תכונות LTE-Advanced נרחבות, מציעים מהירויות הורדה גבוהות מ-300 Mbps בתנאים אידיאליים. בפועל, משתמשי 4G רואים בדרך כלל עשרות Mbps כפי שצוין קודם. נכון לשנת 2022, כ67% מ~196.5 מיליון המנויים ביפן היו על 4G (רוב השאר ב-5G)​ content.twimbit.com. Given the saturation of the market, 4G subscriber numbers have peaked and are now transitioning to 5G. Nonetheless, 4G coverage will remain crucial especially in rural or indoor scenarios where 5G signals (particularly high-band) might be weaker. Three major operators have robust 4G in rural areas – even remote islands often have LTE base stations, sometimes fed by satellite backhaul. MVNOs also leverage these networks to offer cheaper SIM-only plans, increasing penetration of mobile internet among price-sensitive users (like students or low-income households).
• 5G Networks: יפן הייתה חלוצה בשימוש ב-5G באסיה, עם NTT Docomo, KDDI, ו-SoftBank שהשיקו את שירותי ה-5G המסחריים במרץ 2020 ​ content.twimbit.com. Rakuten Mobile, ששינתה את רשת ה-4G שלה מבית ה-MVNO, החלה את שירות ה-5G שלה בשנת 2022​ content.twimbit.com. פריסות ה-5G הראשוניות התמקדו במרכזים עירוניים (טוקיו, אוסקה, נגויה וכו'), תוך שימוש בתדרים בכמות (למשל, 3.7 GHz) וכמה בתדרים גבוההים באזורים חמים. הכיסוי התרחב במהירות: הממשלה קבעה יעד לכיסוי 95% מהאוכלוסיה עם 5G עד לסוף השנה הפיסקלית 2023 (כלומר, מרץ 2024)​ content.twimbit.com, והחברות על המסלול לפגוש או לחרוג מכך. עד 2023, כ94% מהאוכלוסיה הייתה נגישות לחיבור 5G מספק אחד לפחות​ pulse.internetsociety.org. זאת אומרת שברוב הערים והעיירות יש 5G, אם כי בכפרים מרוחקים זה יכול להיות לשירות של ספק אחד בלבד בפועל. נכון לשנת 2022, כין בערך 30% ממנויי הנייד על 5G (רבים מהמשתמשים שדרגו מכשירים, אך חלקם נותר על תכניות 4G)​ content.twimbit.com. שיעור זה הולך ועולה במהירות; עד 2025 רוב המשתמשים יעשו כנראה שימוש בתכניות 5G, ובשנת 2028 יהיה צפוי שעד 75% יהיו על 5G​ content.twimbit.com. שירותי 5G ביפן מציעים קיבולת ומהירויות גבוהות יותר, מה שמאפשר יישומים חדשים (זרמת HD, AR/VR, IoT) להתפתח. בולט כי 5G גם נתפס לו כפתרון לאינטרנט כפרי במקרים מסוימים – במקום להניח סיבים עד כל בית, המפעילים יכולים לספק גישה אלחוטית קבועה עם 5G. NTT Docomo ואחרים מתכננים ניסויים עם אינטרנט ביתי ב-5G, במיוחד באזורים שבהם הגשת סיב היא יקרה.

פניציה ניידת ומפעילים: ביפן יש יותר מנויים ניידים מאשר אנשים – בערך 155 מנויים ניידים לכל 100 תושבים (196.5 מיליון מנויים מול 125 מיליון אוכלוסייה ב-2022)​ content.twimbit.com. זה כולל סמארטפונים, טלפונים חכמים (בעיקר למשתמשים מבוגרים יותר), טאבלטים וכרטיסי נתונים ניידים, וכמה קשרים של IoT/M2M הולכים ומתרבים. החדירה של סמארטפונים היא מאוד גבוהה (מעל 80% מהאוכלוסייה מחזיקה סמארטפון), מה שמסמן שאינטרנט נייד הוא חלק מהחיים היומיומיים. המפעילים המרכזיים הם: NTT Docomo, KDDI (au), SoftBank, וRakuten Mobile. NTT Docomo היא הגדולה ביותר, עם כ42% נתח שוק במנויים ניידים​ content.twimbit.com. היא הספק הישן היחידי של טלקומיניקציה (הוקמה מ-NTT) ונודעה באיכות הרשת הרחבה שלה. KDDI (au) מחזיקה בערך 30% ו היא מתחרה חזקה, במיוחד בשוקי פריפריה וכפריים (זה נוצר על ידי מיזוג בין חברות ניידות כולל המפעיל השני הוותיק ביותר, DDI). SoftBank (שהשתלב הבעלים של Vodafone Japan בשנת 2006) מחזיקה בערך 25–26% של השוק​ content.twimbit.com ומתרכזת בשווקים עירוניים ובפשיטות שמחברות אינטרנט שלה עם הצעות מדיה. המפעיל החדש Rakuten Mobile השיג שירות מלא בשנת 2020 וצמח ל2% שנה עד 2022​ content.twimbit.com. Rakuten בנתה רשת ייחודית ומלאה וירטואלית מהיסוד ומציעה מחירים נמוכים מאוד כדי למשוך לקוחות. עם זאת, הכיסוי של רקטן הייתה נמוכה מאוד בהתחלה בשל בניית מגדלי הסלולר מהתחלה – כדי למתן את זה, יש לרקטן הסכם נדידה עם KDDI כדי להשתמש ברשת 4G של au באזורים שבהם לא בנתה כיסוי​ budde.com.au. בהסכם הזה, רקטן יכולה לספק שירות לאומי מהיום הראשון, אבל במחיר של עלויות נדידה. כיום, רקטן בנתה אלפי אתרי 4G/5G משלה ומכסה את הערים המרכזיות, אבל היא עדיין איכשהו מסתמכת על נדידת נתונים באזורים כפריים. הממשל תמך בכניסתה של רקטן (הוקצה לה ספקטרום ופושטו חוקים על ניידות מספרים כדי להקל על המעבר של לקוחות בין המפעילים ב-2023)​ budde.com.au, רואה בזה תמריץ לתחרות שתסייע להוריד מחירי הצרכנים. בפועל, מאז שהונדרה רקטן, כל שלושה המפעילים הקדימו להציג תכניות חדשות או מותגים בתמחורים נמוכים (למשל, NTT’s ahamo, KDDI’s povo, SoftBank של LINEMO) כדי להתחרות, ולהועיל לצרכנים.

<p<M טכנולוגיה, המפעילים היפנים נמצאים בחזית חדשנית. הם פיתחו VoLTE במדינה (עם גיבוי 3G עד שהוא יושבת), ומבצעים שילוב סלי, 4×4 MIMO ויתרונות LTE-Advanced Pro נוספים כדי לשדרג את רשת 4G. ב-5G, הם מתעתדים לעבור ממצב לא עצמאי (NSA) לרשתות 5G עצמאי, ששתפר את תקופת התשובה ויאפשר תכונות כמו חיתוך רשת. לדוגמה, NTT Docomo השיגה 5G עצמאי והציגה מהירויות של עד 6.6 Gb/s במהלך ניסויים​ budde.com.au. בנוסף, ספקים בודקים מה מתחדש ב-5G (6G) – ממשלת יפן והתעשייה (בעיקר NTT Docomo ו-NEC) משקיעות בפיתוח 6G עם יעד סביב 2030 להצגת יוצא. budde.com.au. יפן שואפת להישאר מובילה בטכנולוגיות הניידות על ידי כך שהיא תעזור לפתח את תקני 6G ולפרס ל-6G הרעיון בקרוב בסקירה גבוהה במהלך העשור הקרוב.

מבט על הכיסוי: כמעט כל אזור מיושב ביפן יש כלשהו כיסוי נייד. אפילו רבים ממעברי ההרים הלא מיושבים וכבישים כפריים יש אות (בעיקר 4G) בשל כמות תחנות הבסיס. מצד שני, הכיסוי הפנימי בעיר המאוחדת בטוקיו שהוא אתגריים עבור 5G בתדרים גבוהים, ולכן המפעילים בונים אלפי תחנות גזע קטנטנות. קרן המספקים של ממשלת ה-5G ויוזמות מקומיות תומכים עוד יותר בהתקנת תחנות בסיס 5G בקהילות כפריות, בבתי חולים, בבתי ספר ובמרכזי תחבורת רכבת מהירה. עד סוף 2023, כיסוי האוכלוסייה של 5G היה בערך 95%​ content.twimbit.com, והוא ימשיך להתקרב ל-99% במהלך השנים הקרובות, כאשר רק האזורים הרחוקים ביותר ימשיכו להסתמך על 4G או לוויינים. הפניציות ורמות האיכות של רשתות הניידות ביפן הפכו את האינטרנט הנייד לחלק מרכזי בחיים היומיומיים, בין אם מדובר בזרימה של תוכן, תשלומים ניידים או אך פארקת משחקי הנייד היפנית המפורסמת – כל אלו דורשים חיבור אמין.

שירותי אינטרנט לוויניים ביפן

בהתחשב בגיאוגרפיה האיונים של יפן ואסונות טבע מעת לעת, אינטרנט לוויני שיחק תפקיד נישה אבל חשוב בחיבור. היסטורית, אינטרנט לוויני ביפן שימש על ידי סוכנויות ממשלתיות, ספינות בים, וצדדים מאוד מרוחקים (כגון איים מבודדים או מרכזי מחקר) שבהם לא ניתן היה להגיע לרשתות הטריטוריאליות. שירותים מוקדמים אלו הסתמכו על לוויינים גיאוסטציוניים (כגון אלו המופעלים על ידי SKY Perfect JSAT או אינטלסאט), אשר מספקות מהירויות נמוכות יחסית (מספר Mbps) עם השהיה גבוהה (~600ms) ועלות גבוהה. עבור הצרכן הממוצע, אינטרנט לוויני לא היה אפשרות מעשית בעבר בגלל המגבלות הללו. עם זאת, הנוף משתנה עם הופעת קונסטלציות לוויינים באור נמוך (LEO) ויוזמות אינטרנט לוויני חדשות.

Starlink (SpaceX): יפן הפכה המדינה הראשונה באסיה שקיבלה את שירות Starlink של SpaceX, עם זמינות שהוכרזה באוקטובר 2022​ satellitetoday.com. אינטרנט הלווייני של Starlink (באמצעות קונסטלציה של לוויינים לוויינים) מציע חיבור מהיר (50–150 Mbps או יותר) עם השתהות הרבה יותר נמוכה (~20-40ms) מאשר לוויינים מסורתיים. בהתחלה, כיסוי Starlink ביפן החל באזורים הצפוניים והמרכזיים (טוהוקו, קנטו, חלקים מחוב הלוחיים)​ satellitetoday.com, והתרחב כדי לכסות כמעט את כל המדינה עד סוף 2022 (כולל את כל ארבעת האיים המרכזיים). עד 2023, כל צרכן ביפן, אפילו באי מרוחק או הר, יכול להזמין ערכת Starlink. הממשלה היפנית קיבלה את השירותים הללו כתוספת לרשתות הטריטומניות, במיוחד לקיום ולקולחת לאחר אסונות. KDDI שיתפה פעולה עם SpaceX כספק מורשה כדי להציע Starlink ללקוחות כפריים ולשמש את Starlink​ כנתיב אחוד באזורים שבהם קשה להפעיל סיבים​ satellitetoday.com. לדוגמה, KDDI ניסו את Starlink כדי לקשר תחנות בסיס ניידות כפריות ולספק Wi-Fi חינם באזורים שנפגעו באסונות. KDDI החלה אפילו להציע Wi-Fi חינם על מעבורת בין איים תוך שימוש ב- Starlink לחיבור​ <a href="https://www.mobileworldlive.com/operators/kddi