תקציר חדשות החלל: שיגורים מרכזיים, פריצות דרך טכנולוגיות, שינויים במדיניות ודגשים מדעיים (יוני 2024)
תוכן עניינים
– שיגורים ומשימות
– טכנולוגיית לוויין וחלל
– מדיניות, רגולציה ותעשייה
– מדע וחקר
– זרקור: התפרצות רדיו מלוויין הזומבי Relay-2
– מבט לעתיד ודגשים עיקריים
– מחשבות אחרונות
שיגורים ומשימות
SpaceX: סטארלינק, אקסיום-4 ועוד
התרחבות סטארלינק
SpaceX ממשיכה בפריסת סטארלינק בקצב מסחרר, ומשגרת 27 לוויינים חדשים מקייפ קנוורל, ומביאה את הקונסטלציה הפעילה ליותר מ-7,800 לוויינים. המשימה האחרונה סימנה את הטיסה ה-20 של משגר הפאלקון 9, ששב בהצלחה לספינת הרחפן. ההתרחבות המהירה של סטארלינק היא מרכזית לחזון של SpaceX לכיסוי אינטרנט עולמי, עם שאיפה להגיע ל-42,000 לוויינים במסלול.
– Direct-to-Cell: תכונת "Direct to Cell" החדשה של סטארלינק יוצאת לדרך, ומאפשרת שליחת הודעות טקסט לווייניות, ובקרוב גם קול/נתונים לסמארטפונים רגילים. שירות T-Satellite של T-Mobile יושק ב-23 ביולי, ויציע שליחת הודעות טקסט לווייניות בפריסה ארצית ב-10 דולר לחודש.
– פריסה בינלאומית: סטארלינק משנה את פני הקישוריות באיטליה, עם פריסות ברכבות מהירות ובמגזר הצבאי, ועוקפת רשתות 5G/6G מסורתיות.
אקסיום-4: אסטרונאוטים פרטיים לתחנת החלל
SpaceX שיגרה את משימת אקסיום-4 (Ax-4) לתחנת החלל הבינלאומית (ISS), עם אסטרונאוטים מהודו, פולין, הונגריה וארה"ב. בראשות האסטרונאוטית הוותיקה פגי ויטסון, המשימה מסמנת:
– ביקורים ראשונים ב-ISS עבור הודו, פולין והונגריה מזה עשרות שנים.
– מעל 60 ניסויים מדעיים מתוכננים במהלך שהות של 14 יום.
– הופעת הבכורה של קפסולת Crew Dragon האחרונה של SpaceX, ‘Grace’.
השיגור משך צופים מכל העולם והדגיש את התפקיד ההולך וגדל של שיתופי פעולה מסחריים ובינלאומיים בטיסות חלל.
עיכובים בסטארשיפ
אב טיפוס של סטארשיפ של SpaceX התפוצץ במהלך ניסוי ב-Starbase, טקסס. לא היו נפגעים, אך האירוע מעלה חששות לעיכובים אפשריים במשימות ארטמיס של נאס"א לירח, בהן סטארשיפ הוא רכיב קריטי. אילון מאסק ממעיט בחשיבות האירוע, אך הלחצים הכלכליים והטכניים גוברים ככל ש-SpaceX מתמודדת עם לוחות זמנים שאפתניים.
שיגורים נוספים של SpaceX
– משימת Transporter-14: שיגרה מגוון לוויינים, כולל מחשב קוונטי פוטוני ראשון בעולם במסלול, לווייני מעקב ימי חדשים ומטעני IoT.
– דחיית שיגור אקסיום-4: שיגור Ax-4 נדחה בשל דליפת אוויר ב-ISS, אך התיקונים אפשרו את קיום המשימה בבטחה.
לווייני תצפית כדור הארץ ואקלים
EarthDaily Analytics
EarthDaily Analytics שיגרה בהצלחה את הלוויין הראשון של קונסטלציית EarthDaily מהדור הבא. המערכת מבטיחה:
– דימות עולמי יומי, מבוסס בינה מלאכותית ומכויל מדעית.
– תמיכה בתעשיות וממשלות בניטור שינויים פלנטריים.
– קונסטלציה מלאה של עשרה לוויינים תופעל עד השנה הבאה.
לוויין ESA Biomass
לוויין ה-Biomass של ESA פרסם את תמונותיו הראשונות המרשימות, תוך שימוש בראדאר מפתח סינתטי P-band כדי:
– למפות יערות עולמיים בתלת-ממד.
– למדוד אגירת פחמן בדיוק חסר תקדים.
– לחדור חופות צפופות, חול וקרח, ולשנות את פני ניטור היערות והמחקר האקלימי.
משימות CO2M ו-TANGO
– CO2M: שלושה לוויינים, בהשתתפות חברות פורטוגליות GMV ו-FHP, ישוגרו בין 2027–2029 לניטור CO2 ו-CH4, לתמיכה במאבק בשינויי אקלים.
– TANGO: ננו-לוויינים קומפקטיים יספקו ניטור ברזולוציה גבוהה של פליטות גזי חממה תעשייתיים, אימות נתונים ותמיכה בפעולה אקלימית.
MTG-S1 ודימות ברקים
הלוויין האירופי MTG-S1, הסאונדר הגיאוסטציונרי הראשון, יספק ניטור אטמוספרי בזמן אמת, וישפר את תחזיות מזג האוויר ובריאות הציבור. דימות הברקים שעל מטאוסאט כבר מחולל מהפכה בזיהוי סופות באירופה ואפריקה.
שיגורים בולטים נוספים
– Rocket Lab תשגר שני לווייני ניווט LEO-PNT של ESA בדצמבר 2024, לבחינת שירותי מיקום ותזמון עתידיים במסלול נמוך.
– TrustPoint שיגרה את הלוויין השלישי שלה, "Time Flies", לקידום חלופות GPS מסחריות מ-LEO.
– בחריין שיגרה את הלוויין הראשון שפותח מקומית, אל-מונת'ר, עם ניתוח תמונה בזמן אמת מבוסס בינה מלאכותית לניטור סביבתי.
– Plan-S (טורקיה) הרחיבה את צי לווייני ה-IoT שלה ל-17, והגבירה את תדירות הנתונים והעצמאות הטכנולוגית.
– Startical שיגרה את הלוויין השני שלה לניהול תעבורה אווירית מהחלל, במטרה לתקשורת VHF בזמן אמת ברחבי העולם.
– Kongsberg השלימה את קונסטלציית N3X למעקב ימי, ומשפרת את יכולת נורבגיה לאתר כלי שיט "חשוכים".
טכנולוגיית לוויין וחלל
בינה מלאכותית, קוונטום ומחשוב קצה בחלל
המודיעין החוזה של Maxar
Maxar Intelligence חשפה מערכות ניטור גיאו-מרחביות מבוססות בינה מלאכותית (Sentry), המשלבות נתוני לוויין ממקורות שונים עבור:
– מעקב עולמי בזמן אמת.
– מודיעין חוזה וזיהוי חריגות.
– שיפור זיהוי משברים ומודעות מצב למשתמשים ממשלתיים ומסחריים.
מחשוב קוונטי ותקשורת מאובטחת
– מחשב קוונטי פוטוני: המכשיר של אוניברסיטת וינה, ששוגר ב-Transporter-14 של SpaceX, מאפשר ניתוח נתונים בזמן אמת על גבי לוויינים, ומבשר פריצות דרך בתקשורת מאובטחת וחקר חלל עמוק.
– QUICK³ ננו-לוויין: הלוויין הקוונטי הראשון של אירופה, ששוגר ע"י SpaceX, בוחן תקשורת קוונטית בפוטון בודד, ופותח את הדרך לרשת נתונים עולמית מאובטחת קוונטית.
בינה מלאכותית בתצפית כדור הארץ
– לוויין Wuhan-1: משלב דימות לווייני, רחפנים, בינה מלאכותית ומעקב וידאו להגנה על שטחים חקלאיים בזמן אמת והתראות מהירות על שינויים בקרקע.
– זיהוי אסבסט בספרד: דימות לווייני ברזולוציה גבוהה ואלגוריתמים של בינה מלאכותית משמשים לזיהוי אסבסט בגגות מבנים, לסיוע בעמידה בתקנות האיחוד האירופי.
אינטרנט לווייני ותקשורת
סטארלינק ואינטרנט לווייני עולמי
– סטארלינק: רשת הלוויינים הגדולה בעולם, עם תכניות ל-42,000 לוויינים, מציעה אינטרנט מהיר ודיליי נמוך ל-IoT ולעסקים. שירותים ישירים למכשירים מתפרסים עולמית.
– רוסיה – Rassvet: תשוגר בדצמבר 2025, Rassvet שואפת להתחרות בסטארלינק עם 16 לוויינים בשלב ראשון, יעד של 900 עד 2035 ומהירות עד 1 ג'יגה-ביט לשנייה.
– קישור נתונים לייזר סיני: השיג 1 ג'יגה-ביט לשנייה ממסלול גיאוסטציונרי—פי חמישה מסטארלינק—באמצעות אופטיקה אדפטיבית וקליטה במגוון אופנים.
שילוב 5G ולוויין
– צרפת 2030: CTO ו-TDF, בתמיכת CNES, ידגימו קישוריות 5G דרך לווייני LEO, עם יעד לקונסטלציה מלאה עד 2030.
– Vodafone: פורסת חיישנים מונחי לוויין ליישור אנטנות סלולריות, לשיפור כיסוי ואמינות הרשת.
תקשורת ימית ואווירית
– SATMAR של Alén Space: שוגר לאימות תקן VDES לתקשורת ימית, ומאפשר קישורי VHF לווייניים דו-כיווניים מתקדמים.
– ADS-B מהחלל: מחולל מהפכה במעקב תעופה עולמי ע"י מתן מעקב בזמן אמת מעל אוקיינוסים ואזורים מרוחקים.
IoT ותקשורת מאובטחת
– WISeKey ו-Fossa Systems: שיגרו לוויינים לעסקאות קריפטו מיקרו ותקשורת עמידה לקוונטום, ומרחיבים את יכולות ה-IoT והסייבר.
– WISeSat ו-Astrocast: שותפות שמחזקת את קישוריות ה-IoT הלוויינית ועמידותה ברחבי אירופה.
חדשנות בתצפית כדור הארץ ו-SAR
– ICEYE: שותפה עם נאט"ו לאספקת דימות SAR לווייני רציף, מפעילה את קונסטלציית ה-SAR הגדולה בעולם, ותספק ארבעה לווייני SAR ברזולוציה גבוהה לחיל האוויר ההולנדי.
– שוק SAR ברזולוציה גבוהה: צפוי ליותר מלהכפיל את עצמו עד 2030, מונע ע"י ביטחון, ניטור אקלים וחדשנות טכנולוגית.
– BAE Systems ו-Hanwha: משתפות פעולה במערכות לוויין מרובות חיישנים ל-ISR, ומשלבות RF ו-SAR עם למידת מכונה על גבי הלוויין.
פלטפורמות לוויין חוזרות ומודולריות
– Lux Aeterna: גייסה 4 מיליון דולר לפיתוח פלטפורמת לוויין חוזרת מלאה, עם מגן חום ומצנח לחזרה ונחיתה בטוחה. הדגמת Delphi תשוגר ב-2027.
– רוסקוסמוס: פיתחה מודולי זיכרון ניתנים לערימה ללוויינים, המפחיתים גודל ומשקל ומשפרים יעילות ואמינות.
מדיניות, רגולציה ותעשייה
חקיקה בנושא פסולת חלל וביטחון
חוק החלל של האיחוד האירופי
– EU Space Act: מציע רגולציה אחידה לסייבר, מעקב והסרת פסולת לוויינית. מפעילים יחויבו להסיר לוויינים לאחר 25 שנה (או שנה אחת ב-LEO), בהתמודדות עם מעל 128 מיליון שברי פסולת והצפי ל-50,000 לוויינים עד 2035.
– הפחתת פסולת: מגה-קונסטלציות יידרשו לתיאום נוסף למניעת התנגשויות והשפעות סביבתיות.
– סייבר: כל הלוויינים הפועלים באיחוד האירופי יחויבו בהערכת סיכונים והגנות סייבר.
יוזמות לאומיות
– בריטניה: משקיעה 2.5 מיליון ליש"ט בפרויקטי נתוני לוויין לשיפור שירותים ציבוריים, כולל ניטור תשתיות, מגוון ביולוגי, זיהוי מתאן וחקלאות בת-קיימא.
– האיים הקנריים: ישגרו קונסטלציה של שמונה לוויינים עד 2028 לניהול חירום וניטור סביבתי.
מתיחויות בינלאומיות ופעולות משפטיות
SpaceX ומקסיקו
– איומים משפטיים: נשיאת מקסיקו קלאודיה שיינבאום מאיימת בתביעה נגד SpaceX בשל פסולת רקטות וזיהום סביבתי משיגורי סטארשיפ ליד גבול ארה"ב-מקסיקו.
– חוק בינלאומי: מקסיקו בוחנת הפרות והשפעות סביבתיות, בעוד הרגולטורים האמריקאים מאשרים שיגורים תכופים יותר למרות חששות שימור.
דימות לווייני ופעילות צבאית
– אתרי גרעין באיראן: תמונות לוויין של Maxar ואחרים מגלות נזק משמעותי אך לא מוחלט למתקני פורדו, נתנז ואיספהאן לאחר תקיפות אמריקאיות וישראליות. המודיעין מעריך שהתקיפות עיכבו את תוכנית הגרעין בחודשים, לא בשנים.
השקעות חלל מסחריות ומגמות שוק
מניות SpaceX בטוקניזציה
– Republic: משיקה טוקנים מבוססי בלוקצ'יין (rSpaceX) המאפשרים למשקיעים פרטיים להיחשף לביצועי SpaceX, ומנגישים השקעות בחברות חלל פרטיות.
– צמיחת שוק: שוק האינטרנט הלווייני העולמי צפוי לצמוח ב-13.62% בשנה, ולהגיע ל-33.13 מיליארד דולר עד 2033.
קרנות לוויין (ETF)
– Yongying Commercial Satellite ETF: עלתה ב-2.25% ב-25 ביוני למרות ירידה של 6 מיליון מניות, ומשקפת מגמות במגזר הלוויינים המסחריים.
ביטחון לאומי וקיצוצי תקציב
– חברות דימות לווייני אמריקאיות: מזהירות שקיצוצי תקציב NRO מאיימים על ביטחון לאומי והשקעות מסחריות בקונסטלציות לוויין מתקדמות, וקוראות לקונגרס להשיב את המימון.
מדע וחקר
אסטרונומיה ותגליות קוסמיות
טלסקופ החלל ג'יימס ווב (JWST)
– תמונה ישירה ראשונה של כוכב לכת חוץ-שמשי: JWST צילם לראשונה תמונה ישירה של כוכב הלכת TWA 7 b, כוכב לכת בגודל שבתאי המקיף כוכב צעיר במרחק 110 שנות אור. פריצת דרך זו מקדמת את הבנתנו את היווצרות מערכות פלנטריות ואינטראקציות בדיסקות פסולת.
– תמונות קוסמיות מרהיבות: JWST ממשיך לספק תמונות עוצרות נשימה של גלקסיות, ערפיליות וצבירי כוכבים, ומשנה את תפיסת היקום שלנו.
צ'נדרה ואנדרומדה
– תמונה משולבת: מצפה הרנטגן צ'נדרה של נאס"א פרסם תמונה משולבת חדשה של גלקסיית אנדרומדה, המדגישה את מבנה הגלקסיה ופעילות חורים שחורים, ומוקירה את מחקר החומר האפל של ד"ר ורה רובין.
תעלומת התפרצות רדיו מהירה
– לוויין Relay-2: התפרצות רדיו עוצמתית שזוהתה ע"י ASKAP התבררה כלא קוסמית, אלא שמקורה בלוויין Relay-2 של נאס"א, שאינו פעיל מאז 1967. האירוע, שנגרם כנראה מפריקת חשמל סטטי או פגיעת מיקרומטאורואיד, מדגיש את הצורך להבחין בין אותות מעשה אדם לתופעות קוסמיות.
מדע פלנטרי ולונרי
רוברים במאדים
– Perseverance: ממשיך לנתח סלעים במאדים, תוך שימוש בכלים מתקדמים למחקר נקי מזיהום של הרכב מינרלי והיסטוריה גיאולוגית.
– Curiosity: צילם מבנים דמויי "קורי עכביש" במאדים, המצביעים על פעילות מי תהום עתיקה ומספקים תובנות חדשות על עברו הרטוב של הכוכב.
משימות ירח
– אתר ההתרסקות של Hakuto-R: לוויין LRO של נאס"א צילם את שרידי הנחתת היפנית Hakuto-R, שהתרסקה בשל חיישן גובה פגום. ispace ו-JAXA בוחנות את הכשל לשיפור משימות עתידיות.
– ARCSTONE: Blue Canyon Technologies סיפקה CubeSat למשימת ARCSTONE של נאס"א, לכיול החזר הירח לשיפור נתוני תצפית כדור הארץ.
אירופה והגנה פלנטרית
– משימת אירופה: נאס"א נערכת לחקור את האוקיינוס התת-קרקעי של אירופה לאיתור סימני חיים, ניתוח מים, כימיה ויכולת יישוב.
– ביקורת הגנה פלנטרית: נאס"א מתמודדת עם אתגרים בהשגת יעדי הגנה פלנטרית, בשל מחסור בכוח אדם ומשאבים המשפיעים על תכנון גילוי ומניעת אסטרואידים לטווח ארוך.
מדעי כדור הארץ וניטור סביבתי
נתוני לוויין לאקלים וסביבה
– ESA Biomass ו-CO2M: מספקים נתונים חסרי תקדים על אגירת פחמן ביערות ופליטות גזי חממה, לתמיכה במדע האקלים וניהול בר-קיימא.
– EarthDaily: מספק דימות יומי, מוכן לבינה מלאכותית, לזיהוי שינויים וקבלת החלטות חכמה.
– בריטניה וספרד: משתמשות בנתוני לוויין ובינה מלאכותית לבטיחות תשתיות, מגוון ביולוגי, זיהוי דליפות מתאן ומיפוי אסבסט.
ניטור אוקיינוסים ואיכות אוויר
– לוויין PACE: תיעד פריחת פיטופלנקטון עצומה מול חופי מזרח ארה"ב, ותורם למחקר צבע האוקיינוס ובריאות המערכת האקולוגית.
– מטוסי נאס"א: ביצעו טיסות בגובה נמוך מעל קליפורניה לאיסוף נתוני זיהום אוויר וגזי חממה, לתמיכה במחקר איכות אוויר עירונית והכשרת סטודנטים.
ארכיאולוגיה ותיירות
– גילוי עיר מצרית: דימות לווייני ברזולוציה גבוהה סייע באיתור העיר האבודה אימת, וחשף בתים נדירים רבי-קומות וממצאים דתיים.
– השפעת תיירות: חברת Murmuration משתמשת בנתוני קופרניקוס להערכת השפעות סביבתיות של תיירות בטולוז ובפארקים לאומיים.
זרקור: התפרצות רדיו מלוויין הזומבי Relay-2
האירוע
ביוני 2024, אסטרונומים באוסטרליה השתמשו בטלסקופ הרדיו ASKAP וזיהו התפרצות רדיו עוצמתית באורך 30 ננושניות. בתחילה נחשד שמדובר ב-FRB קוסמי, אך האות שויך ללוויין Relay-2 של נאס"א, ששוגר ב-1964 ואינו פעיל מאז 1967.
סיבות אפשריות
– פריקת חשמל סטטי: חשמל סטטי שהצטבר על פני הלוויין השתחרר בפתאומיות, ויצר פולס רדיו חזק.
– פגיעת מיקרומטאורואיד: סלע חלל זעיר פגע בלוויין, יצר ענן פלזמה ופליטת רדיו קצרה.
משמעויות
– ניטור פסולת חלל: האירוע מדגים שלווייני "זומבי" עלולים לפלוט אותות בלתי צפויים, ומסבכים תצפיות אסטרונומיות וחיפושי SETI.
– אימות אותות: מדגיש את חשיבות אימות מקור האות במסלול סביב כדור הארץ לפני שיוחסו אותות מסתוריים לחלל העמוק.
– בריאות לוויינים: מספק תובנות חדשות על התנהגות וסיכונים של פסולת חלל ותיקה.
סיכום
– אישורים מרובים: האירוע דווח ונותח בהרחבה, עם קונצנזוס על מקורו האנושי.
– זהירות אסטרונומית: אסטרונומים נקראים לנהוג בזהירות בפרשנות אותות לא מוסברים, לנוכח ריבוי הלוויינים הבלתי פעילים.
מבט לעתיד ודגשים עיקריים
שיגורים ומשימות
– SpaceX נותרת ספקית השיגורים הדומיננטית, מרחיבה במהירות את סטארלינק ומאפשרת משימות אסטרונאוטים מסחריות.
– תצפית כדור הארץ נכנסת לעידן חדש, עם דימות יומי מבוסס בינה מלאכותית ולווייני רדאר מתקדמים המשנים את ניטור האקלים והסביבה.
– השתתפות בינלאומית בחלל מתרחבת, עם שחקנים חדשים כמו בחריין וגישה מסחרית מוגברת ל-ISS.
טכנולוגיה וחדשנות
– בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי עולים מהתיאוריה למסלול, ומבשרים פריצות דרך בניתוח נתונים, אבטחה ומחשוב קצה.
– אינטרנט לווייני הופך למיינסטרים, עם סטארלינק, Rassvet ומערכות לייזר סיניות הדוחפות את גבולות המהירות והכיסוי.
– פלטפורמות לוויין חוזרות ומודולריות צוברות תאוצה, במטרה להוזיל עלויות ולשפר קיימות.
מדיניות ותעשייה
– פסולת חלל וסייבר בראש סדר העדיפויות, עם רגולציה מחמירה באיחוד האירופי ומדינות נוספות.
– סכסוכים משפטיים סביב השפעות סביבתיות של שיגורים מדגישים את הצורך בשיתוף פעולה בינלאומי ובאחריות תפעולית.
– דמוקרטיזציה של השקעות באמצעות מניות טוקניזציה פותחת את תחום החלל למשקיעים פרטיים, בעוד שוק ה-SAR והפס הרחב צומחים במהירות.
מדע וחקר
– JWST וצ'נדרה משנים את הבנתנו את מערכות פלנטריות ומבני גלקסיות.
– משימות מאדים וירח ממשיכות להניב תגליות חדשות, בעוד הגנה פלנטרית עודנה אתגר.
– נתוני לוויין הפכו לכלי מרכזי בארכיאולוגיה, ניהול סביבתי ומענה לאסונות.
סיכום בנקודות
– SpaceX משגרת סטארלינק, אקסיום-4 ומטענים מגוונים, אך מתמודדת עם עיכובים בסטארשיפ וביקורת משפטית.
– לווייני תצפית כדור הארץ (EarthDaily, ESA Biomass, CO2M, TANGO) משנים את ניטור האקלים והסביבה.
– בינה מלאכותית, קוונטום ומחשוב קצה כבר פועלים במסלול, ומאפשרים יישומים ופרדיגמות אבטחה חדשות.
– אינטרנט לווייני מתרחב במהירות, עם שחקנים וטכנולוגיות חדשות המאתגרים את סטארלינק.
– מדיניות האיחוד האירופי והמדינות מחמירות את הכללים לפסולת חלל, סייבר ותפעול לוויינים.
– מתיחויות משפטיות בינלאומיות סביב פסולת רקטות והשפעות סביבתיות.
– JWST משיג תמונה ישירה ראשונה של כוכב לכת חוץ-שמשי; התפרצות רדיו מלוויין הזומבי Relay-2 מדגישה את אתגרי ייחוס האותות.
– השקעות מסחריות בחלל צומחות, עם מניות טוקניזציה ו-ETF המשקפים מומנטום מגזרי.
– משימות מדעיות במאדים, ירח ואירופה ממשיכות להעמיק את הידע הפלנטרי.
מחשבות אחרונות
תחום החלל נמצא ברגע מכריע, המאופיין בקדמה טכנולוגית מהירה, השתתפות מסחרית ובינלאומית מתרחבת ומורכבות רגולטורית גוברת. ככל שמספר קונסטלציות הלוויין גדל ומתפתחות יכולות חדשות, הצורך בניהול אחראי, מסגרות מדיניות איתנות וקפדנות מדעית מעולם לא היה גדול יותר. השנה הקרובה מבטיחה פריצות דרך נוספות—ואתגרים חדשים—ככל שנוכחות האנושות בחלל מואצת.
למידע נוסף ומאמרי מקור, ראו את הקישורים המוטמעים לאורך התקציר.