הבום של הפס הרחב בבלגיה: האמת המפתיעה על הגישה לאינטרנט ב-2025

נוף האינטרנט של בלגיה בשנת 2025 הוא סיפור של ניגודים ושינויים מהירים. המדינה נהנית מכיסוי כמעט אוניברסלי של פס רחב ומהאינטרנט המהיר ביותר באירופה, אך מפגרת באימוץ מלא של סיבים אופטיים point-topic.com en.wikipedia.org. אזורים עירוניים נהנים מחיבורי ג'יגה-ביט באמצעות רשתות כבלים משודרגות, בעוד חלק מהקהילות הכפריות עדיין מחכות לפריסת סיבים. מתחרה חדש עם מחירים נמוכים במיוחד זעזע את השוק שנשלט במשך שנים על ידי מספר מצומצם של שחקנים, ומיזמים ממשלתיים פועלים לצמצם פערים דיגיטליים שנותרו. דוח זה מספק סקירה מקיפה של הגישה לאינטרנט בבלגיה – מסיבים, DSL, כבלים ואינטרנט סלולרי ועד אינטרנט לווייני – ובוחן פערי כיסוי, ביצועים, תמחור, שחקני שוק ומגמות עד 2024–2025, תוך מבט לעתיד המקוון של בלגיה.

סוגי תשתיות אינטרנט בבלגיה

כיסוי פס רחב קווי לפי טכנולוגיה (אמצע 2023). רשתות DSL וכבלים מגיעות כמעט לכל בית בבלגיה, בעוד הכיסוי של סיבים מלאים (FTTP) נותר נמוך יחסית point-topic.com point-topic.com.
לבלגיה תמהיל מגוון של תשתיות אינטרנט, כולל רשתות סיבים מודרניות לצד קווי נחושת ישנים ומערכות כבלים רחבות היקף. אינטרנט אלחוטי בפס רחב באמצעות רשתות סלולר 4G/5G נפוץ בכל מקום, ואפילו אינטרנט לווייני הפך לאופציה. להלן פירוט של כל טכנולוגיית גישה עיקרית:

אינטרנט סיבים אופטיים (FTTH/B)

סיב עד הבית/עסק (FTTH/B) היא טכנולוגיית הגישה הקווית החדישה והמהירה ביותר בבלגיה, המציעה מהירויות סימטריות של עד מספר ג'יגה-ביט לשנייה. המפעילה המרכזית Proximus השקיעה רבות בפריסת סיבים (תוכנית "סיבים לבלגיה" בהיקף 3 מיליארד אירו) והחלה להאיץ את ההרחבות בשנים האחרונות budde.com.au proximus.be. נכון לאמצע 2023, רשתות הסיבים הטהורות הגיעו ל25.0% ממשקי הבית בבלגיה – הכיסוי הנמוך ביותר לסיבים באיחוד האירופי point-topic.com brusselstimes.com. הכיסוי הגבוה ביותר בערים כמו בריסל (57% ממשקי הבית) ומרכזים אזוריים כמו ברוז' (47%) ואנטוורפן (מעל 40%), אבל אזורים רבים – במיוחד בוולוניה – כמעט ללא סיבים point-topic.com. בתחילת 2025 הכיסוי בסיבים האיץ לכ-43% מהבתים finance.yahoo.com, ו-Proximus מתכוונת להגיע ל-50% עד סוף 2025 ו-70% (4.2 מיליון כתובות) עד 2028, בדרך ל-95% עד 2032 proximus.be gurufocus.com. סיבים מספקים את הביצועים הטובים ביותר (למשל, שירות 8.5 Gb של Proximus זמין בחלק מהאזורים proximus.be), אך הפריסה עוד רחוקה מהכיסוי הרחב שיש לרשתות הישנות. ראוי לציין ש-Proximus הקימה מיזמים משותפים Fiberklaar (פלנדריה) ו-Unifiber (וולוניה) להאיץ את פריסת ה-FTTH, עם יעד ל-1.5 מיליון ו-0.6 מיליון כתובות עד 2028 בהתאמה proximus.com proximus.com. גם ספקיות נוספות מתחילות בזהירות לפרוס סיבים: למשל, Telenet (חברת הכבלים) וחברת החשמל Fluvius הקימו "NetCo" (Wyre) להרחבת הסיבים בפלנדריה, עם שדרוג הדרגתי של רשת הכבלים, בעוד Orange Belgium (שרכשה את ספקית הכבלים הוולונית VOO) צפויה להמיר את הרשת לסיבים או כבלים מתקדמים בשנים הקרובות. לסיכום, תחום הסיבים בבלגיה מתפתח במהירות ויהווה את עמוד השדרה של הפס הרחב בעתיד – אך ב-2025 הוא עדיין מתווסף, ולא מחליף, את רשתות ה-DSL/כבלים הוותיקות.

אינטרנט DSL (נחושת)

DSL פועל על גבי קווי טלפון מנחושת ושימש היסטורית לספק אינטרנט קווי בפריסה ארצית דרך רשת המפעילה המרכזית. הזמינות של DSL בבלגיה כמעט אוניברסלית – 99.9% מהבתים מכוסים בשירות xDSL point-topic.com. בעשור האחרון, Proximus שדרגה את מרבית רשת הנחושת שלה ל-VDSL2 וטכנולוגיות vectoring, והשיגה מהירויות גבוהות מאוד על קווים קצרים: באמצע 2023 VDSL כיסה 96.5% ממשקי הבית (ו-43.8% עם vectoring למהירויות גבוהות אף יותר) point-topic.com. זה עולה בהרבה על ממוצע הכיסוי של DSL באיחוד האירופי point-topic.com. VDSL עם vectoring מספק בבלגיה בפועל 70–100 מגה־ביט לשנייה בקווים קצרים, בעוד ADSL הישן כמעט ונעלם מהנוף. עם זאת, מהירות ה-DSL יורדת עם המרחק מהמרכזיה, ופריפריה נהנית לעיתים רק מעשרות מגה־ביט לשנייה בודדים. ככל שהסיבים נפרסים, Proximus החלה להשבית קווי נחושת במקומות שכבר כוסו בסיבים (לקוחות מועברים לסיבים) point-topic.com. מספר המנויים ב-DSL בירידה אטית ככל שיותר משתמשים כבר משדרגים לכבלים או סיבים מהירים. בכל זאת, ב-2024 DSL נשאר אופציית גיבוי המבטיחה שכל בית יוכל לפחות לקבל פס רחב בסיסי (כיסוי NGA בקצב של לפחות 30 מגה־ביט ברמה ארצית עומד על 99.6% בזכות VDSL וכבלים point-topic.com). לסיכום, DSL פעם היה עמוד התווך של האינטרנט בבלגיה וכיום, אף שהוא נדחק על ידי הסיבים, הוא עדיין מספק קישוריות באזורים שטרם כוסו בסיבים או בכבלים.

אינטרנט כבלים (HFC)

אינטרנט כבלים בבלגיה מסופק על גבי רשתות היברידיות סיב-נחושת (HFC) שנבנו במקור לשידורי טלוויזיה בכבלים. זוהי אחת מאבני היסוד של האינטרנט במדינה, במיוחד בפלנדריה ובריסל. חברות הכבלים השקיעו בתקני DOCSIS החדשים: באמצע 2023, 95.6% ממשקי הבית יכלו לקבל אינטרנט כבלים (DOCSIS 3.0) ו-95.4% היו מכוסים ברשתות DOCSIS 3.1 המסוגלות לספק ג'יגה-ביט point-topic.com. למעשה, כמעט כל רשתות הכבלים בבלגיה שודרגו ל-DOCSIS 3.1, הרבה מעבר לממוצע האירופי של כ-33.6% זמינות כבלים ברמת ג'יגה point-topic.com. ספקית הכבלים הדומיננטית Telenet מכסה כמעט את כל פלנדריה וחלקים מבריסל, ומציעה עד 1 ג'יגה־ביט להורדה (וכ-40–50 מגה־ביט להעלאה) דרך כבלים קואקסיאליים. בוולוניה ובחלקים מבריסל, VOO (שרובה נרכשה לאחרונה על ידי Orange) מפעילה את רשת הכבלים עם תכונות דומות (הרשת של VOO עוברת בכ-50% מהמדינה agoria.be). הכבלים מספקים לפיכך מהירויות גבוהות לרוב הבתים בבלגיה, ולמשך שנים רבות מילאו את הפער כאשר סיבים היו נדירים – סיבה עיקרית לכך שכיסוי הג'יגה־ביט הכללי בבלגיה מצוין למרות מיעוט FTTH. אינטרנט כבלים בד"כ מגיע כחלק מחבילות טריפל-פליי (אינטרנט + טלוויזיה + טלפון). עם DOCSIS 3.1, לקוחות מקבלים שגרה של מאות מגה־ביט; חבילות ה-"Giga" המובילות של Telenet מגיעות ל-1 ג'יגה־ביט להורדה. בהסתכלות קדימה, חברות הכבלים מתכננות להגדיל ביצועים באמצעות DOCSIS 4.0 או הגברת פריסת סיבים; ל-NetCo של Telenet/Fluvius יש יעד "אבולוציה לסיבים" ברחבי פלנדריה עד 2038 www2.telenet.be (תהליך הדרגתי). לעת עתה, הכבלים הם הפלטפורמה הקווית הדומיננטית בבלגיה (עם יותר מנויים מ-DSL וסיבים יחד) ומהווים גורם מרכזי בזמינות הג'יגה־ביט הנרחבת במדינה.

פס רחב נייד (אלחוטי 4G/5G)

לבלגיה תשתית פס רחב סלולרית מפותחת היטב, עם שלושה מפעילי רשת סלולרית ותיקים (Proximus, Orange Belgium ו-Telenet/Base) ושחקן חדש (Digi Belgium). כיסוי 4G LTE הוא למעשה ארצי (≈100% מהאוכלוסייה) tradingeconomics.com, ומבטיח שלמעשה בכל מקום בבלגיה, לסמארטפונים וראוטרי 4G יש גישה לאינטרנט. נכון ל-2025, בלגיה בעיצומו של פריסת רשתות 5G: כל שלושת המפעילים המרכזיים השיקו שירותי 5G בעקבות מכרז תדרים שנדחה לאמצע 2022 budde.com.au. בתחילה, האימוץ של 5G היה איטי בשל מגבלות קרינה מחמירות (במיוחד בבריסל) והקצאת תדרים מאוחרת, אך חסמים אלה נפתרו – אזורים הקלו במגבלות ה-EMF כדי לאפשר פריסת 5G בשנים 2022–2023 digital-strategy.ec.europa.eu. עד אמצע 2023, אותות 5G הגיעו לכ-40.4% מהאוכלוסיה point-topic.com; עם זאת, כיסוי בתחום התדרים המרכזי 3.5 GHz היה רק כ-14% point-topic.com. קצב הפריסה הואץ ב-2024; פרוקסימוס דיווחה על 75% כיסוי אוכלוסייה ל-5G בתחילת 2025 finance.yahoo.com, וכיום לכל שטח עירוני יש לפחות כיסוי 5G בסיסי. הביצועים של פס רחב נייד חזקים: מהירות ההורדה החציונית ב-4G/5G עולה על 100 Mbps ברשת המהירה ביותר (Proximus) ookla.com ookla.com. צרכנים רבים משתמשים הרבה בנתונים בנייד (חדירת הפס הרחב הסלולרי היא כ-90% מהאוכלוסייה en.wikipedia.org), אך המובייל משמש בעיקר תוספת לפס רחב קווי ולא תחליף לאינטרנט ביתי בבלגיה. Fixed Wireless Access (FWA) על גבי 4G/5G עדיין לא נפוץ, בשל האופציות הקוויות הנפוצות כמעט בכל מקום, אם כי המפעילים בדקו 5G FWA כאלטרנטיבה תחרותית עתידית reportlinker.com. בסך הכל, רשתות המובייל מוסיפות שכבת גישה אוניברסלית לאינטרנט, ול-5G תפקיד בחיזוק רוחב הפס האלחוטי ויישומים עתירי זמן אמת (כאשר הכיסוי יהפוך לאוניברסלי לאורך כבישים ראשיים ואזורים כפריים לפי מטרות האיחוד האירופי ל-2025).

אינטרנט לווייני

לאינטרנט לווייני נוכחות נישתית אך בולטת בבלגיה. באופן מסורתי, שירותי לוויין גיאוסטציונריים (כגון ViaSat/KA-SAT או Eutelsat Konnect) היו זמינים עבור משתמשים כפריים, אך השהיית השידור הגבוהה (~600–700 ms) ומהירויותיהם המוגבלות הפכו אותם לאופציה אחרונה בלבד. נקודת המפנה הייתה הופעת SpaceX Starlink, קונסטלציית לוויינים במסלול לוויין נמוך (LEO). Starlink הפך לזמין בבלגיה במאי 2021 worldpopulationreview.com ומסוגל לספק 100–200 Mbps בהורדה (20–40 Mbps בהעלאה) עם השהייה של כ45 ms – קרוב בהרבה לאינטרנט קרקעי ookla.com. למעשה, ברבעון הרביעי של 2024 נמדדה השהיה חציונית בגובה 46 ms ל-Starlink בבלגיה, מהנמוכות באירופה (בקנה אחד עם לוקסמבורג) ookla.com. הביצועים השתפרו ככל ש-SpaceX הגדילה את מספר הלוויינים ותחנות הקרקע באירופה. עם זאת, סטארלינק יקר יחסית (כ-65 עד 100 אירו לחודש, פלוס כ-450 אירו לציוד), ולכן לרוב הוא מיועד למקרים ספציפיים: בתים או חוות מבודדות מעבר לטווח הסיבים/כבלים, לקוחות עייפים ממונופול מקומי, או גיבוי לעסקים הזקוקים לחיבורים כפולים. שיעור החדירה בבלגיה נמוך בהשוואה למדינות עם תשתיות קרקע ירודות (הכיסוי הגבוה בבלגיה באמצעות כבל/VDSL הופך את הלוויין לפחות קריטי) ookla.com. עם זאת, סטארלינק ושירותי LEO דומים מציעים חלופה חדשה לחיבור “בכל מקום”. מלבד סטארלינק, כמעט ואין ספקיות לווין נוספות הפונות לשוק הפרטי בבלגיה – יוצא דופן אחד הוא OneWeb, שהחלה, בשיתוף Nortlink, להציע שירותי אינטרנט לווייניים לעסקים במערב אירופה ב-2023 (בעיקר לצרכים מקצועיים – ימיים או גיבוי ארגוני). לסיכום, האינטרנט הלווייני בבלגיה קיים ומרשים טכנית, אך עדיין נותר פתרון נישתי בזכות הרשתות הקרקעיות החזקות. הוא משמש כאמצעי חשוב עבור אזורים ללא כיסוי, אתרים ניידים (כמו קרוואנים או שימוש ימי), וגיבוי לשימור רציפות עסקית. הממשלה לא נדרשה לסבסד את הלוויין באופן נרחב לפריפריה, שכן כמעט לכל משק בית בבלגיה יש אופציה קווית point-topic.com, אך לווייני LEO מוסיפים ממד של קישוריות למי שמעוניין בכך.

כיסוי ונגישות: עיר מול כפר

בלגיה נהנית מכיסוי פס רחב נרחב הן בערים והן באזורים הכפריים, אם כי קיימים פערים מסוימים בזמינות רשתות אולטרה-מהירות. למעשה לכל משק בית (≈100%) יש גישה לפס רחב בסיסי, וגישה לדור הבא (NGA ≥30 Mbps, באמצעות VDSL, כבל או סיבים) מגיעה ל99.6% מהבתים במדינה point-topic.com. אפילו באיזורים כפריים, כיסוי NGA עומד על כ93.6%, הרבה מעל הממוצע הכפרי באיחוד האירופי (~78.7%) point-topic.com. המשמעות היא שלרוב רובם של הכפרים יש לפחות VDSL או אינטרנט בכבלים. כיסוי 4G משלים כל פער שנשאר, עם כיסוי יעיל של 100% מהאוכלוסייה tradingeconomics.com, כך שלא נותר אזור מיושב ללא חיבור כלל.

עם זאת, בכל הקשור לפס רחב אולטרה-מהיר (100 Mbps ומעלה, או “רשתות קיבולת-על”), אזורים עירוניים במצב טוב יותר מהכפריים. הודות לפריסות כבלים וסיבים, 96.0% מהבתים בבלגיה נמצאים בטווח רשת התומכת ג'יגה-ביט (DOCSIS 3.1 כבלים או FTTP) point-topic.com – מהשיעורים הגבוהים באירופה point-topic.com. אבל הכיסוי של VHCN באזורים כפריים הוא רק 51.4% point-topic.com, כלומר כמעט מחצית ממשקי הבית הכפריים עדיין ללא גישה למהירות ג'יגה-ביט. בפלנדריה (צפון בלגיה), גם עיירות כפריות נהנות לרוב מאינטרנט בכבלים (VHCN כפרי בפלנדריה מגיע לכ-80–100% באזורים מסוימים point-topic.com point-topic.com), בעוד שבולוניה (דרום המדינה) יש כפרים רבים שעדיין אין להם כבל או סיבים (בכמה אזורים כפריים של וולוניה יש כיסוי ג'יגה-ביט <3%) point-topic.com. לדוגמה, אזור ניבל (Nivelles) בוולוניה מגיע לכ-79.5% כיסוי ג'יגה-ביט כפרי – ככל הנראה בזכות כבלים – אך אזורים כפריים אחרים בוולוניה כמעט תלויים רק ב-VDSL point-topic.com. מנגד, כמעט כל שכונה עירונית – בין אם בבריסל, אנטוורפן או ערים קטנות – נהנית מלפחות אופציית ג'יגה-ביט אחת (כבל או סיבים). כיסוי הסיבים במיוחד מבליט את הפער העירוני-כפרי: ה-FTTP מכסה מעל חצי מבריסל, אך רק 7.3% ממשקי הבית הכפריים היו מחוברים לסיבים באמצע 2023 point-topic.com. משתמשים כפריים שאין להם כבל/סיב נשענים על DSL משודרג (ברבים מהכפרים יש VDSL – 84.1% כיסוי כפרי ל-VDSL point-topic.com – שלעיתים רבות מאפשר 30–50 Mbps ואף יותר). במקומות מבודדים באמת, ניתן להשתמש ב-4G/5G או לוויין לאינטרנט בפס רחב, אם כי עם פשרות מסוימות בביצועים.

כדי להמחיש, הנה כמה מדדי כיסוי (נתוני אמצע 2023):

• DSL: ל-99.9% מבתי האב (97.4% מהכפריים) יש גישה לנחושת/DSL point-topic.com point-topic.com.
• VDSL: 96.5% מבתי האב (84.1% כפריים) – פרישת VDSL רחבה מאוד point-topic.com point-topic.com.
• כבל (Docsis 3.1): 95.4% מבתי האב (כפריים 49.0%) – כמעט כל הערים ורבות מהעיירות, פחות בכפרים מבודדים point-topic.com point-topic.com.
• סיב (FTTP): 25.0% מבתי האב (7.3% כפריים) – דגש חזק על ערים, מועט באזורים כפריים כרגע point-topic.com point-topic.com.
• VHCN (FTTP + Docsis3.1): ל-96.0% מהבתים (51.4% כפריים) יש גישה לרשת במהירות ג'יגביט point-topic.com point-topic.com.
• נייד: דור 4 ~100% מהאוכלוסיה, דור 5 ~40% מהאוכלוסיה ב-2023 עולים ל-~75% ב-2024 point-topic.com finance.yahoo.com (מתמקד תחילה בערים ובאזורים בעלי תעבורה גבוהה).

נתונים אלו ממקמים את בלגיה בצמרת האירופית מבחינת כיסוי נרחב, למעט סיבים טהורים, בהם היא בפיגור. הפער הדיגיטלי עיר-כפר בבלגיה צר מאשר ברוב המדינות (93.6% כיסוי 30 Mbps כפרי לעומת ממוצע האיחוד האירופי ~79% point-topic.com). אף על פי כן, הפער בגישה לג'יגביט בולט – חווה כפרית עשויה להישאר על 50 Mbps ב-DSL בעוד עירוני מתענג על 1 Gbps בכבל/סיב. הממשלה הכירה בכך ונקטה צעדים לסגירת פערים. תוכנית ההתאוששות הפדרלית הקצתה 41 מיליון אירו להרחבת אינטרנט מהיר ל"אזורי לבן" (אזורים כפריים לא-מכוסים) בשנים הקרובות digital-strategy.ec.europa.eu. בואלוניה, הרשויות האזוריות משקיעות מעל 70 מיליון אירו לחיבור פארקי עסקים ובתי ספר לסיבים, כדי שמרכזי הכלכלה הכפריים לא יוותרו מאחור digital-strategy.ec.europa.eu. גם הקהילה דוברת הגרמנית במזרח בלגיה הבטיחה 19.5 מיליון אירו לפריסת FTTH בכפריה digital-strategy.ec.europa.eu. בנוסף, הרגולטור BIPT מתחזק מערכת מיפוי המראה זמינות אינטרנט מהיר לפי מיקום, לזיהוי "כתמי לבן" ולהכוונת השקעות ציבוריות digital-strategy.ec.europa.eu. מאמצים אלו, יחד עם פריסות מסחריות שוטפות של סיבים ודור 5, משפרים בהדרגה את החיבוריות הכפרית. עד 2025, אזורים שבעבר היו מוזנחים זוכים לשדרוגים – או ש"חותכים" אליהם סיבים או שדור 5 אלחוטי מספק אלטרנטיבה זמנית reportlinker.com. בסיכום, הערים בבלגיה נהנות כבר היום מאינטרנט מהיר כמעט בכל מקום, ובאזורים כפריים הפער בטכנולוגיות המתקדמות קיים אך הולך ומצטמק. יש מדיניות ברורה להגיע ל"100 Mbps לשדרוג ל-1 Gbps לכל משק בית" (יעד קהילת הג'יגביט של האיחוד האירופי ל-2025), אף שבלגיה דורגה בתחילה כבעלת סבירות נמוכה להגעה מלאה לכך עד 2025 בשל התחלה מאוחרת בפריסת הסיב table.media table.media. התחזית ל-2030 אופטימית בהרבה, עם גישה אוניברסלית לג'יגביט בקצה האופק – בשילוב של סיבים, כבלים ודור 5.

מהירויות אינטרנט, השהיה (Latency) ואיכות השירות

שירותי האינטרנט של בלגיה נמנים עם המובילים באירופה, הודות לשכיחות רשתות כבלים מהירות ופריסת סיבים הולכת וגדלה. מהירויות הממוצע במדינה גבוהות בעקביות. בתחילת 2023, המדד החציוני להורדה בפס-רחב קווי עמד על 86.7 Mbps datareportal.com (עליה של כ-12% משנה קודמת), ועד סוף 2024 ככל הנראה עבר ה-100. בסלולר, ההורדה החציונית הייתה 56 Mbps על 4G/5G בתחילת 2023 datareportal.com, וגם נתון זה במגמת עליה. המספרים מייצגים את כלל הטכנולוגיות (כולל חיבורי DSL איטיים), ולכן משתמשי כבל או סיב לרוב יראו קצבים גבוהים בהרבה. אכן, ההצעות המהירות בבלגיה הן ברמה עולמית: Proximus מציעה עד 8.5 Gbps בסיבים באזורים נבחרים proximus.be, ושכבות העל של Proximus ו-Telenet נותנות ~1 Gbps ללקוחות פרטיים.

בדו"חות ביצועי רשת בלגיה מציגה תוצאות מרשימות. בדירוג Speedtest Intelligence של Ookla למחצית השנייה של 2024, Proximus Fiber דורגה כספקית הקווי המהירה ביותר עם הורדה חציונית של ~302 Mbps והעלאה של ~178 Mbps, והשהיה נמוכה ומרשימה של 9 ms ookla.com. הבאות אחריה היו ספקיות כבלים (Telenet ~176 Mbps, VOO ~167 Mbps בממוצע חציוני להורדה) ookla.com – מה שמעיד שלקוחות רבים עודם על חבילות ביניים, למרות שהרשת כולה מסוגלת לכ-1 Gbps. ההשהיה הקווית בכבל ובסיב לרוב נמוכה (5–20 ms), מתאימה למשחקים ו-VoIP. משתמשי DSL סובלים מהשהייה גבוהה יותר (20–40 ms+) ומהירויות נמוכות, אך כאמור מספרם הולך ופוחת. בצד הנייד, הובילה Proximus עם ~101 Mbps הורדה חציונית ב-4G/5G בסוף 2024 ookla.com ookla.com, ואחריה Orange (~81 Mbps) ו-Telenet/Base (~73 Mbps). מהירויות אלו משקפות התפשטות רחבה של 4G+ ודור 5. גם ההשהיה הסלולרית השתפרה: ההשהיה הנמוכה ביותר ב-4G/5G נחזתה אצל Proximus עם 39 ms ookla.com. ככל שדור 5 יתרחב, צפויה ההשהיה לרדת עוד לסביבת 20 ms בשנים הקרובות – לטובת יישומים בזמן אמת.

מבחינת איכות השירות, ספקיות האינטרנט הבלגיות מציגות ביצועים מעולים. למשל, לפי Speedtest, מדד העקביות (דגימות מעל 25/3 Mbps) מציב את Proximus Fiber מעל 92% עקביות ookla.com, כלומר המשתמשים כמעט תמיד מקבלים חוויית "פס רחב" ומעלה. חוויית הזרמת וידאו דומה בין הספקיות, ללא הבדלים סטטיסטיים משמעותיים ookla.com – לרוב צפייה חלקה גם ב-HD/4K בזכות רוחב פס מספיק. במדדי חוויית משחק בלגיה גם נהנית מציון גבוה: Proximus Fiber קיבלה ~98.8 (מ-0 עד 100 QoE למשחקים) – המובילה בשוק ookla.com, כלומר מינימום jitter ועיכובים בחיבור קווי. בסך הכול, שביעות רצון הלקוחות חיובית – המשתמשים דירגו את Proximus Fiber ב3.63 מתוך 5 (הגבוהה בין הספקיות) בסקר משתמשי Speedtest ookla.com – ציון המשקף רמת שביעות רצון נאה.

תחום אחד שראוי לציון הוא הסתמכותה של בלגיה על כבל טלוויזיה מהירויות גבוהות: למרות שכבל מספק קצבי הורדה מרשימים (לעיתים קרובות 500 מגה-ביט לשנייה עד 1 גיגה-ביט לשנייה), מהירויות ההעלאה שלו נמוכות יותר (למשל 20–50 מגה-ביט בשנייה ב-DOCSIS 3.1). אי-סימטריה זו יכולה לפגוע במשתמשים כבדים או בעסקים קטנים שזקוקים לתעבורה בקצב גבוה גם במעלה הזרם. סיבים אופטיים פותרים זאת עם קצבים סימטריים (למשל, העלאה חציונית בסיב של Proximus ~178 מגה-ביט לשנייה ookla.com). ככל שחדירת הסיבים צומחת, ביצועי העלאה ממוצעים משתפרים. היבט נוסף הוא עומס ברשת: רשת הכבלים, בהיותה משותפת, עלולה לסבול מהאטות בזמני שיא באזורים מסוימים, אך Telenet ו-VOO מיזערו זאת באמצעות שדרוגים ופיצול הרשת. השימוש הנרחב בוקטורינג ב-VDSL חילץ ביצועים גבוהים מגזעי הנחושת, אך ככל שהם מתיישנים ויותר משתמשים דורשים מהירויות אולטרה-מהירות, המעבר לסיבים יהיה מכריע לשמירה על איכות.ברמה הבינלאומית, האינטרנט בבלגיה מדורג גבוה במדדי מהירות – לרוב אי שם בין 20–30 המדינות המובילות למהירויות פס-רחב קווי, ודומה גם בסלולר. מדד הכלכלה הדיגיטלית והחברה (DESI) לשנת 2022 ציין כי לבלגיה יש 67% ממנויי הפס-הרחב במהירויות של 100 מגה-ביט לשנייה ומעלה, הרבה מעל הממוצע באיחוד האירופי en.wikipedia.org, מה שממחיש את האימוץ המהיר של חבילות מהירות (בעיקר בכבלים). גם Ookla סימנה שהשהיה של Starlink בבלגיה (46 אלפיות שנייה) קרובה עתה לממוצע הארצי הקווי, הודות לשיפורים ookla.com – סימן שגם טכנולוגיות חדישות מוצאות את מקומן בשוק תובעני זה. לסיכום, משתמשי האינטרנט בבלגיה נהנים בדרך כלל משירות מהיר ואמין: חיבורים במהירויות ג'יגה-ביט נפוצים, המהירויות היומיות לרוב מספקות גם ליישומים עתירי נתונים, והשהיה נמוכה מספיק לצרכים בזמן אמת. ככל שסיבים ו-5G ממשיכים להתרחב, הציפייה היא שבלגיה תבסס עוד את מעמדה כמדינה עם איכות אינטרנט מצוינת – ואולי תהפוך את הפער שהיא סובלת בו כיום בפריסת סיבים לסיפור הצלחה של מודרניזציה מואצת.

תמחור ומודלים של מנויים

המחירים באינטרנט הבלגי היו היסטורית בצד הגבוה לעומת מדינות שכנות, בעיקר בשל מבנה שוק מרוכז. במשך שנים, דואופול של Proximus ו-Telenet (וצירוף VOO בדרום) גרם לכך שהתחרות במחיר הייתה מוגבלת, וחבילות פס-רחב רבות נמכרו בצמוד לטלוויזיה או טלפון קווי. כתוצאה, העלות החודשית הטיפוסית לתכנית פס-רחב מהיר ללא הגבלה הייתה סביב 50–70 אירו. לדוגמה, בשנת 2023 חבילת סיב בודד של Proximus (500 מגה-ביט הורדה/100 העלאה) עלתה כ-65 אירו לחודש proximus.com, וב-Telenet, חבילת "One Up" במהירות 1 גיגה (כוללת מובייל וטלוויזיה) הייתה בסביבות 90 אירו לחודש reddit.com. עלות ממוצעת של חבילה בסיסית (60 מגה-ביט ומעלה, נתונים ללא הגבלה) הייתה בסביבות 50 אירו לפי סקרי יוקר המחיה numbeo.com. אלו מחירים יקרים משמעותית מאשר בצרפת או גרמניה הסמוכות, נקודת תסכול נפוצה עבור צרכנים reddit.com. עד לאחרונה, ההקלה הגיעה רק ממותגים זולים או מבצעים: Scarlet, חטיבה זולה של Proximus, מציעה אינטרנט ללא הגבלה (DSL/VDSL) בסביבות 34 אירו לחודש proximus.com, ומדי פעם יש בתאגידים מבצעי היכרות (למשל, 6 חודשים בדיסקאונט). מגבלות נפח נתונים בפס-רחב נייח כמעט נעלמו – כל הספקים הגדולים מספקים כעת נתונים ללא הגבלה (למעט מגבלה של 150 ג'יגה בחודש על 30 מגה-ביט בתעריף החברתי החדש proximus.com, עליו נדון מיד). לסיכום, צרכנים בבלגיה משלמים לרוב פרמיה, אך בתמורה הם נהנים ממהירויות גבוהות ונפחים נדיבים.מודל המנויים לרוב כולל חבילות משולבות: אפשרות פופולרית מאוד היא טריפל-פליי (אינטרנט + טלוויזיה + טלפון קווי) או קואד-פליי (הוספת מובייל). ספקים מעודדים שילוב במבצעים. דוגמה: חבילות Proximus Flex משלבות סיב אופטי, טלוויזיה דיגיטלית ונייד, עם חבילה של סיב 1 גיגה וטלפון נייד סביב 84 אירו בחודש (לאחר מבצעים) reddit.com. החבילות של Telenet “One” משלבות באופן דומה אינטרנט בכבל, טלוויזיה ומובייל. יחד עם זאת, הרגולטור בבלגיה דרש גם מסלולי אינטרנט בודדים – הם מעט זולים יותר, אך עדיין יקרים יחסית.בסוף 2024 קרתה רעידת אדמה בשוק: DIGI בלגיה, השחקנית החדשה, הושקה במחירים נמוכים בצורה חסרת תקדים בסטנדרטים בלגים. DIGI (מקבוצת Digi Communications הרומנית) מספקת אינטרנט סיבים במחיר של 10 אירו בחודש עבור 500 מגה-ביט, 15 אירו עבור 1 גיגה, ו-20 אירו עבור 10 גיגה – הכל ללא הגבלה, סימטרי, כולל התקנה חינם csimagazine.com. המחירים הם שבריר מהמחירים של הספקים הוותיקים והציבו מיד רף חדש. החיסרון הוא שרשת DIGI חדשה והכיסוי התחלתי מוגבל (החל מחלקים מבריסל ב-2024, בהתרחבות הדרגתית) csimagazine.com. למרות זאת, כניסתה צפויה להגביר את התחרות. אכן, הצרכנים הבלגים ששנים קינאו במחירי הסיבים הנמוכים בצרפת הופתעו לגלות אינטרנט 1 גיגה ב-15 אירו – משהו שעד כה נחשב "לא ייאמן" אפשרי. כמו כן, תכניות המובייל של Digi זולות בשליש (למשל, 5 אירו עבור 15 ג'יגה csimagazine.com). בתגובה, ייתכן שהספקים הוותיקים יציעו קומות תמחור חדשות או מותגים זולים לשמירת לקוחות באזורים בהם Digi מתפתחת.פיתוח נוסף במחירים הוא הכנסת תעריף חברתי לאינטרנט. בשנת 2024 הורחבה הזכאות לתעריף חברתי עבור אוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה ופגיעות כדי שיכלו להתחבר telecompaper.com. ההצעה החדשה עומדת על 19 אירו לחודש עבור פס-רחב חוטי (150 ג'יגה נתונים במהירות של 30 מגה-ביט ומעלה) proximus.com, או 40 אירו לחבילת אינטרנט+טלוויזיה ombudsmantelecom.be. Proximus, Telenet ו-VOO חויבו לספק את החבילות המוזלות ombudsmantelecom.be. בתחילה, שיעור ההצטרפות היה נמוך (אולי בשל מודעות נמוכה או מגבלת 150 ג'יגה), והרשויות שוקלות התאמות telecompaper.com. למרות הכל, מדובר במאמץ משמעותי להוזלת מחירים והכללה דיגיטלית – שלא ימנעו התחברות אינטרנט מסיבות כספיות.במובייל, מגמות המחיר היו מעט יותר לטובת הצרכן. לדוג' תכניות הדאטה הזולות ביותר ל-1–5 ג'יגה נשארו סביב 15 אירו לחודש reddit.com, וחבילות המולטי-פליי כוללות לרוב שיחות/הודעות ללא הגבלה. עם זאת, חבילות דאטה גדולות (למשל, 5G ללא הגבלה) עולות פרמיה (לעיתים 30–40 אירו ומעלה). שוב, כניסת Digi עם 14 אירו לשיחות/הודעות ללא הגבלה ודאטה בזול עשויה לגרור הוזלות. עד 2025, הצרכנים רואים סוף-סוף מחירים מוכווני תחרות: רכישת VOO בידי Orange Belgium הפכה אותה לשחקן משולב שיכול להציע חבילת מובייל+כבלים בזול, ו-Telenet/BASE טלטלו את השוק לאחר שהפכו למפעיל נייד עצמאי. אך בפס-רחב קווי, המחיר עדיין גבוה מהממוצע האירופי – נקודה שהרגולטור BIPT עוקב אחריה במחקרי השוואת מחירים שנתיים bipt.be. התפיסה המקובלת: האינטרנט בבלגיה איכותי אך יקר; התקווה – שהתחרות בתשתיות חדשות (סיבי Digi, שיתופי פעולה פוטנציאליים בין Proximus ל-Orange על סיבים וכו') תאזן מחירים.

במונחים של מודלים של מנוי, כמעט כל חבילות האינטרנט הקווי בבלגיה הן בתעריף קבוע/ללא הגבלת נתונים (התקופה של מגבלות חודשיות ודמי חריגה הסתיימה כמעט לפני עשור בחבילות המרכזיות). החוזים הם לרוב לשנה או שנתיים, אך הרגולטורים השיגו מעבר קל יותר וסיימו את החידוש האוטומטי, כך שלקוחות יכולים להחליף ספק עם הודעה של חודש אחרי תקופת המינימום. רבים מהמנויים שוכרים מודם/נתב מהספק (לעיתים קרובות כלול במחיר). נקודות Wi-Fi חמות ו-Wi-Fi ציבורי מוצעים על ידי חלק מהספקיות (כגון Telenet Homespots, Proximus Public Wi-Fi) כבונוס. מגמה נוספת היא טלוויזיית OTT לעומת טלוויזיה כבלים מסורתית – עם עליית הסטרימינג, יש שמעדיפים אינטרנט בלבד ומבטלים את חבילת הטלוויזיה. הספקיות הגיבו עם חבילות גמישות ("חבילת אינטרנט + מובייל בלבד" לדוגמה).

לסיכום, מחירי האינטרנט בבלגיה ב-2025 משקפים היסטוריה של תחרות מוגבלת, אך כעת ישנה נקודת מפנה. בעוד שרוב האנשים עדיין משלמים בסביבות 50–70 אירו לאינטרנט ביתי, הצעות זולות במיוחד חדשות ומהלכים רגולטוריים מרחיבים את האפשרויות הן בקצה התחתון (תעריף חברתי, Digi) והן בקצה העליון (מהירויות ג'יגה-ביט הופכות לזמינות במחיר סביר). הצרכנים עשויים להרוויח מההתפתחויות האלו, בתקווה שיראו יותר תמורה לכסף בשנים הקרובות – שינוי מבורך במדינה ששילמה לאורך זמן פרמיה על קישוריות.

חדירה לשוק ואימוץ משתמשים

בלגיה היא חברה מקושרת מאוד, עם רמות רוויה של שימוש באינטרנט ואימוץ פס-רחב ברבים מהמגזרים. בתחילת 2023 היו 11.03 מיליון משתמשי אינטרנט, המהווים חדירת אינטרנט של 94.5% מהאוכלוסייה datareportal.com. עד 2025 שיעור השימוש האישי באינטרנט עומד על כ-95% – כמעט כל מבוגר בבלגיה מחובר בדרך כלשהי. זה מעל ממוצע האיחוד האירופי ובשכבת המדינות המובילות ב-EU לשימוש באינטרנט en.wikipedia.org. האוכלוסייה הלא-מחוברת שנותרה היא בעיקר מקרב האוכלוסייה המבוגרת או קבוצות בעלות הכנסה נמוכה מסוימות, אשר המדינה מנסה לסייע להן (למשל, הדרכה להעצמה דיגיטלית ונגישות במחיר סביר).

במונחי חיבורי משק בית, כ–94–95% ממשקי הבית בבלגיה מנויים לאינטרנט statista.com. בשנים האחרונות זה טיפס מה-90% ל- mid-90, ומשאיר מיעוט קטן (לרוב קשישים שגרים לבד) ללא אינטרנט ביתי. בסקר סטטבל מ-2023 נמצא כי 94.8% ממשקי הבית הפרבריים מחוברים statista.com, מה שמעיד על אחידות בין סוגי קהילות. בפועל, 100% מהעסקים בבלגיה משתמשים באינטרנט, ואפילו מעל 97% מהעסקים הקטנים משתמשים בפס-רחב (הבודדים שאין להם הם קטנים מאוד או במצבים מיוחדים). פס-רחב נחשב לשירות בסיסי לעסקים – מחנויות המשתמשות בתשלום מקוון ועד תאגידים גדולים עם קווים ייעודיים של ג'יגה-ביט. עסקים רבים מנויים לשירותים מתקדמים (סיבים אופטיים או קווים ייעודיים) לטובת אמינות.

אם מסתכלים על מספרי מנויי הפס הרחב, לבלגיה היו כ–5.32 מיליון מנויי פס-רחב קווי ב-2024 reportlinker.com. עם כ-4.8 מיליון משקי בית, זה מראה ממוצע של בערך 1.1 מנויים למשק בית (כולל עסקים ומשקי בית עם יותר מקו אחד). שיעור החדירה של פס-רחב קווי הוא כ–43.7 מנויים לכל 100 איש en.wikipedia.org (נתוני הבנק העולמי 2023), אחד הגבוהים באירופה – מה שממחיש עד כמה חיבור פס-רחב נהיה סטנדרטי בבית. תמהיל המנויים משתנה: יש עלייה בכבלים ובסיבים, וירידה הדרגתית ב-DSL. ב-2022, 67% ממנויי הפס הרחב כבר גלשו במהירות של לפחות 100 Mbps en.wikipedia.org, עדות לאימוץ גובר של מהירויות גבוהות. עד 2025 ככל הנראה אחוז זה עולה עוד, ככל שיותר מנויי כבלים עוברים לתוכניות ג'יגה-ביט והסיבים תופסים נפח.

שימוש בפס-רחב נייד נרחב מאוד. ב-2023 היו כ–11.28 מיליון חיבורי מובייל בבלגיה (97% מהאוכלוסייה) datareportal.com, כלומר לרבים יש יותר מ-SIM אחד (למשל, למכשיר עבודה ומכשיר פרטי). חדירת הסמארטפונים גבוהה (בערך 80–85% מהאוכלוסייה). חדירת האינטרנט הסלולרי (משתמשי חבילת דאטה) הגיעה ל-~90% ב-2021 en.wikipedia.org וממשיכה לעלות ככל שגם המאחרים (כאוכלוסייה מבוגרת) רוכשים סמארטפונים. מספר הולך וגדל של בלגים משתמשים באינטרנט הסלולרי למשימות יומיומיות בנייד, אך רובם מסתמכים בבית על Wi-Fi קווי לעומס כבד. נתון בולט: שיעור השימוש ברשתות חברתיות היה 80.9% מהאוכלוסייה ב-2023 datareportal.com, מה שמעיד על נוכחות אונליין רחבה ואינדיקציה זמינות אינטרנט על פני כל המדינה.

כדאי לבחון גם את החדירה לפי פלחים: בקרב צעירים (עד גיל 55) מגיע שיעור השימוש כמעט לאוניברסלי – 98–99%, ואילו בקרב האזרחים הוותיקים (65+) שיעור השימוש נמוך יותר (אם כי עולה, כיום 70–80%). לממשלה ולעמותות יש תוכניות להעלאת המיומנויות הדיגיטליות בקרב קשישים ואוכלוסיות מוחלשות. לפי הסניפט מוויקיפדיה, רמת הכישורים הדיגיטליים בבלגיה דומה לממוצע האירופי, כאשר 54% הגדירו עצמם כבעלי כישורים בסיסיים לפחות en.wikipedia.org – מה שמותיר עוד מקום לשיפור, אף על פי שהנגישות נרחבת.

פרטי לעומת עסקי: בצד הביתי, כמעט כל משק בית עם יותר מאדם בוגר מחזיק במנוי אינטרנט, כיוון שעבודה, לימודים ובידור תלויים בכך. מהירות הפס-רחב הממוצעת למנויים ביתיים עולה (הספקיות הפסיקו לשווק חבילות איטיות או שדרגו אוטומטית – למשל, Scarlet העלתה את המהירות הבסיסית ל-50 Mbps ב-34 אירו בחודש ללא תוספת תשלום proximus.com). עסקית, ובייחוד אצל עסקים קטנים ובינוניים, רשתות האיכות הגבוהה בבלגיה הביאו לכך שכמעט 100% מהעסקים כבר מחוברים; למשל, כמעט כל העסקים משתמשים בשירותי ענן, VoIP ועוד, כולם דורשים פס-רחב. מגפת הקורונה הדגישה שוב את חשיבות האינטרנט – ב-2025 עבודה מהבית עדיין נפוצה, ומשקי בית דואגים לרוחב פס מספק (לעיתים משתדרגים לחבילות יקרות יותר אם יש כמה בני משפחה בוידאו-קונפרנס במקביל).

מדד מעניין הוא חדירת פס-רחב למשק בית. בשקלול של קווי ונייד, בפועל לכל משק בית יש לפחות סוג אחד של חיבור. קווי נמצא ב- mid-90 אחוז. אלו שאין להם קווי בדרך כלל מסתפקים במובייל בלבד (ישנם צעירים שמסתפקים בתוכנית דאטה סלולרית בלבד). עם זאת, חבילות דאטה לנייד ללא הגבלה יקרות, ולכן משקי בית מבוססי מובייל בלבד נדירים (פחות מ-5%).

לסיכום, רמות החדירה לבלגיה מהגבוהות באירופה: כ-95% ממשקי הבית מחוברים, 93–94% מהפרטים משתמשים קבוע באינטרנט en.wikipedia.org, ושיעור גבוה מאוד של שימוש בחבילות מהירות. הפער הדיגיטלי שנותר הוא בעיקר בנושא איכות ומהירות (סיב אופטי לעומת DSL, לדוג') ולא בנושא הגישה הבסיסית. עם השקעות נוספות וירידת מחירים, גם מעטים מהנותרים (לרוב מסיבות מחיר או חוסר במיומנות) מתחברים. עד 2025 בלגיה היא למעשה חברה מחוברת לגמרי, בהתאמה למעמדה כמאמצת מוקדמת באירופה (בלגיה הייתה ראשונה בתחום האינטרנט בכבלים ו-DSL בסוף שנות ה-90). האתגר כעת אינו לאפשר חיבור בסיסי, אלא להעלות רמה את כולם לטכנולוגיות הדור הבא ולמנוע מצב שבו מישהו נשאר מאחור עם חיבור נחות.

ספקיות אינטרנט עיקריות (ISPs)

שוק האינטרנט של בלגיה נשלט בידי מספר שחקניות עיקריות, לכל אחת תשתית משלה, ועוד עשרות ספקים קטנים או וירטואליים. להלן הספקיות והתאגידים המרכזיים:

• Proximus (Belgacom) – המפעילה ההיסטורית והגדולה. Proximus מפעילה את רשת הטלפוניה הארצית הנייחת (קופר), מובילה את פריסת הסיבים, מספקת אינטרנט DSL/VDSL ו-FTTH, וכן היא גם ספקית הסלולר הגדולה (Proximus היא גם מפעילת הסלולר הגדולה). ל-Proximus פריסה הרחבה ביותר (בכל מקום שיש קו טלפון) וכ-45% נתח שוק בפס-רחב. היא מציעה חבילות משולבות (אינטרנט, טלוויזיה דיגיטלית, קווי, סלולר) תחת המותג Proximus, וכן היא הבעלים של Scarlet – ספקית מוזלת. רשת הסיבים של Proximus היא פתוחה לספקים חיצוניים (רגולציה מחייבת פתיחות סיבים bipt.be, בדומה לפתיחת ה-DSL). ב-2024 זכתה Proximus בפרסי רשת הקווית המהירה ביותר (סיבים) בבלגיה ookla.com. החברה חלקית בבעלות המדינה ונשארת שחקן דומיננטי.
• Telenet – מפעילת הכבלים הגדולה בפלנדריה. Telenet מפעילה רשת HFC ענפה המכסה את פלנדריה (וחלקים מבריסל ואזורים קטנים בוואלוניה). היא מספקת אינטרנט במהירויות עד 1 ג'יגה-ביט על תשתית כבלים, טלוויזיה דיגיטלית, וכן סלולר (רכשה את BASE ב-2016, וכעת היא ספקית משולבת). Telenet בבעלות Liberty Global, שהפכה לבעלים מלאים ב-2023 budde.com.au budde.com.au. ל-Telenet כ-30% נתח שוק בפס-רחב. היא חזקה במיוחד בפלנדריה, שם התחרתה ראש בראש ב-Proximus (DSL) – התחרות בין כבלים ל-DSL הובילה לשיעורי חדירה גבוהים budde.com.au. התשתית של Telenet נפתחה גם לשחקנים חיצוניים (למשל Orange הסכימה לספק שירות על רשת Telenet). באמצעות המיזם NetCo (Wyre) עם Fluvius, Telenet מתכננת לעבור לסיבים בהדרגה. המותג Telenet חזק מאוד בפלנדריה ומזוהה עם שירות איכותי (תוצאות טובות במבחני מהירות, שני רק לסיבים).
• Orange Belgium – מפעילת סלולר שהפכה לספקית משולבת. Orange (לשעבר Mobistar) היא ספקית הסלולר השנייה בגודלה. בהיעדר תשתית קווית עצמאית, Orange השיקה שירותי "Orange Love" עם אינטרנט/טלוויזיה על גבי כבלים (חכירה על רשתות הכבלים באמצעות רגולציה). בשנים 2021–2023 Orange עשתה מהלך אסטרטגי ורכשה 75% מ-VOO – ספקית הכבלים של ואלוניה וחלק מבריסל brusselstimes.com. העסקה (הושלמה ב-2023) העניקה ל-Orange שליטה ברשת כבלים לכ-1.8 מיליון משקי בית. כיום מציעה Orange אינטרנט על רשת VOO (ובפלנדריה עדיין על רשת Telenet במסגרת הסכם זמני עד שהסיבים ייכסו אזורים אלו). בכך קפץ נתח השוק של Orange והיא הפכה לראשונה שפועלת קווית וארצית, לצד Proximus ו-Telenet. Orange צפויה להשקיע ולעדכן את רשת VOO (לדוגמא DOCSIS 4.0 או FTTH) כדי להישאר תחרותית. בסלולר, יש לה רשת 4G איכותית והשיקה 5G ב-2022. יש לה מיזם משותף עם Proximus, בשם MWingz, להאצת פריסת 5G proximus.com. נוכחות Orange תרמה להורדת מחירים (לעיתים קרובות מחירים נמוכים משל Proximus/Telenet לחבילות דומות).
• VOO – ספקית הכבלים בוואלוניה. VOO נוצרה ממיזוג מערכות כבלים דוברות צרפתית (בבעלות Nethys/Enodia ו-Brutélé). מספקת אינטרנט קווי בכבלים (עד 1 ג'יגה-ביט עם העדכונים האחרונים) וטלוויזיה בתשלום, בעיקר בוואלוניה ובחלק מבריסל. ל-VOO היו היסטורית כ-0.5 מיליון לקוחות פס-רחב. מאז רכישת Orange, VOO נמנית עמה, ועתיד המותג לא ברור (Orange צפויה למתג מחדש, אך ב-2024 VOO עדיין קיימת כמותג). רשת VOO מכסה כיום כ-90% ממשקי הבית בוואלוניה (אחוז הכבלים נמוך בהשוואה לפלנדריה, אך VOO נמצאת בכל הערים המרכזיות). עובדה מעניינת: עד הרכישה, VOO ו-Telenet היו נפרדות, וכיום (לאחר הרכישה) Orange (VOO) ו-Telenet יתחרו ישירות באזורים חופפים (למשל בפריפריה של בריסל).
• Digi Belgium / Citymesh – המתחרה החדשה. Digi Belgium היא מיזם משותף של Digi Communications הרומנית ו-Citymesh הבלגית (בעלת התמחות עסקית). במכרז התדרים של 2022 זכה המיזם ברישיון להיות הספקית הסלולרית הרביעית budde.com.au. לאחר היערכות השיקה Digi שירות צרכני בסוף 2024. בניגוד לאחרות, Digi לא מתמקדת רק בסלולר – היא גם החלה בפריסת סיבים עצמאיים (תחילה בבריסל) csimagazine.com. ל-Citymesh ניסיון בשוק העסקי, רשתות 4G פרטיות ו-IoT, ומימון וידע Digi (מפורסמת על תמחור זול במיוחד ברומניה), יוצרים יחד כוח חדש. תרומת Digi עד כה: הצעות הסיבים והסלולר הזולות אי פעם בבלגיה csimagazine.com. לרשת הסיבים פריסה ראשונית (קומונות בודדות בבריסל), התכנית להגיע ל-2 מיליון בתי אב ב-5 שנים csimagazine.com. בסלולר תידרש בניית רשת (בהדרגה ובשלב ראשון כנראה תתבצע נדידה על רשת חיצונית). Citymesh ממשיכה לפעול בשוק העסקי (תקשורת למזל"טים, IoT ומתקנים ימיים). לצרכן, Digi היא שם שכדאי לעקוב אחריו – אם תתרחב בקצב, ייתכן מעבר מכמעט מונופול תלת-ראשי למשחק מרובע תחרותי.
• ספקיות נוספות ו-MVNOים: חוץ מהשמות הגדולים יש שחקני נישה. EDPnet היא ספקית עצמאית ל-DSL וסיבים (היכן שיש – על רשת Proximus) במחירים מעט מוזלים; ניצלה מהתמוטטות ב-2022 (אפילו Proximus נחלצה לעזור לה כלכלית כדי לא לאבד לקוח סיטונאי גדול). Mobile Vikings היא MVNO (ספק סלולר וירטואלי) מוכוון צעירים – נרכשה ע"י Proximus ב-2021 אך כל עוד פועלת תחת מותג עצמאי. יש גם יוזמות סיבים אזוריות (כגון Fastfiber לפארקי תעשייה), אך אלו קטנות היקף. הרגולטור הקפיד לאפשר גישה סיטונאית – למשל סיטונאות ברשתות סיבים וכבלים – ולכן קיימים ספקי משנה (כמו Nextel או Destiny בלקוחות עסקיים). אך בפועל, כ-95% מהמנויים נמצאים ב-Proximus, Telenet/VOO/Orange, או Scarlet. גם בסלולר Proximus, Orange, Telenet/Base חולשים על רוב השוק, ו-MVNO מחזיקים נתח קטן ונישתי בלבד.

לסיכום, Proximus, Telenet ו-Orange/VOO הן הספקיות הקוויות המרכזיות, המכסות יחד כמעט את כל בלגיה; בסלולר אלו Proximus, Orange, Telenet/Base ו-Digi. בעבר התחרות הייתה בבסיס תשתיתי (חברות טלפוניה נגד חברות כבלים). כיום, עם מיזוג (Orange+VOO) וכניסה חדשה (Digi), השוק משתנה. לכל שחקן תפקיד: Proximus מובילה סיבים, Telenet נשענת על כבלים ותעבור בהדרגה לסיבים, Orange משתלבת ב-VOO להתמודדות ראש בראש, Digi/Citymesh מביאים תחרות נמרצת חדשה. הצרכן מרוויח מהיצע רחב ותמורה טובה יותר, ובלגיה נהנית מקידום מהיר למערכות אינטרנט מהירות וחזקות לכלל המדינה.

יוזמות ממשלתיות ואסטרטגיית פס רחב

הממשלה הבלגית (ברמה הפדרלית והאזורית) נקטה גישה פרואקטיבית בקידום קישוריות דיגיטלית והכלה, תוך התאמה ליעדי הפס הרחב של האיחוד האירופי. אבן היסוד היא תכנית "בלגיה דיגיטלית" ואסטרטגיות משויכות (כגון Digital Wallonia) אשר מגדירות יעדים לפריסת פס רחב ו-5G. להלן יוזמות ומדיניות מרכזיות שמעצבות את הגישה לאינטרנט:

• תכנית פס רחב לאומית ויעדים: בלגיה דבקה ביעדי Gigabit Society של האיחוד האירופי (100 מגה-ביט/שנייה הניתן לשדרוג ל-1 גיגה-ביט לכלל האוכלוסייה עד 2025, וגיגה-ביט לכולם עד 2030). תכנית הפס הרחב של הממשלה (המכונה לעיתים "Breedbandplan") מתאמת מאמצים להשגת יעדים אלו digital-strategy.ec.europa.eu. בעוד שרוב התשתית נבנית על ידי מפעילים פרטיים, המדינה קובעת מסגרת ומתערבת במקרי כשל שוק. הרשויות הפדרליות, באמצעות ה-BIPT ומשרד כשירות הפס הרחב, מעריכות באופן קבוע כיסוי ומזהות אזורים "לבנים" בהם חסר אינטרנט מהיר digital-strategy.ec.europa.eu. מפות אלו הובילו להשקעות ציבוריות כגון 41 מיליון אירו שהוזכרו קודם לפס רחב באזורים כפריים.
• סובסידיות לפס רחב כפרי: תוך שימוש בכספי קרן ההתאוששות והעמידות של האיחוד האירופי, בלגיה הקצתה משאבים רבים לשיפור הקישוריות באזורים כפריים. השקעת הממשלה הפדרלית – 41 מיליון אירו (בשנים הקרובות) תממן פריסות סיבים או אלחוט מהיר באזורים שמפעילים לא רואים בהם כדאיות כלכלית (כגון כפרים דלילים מאוד) digital-strategy.ec.europa.eu. לרוב זה נעשה באמצעות מכרזים או שותפויות עם מפעילים, כדי לוודא שאותם אזורים לא יישארו מאחור. בנוסף, האזורים משלימים יוזמות אלו: פלנדריה, שמכוסה בצפיפות בתשתיות, מכילה פחות אזורים לבנים, אך ואלוניה זיהתה רשויות כפריות שיש לשדרג. הקהילה דוברת גרמנית במזרח בלגיה קיבלה 19.5 מיליון אירו לפריסת FTTH בעיירות קטנות ו"לבנים" digital-strategy.ec.europa.eu, שנחשב לפרויקט סיבים ציבורי-פרטי (Proximus הקימה את מיזם "Glasfaser Ostbelgien" לביצוע proximus.com). מאמצים אלו אמורים להעלות בהדרגה את הכיסוי האולטרה-מהיר הכפרי ליותר מה-51% הנוכחיים.
• הקלת פריסת 5G: השקת 5G בבלגיה התעכבה בחלקה בשל נורמות קרינה אזוריות מחמירות (בריסל הציבה מגבלות פליטה נמוכות מאוד שחסמו למעשה עוצמות 4G/5G מלאות). הממשלה פעלה לאחידות וריכוך הנורמות האלו. עד 2021–2022, כל שלושת האזורים (פלנדריה, ואלוניה, בריסל) הסכימו להעלות את מגבלות הקרינה על מנת לאפשר פריסת אנטנות 5G מבלי להפר את הכללים digital-strategy.ec.europa.eu. זה היה קריטי עבור 5G באזורים צפופים כמו בריסל. במכרז תדרים ביוני 2022 שוחררו תדרים חדשים (700 MHz, 3600 MHz, 1400 MHz) ל-5G, כולל לשחקן חדש בשוק (Citymesh/Digi) budde.com.au. הממשלה דחפה גם ל5G לאורך נתיבי תחבורה – עדיפות באיחוד האירופי (5G רציף בכבישים ומסילות ראשיים עד 2025). בעוד שמפעילים אחראים לפריסה, האסטרטגיה הבלגית כוללת פישוט תהליכי רישוי לאתרי אנטנות ואולי גם שימוש בתשתיות ציבוריות (כגון פנסי רחוב) לאנטנות קטנות. צוות פעולה לאומי ל-5G הוקם לתאום בנושאים כגון הסברה לבריאות הציבור (להרגעת חששות האזרחים לגבי 5G). טיפול במכשולים רגולטוריים זה איפשר לבלגיה להתגבר על עיכובה בתחילת הדרך, וכעת הכיסוי והשירות מתרחבים במהירות.
• רגולציה ותחרות: המכון הבלגי לדואר וטלפוניה (BIPT) אוכף מדיניות שמעודדת תחרות. הוא חייב פתיחת תשתיות כבלים (בלגיה היא מהבודדות שעשתה כן) שאפשרה ל-Orange להציע שירותים על גבי רשתות Telenet/VOO budde.com.au. ב-2021–2022 הוטלו גם כללי גישה לסיבים המחייבים את Proximus (ושותפויותיה Fiberklaar/Unifiber) להציע גישה סיטונאית ליריבים במחירים הוגנים depp.oecd.org bipt.be. מדיניות זו אמורה למנוע שליטת מונופול על רשתות חדשות. בלגיה זכתה לשבחים על הגישה המאוזנת – תחרות תשתיות שבה הדבר אפשרי, וגישה מבוקרת היכן שיש צורך. הממשלה גם פיקחה על פריסות שיתוף תדרים (לדוג' שיתוף רשת MWingz בין Proximus ל-Orange ל-5G אושר, שכן הוא משפר יעילות בלי לחסל תחרות שירותים proximus.com).
• מאמצים להכלה דיגיטלית: שיעורי נגישות גבוהים אינם מספקים אם לאנשים אין את האמצעים או היכולות להשתמש באינטרנט. בבלגיה מספר תכניות להכלה:
  • תעריף אינטרנט חברתי (כמתואר, תכנית ב-19 אירו/חודש) הושקה ב-2024 על מנת להפוך את הפס הרחב לנגיש למשקי בית בעלי הכנסה נמוכה proximus.com. הממשלה הרחיבה את הזכאות לתעריף זה (למשל עבור מקבלי קצבאות מסוימות), דבר שהכפיל בערך את מספר משקי הבית שבאפשרותם להגיש בקשה telecompaper.com. ההצעה מוערכת כל הזמן כדי לוודא שהיא אטרקטיבית (ייתכן שמכסת הנתונים תשונה כדי לעודד הצטרפות telecompaper.com).
  • מענקי מחשבים ומכשירים: תכניות אזוריות מסוימות מספקות מחשבים ניידים או טאבלטים מוזלים לתלמידים או אוכלוסיות מוחלשות. לדוג', מיזם Digital Wallonia הפעיל תוכניות לשיפוץ מחשבים ניידים לסטודנטים בעלי הכנסה נמוכה.
  • אוריינות דיגיטלית וכישורים: פרויקטים דוגמת BeCentral (קמפוס דיגיטלי בתחנת בריסל סנטרל) ותוכניות הכשרה מגוונות נתמכים. לפי הדיווחים, יותר מ-425,000 תלמידים הוכשרו בכישורים דיגיטליים מאז 2017 דרכן en.wikipedia.org. הממשלה משתפת פעולה עם עמותות וספריות כדי להציע קורסי מחשבים בסיסיים לגיל הזהב, מהגרים ועוד, ולאפשר שימוש בטוח בשירותים דיגיטליים ובאינטרנט.
  • ווי-פיי ציבורי ונגישות קהילתית: במסגרת תכנית WiFi4EU של האיחוד האירופי, עשרות רשויות מקומיות בבלגיה התקינו רשתות ווי-פיי חינמיות במרחב הציבורי. גם שלטונות ערים (למשל בגנט, שארלרואה) מתחזקים אינטרנט חינם במרכזי הערים. כך גם מי שאין ברשותו מנוי עדיין יכול לגשת לשירותים חיוניים (כגון אתרי עבודה, פורטלי ממשל) במרחבים ציבוריים.
• תיאום פריסת פס רחב: מאחר שבלגיה פדרלית ומורכבת מאזורים, תיאום משמעותי. הוקמו פורטלים כמו KLIP (פלנדריה) ו-Osiris (בריסל) לתיאום עבודות תשתית בין חברות תשתית, כולל פריסת סיבים, כדי למנוע חפירה חוזרת digital-strategy.ec.europa.eu digital-strategy.ec.europa.eu. תיאום כזה מוריד עלויות פריסה ומזרז תהליכים הודות לשיתוף תשתיות (למשל, הנחת סיבים יחד עם עבודות מים או חשמל). הממשלה גם אישרה חוק המקל גישה לתעלות ועמודי תשתית קיימים (בהתאם להנחיית האיחוד להפחתת עלויות פס רחב), המאפשר למפעילים כגון Proximus ו-Telenet לעשות שימוש חוזר בתעלות ביוב ולשתף עמודי תקשורת בפריפריה, וכך לחסוך בזמן וכסף.
• מעקב ואסטרטגיה עתידית: הממשלה עוקבת אחר ההתקדמות באמצעות מדדי DESI ודיווחים לאומיים. כאשר קצב פריסת הסיבים פיגר, אף נערך ב-2023 כינוס ראש הממשלה וראשי תעשייה במטרה "להאיץ את 5G והסיבים בבלגיה" agoria.be. ההמלצות כללו הסרת חסמים בירוקרטיים ואולי תמריצים לסיבים באזורים דלילי אוכלוסייה. לפי 2024, בלגיה דורגה במקום ה-6 במדד DESI (אינדקס הכלכלה והחברה הדיגיטלית) בזכות שיעורי אימוץ גבוהים, אך עדיין נדרשה שיפור בכיסוי 5G ו-FTTH dig.watch. האסטרטגיה הממשלתית היא לא לבנות ישירות תשתיות (השווקים משקיעים רבים כרגע), אלא להאפשר ולהשלים: לאפשר באמצעות רגולציה ותדרים תומכים, ולהשלים מימון היכן שהשוק לא פועל. לעתיד, תכנית ההתאוששות של בלגיה מגדירה מפורשות את הטרנספורמציה הדיגיטלית כעמוד תווך – המשמעות היא מימון מתמשך לפס רחב, 5G בתעשייה, וסייבר.

לסיכום, הרשויות בבלגיה פועלות באופן אקטיבי כדי להבטיח אינטרנט מהיר ואמין לכלל האזרחים. הן משלבות מדיניות מגוונת – השקעה, רגולציה וחינוך – למקסום הפריסה הפרטית תוך התערבות היכן שנדרש לשם אוניברסליות. לקראת 2025, יוזמות אלו עזרו לבלגיה לצמצם פער בפריסת סיבים, להשיק 5G ארצי, לשמור על מחירים שפויים ולהגביר אימוץ דיגיטלי, ובכך להבטיח שבלגיה עומדת בדרישות הקישוריות של הכלכלה והחברה המודרנית.

אינטרנט לווייני בבלגיה: זמינות, ספקים ושימושים

אמנם גודלה הקטן של בלגיה ורשתות התקשורת היבשתיות המצוינות שלה הופכים את האינטרנט הלווייני לפחות נפוץ, הוא עדיין מהווה חלק חשוב במערך הקישוריות במקרים מסוימים. כאן תמצאו פירוט על מצב האינטרנט הלווייני כיום בבלגיה:

זמינות וספקים: כל שירותי האינטרנט הלווייני הגלובליים המרכזיים המכסים את אירופה זמינים בבלגיה. הבולט הוא Starlink (קונסטלציית הלוויינים של SpaceX במערך נמוך), שפועלת בבלגיה מאז אמצע 2021 worldpopulationreview.com. לקוחות בכל מקום בבלגיה (אם יש קו ראייה לשמיים) יכולים להזמין את Starlink. השירות לא סובל מבעיות לוקליזציה – הוא למעשה "חבר והפעל" ברמה לאומית. Starlink כיום שולטת בשיח על אינטרנט לווייני בזכות קצב ההעברה הגבוה והשהייה הנמוכה. לצד Starlink פועלים גם ספקים גאו-סטציונריים (GEO) מסורתיים: Viasat (שרכשה את KA-SAT האירופי מ-Eutelsat) מציעה חבילות עד ~50–100 מגהביט/שנייה, ו-SES Astra (באמצעות ASTRA2Connect/FLYsat) הציעה סביב 20 מגהביט/שנייה. יש גם Inmarsat/Global Xpress לצרכי אינטרנט נייד. עם זאת, שירותי GEO אלה סובלים מהשהייה של מעל 600 מילישניות, ולכן הרבה פחות רלוונטיים כיום בהשוואה ל-LEO.

ביצועים: הביצועים של Starlink בבלגיה מרשימים – משתמשים מדווחים על 100–200 מגהביט/שנייה בהורדה ו-15–30 מגהביט/שנייה בהעלאה, עם השהייה של 30–50 מילישניות. נתונים תומכים בכך: ברבעון הרביעי של 2024, מדד ההשהיה של Starlink במערב אירופה היה מהנמוכים ביותר בבלגיה (~46 מילישניות) ookla.com, הודות לקרבה לתחנות קרקע והצטופפות לוויינים בשמיים. זו רק כ-20 מילישניות גרועות יותר מאינטרנט קווי – שדרוג ענק לעומת אינטרנט לווייני ישן. מהירות Starlink משתנה ככל שהקונסטלציה גדלה; היו דיווחים על האטה מסוימת באמצע 2022, אך שיגור לוויינים חדשים בסוף 2024 החזיר את המהירות ookla.com. לרוב, משתמשי Starlink בבלגיה יכולים להזרים וידאו HD/4K, לשוחח בווידאו ואפילו לשחק באינטרנט (בצורה לא מקצועית) בלי בעיות. לוויינים מסורתיים (Viasat וכו') סובלים מהשהייה גבוהה (~0.6 שניות), המגבילה שיחות וידאו או משחקים, אך מתאימים לגלישה או סטרימינג עם באפרינג. המהירות בהורדה ב-GEO בסדר (עד 50 מגהביט/שנייה), אך השהייה והגבלה במכסת נתונים (למשל 100 ג"ב לחודש) הופכות אותם לפתרון אחרון.

מחיר: גם המחיר של אינטרנט לווייני נחשב גבוה יחסית. Starlink בבלגיה עולה כ-65 אירו בחודש לשירות הרזידנטי הרגיל (מחיר שירד ב-2022 בכמה מדינות אירופיות כשיוזמים הרחבת שימוש). ערכת Starlink (צלחת + נתב) עולה חד-פעמית כ-450–500 אירו. יש גם אפשרות ניידות לקרוואנים במחיר דומה או מעט גבוה יותר. ספקים מסורתיים כמו Viasat מציעים תכניות החל מ-70–100 אירו לחודש (לחבילות מוגבלות נפח, בתוספת התקנה והשכרת ציוד). לכן לרוב הלוויין יקר יותר מאינטרנט נחתי (כש-50–60 אירו מקנים סיבים/כבל ללא הגבלה). אך למי שאין חלופה טובה – יש נכונות לשלם. במדינות מסוימות באיחוד האירופי הממשלה מסבסדת את עלות הציוד לפריפריה – בבלגיה אין תכנית רחבה כזו, כי כמעט בכל המדינה יש DSL או 4G. יש מקרים נדירים בפריפריה הזוכים לסיוע מחוזי, אך זה נדיר.

שימושים עיקריים בבלגיה: מי כן משתמש באינטרנט לווייני במדינה המחוברת היטב? כמה תרחישים:

• בתים מבודדים בפריפריה: מספר מצומצם של בתים בארדנים או נקודות נידחות שבהן DSL מוגבל ואי אפשר לקלוט כבל יעדיפו Starlink במקום להסתפק ב-DSL איטי (פחות מ-10 מגהביט/שנייה). לדוג', יש כיסים בכפרי ואלוניה עם DSL מקסימלי של 5 מגהביט/שנייה – Starlink משנה עבורם את כללי המשחק, גם אם יקר. זה "פס רחב אמיתי" לחוות מבודדת.
• ניידים וימאים: בבלגיה רבים מטיילים בקרוואנים או בסירות (הים הצפוני קרוב). האפשרות של Starlink נייד מושכת נוודים דיגיטליים או בעלי יאכטות. טיול קרוואן ברחבי אירופה מאפשר אינטרנט גם ללא חיבור קווי. Starlink Maritime כבר פועל באניות בים הצפוני. אפילו נמל אנטוורפן-ברוז' שקל להשתמש ב-Starlink להסעת נתבים על גררות ופלטפורמות ימיות.
• אינטרנט גיבוי לעסקים: ארגונים או רשויות הזקוקים לרשת גיבוי במקרה של תקלת תקשורת, משתמשים ב-Starlink כקישור רזרבי. בשל שהיית Starlink הסבירה, מעבר סיב ל-Starlink מאפשר המשך עבודה (כולל VPN) – מה שלא היה אפשרי עם לוויין ישן. שירותי חירום (כמו הגנת אזרחים) בדקו אף הם את Starlink בזמן אסון.
• חובבי טכנולוגיה: קיימת קהילה קטנה של חובבים שקנו Starlink בגלל החדשנות. בעלי הכנסה גבוהה שאוהבים מכשור חדש או רוצים אינטרנט גיבוי בבית נוסף משתמשים בו. בפורומים (למשל Reddit r/belgium) דווחו על משתמשים שעברו ל-Starlink בגלל מחירים גבוהים של הדואופול או שירות לקוחות מאכזב – סוג של מחאה פלוס חידוש. בכל זאת, בשל מחירו זה מיעוט.

רגולציה ומבט לעתיד: לא היו חסמים רגולטוריים משמעותיים ל-Starlink; BIPT אישר מהר ולא נרשמו התנגדויות (שלא כמו במדינות שחששו מהפרעות). בעתיד ייתכן תחרות: Project Kuiper של אמזון מתוכנן להשקה באירופה ב-2025–26, וייתכן שגם IRIS² של האיחוד האירופי יתמקד בלקוחות ממשלתיים בהמשך העשור. ייתכן שתחרות תוזיל מחירים או תשדרג חבילות. אתגר מרכזי: ככל שפריסת סיבים ו-5G תכסה כמעט 100% עד 2030, נישה ללוויין תלך ותצטמצם. עם זאת, לוויינים עשויים להשתלב ב-5G (למשל קישור ישיר לטלפונים באזורים מרוחקים או IOT). בלגיה תוכל להשתמש בזה לחקלאות חכמה או מסדרונות 5G חוצי גבול.

לסיכום, האינטרנט הלווייני בבלגיה הוא חלק קטן אך חשוב בפאזל הקישוריות – בעיקר לטובת מי שנמצא מחוץ לכיסוי המעולה של הרשתות היבשתיות, או בעלי צרכים ניידים מיוחדים. נוכחות Starlink מבטיחה שגם אם אתה בחווה נידחת בפנינים הגבוהים ללא סיב, תוכל לקבל קישוריות מהירה שמסוגלת להתחרות בבורגנות העירונית (בתשלום). זהו ביטוי לעידן הנוכחי: אף אחד לא באמת צריך להיות לא מקוון, אפילו לא באדמות הארדנים, כל עוד יש שמיים פתוחים וצלחת חשמלית.

מגמות עיקריות והתפתחויות בולטות (2024–2025) ומבט לעתיד

התקופה של 2024–2025 היא דינאמית עבור האינטרנט בבלגיה, עם עדכונים מואצים בתשתית, טלטלות בשוק ושינויים בהרגלי הצרכנים. הנה כמה מהמגמות ומה שהן מרמזות על העתיד:

• האצת פריסת סיבים: לאחר שנים של עיכוב, בלגיה בעיצומו של בום בסיבים אופטיים. הקפיצה מכיסוי של כ-17% ב-2022 לכ-43% בתחילת 2025 finance.yahoo.com היא דרמטית. פרוקסימוס כבר עברה 2.3 מיליון יחידות דיור proximus.be ומחברת בתים בקצב של בית כל 15 שניות proximus.be. בסוף 2025, כחצי מהבתים בבלגיה יהיו "פייבר רדי" – רגע בו מספר יחידות הסיב יעקוף את ה-DSL. הבנייה לא מתמקדת רק בערים אלא גם בערי מדרג שני. איחוד Fiberklaar לפרוקסימוס (רכישת מניות EQT) ב-2024 proximus.com עשוי להאיץ פריסה בפלנדריה. התחזית: עד 2030, סיב עד הבית יגיע לכ-90% מבלגיה אם המגמה תימשך (פרוקסימוס והשותפות הגיעו ל-70% ב-2028, בתוספת Telenet/Orange). זה יאפשר השבתה מדורגת של ה-DSL (פרוקסימוס מתכננת בין 2025–2030 לכבות קופרס באזורים שסיב פרוס בהם). זה צפוי לאתגר את הכבל – Telenet תשדרג ל-DOCSIS 4.0 (ג'יגהביט על קואקס) או תפרוס סיב באזורים מבוססים. לצרכן: יותר סיב פירושו מהירות סימטרית תחרותית בין ספקים (למשל Orange על סיב של פרוקסימוס מציע חלופה לכבל של Telenet).
• התרחבות 5G ושירותים חדשים: עד 2025 רשתות 5G יכסו כמעט את כל בלגיה. פרוקסימוס דיווחה על 75% כיסוי ב-Q1 2025 finance.yahoo.com; עד 2026 יהיה כמעט 99% כיסוי אוכלוסייה. הקיבולת תעלה – תחום 3.6 ג'יגההרץ (שנשען על רישוי בהספק נמוך) יורחב ככל שיותקנו עוד אנטנות ורישיונות מלאים יינתנו. ה-5G מאפשר פתיחת Fixed Wireless Access (FWA) באזורים שעדיין לא הגיע אליהם סיב. Telenet תוכל להציע FWA בפריפריה כאמצעי ביניים; פרוקסימוס תציע FWA ב"אזורים לבנים". בנוסף, 5G Standalone (SA) צפוי לעלות במהלך 2024–25, ויאפשר יישומי זמן אמת (כמו תעשייה, מפעלים, נמלים) ורשתות ייעודיות (סלייסינג). בלגיה משתתפת גם ב-5G במסדרונות אירופיים (רכב מחובר על האוטוסטרדות) – E40 תזכה לשדרוג פריסה ייעודית.
• הטלטלה התחרותית – "אפקט Digi": כניסתה של Digi/Citymesh היא האירוע הדרמטי מכולם. מאז השקת השירות בסוף 2024 תורגש ההשפעה רק בשנים הבאות כשתתרחב הכיסוי. מחירי דיג'י הנמוכים במיוחד (למשל 15 אירו לסיב של ג'יגה csimagazine.com) יובילו כנראה למלחמת מחירים או לפחות למבצעי שימור אגרסיביים מצד הספקיות המובילות באזורים שבהם דיג'י נפרס. ייתכן שפרוקסימוס ו-Orange/VOO יעלו מותגי הנחה, יציעו מבצעים או יוזילו מתחרים. Telenet/Liberty Global תאלץ להגיב (למרות שליברטי אינה ידועה כלוחמת מחירים, אולי תוסיף ערך אחר). במקביל חבילות קונברגנציה ("טריפל", "קוואדרו") יתעצמו – כל ארבעת המפעילות (פרוקסימוס, טלנט, אורנג', דיג'י) מחזיקות כיום גם קווי וגם מובייל, וכל אחת תנסה לנעול לקוחותיה בחבילה משולבת. לדוג', פרוקסימוס עם Flex המורחבת, טלנט עם סטרימינג, אורנג' מציעה VOO בכבלים לצד מובייל, ודיג'י תחבר מובייל כמעט חינם לסיב (5 אירו למובייל, אולי בחינם במסגרת חבילה). לצרכן זה גוטה – או מחיר נמוך או יותר ערך. מצד שני, ייתכן רווחיות החברות הוותיקות תישחק ותיאלץ אותן לשיתופי תשתית, קיצוץ עלויות או אולי אף מיזוגים – אם כי כל מיזוג בין שלוש הגדולות יזכה לביקורת רגולטורית כבדה.
• קונסולידציה ושיתופי פעולה: ראינו את השלמת רכישת VOO ע"י Orange, את רכישת Telenet ע"י Liberty Global, ואת שיתופי פעולה בין פרוקסימוס לפריסות סיבים משותפות. בעתיד עשויות להיות בריתות נוספות: לדוג' נשקל שיתוף פעולה סיבים בפריפריה בין פרוקסימוס לאורנג' telcotitans.com – איחוד משאבים להגעה ל-10–20% אחרונים בכיסוי. זה עשוי להוביל למיזמים משותפים או הסכמים סיטונאיים הדדיים. בעתיד, ההבחנה בין "כבל" ל"טלקו" מטשטשת בסביבה עשירת סיבים, ייתכן שיתוף או קונסולידציה של תשתיות (לדוג' NetCo של Fluvius תאוחד תאורטית עם מיזמי הסיב של פרוקסימוס). בצד הסלולרי, סיטימש ודיג'י יעמיקו שיתוף פעולה (סיטימש לארגונים, דיג'י לפרטיים, כולל גלישה משותפת). אם דיג'י תיכשל, ייתכן שתירכש בעתיד – אך לעת עתה היא בולעת נתח שוק במרץ.
• מגמות שימוש והרגלי גולשים: צריכת הנתונים באינטרנט בבלגיה ממשיכה לצמוח מדי שנה (צמיחה דו־ספרתית). סטרימינג וידאו (נטפליקס, יוטיוב, דיסני+ וכו') מהווים מעל 60% מטראפיק הערב. עם חיבורים מהירים יותר, 4K ואף 8K, משחקי ענן, והורדות גדולות (עדכוני מערכת, משחקים) – הכל זורם חלק. בממוצע משתמש ביתי צורך מאות ג"ב בחודש (~250–300 ג"ב, כבדים צורכים TBים), אך המספרים משתנים. מגמת חיתוך כבלים ניכרת: יש גידול בבחירה של אינטרנט בלבד או אינטרנט+סלולר ללא טלוויזיה מסורתית (Telenet ו-Proximus דיווחו על כך) – מה שמוביל להצעות חבילות רזות או TV OTT בלבד (פרוקסימוס כבר מציעה אפליקציה נפרדת). עבודה מהבית רלוונטית מאוד אחרי הקורונה; הדרישה למהירות העלאה והשהייה טובה גדלה (בעיקר לווידאו). מסיבה זו העלו פרוקסימוס והכבלים את מהירויות העלאה. ב-2025 כל הראוטרים החדשים של הספקיות יהיו Wi-Fi 6/6E (למשל Proximus עם Wi-Fi 6, Telenet עם Wi-Fi 6 pods).
• טכנולוגיות עתידיות ומבט מעבר ל-2025: קדימה, בלגיה מתכננת ניסויי DOCSIS 4.0 בכבלים (המגיעים ל-5 ג'יגהביט ומעלה) – Telenet תבדוק ב-2025–26 כפתרון זמני עד מעברה לסיב מלא. XGS-PON (10 ג'יגהביט) כבר נפרס בבתים חדשים, ואפילו 25G-PON נוסה (החיבור המהיר בעולם הדגים 25 ג'יגהביט באנטוורפן 2021) proximus.com proximus.com. היכולת קיימת, רק מועד הפריסה ההמונית לא ברור. סביר שטירוף "10 ג'יגה לצרכנים" יחל בנישה יוקרתית (דיג'י כבר מציעה 10 ג'יגה ב-20 אירו, אך בשימוש מוגבל) – מה שיעודד את פרוקסימוס להציע חבילת עילית. במוביל, מעבר ל-5G – הדור הבא הוא 5G Advanced ו-6G בהמשך הדרך (שיחי 6G כבר החלו, לעשור הבא). בלגיה, שהייתה זהירה ב-5G, תאמץ את הבאות בהתלהבות – אוניברסיטאות וחברות משתתפות במחקר.
• אתגרים: למרות החיוביות, עדיין יש קשיים: לוודא שאזורים כפריים לא נשארים מאחור ("כיסוי" של 80–90%, אך בלי פתרון אמיתי לכל בלגי). גם שמירה על מחירים סבירים – בלגיה לא רוצה להמשיך בתדמית של אינטרנט יקר, אם ניתן לשנות זאת. סקר מחירים בינלאומי 2023 של BIPT הראה מחירים יקרים משל השכנים במרבית הסגמנטים bipt.be; בתקווה שעד 2025–2026 דינמיקת התחרות תאזן זאת. אתגר מרכזי נוסף הוא אבטחת סייבר – השקעות בתשתית מוגנת (הוצאת ספקים מסוכנים מליבת 5G וכו'). ולבסוף, פרטיות הצרכן וניטרליות רשת – בלגיה מקפידה על נט ניוטרליות ואין עבירות בולטות; כל הספקים הגדולים פותחים את האינטרנט ורק מגבילים אחרי חריגה אמיתית במוביל "ללא הגבלה".

לסיכום, התחזית לאינטרנט הבלגי ב-2025 והלאה אופטימית מאוד. הביטוי "בום בפס רחב" בהחלט נכון: הסיב פורץ, 5G פורץ, ואף התחרות פורצת לאחר שנים של קפאון. עד סוף 2025 בלגיה כבר לא תהיה אחרונה בסיב באירופה – ייתכן ותטפס גבוה, לשם שינוי עקום הפריסה מעריכי. המשתמשים ייהנו מבחירה: ג'יגהביט ממספר ספקים, תכניות חדשות ואולי הקלה לכיס בזכות Digi ואחרים. עד 2030 המדינה שואפת שכל תושביה ייהנו מקישוריות ג'יגהביט – אם זה בסיב עד לכפר פנינים נידח, בכבל מתקדם גבוה בבריסל או בקישור 5G לחווה מבודדת. בלגיה בדרך להיהפך מ"מפגרת בסיבים" למובילה בקישור הדיגיטלי. האמת המפתיעה היא שסיפור האינטרנט הבלגי ב-2025 הוא של התקדמות מהירה ואופטימיות – אולי באיחור למסיבת הסיבים, אך כעת עושה ספרינט לקראת יעד "חברת הג'יגהביט" table.media – וכל זאת תוך שמירה על תחרות וחדשנות אמיתית שמיטיבה עם הגולשים הבלגים כולם.

מקורות: דוחות אחרונים ונתונים על מגזרי הפס הרחב והסלולר בבלגיה שימשו בעריכת הדוח הזה, כולל דוחות קישוריות של נציבות אירופה point-topic.com point-topic.com, נתונים סטטיסטיים לאומיים datareportal.com, ניתוחי ביצועים של Speedtest ו-OpenSignal ookla.com ookla.com, חדשות ממגזינים בתחום התקשורת csimagazine.com budde.com.au, והצהרות רשמיות של מפעילים ורגולטורים proximus.be proximus.com. מקורות אלה מצוטטים לאורך הטקסט לעיון נוסף.