פוג'יפילם GFX100 II מול GFX50S II מול GFX50R: קרב הפורמט הבינוני האולטימטיבי ב-2025

Fujifilm GFX100 II vs GFX50S II vs GFX50R: Ultimate Medium Format Showdown in 2025

הקדמה: סדרת GFX של Fujifilm פתחה את הדלת לצילום דיגיטלי בפורמט בינוני עבור טווח רחב יותר של צלמים. חיישני פורמט בינוני (בערך 44×33 מ"מ) גדולים בכ-70% משטחם לעומת חיישני פול-פריים, ומציעים פוטנציאל לפרטים רבים יותר, טווח דינמי רחב יותר, ואת אותו "מראה פורמט גדול" ייחודי. בדוח זה נשווה בין שלושה דגמי GFX זמינים כיום – ה-102 מגה-פיקסל Fujifilm GFX100 II, ה-51.4 מגה-פיקסל Fujifilm GFX50S II, וה-51.4 מגה-פיקסל Fujifilm GFX50R – בעימות פורמט בינוני אולטימטיבי. נעמיק במפרטים מפורטים, תכונות עיקריות, חוזקות וחולשות, תמחור ומיצוב שוק, דעות מומחים וביצועים בעולם האמיתי. נדון גם בתמיכת קושחה, אקוסיסטמת עדשות, ולמה כל מצלמה מתאימה במיוחד. לבסוף, נבחן שמועות והכרזות על דגמי GFX עתידיים לקראת 2025 והלאה.

בין אם אתה חובב נופים שמחפש רזולוציה מקסימלית, צלם פורטרטים שמחפש את עומק הפורמט הבינוני, או חובב שמכוון לכניסה לעולם הצילום הגדול מהפול-פריים – המשך לקרוא להשוואה מעמיקה של סדרת GFX של Fujifilm ב-2025.

מפרטים טכניים ותכונות עיקריות

נתחיל במבט השוואתי על המפרטים המרכזיים והתכונות של GFX100 II, GFX50S II ו-GFX50R:

חיישן ורזולוציה: ה-GFX100 II משתמש בחיישן BSI CMOS II HS בגודל 102 מגה-פיקסל 43.8×32.9 מ"מ, בעוד ש-GFX50S II ו-GFX50R משתמשות בחיישן CMOS בגודל 51.4 מגה-פיקסל 43.8×32.9 מ"מ (שתיהן חולקות למעשה את אותו עיצוב חיישן ישן יותר). כל שלושת החיישנים משתמשים במערך פילטר Bayer מסורתי (אין כאן X-Trans). החיישן החדש יותר של 102 מגה-פיקסל ב-GFX100 II הוא מואר אחורית ובעל מהירות קריאה כפולה מהחיישן הישן של 50 מגה-פיקסל, מה שמאפשר תכונות מתקדמות. הוא גם מציע ISO בסיס 80 (לעומת ISO 100 בסיס בדגמי ה-50 מגה-פיקסל) לטווח דינמי נוסף. בפועל, שלושתן מספקות איכות תמונה מרהיבה עם עוצמת פירוט אדירה – דגמי ה-50 מגה-פיקסל כבר מייצרים תמונות שמתחרות או עולות על מצלמות פול-פריים, וה-GFX100 II של 102 מגה-פיקסל מעלה את הרף אף יותר.
מעבד וביצועים: ה-GFX100 II מופעל על ידי X-Processor 5 החדש של Fujifilm, בעוד ש-GFX50S II משתמש במעבד X-Processor 4 מהדור הקודם ו-GFX50R משנת 2018 פועלת על X-Processor Pro הישן יותר. המעבד החדש ב-GFX100 II (ביחד עם החיישן המהיר יותר) מאפשר שיפורי מהירות משמעותיים: לדוג' 8 תמונות לשנייה בצילום רציף (עם תריס מכני), לעומת כ-3 תמונות לשנייה ב-GFX50S II ו-GFX50R. הוא גם מאפשר פוקוס אוטומטי מבוסס זיהוי נושא בינה מלאכותית (שהגיע מסדרת X-H של פוג'י) ויכולות וידאו מתקדמות (פירוט בהמשך). למרות החיישן והמעבד הישנים ב-GFX50S II, פוג'יפילם שיפרה את האלגוריתמים כך שהיא מסוגלת לצלם כ-3 תמונות לשנייה ויש לה פוקוס אוטומטי מעט משופר לעומת דגמי GFX50 מהדור הראשון. באופן כללי, צפו לתפעול מהיר יותר ולפחות השהיה ב-GFX100 II, בעוד ש-GFX50S II ו-GFX50R מרגישות איטיות יותר (זמני הדלקה, זמן בין תמונות, תגובתיות תפריטים) בשל החומרה הישנה שלהן.
ייצוב בתוך הגוף (IBIS): אחד מהחידושים המרכזיים שפוג'יפילם הביאה לפורמט הבינוני הוא IBIS. ה-GFX100 II מצויד במערכת IBIS מתקדמת ב-5 צירים, המדורגת עד 8 סטופים של הפחתת רעידות – הישג מרשים בחיישן כה גדול (סוקרים כינו זאת "הישג אמיתי" עבור פוג'יפילם). גם ל-GFX50S II יש IBIS ב-5 צירים, המדורג ל-6.5 סטופים של שיפור – בעת ההשקה זו הייתה הייצוב הגבוה ביותר אי פעם בגוף פורמט בינוני. בשימוש אמיתי, זה משנה משחק: צלם טיולים אחד צילם שלושה שבועות עם ה-50S II ביד ללא חצובה ו"לא היה צריך לדאוג מרעידות מצלמה" באף תמונה. לעומת זאת, ל-GFX50R אין IBIS (הוא מסתמך על ייצוב אופטי בעדשות מסוימות או על חצובות מסורתיות). היעדר IBIS ב-50R מחייב צלמים ביד להיעזר במהירויות תריס גבוהות יותר או בתמיכה, במיוחד בתאורה חלשה – חיסרון ברור לדגם הישן יותר.
מערכות פוקוס אוטומטי: ה-GFX100 II יורש מערכת PDAF (פוקוס מבוסס זיהוי פאזה) על רוב שטח החיישן, עם האלגוריתמים העדכניים של פוג'יפילם וזיהוי נושאים מבוסס בינה מלאכותית. הוא מסוגל לזהות ולעקוב אחרי בני אדם (פנים/עיניים), חיות, ציפורים, מכוניות, אופנועים, אופניים, מטוסים, רכבות – למעשה אותו מגוון נושאים כמו ב-APS-C המקצועי X-H2S. במצב AF-C רציף, ה-GFX100 II מסוגל בהרבה לעקוב אחרי נושאים בתנועה לעומת קודמיו. זו בהחלט מצלמת הפורמט הבינוני עם הפוקוס האוטומטי הטוב ביותר, עם שיפור משמעותי במהירות ובדיוק – "רכישה ללא חרטות" אם אתה צריך את הפוקוס האוטומטי הטוב ביותר בקטגוריה הזו. סוקרים מצאו שה-AF של ה-GFX100 II "מצוין לרוב המצבים" ומשופר במיוחד לצילומי פורטרט, כמעט ולא מאבד פנים או עין. לעומת זאת, ה-GFX50S II וה-50R משתמשות רק ב-AF מבוסס קונטרסט (ללא זיהוי פאזה על החיישן), מה שהופך אותן לאיטיות משמעותית בפוקוס. פוג'יפילם אמנם שיפרה את אלגוריתם ה-AF של ה-50S II, אך "ללא AF מבוסס זיהוי פאזה מודע למרחק כמו בדגמי ה-100MP, הוא עדיין די איטי". בפוקוס בודד לנושאים סטטיים, שלושתן מדייקות (וגם זיהוי פנים עובד בכולן), אך לכל נושא בתנועה גופי ה-50 מגה פיקסל הוותיקים מתקשים. DPReview ציינו בפשטות שהפוקוס האוטומטי של ה-GFX50S II הוא "הרבה מאחור בקצב" לעומת מצלמות פול-פריים מודרניות. זיהוי הפנים/עיניים שלה עובד רק במצב AF בודד והוא נוטה לאבד את הנושא או אפילו לזהות פנים שגויות, מה שמקשה להסתמך עליו. בקיצור: GFX100 II = AF מהיר וחכם, בעוד GFX50S II/R = AF איטי, המתאים בעיקר לצילום מתוכנן או סצנות סטטיות. (בכל הדגמים יש מצבי AF-S, AF-C ופוקוס ידני, עם פוקוס פיקינג ועזרים נוספים לפוקוס ידני לפי הצורך.)
תצוגות LCD אחורית ועליונה: לכל מצלמה יש מסך LCD אחורי בגודל 3.2 אינץ' לצילום ותפריטים, אך עם עיצובים שונים. ה-GFX100 II וה-GFX50S II שתיהן משתמשות במסך מגע נוטה בשלושה כיוונים של פוג'יפילם (נוטה למעלה ולמטה, וגם הצידה לצילום אנכי) – נוח לצילומים מזווית נמוכה, גבוהה ובפורטרט. המסך האחורי של GFX50R, גם הוא 3.2 אינץ', הוא בעיצוב נוטה דו-צירי (נוטה למעלה ולמטה, וקצת הצידה לצילום אנכי) – לא גמיש כמו האחרים, אך עדיין שימושי לזוויות לא שגרתיות. כל שלושת המסכים האחוריים ברזולוציה של 2.36 מיליון נקודות ותומכים במגע לפוקוס וסקירת תמונות. לגבי החלק העליון: ל-GFX50S II ול-GFX100 II יש מסך LCD עליון אינפורמטיבי שמציג הגדרות חשובות (חשיפה, תמונות שנותרו וכו'), בעוד של-GFX50R, בסגנון וינטג', אין מסך עליון אלא חוגות אנלוגיות ייעודיות (למהירות תריס ופיצוי חשיפה) על הפלטה העליונה. זה משקף את הפילוסופיה העיצובית: ה-50R מזכירה חוויית מצלמת פילם, בעוד ה-50S II/100 II הולכות על ממשק מודרני בסגנון DSLR (עם חוגת מצבים PSAM ב-50S II ותצוגת משנה).
איכות בנייה ועיצוב: כל שלוש המצלמות בנוייות חזק עם שלדת סגסוגת מגנזיום ואטימה נרחבת למים ואבק. ל-GFX50R יש 64 נקודות אטימה ומדורגת לעבודה עד ‎-10 °C (14 °F). גם ה-GFX50S II אטומה ב-60 נקודות וגם היא עמידה לקור עד ‎-10 °C. ה-GFX100 II היא דגם דגל ועמידה לחלוטין למים ואבק (לא צויין מספר האטימות, אך היא בסטנדרט מקצועי). בגודל/משקל, ה-GFX50R היא הקומפקטית ביותר: שוקלת כ-775 גרם (1.7 פאונד) עם סוללה, והגוף בסגנון ריינג'פיינדר דק במיוחד – 66 מ"מ (2.6″) – כ-27% דק יותר מה-50S. היא עוצבה כפורמט ביניים נייד, ואכן צלם רחוב אחד אמר "כמעט לא מרגישים אותה על הצוואר" כשמטיילים. ה-GFX50S II מעט גדולה יותר בעיצוב דמוי DSLR עם אחיזה בולטת; משקלה כ-900 גרם (1.98 פאונד) גוף בלבד ומידותיה כ-150 × 104 × 87 מ"מ. משתמשים מדווחים שהאחיזה והארגונומיה ב-50S II מצוינות – פוג'יפילם אף עיצבה מחדש את האחיזה להפחתת עייפות ידיים, והגוף מצופה במרקם (אותו דגם Bishamon-Tex כמו ב-X-H2/S) לאחיזה בטוחה. ה-GFX100 II, למרות המפרט הגבוה, מצליחה להישאר יחסית קומפקטית: משקלה כ-1030 גרם (2.27 פאונד) עם סוללה, בזכות עיצוב אחיזה בודדת (בניגוד ל-GFX100 המקורית עם אחיזה אנכית מובנית). מבקר אחד תיאר את ה-GFX100 II כ-"סופר סקסית… מראה מודרני" אך נוחה, ובמשקל ~36 אונקיות היא "מרגישה קלה וקומפקטית מספיק לקחת לכל מקום" למצלמת פורמט ביניים. לשלדת ה-GFX100 II יש גם את שריון הגומי Bishamon לאחיזה, והיא שומרת על עינית נשלפת (מחווה ל-GFX100 המקורית). כל הדגמים מרגישים מוצקים ועמידים ביד, מתאימים לשימוש מקצועי בתנאים קשים.
כרטיסי זיכרון וקישוריות: ה-GFX100 II עושה שימוש במערכת כרטיסים כפולה: יש לו חריץ אחד לכרטיס CFexpress Type B ואחד לכרטיס SD UHS-II. התמיכה ב-CFexpress מאפשרת כתיבה מהירה של קבצי 102 מגה-פיקסל עצומים ווידאו 8K (ונדרשת עבור חלק מפורמטי הווידאו), בעוד שחריץ ה-SD מספק תאימות ואפשרות גיבוי/המשכיות. ה-GFX50S II וה-GFX50R מגיעים עם שני חריצי SD UHS-II לגיבוי או המשכיות – מהיר מספיק לצילום סטילס, אך פחות עתידני לווידאו. מבחינת קישוריות, כל שלוש המצלמות כוללות חיבורי USB-C (להעברת נתונים, טעינה, וצילום מחובר למחשב) ויציאת micro-HDMI. ה-GFX100 II משדרגת ל-יציאת HDMI בגודל מלא לחיבורים עמידים יותר למסכים/מקליטים חיצוניים. ל-GFX100 II ול-50S II יש שקעי מיקרופון ואוזניות 3.5 מ"מ מובנים (שימושי ב-100 II לווידאו, וב-50S II בעיקר למי שמצלם ראיונות וידאו ב-1080p). ל-50R הוותיקה יש כניסת מיקרופון אך אין שקע אוזניות ייעודי (תצטרכו מתאם אודיו USB-C לניטור, אם בכלל). לכל הדגמים יש נעל חמה לפלאשים וניתן להשתמש במערכת הפלאש TTL של פוג'יפילם. אלחוטי: ה-GFX50R הייתה הראשונה בסדרה שהוסיפה Bluetooth (לזיווג קל והעברת תמונות בחיסכון בחשמל) בנוסף ל-Wi-Fi. גם ל-GFX50S II ול-GFX100 II יש Wi-Fi ו-Bluetooth, המאפשרים העברת תמונות אלחוטית לאפליקציית Fujifilm Camera Remote ואפילו צילום מחובר אלחוטי. ה-GFX100 II וה-100S II מרחיבות עם תמיכה מובנית ב-Camera-to-Cloud (אינטגרציה עם Frame.io) – ניתן להעלות תמונות או קבצי וידאו פרוקסי ישירות לאחסון בענן מיד לאחר הצילום. ה-GFX100 II יכולה גם להקליט ישירות לכונן SSD חיצוני דרך USB-C עבור זרימות עבודה וידאו כבדות. בקיצור, לסביבות סטודיו והפקה, ה-GFX100 II מציעה את אפשרויות הקישוריות המתקדמות ביותר (כולל Ethernet דרך מתאם אופציונלי או גריפ, ותמיכה ב-IPTC לשימוש מערכות חדשות). ה-50S II וה-50R מכסות את הבסיס של צילום מחובר ואלחוטי, אך פחות מותאמות לקישוריות מתקדמת מהקופסה.

סימולציית הפילם

“Reala ACE”

“התוצאות הטובות ביותר הישר מהמצלמה מכל מצלמת פורמט בינוני”

High-Resolution מרובה חשיפות

Pixel Shift Multi-Shot

~205 מגה-פיקסל

petapixel.com

אין

RAW 16-ביט

הקבצים מהחיישן הזה הם מהטובים ביותר שתמצאו כיום

לשמור על פרטי היילייט וצללים

טיימרים, ברקטינג חשיפה, מצב חשיפה מרובה

לסיכום, מבחינת מפרט ה-Fujifilm GFX100 II היא כוח מרשים: רזולוציה עצומה, צילום מהיר, פוקוס אוטומטי מתקדם, עינית אלקטרונית מובילה, ייצוב 8 סטופים ווידאו מתקדם – מצלמת פורמט בינוני היברידית אמיתית ומודרנית. ה-GFX50S II עדכנה את נוסחת ה-50 מגה-פיקסל המקורית על ידי הוספת IBIS ושיפור הגוף, מה שהפך את הפורמט הבינוני לנגיש וקל לאחיזה מתמיד (אם כי עם ביצועים איטיים יותר). ה-GFX50R מספקת את אותה איכות תמונה כמו ה-50S II במבנה קומפקטי וייחודי בסגנון ריינג'פיינדר, אך עם מהירות ותכונות מוגבלות יותר. כעת, נבחן כיצד הבדלים אלו מתורגמים ל-חוזקות וחולשות בעולם האמיתי של כל דגם.

חוזקות וחולשות של כל מצלמה

לסיכום, הנה החוזקות והחולשות המרכזיות של GFX100 II, GFX50S II ו-GFX50R:

Fujifilm GFX100 II – חוזקות:

רזולוציה ואיכות תמונה ללא תחרות: חיישן BSI של 102 מגה-פיקסל מפיק פירוט מדהים וטווח דינמי רחב (16-ביט RAW), ומספק איכות תמונה "הטובה ביותר שיש כיום" בפורמט בינוני. ביצועי ISO בסיסיים מצוינים (ISO 80) וטווח דינמי רחב לצילומי נוף, אמנות או הדפסות ענק.
פוקוס אוטומטי מתקדם ומהירות: פוקוס אוטומטי מבוסס זיהוי פאזה עם מעקב נושאים מבוסס בינה מלאכותית הופך אותה ל-מצלמת הפורמט הבינוני המהירה ביותר בפוקוס עד כה. צילום רצף עד 8 תמונות לשנייה מאפשר התמודדות עם אקשן; הרבה יותר מהירה מדגמי GFX ישנים.
ייצוב IBIS של 8 סטופים: ייצוב תמונה בגוף המצלמה מספק עד 8 סטופים של הפחתת רעידות – יתרון עצום לצילום ביד חופשית בתנאי תאורה חלשה או עם חיישן ברזולוציה גבוהה. יחד עם פוקוס אוטומטי משופר, מאפשר שימוש ב-GFX100 II מעבר לעבודה עם חצובה (רחוב, אירועים וכו').
יכולות וידאו מתקדמות: וידאו 8K/30p ו-4K/60p עם תמיכה ב-ProRes RAW, מצבי אנמורפית וכלי וידאו מקצועיים (גלי צבירה וכו') הופכים אותה ל-מצלמת היבריד אמיתית. זו המצלמה הראשונה בפורמט בינוני שבאמת מתאימה לעבודה קולנועית/וידאו ברמה גבוהה.
עינית אלקטרונית ובנייה ברמה גבוהה: עינית אלקטרונית נשלפת 9.44 מיליון נקודות (הבהירות הטובה ביותר בקטגוריה) ואיכות בנייה מקצועית (אטומה למים/אבק, עמידה). למרות הטכנולוגיה, המצלמה יחסית קומפקטית ומאוזנת; האחיזה והארגונומיה זוכות לשבחים. שני חריצי כרטיסים (CFexpress + SD) לתהליכי עבודה מהירים.
מערך תכונות נרחב: תוספות כמו מצב Pixel-Shift 400MP, סימולציות פילם חדשות (Reala ACE), הקלטה ישירה ל-SSD וחיבור ישיר לענן מראים שפוג'יפילם שילבה הכול שיוצר מודרני עשוי להזדקק לו. נחשבת ל-"מצלמת הפורמט הבינוני האולטימטיבית בשוק" ע"פ מבקרי petapixel.com.

Fujifilm GFX100 II – חולשות:

עלות כניסה גבוהה: במחיר של כ-7,499 דולר לגוף בלבד, מדובר בהשקעה משמעותית (אם כי עדיין זולה מהמתחרה Hasselblad X2D 100MP ב-8,200 דולר). המחיר, יחד עם הצורך בכרטיסי CFexpress ואחסון גדול (קבצי RAW של 102 מגה-פיקסל הם ענקיים), יוצרים מערכת יקרה.
מהירות פוקוס עדשה מוגבלת: למרות שמערכת הפוקוס האוטומטי מצוינת, עדשות GF (שהן גדולות) מתפקסות לאט יותר מעדשות לפורמטים קטנים. כלומר, עבור נושאים בתנועה מהירה, היא לא ברמה של מצלמות ספורט מקצועיות – העדשה יכולה להיות צוואר הבקבוק. מבקרים מציינים שמעקב הפוקוס טוב מאוד, אך מהירות הפוקוס של העדשה מגבילה בסופו של דבר את הביצועים, למשל בצילום חיות בר בתנועה.
Rolling Shutter/חיתוך בוידאו: מצב וידאו 8K משתמש בחיתוך חיישן של 1.5× ועדיין מציג Rolling Shutter מורגש בגלל קריאת חיישן גדולה. כלומר, איכות הווידאו מצוינת, אך היא לא אידיאלית לתנועות מצלמה מהירות או אקשן קצבי (ה-X-H2S בפורמט APS-C עדיין עדיפה ב-Rolling Shutter וביכולת 120p). בנוסף, צילום 8K/30 ו-4K/60 יחמם את המצלמה בצילומים ארוכים (אם כי Fuji מספקת מאוורר אופציונלי).

מערכת כבדה

חיי סוללה: שופרו לכ-540 צילומים לפי תקן CIPA petapixel.com, אך עדיין בינוניים בלבד. פורמט בינוני ו-IBIS צורכים הרבה סוללה – יום צילום ארוך ידרוש סוללות רזרביות. (אין אפשרות לגריפ אנכי לעוד סוללות, בניגוד לחלק מהפול-פריים המובילים, אם כי ניתן להשתמש ב-USB-C PD להטענה.)
מאפיינים נוספים: למצלמה אין מבזק מובנה (לאף אחת מ-GFX אין), וכמו בכל סדרת Fuji GFX, ה-ISO המובנה מגיע עד 12,800 (ניתן להרחבה אך איכות התמונה תרד). אלו לא בעיות עיקריות, אך כדאי לדעת למי שמגיע ממצלמות פול-פריים עם ISO גבוה במיוחד.

Fujifilm GFX50S II – יתרונות:

כניסה משתלמת לפורמט בינוני: במחיר נוכחי של כ-$3,300 (גוף), ה-GFX50S II היא המצלמה הדיגיטלית החדשה בפורמט בינוני הזולה ביותר בשוק. היא מציעה תמורה אדירה – 51.4 מגה-פיקסל של חיישן גדול במחיר של גוף פול-פריים יוקרתי. פוג'יפילם מיקמה אותה במיוחד כ"שילוב מושלם של נגישות ותכונות מקצועיות" בטווח מחירים של אמצע $3,000.
איכות תמונה סטילס מצוינת: החיישן הוותיק של 50 מגה-פיקסל מפיק תמונות מרהיבות עם טווח דינמי של 14+ סטופים והמראה הייחודי של פורמט בינוני. ב-ISO בסיסי, הוא "יספק את התוצאות הטובות ביותר חוץ מדגמי ה-100MP של פוג'יפילם". הצבעים יפים (19 סימולציות פילם זמינות), והמצלמה מפיקה תמונות נקיות מאוד עד ISO בינוני. לצילום נוף, סטודיו, פורטרט ואמנות – איכות התמונה של ה-50S II היא מעולה, ותואמת למעשה את ה-GFX50R וה-GFX50S המקורית.
IBIS וצילום ביד: הכללת IBIS (ייצוב ב-5 צירים, 6.5 סטופים) היא מהפכה לעומת דגמי 50S/50R הראשונים. אפשר לצלם ביד במהירויות תריס איטיות ובתאורה זמינה בביטחון. זה מרחיב מאוד את אפשרויות השימוש – ה-50S II לא מוגבלת לחצובה, מה שהופך פורמט בינוני לגמיש יותר לעבודה בשטח (טיולים, צילום ברחוב וכו').
גוף קומפקטי ומעודן: ה-50S II ירשה את הגודל הקטן יותר של ה-GFX100S – הרבה יותר קומפקטית מה-GFX50S המקורית. משקלה כ-900 גרם, והיא קלה וקטנה יותר ממה שנדמה (בערך בגודל של DSLR פול-פריים). הארגונומיה מתוכננת היטב, עם אחיזה עמוקה ונוחה ותצוגת מידע עליונה. היא אטומה לחלוטין לאבק ולחות ובנויה היטב לשימוש מקצועי. בקיצור, זו מצלמת פורמט בינוני שאפשר לשאת בטיול רגלי או בצילום חתונה מבלי להרגיש עומס.

Pixel Shift Multi-Shot

petapixel.com

Fujifilm GFX50S II – חולשות:

פוקוס אוטומטי איטי ומעקב מוגבל: מערכת הפוקוס האוטומטי מבוססת זיהוי ניגודיות איטית, במיוחד במצב רציף. אין זיהוי פאזה – כך שמיקוד על נושאים בתנועה (ילדים, חיות מחמד, ספורט) אינו אמין. זיהוי עין/פנים עובד רק בתנוחות סטטיות ועלול "לצוד" או לאבד את הנושא בקלות. במצב AF-C, המצלמה לרוב לא עומדת בקצב אפילו של תנועה מתונה. זה למעשה מגביל את ה-50S II לצילום איטי יותר – נופים, פורטרטים מבוימים, אדריכלות, טבע דומם וכו'. זו "לא המצלמה המהירה ביותר בשוק" (כפי ש-DPReview ניסחו בעדינות), כך שצלמי אקשן יתאכזבו.
פונקציונליות וידאו מוגבלת: בניגוד לאחיותיה עם 100 מגה-פיקסל, ל-GFX50S II אין וידאו 4K כלל – המקסימום הוא 1080p/30. למרות שצילומי Full HD ממנה שמישים, זהו חיסרון ברור למי שמחפש מצלמה היברידית לסטילס ווידאו. מצלמות פול-פריים מתחרות במחיר דומה מצלמות 4K ואף 8K. החיישן הישן של ה-50S II פשוט לא מסוגל להוציא קריאות מהירות יותר. אם אתם צריכים וידאו רציני, זו לא המצלמה המתאימה (ואפילו ולוגרים מזדמנים עשויים למצוא 1080p כמגביל ב-2025).
רזולוציית EVF ו-LCD נמוכה יותר: עינית ה-EVF עם 3.69 מיליון נקודות (0.77×) סבירה אך לא מובילה בקטגוריה – משתמשים שמגיעים מעיניות ברזולוציה גבוהה יותר עשויים להרגיש בהבדל בחדות. גם מסך ה-LCD האחורי, למרות שהוא שמיש, אינו מסך מפרקי מלא (אין אפשרות סלפי או תצוגה קדמית, ולא מפרקי אמיתי). אלו נקודות קטנות, אך חלק מהפשרה במחיר לעומת הדגמים היקרים יותר.
ביצועים איטיים: פעולות כמו הדלקה, צפייה בתמונות וניקוי באפר איטיות יחסית. המצלמה מצלמת עד 3 תמונות לשנייה, ועומק הבאפר מוגבל אם מצלמים RAW לא דחוס (ייתכן שתקבלו כ-8 תמונות לפני שמאט). ערוץ UHS-II יחיד לשני חריצי ה-SD עלול להאט את מהירות הכתיבה בצילום רצף. בפועל, זו לא מצלמת ספורט, כך שרוב המשתמשים לא יוטרדו, אך היא אכן מרגישה פחות מהירה ממצלמות פול-פריים מודרניות או מה-GFX100 II.
הוצאות מערך עדשות: למרות שזה לאו דווקא חיסרון של המצלמה עצמה, כדאי לציין ש-עדשות GF הן גדולות ויקרות, מה שמשפיע על ה"חולשה" הכללית של המערכת עבור קונים עם תקציב מוגבל. יש רק כמה עדשות GF במחיר נגיש (הזום 35-70 מ"מ וה-50 מ"מ f/3.5). אחרות, כמו ה-110 מ"מ f/2 או 23 מ"מ f/4, מצוינות אך עולות מעל 2,500$. ואם עומק שדה רדוד הוא המטרה שלך, העדשות המהירות יותר (80 מ"מ f/1.7, 110 מ"מ f/2) מוסיפות עלות ומשקל משמעותיים. המשמעות היא ש-המחיר הכולל של המערכת מטפס במהירות מעבר למחיר הגוף בלבד – משהו שכדאי לקחת בחשבון כשבוחרים ב-50S II כפורמט בינוני "נגיש". (נדון במערכת העדשות בהמשך.)

Fujifilm GFX50R – יתרונות:

גוף קומפקטי בסגנון ריינג'פיינדר: האטרקציה הגדולה ביותר של ה-GFX50R היא העיצוב בסגנון ריינג'פיינדר – היא דקה וקלה משמעותית מסדרת GFX50S/SII, מה שהופך אותה לאחת ממצלמות הפורמט הבינוני הדיגיטליות הניידות ביותר אי פעם. משקלה כ-775 גרם, בערך בגודל של DSLR פול-פריים מקצועית ללא תיבת מראה (או דומה בגודלה ל-Leica SL). עינית ה-EVF ממוקמת בקצה השמאלי, ומאפשרת להשאיר עין אחת על הסצנה. צלמים רבים אוהבים את העובדה שהיא "מספקת איכות תמונה מעולה בגוף קומפקטי וקל המזכיר את מצלמות הפורמט הבינוני האגדיות של [Fuji]", מושלמת לעבודה ברחוב ולדוקומנטרי petapixel.com. אם חלמת על מצלמת פורמט בינוני שאפשר לשאת בנינוחות על רצועת כתף כל היום, ה-50R מגשימה זאת.
חיישן פורמט גדול 51.4 מגה-פיקסל: היא חולקת את אותו חיישן כמו ה-50S II (וה-50S המקורית), כך ש-איכות התמונה זהה לאלו – כלומר, מצוינת. אתה מקבל את הרזולוציה הגבוהה, טווח הדינמי והמראה של חיישן 44×33 מ"מ במחיר נמוך יחסית כיום (מאחר שה-50R הופסקה וניתן למצוא אותה משומשת במחירי מציאה). צלם רחוב שבחן אותה לצילום עירוני היה "המום" מאיכות התמונה ורכש אחת, וכינה את ה-GFX50R "פלא של הנדסה, ארגונומיה, גודל, איכות תמונה ומחיר." היא מפיקה קבצי RAW 14-ביט מרהיבים ו-JPEGs יפיפיים עם סימולציות הפילם של Fuji. אם איכות תמונה אולטימטיבית להדפסות גדולות היא המטרה שלך ואתה מעדיף גוף בסגנון ריינג'פיינדר, ה-50R מסמנת את כל התיבות הללו.
פשטות וחווית צילום דמוית פילם: מערך השליטה של ה-50R ימשוך את אוהדי סדרות X-Pro ו-X100 של Fuji. יש לה חוגות ייעודיות למהירות תריס ופיצוי חשיפה בחלק העליון, וטבעות צמצם על רוב עדשות GF – כך שאפשר לצלם בצורה טקטילית, קלאסית (אפילו בלי להסתכל בתפריטים). משתמשים רבים מתארים את ה-50R כמעודדת "אופן צילום איטי ומחושב", בדומה לשימוש במצלמת פורמט בינוני פילם ישנה – מה שבז'אנרים מסוימים (רחוב, טיולים, פורטרטים) יכול להיות גישה יצירתית ומספקת. זו לא מצלמה שמבקשת למהר; להפך, היא מניבה תוצאות מיטביות כשאתה לוקח את הזמן, ובכך "הופכת את הצילום למיוחד" (לפי DPReview על ה-50S II). הגישה הזו היא יתרון אם אתה מחפש חוויה שונה מהקצב המסחרר של מצלמות מודרניות ב-20 fps.
מבנה וטיפול למביני עניין: ה-50R בנויה היטב (סגסוגת מגנזיום, אטומה למים ואבק) ובכל זאת יחסית פשוטה בממשק שלה. היא הציגה לראשונה Bluetooth לזיווג קל, שהיה חידוש בזמן ההשקה. חיי הסוללה שלה (~400 צילומים) סבירים בזכות סוללת NP-T125 הגדולה. והיא יכולה להשתמש בכל אותם עדשות GF ואביזרים (פלאשים TTL וכו') כמו שאר המערכת. גוף המצלמה הדק מאזן יפה עם עדשות פריים GF קטנות (63 מ"מ, 50 מ"מ, 45 מ"מ); עם עדשת פנקייק כמו 50 מ"מ f/3.5, היא כמעט דיסקרטית. עבור צלמים שאוהבים צילום טיולים ורחוב, ה-50R מציעה שילוב ייחודי של איכות פורמט בינוני במארז שאפשר באמת לטייל איתו.

Fujifilm GFX50R – חולשות:

אין IBIS או פוקוס אוטומטי מהיר: בתור דור ראשון של GFX, ל-50R אין ייצוב מובנה בגוף, והפוקוס האוטומטי שלה הוא מהדור הישן, מבוסס זיהוי ניגודיות. המשמעות היא שבאור חלש תצטרך לעיתים קרובות חצובה או להעלות ISO/להשתמש בפלאש. היעדר IBIS גם אומר שהיא לא יכולה לבצע Pixel Shift לצילום ברזולוציה גבוהה. הפוקוס האוטומטי ב-50R איטי ומתאים בעיקר למצב צילום בודד; פוקוס עוקב מוגבל מאוד. תשכח ממעקב אחרי אובייקטים בתנועה – היא לא נבנתה לזה. בפועל, משתמשים ב-50R בדומה למצלמת פילם ידנית לכל דבר שזז (חלק מצלמי הרחוב מפקסים מראש למרחק מסוים או משתמשים בטכניקות פוקוס אזורי). אם אתה זקוק לפוקוס מהיר או ייצוב, ה-50R תרגיש מתסכלת לעומת הדגמים החדשים יותר.
עינית ושליטה מוגבלות לשימושים מסוימים: עינית ה-EVF הממוקמת בפינה, למרות שהיא טובה לשמירה על קשר עין עם הסצנה, בעלת הגדלה נמוכה יותר מהעינית של GFX100 II ועלולה להרגיש קטנה כשצריך פוקוס מדויק. בנוסף, בניגוד ל-GFX50S (המקורית) שהייתה לה עינית נשלפת ומתאם הטיה אופציונלי, העינית של 50R קבועה – אין אפשרות להטות אותה לצילום מגובה מותן. המסך האחורי נוטה מעלה/מטה אך לא מסתובב לגמרי. בנוסף, מכיוון שאין מסך LCD עליון, אתה מסתמך על החוגות האנלוגיות או ה-EVF/מסך לבדוק הגדרות. אלה לא בעיות, אבל הן ממחישות שהעיצוב של 50R מותאם לסגנון מסוים – אם אתה מצפה לתחושה של DSLR מוקטן, לא תקבל את זה כאן. זה יותר דומה לשימוש בריינג'פיינדר ענק, שלא כל אחד יאהב לכל משימה (למשל, צילום אנכי יכול להיות מסורבל בלי גריפ פורטרט, של-50R אין).
הופסקה ופחות עדכונים: פוג'יפילם הפסיקה את ייצור ה-GFX50R (הייתה דגם חד-פעמי ב-2018), כך שניתן לרכוש אותה רק בשוק היד השנייה החל מ-2025. אמנם פוג'י הוציאה עדכוני קושחה עבורה (אפילו לאחרונה ב-2024, לשיפור תאימות עדשות) fujirumors.com, אך לא סביר שתקבל תכונות חדשות משמעותיות בעתיד. העובדה שהופסקה אינה "חולשה" כשלעצמה (המצלמה עדיין עובדת מצוין), אך התמיכה העתידית תוגבל בעיקר לעדכוני קושחה מינוריים או לא תהיה כלל. בינתיים, דגמי GFX החדשים עשויים לקבל שיפורים נוספים. בנוסף, כיוון שמדובר בדגם ישן יותר, ל-50R חסרות תכונות נוחות שהוצגו מאוחר יותר (למשל, אין מד-פלס מובנה בגרסאות קושחה מוקדמות, אם כי רבות מהן נוספו בהמשך). קונים צריכים לדעת שמדובר בגוף מדור קודם במערכת עדכנית.
צילום פורטרטים ואופנה: גם ה-GFX100 II וגם ה-GFX50S II מצוינים לצילום פורטרטים, כאשר ה-GFX100 II עדיפה אם דרושה רמת פירוט גבוהה במיוחד (למשל לצילומים מסחריים או מערכתיים שעשויים לעבור חיתוך כבד או הדפסה גדולה). מערכת הפוקוס האוטומטי המשופרת של ה-GFX100 II (זיהוי פנים/עיניים שבאמת עובד) היא יתרון גדול בצילום נושאים בתנועה או צילומי קנדיד במהלך סשן פורטרטים – היא יכולה להינעל על עין ולעקוב אחריה, בעוד שה-50S II עלולה לאבד פוקוס אם הנושא זז מעט. ל-100 II יש גם מהירויות סנכרון פלאש מהירות יותר בשימוש עם תריס אלקטרוני (ויכולה להגיע ל-1/4000 שניות עם עדשות תריס עלים במידת הצורך) כדי להתגבר על אור שמש חזק. עם זאת, ה-GFX50S II מתאימה בהחלט גם לעבודה בסטודיו/פורטרטים – צלמי פורטרטים רבים אוהבים את האופי של חיישן ה-50 מגה פיקסל והתאימו את שיטת העבודה שלהם לפוקוס האיטי יותר (לעיתים קרובות משתמשים בפוקוס אוטומטי חד-פעמי או אפילו בפוקוס ידני עם פיק פוקוס לדיוק). שתי המצלמות מפיקות את אותו בוקה וטונאליות מרהיבים של פורמט בינוני, במיוחד עם עדשות כמו GF 110mm f/2 או 80mm f/1.7. אם התקציב מהווה שיקול, ה-50S II מספקת כמעט את אותה תוצאה בצילום סטילס לפורטרטים בפחות מחצי מהמחיר של ה-100 II. גם ה-GFX50R יכולה לשמש לפורטרטים, במיוחד פורטרטים סביבתיים או צילומים מבוימים. הסגנון של מצלמת ריינג'פיינדר שלה הופך אותה לפחות מאיימת עבור המצולמים בצילומי קנדיד, כי לא תמיד מסתתרים מאחורי המצלמה. רק שימו לב שלא תקבלו פוקוס עין שעוקב אחרי תנועה באופן אמין, ולכן היא מתאימה יותר לפורטרטים שבהם אפשר לקחת את הזמן להתפקס (או להשתמש בפוקוס אזורי ולחכות שהנושא ייכנס למישור הפוקוס). בסטודיו עם תנאים מבוקרים, שלושתן יבריקו; אם אתם מצלמים אופנה בקצב מהיר, המהירות והתגובה של ה-GFX100 II והיכולת לצלם 8 תמונות בשנייה נותנות לה יתרון.

GFX50R

"מושלם לצלמים המתמחים בצילום רחוב, דוקומנטרי או פורטרטים."

petapixel.com

GFX50S II

GFX100 II

50R

צילום סטודיו ומסחרי: בסביבת סטודיו מבוקרת (צילום מוצר, פרסום, מאקרו וכו'), כל אחת מהמצלמות האלו תספק ביצועים טובים, אך ה-GFX100 II מציעה את הגמישות הרבה ביותר. הרזולוציה הגבוהה מועילה לצילומי מוצר מפורטים או כאשר לקוחות ירצו לחתוך או להגדיל תמונות. היכולת לעבוד מחובר למחשב דרך USB-C (כולן תומכות בחיבור, אך ל-GFX100 II יש USB מהיר יותר וגם פיצ'ר camera-to-cloud) יכולה לייעל את זרימת העבודה בסטודיו. בנוסף, התריס האלקטרוני של ה-GFX100 II מאפשר צילום שקט עד 1/16,000 שניות אם צריך להשתמש בצמצמים פתוחים באור חזק בלי פילטר ND. ה-GFX50S II היא גם מצלמת סטודיו מצוינת – 50 מגה פיקסל בדרך כלל מספיקים בהחלט לעבודה מסחרית וקטלוגים, והיא מסתנכרנת היטב עם פלאשים בסטודיו (סנכרון פלאש עד 1/125 שניות עם תריס מכני, או יותר עם מצבי HS/FP). אם עבודת הסטודיו שלך כוללת הרבה פוקוס סטאקינג או מאקרו, ה-IBIS של ה-50S II יכול לעזור לבטל רעידות קטנות לתוצאות חדות במיוחד. ה-GFX50R, למרות שהיא מסוגלת לאותה איכות תמונה, פחות מתאימה לזרימת עבודה בסטודיו פשוט כי היא מעוצבת לניידות ולא לשימוש על חצובה. אין לה גריפ אנכי או דרך נוחה לצלם לאורך על חצובה (תצטרך L-bracket). ועדיין, לרוב תרחישי הסטודיו (שולחן מוצר וכו') ה-50R תעשה את העבודה – אפשר להתייחס אליה כמו גב דיגיטלי, בצילום מחובר למחשב. הסתייגות אחת: אם אתה מצלם מלמעלה (flat lay) או עובד על סטנד העתקה, המסך המתהפך בשלושה כיוונים של ה-50S II/100 II מאוד שימושי, בעוד שההטיה של ה-50R לא תמיד תעזור כשהמצלמה פונה ישר למטה.
חתונות ואירועים: פורמט בינוני פחות נפוץ באירועים דינמיים, אך יש צלמי חתונות שמשתמשים במערכת GFX בזכות איכות התמונה שלה. כאן, ה-GFX100 II בולטת במיוחד: מערכת הפוקוס האוטומטי המשופרת, צילום רצף של 8 תמונות לשנייה וחריצי כרטיס כפולים (לגיבוי מיידי) הופכים אותה לאופציה היחידה שמסוגלת באמת לעמוד בקצב של חלקים מיום החתונה. תקבלו פורטרטים מרהיבים של הכלה וצילומי פרטים, ועם פוקוס אוטומטי מבוסס זיהוי נושא, אחוזי ההצלחה בצילומי קנדיד טובים בהרבה מדגמי GFX קודמים. החיסרון הוא המשקל של ה-GFX100 II – לשאת שתיים כאלה עם עדשות כל היום זה אתגר, ולכן רבים יעדיפו לשלב GFX100 II אחד לפורטרטים עם מצלמת X קטנה יותר לצילומי אקשן. ה-GFX50S II יכולה להתאים לצלם סבלני באירועים (בעיקר בקטעים מבוימים או איטיים, כמו פורטרטים של הזוג או צילומי עיצוב ואולם). היא תספק קבצים מרהיבים בתרחישים כאלה. אבל לרגעים חטופים או אקשן ברחבת הריקודים, הפוקוס האוטומטי והמגבלה של 3 תמונות לשנייה יגרמו להחמצת צילומים; בנוסף, יש לה רק כרטיסי SD (אמינים אך איטיים יותר בפינוי זיכרון). ה-GFX50R כנראה הכי פחות מתאימה לאירועים מהירים – היא מיועדת יותר לצלם דוקומנטרי שלא אכפת לו להחמיץ רגעים מסוימים ומתמקד בצילומי סיפור אמנותיים. אם בכל זאת מצלמים אירוע עם 50R, כנראה ישתמשו בה כמצלמה משנית לסצנות מסוימות (למשל, תיעוד אדריכלות האולם או עמדת צילום), ולא כמצלמת "אקשן" עיקרית. לסיכום, בעבודות אירועים בתשלום שבהן אסור להחמיץ רגעים, ה-GFX100 II היא הדגם היחיד שמתקרב לדרגת המהירות הנדרשת, וגם אז מומלץ להחזיק מערכת גיבוי לאקשן מהיר במיוחד.
חיות בר וספורט: אלה בדרך כלל לא התחום החזק של פורמט בינוני – מצלמות ה-APS-C מסדרת X-T ו-X-H של פוג'יפילם או פול-פריים של קנון/ניקון/סוני מתאימות יותר. עם זאת, אם מישהו באמת ירצה להשתמש ב-GFX לצילום חיות בר או ספורט במקרה הצורך, ה-GFX100 II שוב תהיה המועמדת היחידה. צילום רצף של 8 תמונות לשנייה ופוקוס אוטומטי מתקדם נותנים לה סיכוי, והיא תומכת בעדשות עד 250 מ"מ (שזה בערך 198 מ"מ מקביל – לא הטווח שצלמי ספורט רוצים, אבל אפשר לחתוך הרבה מ-102 מגה פיקסל או להשתמש במכפיל GF 1.4× כדי להגיע ל-350 מ"מ). עדיין, זה תרחיש תיאורטי – למערכת GFX אין עדשות טלה-פוטו ארוכות, והפוקוס האוטומטי, למרות שהוא מצוין לפורמט בינוני, לא משתווה למצלמות ספורט מקצועיות במעקב אחרי תנועה מהירה ובלתי צפויה. ה-GFX50S II ו-50R לא מומלצות לצילום חיות בר/ספורט אלא אם הנושא כמעט לא זז (למשל, חיה נחה, או ספורט מבוים וכד'). אם עיקר העניין שלך הוא אקשן מהיר, עדיף לבחור מערכת פורמט קטן יותר; את ה-GFX אפשר לשמור לפורטרטים מבוימים או צילומי סביבה בהקשרים כאלה.

בעיקרו של דבר, כל מצלמה פונה למשתמש מעט שונה: ה-GFX100 II מיועדת לאיש מקצוע או חובב רציני שרוצה איכות תמונה ללא פשרות ומוכן לשלם על הטכנולוגיה העדכנית ביותר – זו מצלמת פורמט בינוני שיכולה לעשות כמעט הכל (נופים, סטודיו, פורטרטים, ואפילו קצת אקשן ווידאו). ה-GFX50S II מתאימה למי שמחפש תמורה מקסימלית למחיר באיכות התמונה – אולי צלם נוף או פורטרטים שלא צריך מהירות, ומוצא ש-51 מגה פיקסל זה די והותר. היא גם בחירה מצוינת כגוף שני עבור משתמשי סדרת GFX100 עם תקציב מוגבל. DPReview סיכמו זאת בכך שהעניקו ל-50S II את פרס הכסף וציינו "זו לא המצלמה הכי מהירה, אבל היא יכולה להפוך את הצילום למיוחד ותספק את התוצאות הטובות ביותר מלבד דגמי ה-100MP של פוג'יפילם, אם תצלם את סוגי התמונות שבהם היא חזקה במיוחד." אותם תחומים "חזקים" הם אכן נופים ועבודת סטודיו, כפי שנאמר. בינתיים, ה-GFX50R הפכה לקלאסיקה קצת קאלטית – מושלמת עבור ה-פוריסט שמחפש חוויית ריינג'פיינדר פורמט בינוני דיגיטלית. זו המצלמה שלוקחים לסיבוב צילום כדי להאט ולהתענג על כל פריים. כפי שאמר משתמש אחד, הוא התייחס ל-GFX50R כתחליף למצלמות הפילם 6×7 שלו, אימץ את קצב העבודה האיטי יותר והשתמש בעדשות וינטג' מותאמות – והיא "עושה את העבודה עבור תיקון הפורמט הבינוני" בעידן הדיגיטלי.

מערכת עדשות ואביזרים

חלק חשוב מהמשיכה (והעלות) של מערכת ה-GFX הוא מערך העדשות. עדשות ה-GF-mount של פוג'יפילם תוכננו כדי לספק רזולוציה גבוהה במיוחד עבור חיישני ה-50 מגה פיקסל וה-100 מגה פיקסל, והמערך הולך וגדל בהתמדה. כאשר ה-GFX50R הוכרזה ב-2018, לפוג'יפילם היו 7 עדשות GF זמינות (מ-23 מ"מ ועד 250 מ"מ) והיא רק חשפה תוכניות לעוד, כמו עדשת 50 מ"מ וזום 45-100 מ"מ. דלגו קדימה ל-2025, וכיום יש כ-17 עדשות Fujinon GF במערכת, המכסות אורכי מוקד מ-20 מ"מ אולטרה-רחב (מקביל) ועד 198 מ"מ (מקביל) ללא ממירים, בנוסף לממירי טלה וטבעות מאקרו. הטווח הזה כולל:

עדשות פריים: 23 מ"מ f/4, 30 מ"מ f/3.5, 45 מ"מ f/2.8, 50 מ"מ f/3.5 "פנקייק", 63 מ"מ f/2.8, 80 מ"מ f/1.7 (עדשת פורטרט מהירה במיוחד), 110 מ"מ f/2 (עדשת פורטרט קלאסית), 120 מ"מ f/4 מאקרו, והחדשה 55 מ"מ f/1.7 (עדשה סטנדרטית עם עומק שדה רדוד במיוחד). אלה מכסות הכל מזוויות רחבות במיוחד ועד פורטרטים צמודים. ראוי לציין, שעדשות ה-80 מ"מ וה-110 מ"מ מציעות עומק שדה מקביל לפורמט מלא בדומה ל-f/1.35 ו-f/1.6 ב-35 מ"מ – מה שמספק בוקה קרמי במיוחד.
עדשות זום: 32-64 מ"מ f/4 (זום סטנדרטי), 45-100 מ"מ f/4, 100-200 מ"מ f/5.6 טלה-פוטו, והחדשה 20-35 מ"מ f/4 אולטרה-רחב. יש גם את ה-35-70 מ"מ f/4.5-5.6 הקומפקטית, עדשת קיט מתקפלת שהוצגה עם ה-50S II, קלה וחדה להפתיע – עדשת טיולים נהדרת (וגם מאוד משתלמת, במיוחד בחבילות קיט). עדשות הזום הופכות את המערכת לרב-שימושית לעבודה בשטח; לדוגמה, ה-32-64 מ"מ f/4 היא סוס עבודה עבור צלמי נוף רבים.
עדשות מיוחדות: פוג'יפילם השיקה לאחרונה עדשות טילט-שיפט עבור ה-GFX, כמו GF 30mm f/5.6 T/S ו-GF 110mm f/5.6 T/S. אלו כלים יוקרתיים לאדריכלות, צילום מוצר ויישומים נוספים שבהם שליטה בפרספקטיבה ומישור הפוקוס היא קריטית. הגעת עדשות טילט-שיפט ייעודיות (ב-2023) הרחיבה משמעותית את היכולות של המערכת עבור מקצוענים – בעבר היה צורך להתאים עדשות מצלמות טכניות. פוג'י גם הכריזה על GF 500mm f/5.6 (סופר-טלפוטו) בפיתוח, שיתאים למי שזקוק לטווח גדול יותר (כנראה נישה, אך מראה את המחויבות של פוג'י להשלמת הליין).

בסך הכול, העדשות של פוג'יפילם הן אופטית מצוינות, וזוכות לשבחים על חדות מקצה לקצה (חשוב לאור החיישן הגדול) ושליטה טובה בעיוותים. מקור מציין שעדשות G mount "הונדסו לעמוד בקצב של חיישני 100MP+”, ותוכננו למנוע נפילת אור ולספק חדות מרשימה בפינות. המשמעות היא שגם אם פוג'י תשיק בעתיד גופי GFX ברזולוציה גבוהה יותר, העדשות הקיימות אמורות להצליח להפיק את הפרטים הללו.

יתרונות אקוסיסטם העדשות: כיום יש עדשה כמעט לכל צורך – מנוף אולטרה-רחב ועד פורטרט ומאקרו. הכללת אפשרויות צמצם מהיר (80mm f/1.7, 110mm f/2) מאפשרת את המראה של עומק שדה רדוד בפורטרטים וצילומי פרטים. עדשות הזום מכסות טווחים נוחים עם איכות מצוינת (רבים מדווחים שהן חדות כמו פריים). הוספת עדשות טילט-שיפט ממקמת את מערכת GFX כמובילה עבור צלמי אדריכלות מקצועיים שבעבר השתמשו במצלמות טכניות או עדשות מותאמות. פוג'יפילם גם שיתפה פעולה עם יצרנים נוספים עבור עדשות מיוחדות – לדוגמה, Laowa 17mm f/4 Zero-D הייתה אחת מהעדשות הראשונות של צד שלישי ל-GF, והציעה פריים אולטרה-רחב שלא היה בליין של פוג'י.

חסרונות אקוסיסטם העדשות: העלות והגודל של עדשות GF משמעותיים. רוב העדשות עולות 1,500 דולר ומעלה (לעיתים קרובות מעל 2,000 דולר), והן גדולות כדי להתאים למעגל הדימוי של החיישן. יש רק כמה אפשרויות "תקציב" (ה-50mm f/3.5 וה-35-70mm זום). המשמעות היא שבניית סט עדשות יכולה להיות יקרה – לעיתים כל עדשה עולה כמו גוף מצלמה טוב. בנוסף, למרות שהמבחר רחב, הוא לא מקיף כמו במערכות פול-פריים. לדוגמה, אין פישאיי ייעודי, אין אולטרה-רחב מהיר במיוחד (אין משהו כמו f/1.2 בזווית רחבה), ואורך המוקד הארוך ביותר הוא למעשה 277 מ"מ (250 מ"מ + מכפיל 1.4×). לכן, לצילום חיות בר או נושאים רחוקים מאוד, המערכת עדיין מוגבלת. עם זאת, פוג'יפילם התמקדה בצרכים של צלמי נוף, סטודיו ופורטרט – שהם עיקר קהל היעד של GFX.

עדשות צד שלישי ומותאמות: עד לאחרונה, עדשות פוקוס אוטומטי צד שלישי ל-GFX כמעט ולא היו קיימות (המערכת די נישתית). עם זאת, חברות כמו Laowa (Venus Optics) ו-TTArtisan ייצרו כמה עדשות פוקוס ידני לממשק GF. משתמשי GFX רבים גם מתאימים עדשות מדיום פורמט ישנות: מכיוון של-GFX יש מרחק פלאנג' קצר (26.7 מ"מ), ניתן להרכיב בקלות עדשות ממערכות סרט מדיום פורמט ישנות (באמצעות מתאמים פשוטים). בחירות פופולריות כוללות עדשות Mamiya 645, עדשות Pentax 67 ו-Pentax 645, עדשות Hasselblad V-system ועוד. ברוב המקרים הן לא יתנו חדות כמו עדשות GF מודרניות, אך לעיתים יש להן אופי ייחודי וניתן למצוא אותן בזול יחסית בשוק היד השנייה. לדוגמה, מישהו עשוי להשתמש בעדשת מדיום פורמט וינטג' ב-100 דולר על ה-50R כדי לקבל מראה "פילמי" – ואכן, משתמשים דיווחו על הנאה מניסויים עם עדשות מותאמות על גופי GFX. ניתן אפילו להתאים חלק מעדשות large format (4×5) ל-GFX לצורך יצירתיות של tilt/shift באמצעות מתאמים ייעודיים או פתרונות DIY. קיימים גם מתאמים חכמים לשימוש עם עדשות DSLR פול-פריים – לדוגמה, התאמת עדשות Canon EF עם "ספיד-בוסטר" או מתאם פשוט (במצב crop). חברת Techart מייצרת מתאם שמאפשר שימוש בעדשות Contax 645 עם פוקוס אוטומטי על GFX (מכיוון שאלה היו עדשות AF). לכן, למרות שהאפשרויות המקוריות הן הנוחות והאיכותיות ביותר, מערכת GFX גמישה מאוד לאוהבי ציוד וניסויים. רבים השתמשו ב-GFX50R עם עדשות וינטג' בהצלחה רבה, ואמרו שזה "היה נחמד להתאים עדשות ולנסות" על גוף זה.

פלאש ואביזרים: מצלמות ה-GFX של פוג'יפילם משתמשות באותו hot-shoe ומערכת פלאש כמו סדרת X שלהן. ניתן להשתמש בפלאשים TTL של פוג'י (כמו EF-X500) או במערכות צד שלישי (Godox, Profoto וכו' – כולם תומכים ב-TTL/HSS של פוג'י). בסטודיו, רוב המשתמשים יבחרו בטריגרים רדיו ופלאשים מסורתיים – אין בעיה שם; למצלמות GFX מהירות סנכרון פלאש של 1/125 שניות (50S II, 50R תריס מכני) ו-1/180 שניות (100 II תריס מכני) וניתן להגיע לסנכרון גבוה יותר באמצעות תריס אלקטרוני או HSS (סנכרון מהיר) עם פלאשים תואמים. ישנם כמה גריפים ומתאמים: ל-GFX100 II ול-GFX100S II יש יחידת מאוורר שניתן להבריג (לקירור בצילומי וידאו ארוכים). פוג'יפילם מציעה גם גריפים/תושבות יד מתכתיים ל-50S II ול-50R לשיפור האחיזה. ראוי לציין כי אין גריפ סוללה אנכי ל-50S II או 100 II (פוג'יפילם שמרו עליהם קטנים; רק ל-GFX100 המקורית היה גריפ אנכי מובנה). עם זאת, חיי הסוללה טובים וניתן להטעין דרך USB-C או להשתמש בסוללות גיבוי לצילום ממושך.

לסיכום, מערכת עדשות GF התבגרה יפה, ומכסה את רוב אורכי המוקד עם עדשות איכותיות. מבקר של ה-50S II ציין כי לאור יכולות החיישן, "העדשות הן פשרה לגיטימית עבור פוקוס איטי יותר… אבל סדרת GFX100 הראתה שזה לא חייב להיות כל כך איטי – כל העדשות [GF] מהירות יותר על דגמי GFX100". המשמעות היא שאם מחברים עדשות לגופים החדשים יותר, מקבלים את הביצועים הטובים ביותר (בעוד שעל 50R/50S II חלק מהעדשות הרגישו איטיות). לכן, השקעה בעדשות GF טובות היא חכמה אם מתכננים להישאר במערכת לטווח ארוך, שכן הן ימשיכו לשרת גם בדורות הבאים וכנראה יפעלו טוב יותר בכל דור חדש. למי שמוגבל בתקציב, התחלה עם עדשה או שתיים מקוריות והשלמה עם עדשות וינטג' מותאמות היא אסטרטגיה טובה – נהנים מהאיכות המרכזית של מדיום פורמט ויכולים לשחק עם עדשות זולות יותר לאפקטים יצירתיים.

תמיכת קושחה ועדכוני Kaizen של פוג'יפילם

אזור אחד שבו Fujifilm צברה מוניטין חיובי הוא בתמיכה בעדכוני קושחה למצלמות שלה. לעיתים קרובות Fujifilm מאמצת פילוסופיית "קאיזן" (שיפור מתמיד), ומספקת עדכוני קושחה משמעותיים שמוסיפים תכונות או שיפורים לדגמים קיימים לאורך זמן. זה נכון גם בסדרת GFX:

שיפור מתמיד: לדוגמה, ה-GFX 50S המקורית קיבלה עדכוני קושחה עיקריים ששיפרו את ביצועי הפוקוס האוטומטי והוסיפו יכולות חדשות. עדכון בולט אחד אפשר מצב פורמט 35 מ"מ – המאפשר לצלמים להגדיר את המצלמה לשימוש רק באזור מרכזי של 36×24 מ"מ (כ-30 מגה פיקסל) כדי לדמות פורמט Full Frame, שימושי כאשר מתאימים עדשות 35 מ"מ ל-GFX. תכונה כזו לא הייתה קיימת בהשקה, אלא נוספה בעדכון קושחה, מה שמדגים את הקשב של Fujifilm לבקשות המשתמשים (התאמת עדשות Full Frame ל-GFX הייתה פופולרית, ופוג'י הקלה על כך עם המצב הזה). Fujifilm גם הוסיפה סימולציות פילם חדשות ושיפורים נוספים בעדכונים לדגמי GFX.
קושחה עדכנית לדגמים חדשים: ה-GFX100 II, למרות שהוא חדש, כבר קיבל עדכונים משמעותיים. בתחילת 2024, Fujifilm שחררה קושחת "קאיזן" (גרסה 2.0+) ששיפרה עוד יותר את מהירות המעקב של הפוקוס האוטומטי ותיקנה כמה באגים ראשוניים. הם אף שיפרו את יציבות החיבור ב-Wi-Fi בעדכון הזה. כותרת בעיתונות הטכנולוגית ציינה, "Fujifilm מתחילה את עדכוני הקאיזן שלה, עם קושחה עיקרית ל-GFX100 II… משפרת AF ומוסיפה תכונות." הדבר מדגים את המחויבות של Fuji להפוך את ה-GFX100 II לטוב עוד יותר לאחר ההשקה. Fujifilm אף פרסמה לוח זמנים פומבי לעדכוני קאיזן נוספים במהלך 2024 לדגמים שונים, כך שבעלי GFX100 II יכולים כנראה לצפות לעוד שיפורים (אולי דברים כמו אלגוריתם זיהוי נושא משופר, כפי שנראה בעדכוני סדרת X).
עדכונים לכל דגמי GFX: באופן מרשים, באמצע 2024 Fujifilm הוציאה עדכוני קושחה לכל מצלמות ה-GFX – מה-50R וה-50S המקורית ועד ה-100S וה-100 II. עדכונים אלה כוללים לעיתים קרובות התאמה לעדשות חדשות (למשל, לוודא שהמצלמות מתקשרות כראוי עם עדשות הטילט-שיפט החדשות ועם ה-GF 55 מ"מ שבדרך, וכו'), וכן תיקוני באגים. Fuji אף טיפלה בבעיה בעדכון קושחת עדשות מסוימות (50 מ"מ ו-35-70 מ"מ) על ידי שחרור קושחת גוף מצלמה שמונעת שגיאה פוטנציאלית fujirumors.com. רמת התמיכה הזו בין דגמים – עדכון גופים ישנים שנים לאחר ההשקה – היא נדירה יחסית בתעשייה, ו-Fuji זוכה לשבחים על כך מהמשתמשים שלה.
משוב משתמשים ותיקוני באגים: Fujifilm אכן מקשיבה למשוב המשתמשים לשיפורים. אם יש תכונה חסרה או מוזרות כלשהי, Fuji לעיתים קרובות מנסה להוסיף אותה אם החומרה מאפשרת. לדוגמה, משתמשים ביקשו אפשרויות טובות יותר ל-f ocus bracketing ו-Fuji סיפקה זאת בעדכון קושחה בחלק מהדגמים. הם גם מתקנים באגים (כמו תקלות קיפאון חריגות) במהירות – כפי שמוזכר בפוסט של FujiRumors שהתלונן על בעיית קושחת עדשה שלבסוף תוקנה.
שירותי פוג'יפילם למקצוענים (FPS): בצד התמיכה, לפוג'יפילם יש תוכנית בשם FPS עבור צלמים מקצועיים המשתמשים בסדרות GFX ו-X. חברים (בדרך כלל כאלה שמחזיקים בכמה גופים ועדשות) מקבלים עדיפות בתיקונים, בדיקות מוזלות או חינמיות, וקו חם לתמיכה של פוג'יפילם. זה מראה על כוונת פוג'יפילם לספק תמיכה מתמשכת לאנשי מקצוע העובדים עם מערכת ה-GFX. למרות שפרטי FPS לא פורסמו בהרחבה, זה משהו שכדאי לקחת בחשבון אם אתה מקצוען שמשקיע במצלמות האלה – לפוג'י יש תשתית לתמוך בך עם זמני טיפול מהירים וציוד חלופי בעת הצורך.
אורך חיים: למרות שה-GFX50R הופסקה, זה מעודד שפוג'י כללה אותה אפילו בסבב עדכוני הקושחה באמצע 2024. העדכון הזה (גרסה 2.00 ל-50R, וכו') כנראה כלל שיפורים קטנים ועדכוני תאימות. בעלי דגמים ישנים כמו GFX50S ו-50R עדיין יכולים ליהנות מהשיפורים האלה גם שנים אחרי. כמובן, עם הזמן, העדכונים יפחתו. אבל לפחות בשלוש-ארבע השנים הראשונות של חיי הדגם, פוג'י נוהגת להוציא כמה עדכונים משמעותיים.

בקיצור, התמיכה של פוג'יפילם בסדרת GFX חזקה. נראה שהחברה מחויבת למערכת לטווח הארוך, כפי שניתן לראות מהמשך שדרוגי הקושחה ומהרחבת מפת העדשות. הפילוסופיה של פוג'י להוסיף ערך לאחר הרכישה (ולא לשמור כל פיצ'ר לדגם חדש) אומרת שהמצלמה שלך מסדרת GFX עשויה אפילו להשתפר עם הזמן. לדוגמה, ה-GFX100 (המקורית) קיבלה שיפור דרמטי בביצועי הפוקוס האוטומטי ומצב צילום מרובה 400MP דרך קושחה זמן רב אחרי ההשקה, לשמחת הבעלים. אנו מצפים שגישה דומה של "הוספת ערך" תימשך גם ב-GFX100 II וב-GFX100S II במיוחד, ככל שפוג'יפילם תלטש את תכונות הדגל בפורמט הבינוני שלה.

מן הצד השני, עדכוני קושחה דורשים מעט ידע טכני (הורדה והעתקה לכרטיס SD וכו'), אך פוג'י מספקת הוראות ברורות. מומלץ לעדכן את קושחת מצלמת ה-GFX שלך כדי ליהנות מהשיפורים האחרונים. נכון ל-2025, ה-GFX100 II נמצאת בגרסת קושחה 2.x עם פוקוס אוטומטי משופר, ה-GFX100S II ו-50S II קיבלו עדכוני תיקוני באגים ראשוניים, ואפילו ל-50R/50S היו עדכוני תחזוקה לאחרונה fujirumors.com.

מבחינת אמינות, המצלמות האלה בדרך כלל מאוד עמידות. יחידות מוקדמות של GFX50S II סבלו ממוזרות או שתיים (באג אחד שבו המצלמה הייתה עלולה להיתקע בשילוב נדיר של הגדרות תוקן בעדכון קושחה). ה-GFX100 II חדשה יחסית, אך המבנה שלה והאלקטרוניקה הפשוטה יותר (ללא מראה מכנית מורכבת וכדומה) משאירים מעט חלקים נעים שיכולים להיכשל מלבד התריס (שמדורג להרבה הפעלות). המצלמות בפורמט הבינוני של פוג'יפילם, בהיותן פרימיום, כנראה עוברות בקרת איכות קפדנית.

כל הדברים שנשקלו, קונים יכולים להיות בטוחים ש-Fujifilm תמשיך לתמוך במערכת ה-GFX עם עדכונים ושירות. להחזיק מצלמת GFX זה קצת כמו להצטרף למועדון שבו היצרן באמת אכפת לו מהחוויה שלך גם אחרי שרכשת את המוצר. כפי שצוין בפרסום המתמקד ב-Fujifilm, המשתמשים שמחו לראות את עדכוני Kaizen “חוזרים” לפעולה עבור Fuji, ומעניקים חיים חדשים למצלמות כמו GFX100 II ו-X-H2S. התמיכה המתמשכת הזו מאריכה את חיי ההשקעה שלך – לא תרגיש שהמצלמה שלך מיושנת רק כי יצא דגם חדש, שכן Fuji לעיתים מעבירה תכונות מסוימות גם לדגמים קודמים כשזה אפשרי.

מיצוב בשוק ותמחור (2025)

בעת בחינת המצלמות הללו, חשוב לשים לב כיצד Fujifilm מיקמה אותן בשוק ומהו המחיר שלהן נכון ל-2025:

Fujifilm GFX100 II: זוהי ה-דגל של סדרת המדיום פורמט של Fujifilm. היא הושקה בסוף 2023 במחיר מומלץ לצרכן של $7,499 דולר (גוף בלבד), מחיר נמוך מהמתחרה הישיר שלה (ה-Hasselblad X2D 100C עלה $8,199). למרות ש-7,500 דולר הוא סכום גבוה, בעולם המדיום פורמט ה-GFX100 II נחשבת מתומחרת באגרסיביות ביחס למה שהיא מציעה – נזכור שה-GFX100 המקורית ב-2019 עלתה 10,000 דולר, וגיבוי דיגיטלי של Phase One עם 100 מגה פיקסל יכול לעלות כמו רכב. Fujifilm כיוונה בבירור את ה-GFX100 II למקצוענים וחובבים מתקדמים שאולי היו שוקלים Hasselblad או אפילו מעבר מפורמט מלא עבור רזולוציה גבוהה יותר. עם מערך התכונות שלה (צילום מהיר, וידאו וכו'), ה-GFX100 II גם ממוצבת למשוך משתמשי פורמט מלא שזקוקים ליכולות היברידיות אך רוצים איכות מדיום פורמט. למעשה, Fuji אומרת: הנה מצלמת 100 מגה פיקסל שעושה הכל, בפחות מעשרת אלפים דולר. עד 2025, המחיר נותר בדרך כלל סביב $7,499 (אם כי לעיתים ניתן למצוא מבצעים קלים או חבילות). זהו מוצר יוקרתי בנפח מכירות נמוך, אז אל תצפה לירידות מחירים דרמטיות עד שיגיע דגם מחליף. ה-הצעת הערך חזקה אם אתה צריך את היכולות שלה – כפי שסיכמו ב-PetaPixel, ה-GFX100 II “מציעה תמורה טובה” כי היא שדרוג משמעותי לעומת דגמים קודמים ו-“מצלמת המדיום פורמט האולטימטיבית” שאפשר לקנות כיום petapixel.com.
Fujifilm GFX50S II: פוג'יפילם שיווקה במפורש את ה-50S II ככניסה המשתלמת ביותר לפורמט בינוני. בהשקה (סתיו 2021) המחיר עמד על 3,999 דולר, ובמיוחד היה קיט עם עדשת GF 35-70mm ב-4,499 דולר. זה היה זול יותר מכל פורמט בינוני דיגיטלי אי פעם – לשם השוואה, ה-GFX50S הוותיק יותר עם 50 מגה-פיקסל עלה 6,500 דולר ב-2017, ה-Hasselblad X1D עלה 9,000 דולר (גוף בלבד) וכו'. נכון ל-2025, גוף ה-GFX50S II ניתן למצוא בסביבות 3,299 דולר (לעיתים קרובות במבצע סביב 3,299–3,499 דולר חדש), ואפילו פחות בשוק היד השנייה. במחיר של כ-3.3 אלף דולר, הוא נמצא באותה קטגוריית מחיר כמו הרבה מצלמות פול-פריים ברזולוציה גבוהה (Sony A7R V, Canon R5, Nikon Z7 II וכו', כולן סביב 3.5 אלף דולר או פחות). זה מכוון: פוג'יפילם רוצה לפתות צלמים שהיו משקיעים סכום כזה במצלמת פול-פריים 45–61 מגה-פיקסל לשקול לעבור לחיישן גדול יותר עבור תוצאה שונה של תמונה. הם הציגו את ה-50S II כמציעה "שילוב מושלם של נגישות וגמישות עם תכונות מקצועיות". בפועל, צלם נוף או פורטרטים שמשווה, למשל, Nikon Z7 II (45 מגה-פיקסל) ב-3,000 דולר ו-GFX50S II (51 מגה-פיקסל) בכ-3.3 אלף דולר, עשוי בהחלט להתפתות לפוג'י אם הוא מעריך איכות תמונה על פני מהירות. המחיר הנמוך הושג על ידי שימוש חוזר בעיצוב גוף ה-GFX100S ובחיישן הישן יותר, אבל הפשרה הזו מתאימה לשוק היעד. מיצוב שוק: ה-GFX50S II מתוארת לעיתים קרובות כ"כניסה לפורמט בינוני", אך היא גם מוצבת כמצלמה לשדרוג עבור מי שמיצה את מה שהוא רוצה מפול-פריים. היא פונה לאנשי מקצוע שלא צריכים צילום מהיר – כמו צלמי אמנות, צלמי סטודיו, צלמי חתונות לפורטרטים וכו' – וגם לחובבים אמידים שרוצים פורמט בינוני לעבודה אישית. היא גם גוף שני הגיוני לבעלי סדרת GFX100 שרוצים גיבוי או גוף קל יותר לנשיאה שעדיין משתמש בכל העדשות.
נוף תחרותי: התחרות העיקרית בפורמט בינוני היא Hasselblad. ה-Hasselblad X1D II 50C (50 מגה פיקסל, הושק ב-2019) עולה כ-$5,750 חדש (והיה כ-$10,000 עם עדשה בהשקה הראשונית של סדרת X1D). ה-Hasselblad X2D 100C החדש יותר (100 מגה פיקסל, הושק ב-2022) עולה כ-$8,199 לגוף בלבד. Hasselblad מציעה פילוסופיה שונה – בנייה מעולה, ממשק מינימליסטי מאוד, אך פחות תכונות (למשל אין פוקוס אוטומטי מבוסס AI, וידאו מוגבל – למעשה אין וידאו כלל ב-X2D). Fujifilm הורידה בבירור את Hasselblad במחיר: ה-GFX50S II עם עדשה ניתן להשיג בכמעט חצי מהמחיר של גוף X1DII, וה-GFX100 II זול ב-$700 מ-X2D תוך שהוא מציע יותר פונקציונליות. דינמיקת תמחור זו ממקמת את Fujifilm כ-בחירת התמורה בפורמט בינוני. אפילו הפורמט הבינוני של Leica (ה-Leica S3, חיישן 64 מגה פיקסל 45×30 מ"מ DSLR) עולה כ-$19,000 – בליגה שונה לחלוטין של מחירים. לכן, Fuji למעשה שולטת בשוק "הפורמט הבינוני הנגיש יחסית". מבקרים לעיתים קרובות מציינים ש-"אם הכי חשוב לך איכות תמונה, בהצלחה למצוא מצלמה טובה יותר מה-GFX100S II (או 100 II)" במחיר הזה, כי תצטרך להוציא הרבה יותר כדי אפילו לנסות להשתוות (למשל לעבור לגב דיגיטלי של Phase One).
עלות הבעלות: כדאי לציין שבעוד גופים כמו GFX50S II מתומחרים בדומה למצלמות פול-פריים יוקרתיות, ה-עדשות והאביזרים יכולים להעלות את עלות המערכת הכוללת. משתמש Sony או Nikon עשוי לרכוש 24-70 ו-70-200 בכ-$4,000 יחד; עדשות GF מקבילות (32-64 ו-100-200) עולות קרוב יותר ל-$5,000 יחד. לכן, בעת תכנון התקציב, יש להתייחס למערכת כולה. עם זאת, אם אתה צריך רק כמה עדשות פריים לעבודה שלך (נניח 23 מ"מ ו-110 מ"מ לנופים ופורטרטים), עלות המערכת עשויה להיות סבירה. בנוסף, ערך המכירה החוזרת של ציוד GFX נשמר די טוב – המערכת עדיין צעירה ומבוקשת, כך שלרוב ניתן להחזיר חלק ניכר מהעלות אם בוחרים למכור (הירידה של 50R הייתה יוצאת דופן בגלל הפסקת הייצור).
קהל יעד: Fujifilm מכוונת את GFX100 II ל-מקצוענים עובדים (צלמים מסחריים, אולפנים, צלמי חתונות יוקרתיים, צלמי וידאו עבור תכונות הווידאו וכו') וגם לחובבים בעלי אמצעים שרוצים את הטוב ביותר. ה-GFX50S II מכוונת ל-חובבים וצלמים חצי-מקצועיים – אנשים כמו צלמי נוף אמנותי, צלמי 35 מ"מ ותיקים שרוצים להתקדם, או מקצוענים שרוצים כלי פורמט בינוני מבלי להוציא יותר מדי. ה-GFX50R, כאשר נמכרה, כיוונה לנישה קטנה יותר: אולי צלמי פורמט בינוני בפילם שעוברים לדיגיטל, או משתמשי X-Pro2/Leica M שרצו פורמט גדול יותר לפרויקטים מסוימים. כיום היא משמשת כ-אפשרות כניסה משומשת או כלי ייחודי למומחים.

לסיכום, פוג'יפילם הפכה את הפורמט הבינוני לנגיש יותר מאי פעם. נכון ל-2025, ניתן להיכנס למערכת GFX של 50 מגה-פיקסל עבור כ-$2,000 בלבד ביד שנייה (50R) או כ-$3,300 חדשה (50S II), ו-עלות המערכת כולה לקיט בסיסי עשויה להיות הרבה מתחת ל-$5,000 – דבר שלא היה נשמע עליו לפני עשור. בקצה העליון, $7,500 עבור דגם הדגל של 100 מגה-פיקסל עדיין נחשב לעסקה משתלמת בעולם הפורמט הבינוני, בהתחשב בכך שהיכולות שלו מתקרבות לאלו של מצלמות שבאופן מסורתי עולות פי שניים או שלושה. נראה שהאסטרטגיה של פוג'י משתלמת: מצלמות GFX, לפי הדיווחים, זוכות לאימוץ הולך וגובר, עד כדי כך ש-מכירות ה-GFX של פוג'יפילם החלו לחדור לטריטוריה של פורמט מלא, ומושכות צלמים שמעריכים את המראה והפרטים של הפורמט הגדול יותר (כפי שרמזו מנהלי פוג'י בראיונות). על ידי שליטה ביחס עלות-ביצועים בפורמט הבינוני, פוג'יפילם יצרה למעשה קטגוריה חדשה: "פורמט בינוני להמונים" (המונים זה יחסי – זה עדיין סגמנט פרימיום, אך גדול בהרבה מהשוק הישן של פורמט בינוני דיגיטלי).

מבט לעתיד: דגמי GFX עתידיים ושמועות (2025 והלאה)

פוג'יפילם לא עוצרת עם הליין הנוכחי – יש התפתחויות מרגשות באופק עבור GFX. הנה סקירה של הכרזות רשמיות ושמועות אמינות ל-2025 והלאה:

Fujifilm GFX100S II: באמצע 2024, פוג'יפילם השיקה את GFX100S II, שניתן לראות בו "האח הקטן" של ה-GFX100 II. הוא כולל את אותו חיישן 102 מגה-פיקסל CMOS II HS ומעבד X-Processor 5 (וכך יורש את מהירות הקריאה הגבוהה יותר ו-ISO בסיסי 80) בגוף הקומפקטי של ה-GFX100S. ה-GFX100S II הוא ה-הגוף הקל ביותר בפורמט בינוני עם משקל של 883 גרם, ועדיין משיג 8 סטופים של IBIS, עד 7 תמונות לשנייה בצילום רציף, ומוסיף את פוקוס העוקב אחרי נושא ושיפורים נוספים שהוצגו ב-100 II. הוא מצלם וידאו 4K/30p (ללא 8K, כנראה בשל מגבלות חום בגוף הקטן יותר). למעשה, זהו החיישן והמוח של GFX100 II בגוף קטן יותר – הצעה אטרקטיבית במיוחד במחיר נמוך יותר. ה-GFX100S II הושק ב-$4,999 דולר ביוני 2024 fujifilm.com, מחיר אגרסיבי במיוחד למצלמה של 102 מגה-פיקסל. מצלמה זו ממוקמת להחליף את ה-GFX100S המקורית, ונמצאת בין ה-50S II ל-100 II. היא מציעה קפיצה משמעותית בפוקוס אוטומטי ומהירות למי שמצא את ה-100S הישנה מגבילה, וסביר שתהפוך לדגם הנמכר ביותר בין דגמי ה-100 מגה-פיקסל בזכות המחיר. דיווחים ראשונים מהשטח משבחים שהיא "נותנת את אותה איכות תמונה, ייצוב, ומצלמת מהר מספיק לרוב האנשים" בחבילה קלה אף יותר. עם ה-GFX100S II בליין, לפוג'י יש כעת שתי אפשרויות 100 מגה-פיקסל: אחת אולטרה-קומפקטית (100S II) ואחת עמוסת פיצ'רים (100 II). זה מרמז שפוג'י מכפילה את ההימור על 100 מגה-פיקסל כסטנדרט החדש, מה שמוביל אותנו לנקודה הבאה.
גורל דגמי 50 מגה-פיקסל: שאלה גדולה היא האם פוג'יפילם תמשיך עם גופים חדשים של 50 מגה-פיקסל או שהחיישן הישן של 51.4 מגה-פיקסל ייצא מהשוק. החיישן הזה של 50 מגה-פיקסל (שמקורו בסוני ומאז 2014 הופיע במצלמות Phase One) הופסק על ידי סוני ב-2021, כלומר אין אספקה חדשה. אכן, רבים בקהילת פוג'י משערים "לא תהיה גרסה חדשה של 50 מגה-פיקסל; פוג'י בבירור מתמקדת בדגמי 100 מגה-פיקסל." לעת עתה, ה-GFX50S II (2021) נשארת בליין כדגם הכניסה, אך ייתכן שזו המצלמה האחרונה שמשתמשת בחיישן הזה. לא שמענו שמועות על "GFX50S III". במקום זאת, ייתכן שפוג'יפילם תחכה להופעת חיישן פורמט בינוני קטן מהדור הבא (אולי משהו כמו 60–70 מגה-פיקסל עם טכנולוגיה מודרנית) כדי ליצור דגם כניסה עתידי. זווית נוספת: כעת כשמצלמות פול-פריים מגיעות ל-60 מגה-פיקסל (סוני) או אפילו 100 מגה-פיקסל לפי שמועות, ייתכן שפוג'י תרגיש ש-50 מגה-פיקסל פחות מפתה ותתמקד בהצעת 100 מגה-פיקסל בטווחי מחירים שונים. לכן, ייתכן מאוד שבעוד כמה שנים ה-"50S II" תוחלף בסופו של דבר בדגם 100 מגה-פיקסל "מרוסן" במקום עוד דגם 50. לעת עתה, ה-50S II נשארת הדגם הכי ידידותי לתקציב בסדרת GFX.
מצלמת GFX עם עדשה קבועה "GFX 100RF": אחת השמועות המסקרנות ביותר לשנת 2025 היא שפוג'יפילם תשיק מצלמת GFX עם עדשה קבועה, שמכונה בשלב זה "GFX 100RF". זה יהיה דומה לסדרת X100 הפופולרית של פוג'י, אבל בפורמט בינוני! לפי מקורות שמועות אמינים, המצלמה צפויה לצאת בסביבות מרץ 2025 mirrorlessrumors.com. לפי השמועה, היא תכלול חיישן 100 מגה-פיקסל (כנראה אותו 102 מגה-פיקסל כמו ב-GFX100S II/100 II) ועדשת 35 מ"מ f/4 מובנית (שעל חיישן 44×33 מ"מ נותנת זווית ראייה שוות ערך ל-28 מ"מ) mirrorlessrumors.com. העדשה מתוארת כ"פנקייק" ויש אזכור למנוף זום, מה שמרמז שאולי יש לה ממיר מובנה או פונקציית זום מדורגת. נאמר גם שאין לה ייצוב תמונה בגוף (IBIS) (כנראה כדי לשמור על גודל קטן) mirrorlessrumors.com. אם השמועות נכונות, ה-GFX עם עדשה קבועה תהיה מצלמת פורמט בינוני קומפקטית שמיועדת לצלמי רחוב וטיולים שרוצים איכות תמונה מקסימלית במארז פשוט. תחשבו על זה כ-X100 משודרגת – מצלמת פורמט בינוני בסגנון ריינג'פיינדר עם עדשה רחבה קבועה לעבודה דוקומנטרית. היעדר IBIS מרמז שפוג'י מכוונת לגודל מינימלי, אולי אפילו אטומה למים ועמידה במיוחד. הרעיון של עדשה לא ניתנת להחלפה עשוי גם לעזור להפחית הצטברות אבק על החיישן ולהפוך אותה למצלמת MF "לתפוס ולצלם". ייתכן שזהו הניסיון של פוג'יפילם להחיות את רוח ה-50R (סגנון ריינג'פיינדר) אך בצורה חדשה. המחיר לא ידוע, אך ייתכן שתהיה זולה מה-GFX100S II – אולי בסביבות 4,000 דולר – כדי למשוך קהל רחב יותר. (כאנקדוטה היסטורית, פוג'י ייצרה מצלמת פילם 6×4.5 עם עדשה קבועה, GA645, בשנות ה-90 – כך שיש תקדים בפורמט בינוני). השם המשוער "100RF" כנראה מסמל 100 מגה-פיקסל RangeFinder. אם זה יתממש, זו תהיה מצלמת הפורמט הבינוני הדיגיטלית הראשונה בעולם עם עדשה קבועה וזה בהחלט ייצור באזז בקרב חובבים. זה מעיד על ביטחון פוג'י בהרחבת סדרת GFX לנישות חדשות.
מצלמת קולנוע GFX (GFX Eterna): פוג'יפילם הכריזה בהפתעה בסוף 2024 כי היא עובדת על מצלמת קולנוע ייעודית למערכת GFX, בשם הקוד "GFX Eterna". זו תהיה מצלמת הקולנוע הראשונה של פוג'יפילם אי פעם וצפויה לצאת ב-2025. ה-GFX Eterna תשתמש באותו חיישן 102 מגה-פיקסל, 43.8×32.9 מ"מ (חיישן HS) כמו ב-GFX100 II ו-GFX100S II, יחד עם X-Processor 5. עם זאת, היא תיבנה בגוף מותאם להפקות וידאו – כנראה בפורמט קולנועי (מודולרי, עם הרבה נקודות חיבור, קירור אקטיבי וכו'). פוג'יפילם קראה לה "Eterna" על שם סרט הקולנוע שלה, כדי להדגיש שהיא מיועדת ליוצרי קולנוע שרוצים ויזואליה נאמנה למציאות. ה-GFX Eterna צפויה לצלם וידאו 4K/8K אך עם התאמות ייעודיות לקולנוע. לדוגמה, פוג'י ציינה שהיא תעבוד עם עדשות Premista (סדרת עדשות הזום הקולנועיות בפורמט גדול של פוג'יפילם) והם מפתחים מתאם G-mount ל-PL-mount כדי שמשתמשי קולנוע יוכלו להשתמש בעדשות PL סטנדרטיות. בנוסף, הוכרזה עדשת GF 32-90mm עם זום חשמלי (32-90 בפועל, שווה ערך לכ-25-71 מ"מ) במיוחד לשימוש קולנועי. המשמעות של GFX Eterna עצומה: היא מראה שפוג'יפילם רוצה להכניס את GFX להפקות וידאו מקצועיות, שם המראה של פורמט בינוני (עם עומק שדה רדוד ועומק צבע) יכול להציע אסתטיקה ייחודית בקולנוע דיגיטלי. המצלמה אף הוצגה כאבטיפוס ב-InterBEE 2024 ביפן. בשילוב חיישן גדול ותכונות וידאו מקצועיות (למשל, ל-GFX100 II כבר יש waveform, אודיו 4 ערוצים וכו'), ה-GFX Eterna עשויה ליצור נישה בהוליווד או בקרב יוצרי אינדי שמחפשים מראה שונה. זו בעצם הפיכת וידאו בפורמט בינוני לאופציה אמיתית. פוג'יפילם מצהירה כי היא שואפת "לשנות את עולם הפקת הסרטים" עם המצלמה הזו, וזה אמיץ. ה-GFX Eterna תהיה כמובן כלי ייעודי (וכנראה יקר), שמיועד בעיקר לחברות השכרה, אולפנים וצלמי קולנוע מקצועיים. יחד עם זאת, ייתכן שיתרונות יחלחלו גם למצלמות הסטילס (למשל, קושחת וידאו משופרת, או עצם היוקרה של "פורמט בינוני לקולנוע" שתגביר את המעמד של המערכת).
מצלמות שמועות נוספות: טחנות השמועות של פוג'יפילם הזכירו גם מצלמת “X-Half” מסתורית (מצלמת APS-C עם חיישן 1 אינץ'? לא קשור ישירות לסדרת GFX), וחשוב מכך – את ה-X-Pro הבאה. בסיכום שמועות צוין כי היורשת של X-Pro3 לא צפויה עד 2026 mirrorlessrumors.com – כלומר, המיקוד של פוג'יפילם ב-2025 אינו על APS-C עם עינית טווח אלא על הדברים שצוינו למעלה. בתחום ה-GFX, מלבד מצלמת GFX עם עדשה קבועה ומצלמת הקולנוע Eterna, לא היו שמועות חזקות על גופי GFX חדשים נוספים ל-2025. פוג'י השיקה ארבע מצלמות ב-2024 (X-S20, X-T5, GFX100S II, וכו') ומתכננת לפחות ארבע ב-2025 mirrorlessrumors.com, לפי שמועה. זיהינו את GFX100RF, X-E5 (כנראה APS-C עם עינית טווח), “Half-frame” (שזו אותה מצלמת חיישן 1 אינץ'), ו-GFX Eterna כארבע אלו mirrorlessrumors.com. ראוי לציין, שרשימת השמועות מציינת במפורש “לפחות 4 מצלמות חדשות ולא מצלמה אחת ב-2025” – ה"לא" מתייחסת ל-X-Pro5 שנדחתה mirrorlessrumors.com. אז בין השורות, גולת הכותרת של GFX ב-2025 צפויה להיות המצלמה עם העדשה הקבועה ומצלמת הקולנוע.
חיישנים או טכנולוגיה חדשים: נכון ל-2025, ה-102 מגה-פיקסל CMOS II HS הוא החיישן העדכני ביותר של פוג'י. מעבר לכך, נשמעו רמזים (מאוד ספקולטיביים) על חיישנים ברזולוציה גבוהה אף יותר (למשל, חיישן 150 מגה-פיקסל בגודל 44×33 מ"מ קיים אצל מותגים אחרים, וסוני הציגה טכנולוגיית חיישן APS-H של 127 מגה-פיקסל – אך אין לכך סימן בפוג'י עדיין). בנוסף, פוג'יפילם הביעה עניין ב-חיישני BSI מוערמים (כמו ה-26 מגה-פיקסל המוערם ב-X-H2S) – האם יגיע חיישן פורמט בינוני מוערם? אם סוני (שמייצרת את החיישנים הללו) תפתח אחד כזה, זה עשוי להניב משהו כמו 100 מגה-פיקסל עם תריס גלובלי או קריאה מהירה במיוחד. אין שמועות קונקרטיות על כך עדיין, אבל זו אפשרות ל-2026+ שיכולה שוב לחולל מהפכה בסדרת GFX (דמיינו 100 מגה-פיקסל ב-30 תמונות לשנייה או בלי rolling shutter). תחום נוסף הוא תריס גלובלי או טכנולוגיות חיישן שונות כמו חיישנים קעורים – מנהל בפוג'י פעם תהה על הפוטנציאל של חיישנים קעורים לפורמט גדול, אבל זה מאוד ניסיוני. כרגע, התוכנית הבינונית של פוג'י היא למקסם את השימוש בפלטפורמת ה-102 מגה-פיקסל הנוכחית בסוגי מצלמות שונים (סטילס, היברידית, קולנוע, עדשה קבועה). אגב, החיישן הזה מתגלה כורסטילי וסביר שיש לו יתרון כלכלי – כך שזה מהלך חכם.
פורמט בינוני לעומת עתיד הפול-פריים: כמה אנליסטים בתעשייה מציינים שההתמקדות של פוג'יפילם בסדרת GFX נועדה בין היתר ליצור לה נישה ייחודית, שכן פוג'י אינה מייצרת מצלמות פול-פריים. עם מותגים אחרים שמגיעים לרזולוציות גבוהות במיוחד ואפילו מדברים על טריקים חישוביים, פוג'י תרצה לשמור על יתרון ברור ל-GFX באיכות התמונה הטהורה. לכן, ייתכן שדגמי GFX עתידיים ידגישו תכונות כמו RAW ב-16 ביט, טווח דינמי משופר (אולי באמצעות עיצובי dual-gain או פתרונות אחרים), ומצבי צילום ייחודיים כמו מצב הצבע האמיתי ב-4 חשיפות שפוג'י הציגה. ייתכן שנראה עדכוני קושחה שמוסיפים סימולציות פילם חדשות ל-GFX (למשל, סימולציית פילם נוסטלגית או משהו חדש – פוג'י נוהגת להציג סימולציות פילם חדשות בסדרת X, אבל אולי גם ל-GFX יהיו אקסקלוסיביות).
מפת דרכים לעדשות: בתחום העדשות, מעבר לזום החשמלי שהוכרז עבור מצלמת הקולנוע, מפת הדרכים האחרונה של פוג'י (נכון ל-2023) כללה GF 500mm f/5.6 בפיתוח ורמזים לעדשות טלה מהירות יותר. עם הצגת עדשות הטילט-שיפט, פוג'יפילם מאותתת שהיא פונה גם למקצוענים ברמה הגבוהה ביותר. ייתכן שבסוף 2025 או 2026 נראה דור שני של חלק מהעדשות, מותאם למנועי פוקוס אוטומטי מהירים יותר (אחת הביקורות היא שחלק מהעדשות GF הנוכחיות מתמקדות לאט). אין שמועות מוצקות עדיין, אבל לא יפתיע אם פוג'יפילם תעדכן עדשה או שתיים (למשל, GF 63mm f/2.8 Mark II עם מנועים ליניאריים למהירות, או עדשת פורטרט חדשה).

לסיכום, העתיד של Fujifilm GFX נראה דינמי מאוד. באופק יש לנו מצלמת 100 מגה-פיקסל קומפקטית עם עדשה קבועה שיכולה להפוך צילום רחוב בפורמט בינוני למציאות מיינסטרים, ומצלמת קולנוע ייעודית שמביאה את הפורמט הבינוני להפקות וידאו ברמה הגבוהה ביותר. בינתיים, ההשקה האחרונה של GFX100S II מראה את המחויבות של פוג'יפילם להנגיש את הטכנולוגיה החדשה שלה גם לדגמים נגישים יותר, ולשמור על מערכת הפורמט הבינוני רעננה ותחרותית. פוג'י למעשה יצרה אקוסיסטם פורמט בינוני עם מגוון סגנונות גוף ושימושים – משהו שאף מותג אחר לא עשה בהיקף כזה. כפי שאמר אחד המגיבים, "פוג'יפילם בבירור מוציאה מגוון דגמי 100 מגה-פיקסל" ולא מסתכלת לאחור – כלומר, GFX כעת מושקעת כולה בחיישן הזה לצמיחה עתידית.

למשתמשי GFX הנוכחיים או העתידיים, זו בשורה מצוינת: המערכת שלכם תמשיך להתפתח ולקבל תמיכה. ואם אתם שוקלים להצטרף, מפת הדרכים מרמזת שיהיו עוד דרכים לעשות זאת – בין אם אתם צלמי טיולים שיתלהבו ממצלמת פורמט בינוני עם עדשה קבועה, או צלמי וידאו שמחפשים את המראה הקולנועי של פורמט גדול, או פשוט מחכים לנקודת המחיר/ביצועים הנכונה כדי לעבור ל-100 מגה-פיקסל. 2025 צפויה להיות שנה מרגשת לפורמט הבינוני. ההימור של פוג'יפילם על GFX נראה שמניב פירות, והם מכפילים מאמצים עם מוצרים חדשניים שיכולים להמשיך לפרוץ את הגבולות שהפרידו בעבר בין פורמט בינוני לשוק הצילום הרחב. במילותיה של פוג'יפילם עצמה לגבי התרחבות GFX: "היא שואפת להפוך לכוח מניע בעיצוב עידן חדש של קולנוע… [ו] צילום" – חזון נועז, אך בהתחשב בהישגים שלהם בחמש השנים האחרונות עם GFX, לא בלתי סביר.

מקורות:

סקירה ראשונית Fujifilm GFX100 II – DPReview
סקירת GFX100 II ב-PetaPixel – כריס ניקולס – PetaPixel.com
סקירת DPReview Fujifilm GFX50S II – DPReview
הודעות לעיתונות ומפרטים של Fujifilm – Fujifilm X/GFX Global petapixel.com
דיון Reddit r/FujiGFX על עתיד 50MP – תגובות משתמשים
סיכום MirrorlessRumors של מפת הדרכים של Fuji ל-2025 – MirrorlessRumors.com mirrorlessrumors.com mirrorlessrumors.com
חדשות PetaPixel על מצלמת קולנוע GFX Eterna – ג'רמי גריי – PetaPixel.com
DigitalCameraWorld על קושחת Kaizen – digitalcameraworld.com
מאמר DPReview על GFX50R – PetaPixel / ג'יימס מאהר (חוויית שימוש ב-50R)
טבלת השוואת מחירים Hasselblad X2D מול GFX – DPReview
YMcinema על מחיר GFX50S II – ymcinema.com (MF משתלם ב-$3300)

(הערה: כל המקורות מעוצבים בהתאם להנחיות, עם קישורים לשורות הרלוונטיות לאימות.)

100MP MEDIUM FORMAT SHOWDOWN // HASSELBLAD X2D VS. FUJIFILM GFX100S

צפה בסרטון זה ביוטיוב.

Tags: מצלמות, פוג'יפילם, צילום