רחפנים באוקראינה (2022–2025): דו"ח מקיף

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).

לסיכום, 2022–2025 היו שנים ששינו מן היסוד את שדה הקרב, הכלכלה והחברה האוקראינית הודות לרחפנים. אוקראינה הפכה לחדשנית ומובילה עולמית, לא רק בלחימה אלא גם בצמיחה עתידית. כפי שאמר הרמטכ"ל זלוז'ני, "המלחמה ברוסיה־אוקראינה שינתה לגמרי את אופייה של הלחימה המודרנית" — וניצחון יושג על ידי עליונות טכנולוגית atlanticcouncil.org. נראה שאוקראינה ערוכה לקחת אתגר זה לגבהים חדשים – ולתרגם ניצחונות בשדה הקרב לרווחה אזרחית.

מקורות: המידע בדוח מבוסס על אנליזות, דיווחים ופרסומים בינלאומיים 2022–2025 (Reuters, Atlantic Council, Kyiv Post, DefenseScoop, CleanTechnica ועוד) – כמפורט בגוף הדוח ובהערות השוליים.

• Ukrspecsystems – מתמחה ברחפנים טקטיים PD-2 ו-Shark לשימוש מודיעיני וירוט ארטילרי uasvision.com. החברה מגדילה ייצור ואף יצוא דגמים אזרחיים cleantechnica.com.
• Skyeton – יצרן Raybird-3 (ACS-3), רחפן לטווחים ארוכים (28 שעות טיסה, 2,500 ק"מ) unmannedsystemstechnology.com. פיתוח מצטיין במודיעין, עתיד גם בשוק אזרחי uasvision.com.
• Antonov – ענק התעופה עבר לפיתוח רחפני תקיפה לטווח רחוק (אנ-196 "ליוטי") בהצלחה רבה uasvision.com.
• Vyriy – יצרן FPV בולט ("Molfar"), התמחות בעמידות מול לוחמה אלקטרונית מקומית uasvision.com.
• Skyfall – מוביל ייצור FPV מסחרי (דגם "Vampire": כושר נשיאה 15 ק"ג) cleantechnica.com.
• TAF – ככל הנראה המפעל הגדול למד ביותר ל-FPV, ייצור עשרות אלפים בחודש uasvision.com.
• Athlon Avia – פעיל מ-2014; רחפן הסיור "Furia" ותחמושת משוטטת ("Hrim/Thunder") uasvision.com.
• UkrJet – יצרן רחפני תקיפה לטווחים עמוקים (UJ-22, UJ-26/Bober) uasvision.com.
• Terminal Autonomy – מספק רחפנים מדגם AQ-100, AQ-400 "Scythe", עשויים עץ ומוזילים עלויות uasvision.com.
• Airlogix – פיתחה רחפני מטען כבדים (מודל GOR), שסופקו לצבא בהיקף גדול uasvision.com.

(הרשימה לעיל מציגה את הבולטים בלבד; התעשייה האוקראינית מונה מאות יצרנים, רבים מהם יוצאי קבוצות מתנדבים שהפכו לעסקים). הממשלה יזמה את Army of Drones (גיוס מימון ייצור) ו-Brave1 לתמיכה במו"פ georgetownsecuritystudiesreview.org. נכון ל-2024, רוב הרחפנים בצבא האוקראיני מיוצרים מקומית georgetownsecuritystudiesreview.org.

ספקים זרים

בתחילת הדרך, סייעו מדינות רבות בציוד ומערכות: Baykar (טורקיה) – ייצר Bayraktar TB2, והכריז על מפעל משותף באוקראינה euromaidanpress.com. AeroVironment האמריקאית – Switchblade/Phoenix Ghost defensescoop.com. Teledyne FLIR – Black Hornet ננו-רחפן (תרומה נורווגית/בריטית) reuters.com. דגמי DJI סיניים אזרחיים – בשימוש נרחב הן מצד אוקראינה והן מצד רוסיה reuters.com.

• WB Group (פולין) ומדינות נוספות תרמו רחפנים ותחמושת משוטטת (Warmate, FlyEye).
• בריטניה, ארה"ב, גרמניה, הולנד וצ'כיה – סיפקו קשת רחבה של כלים (Malloy, ScanEagle, Luna x-2000 ועוד).
• תרומות פרטיות והמונים (Crowdfunding) – מגיוסי המונים בליטא, פולין וישראל נקנו רחפנים וציוד ייעודי ליחידות אוקראיניות.
• אספקה ייחודית: ישראל רשמית לא מספקת רחפנים צבאיים אך דגמים הגיעו בהברחה; קנדה (Draganfly) תרמה רחפנים הומניטריים; יפן מקדמת הרחפנים לתחום פינוי מוקשים kyivpost.com.

לסיכום, היכולת האוקראינית היא מאמץ משותף: התעשייה המקומית ייצרה בהיקף ראוי, השותפים הזרים השלימו בטכנולוגיה וציוד בזמנים קריטיים – וכך קיבלה אוקראינה ארסנל רחפנים שאין כמותו בעולם פעיל בזמן אמת.

התפתחות תעשיית הרחפנים האוקראינית בזמן המלחמה

שנות המלחמה 2022–2025 הפכו את תעשיית הרחפנים המקומית מסקטור מתהווה לענף פורח. מ’שיפוצניקים חובבים’ גדלה אוקראינה במהירות לייצור מאורגן של מגוון רחפנים. תוך שלוש שנים, קפצה התפוקה, הטכנולוגיה וההשקעות ללא תקדים georgetownsecuritystudiesreview.org.

לדוג', נפח יצור דלה: ב-2024 יוצרו 2 מיליון רחפנים(!); קצב חודשי של FPV פשוטים עלה מ-20,000 בינואר 2024 אל 200,000 (2025); היכולת להגיע ל-4 מיליון יחידות בשנה georgetownsecuritystudiesreview.org. מס' היצרנים זינק ל-500 georgetownsecuritystudiesreview.org.

אוקראינה פעלה להקטנת התלות ברכיבים זרים: עידוד לוקליזציה (יפה Vyriy עם 70% ייצור מקומי); חוזים מועדפים למי שמרכיב 50% אוקראיני ומעלה. ה-BRAVE1 העניקה מעל 8 מיליון דולר לסטארטאפים ו-1.3 מיליארד היברניה ל-470+ מיזמים georgetownsecuritystudiesreview.org. מחזור הפיתוח – מהנדס עד שדה הקרב – התקצר בחודשים, לעומת שנים בצבאות גדולים atlanticcouncil.org.

בתחילת הדרך, חלק מהרחפנים שרדו 30% מהמשימות בלבד; ב-2024 הגיעו רחפנים איכותיים ל-70% הצלחה במשימות (עקב שיפורים הנדסיים, יכולות נגד שיבוש). במקביל, תורת לחימה של הצפת מכ"ם ועמדות באמצעות כמות ("לכמות יש איכות משלה") הוכיחה את עצמה גם נגד ירידה בהצלחת יחידנית georgetownsecuritystudiesreview.org.

לקראת סוף 2024, הופיע "עודף ייצור" בדגמים מסוימים עקב מגבלות תקציב ורכש צבאי – תמריץ לחפש שווקי יצוא ולהמשיך את תנועת הצמיחה לאחר סיום המלחמה georgetownsecuritystudiesreview.org. החברות נוקטות ביזור אתרים ושמירה על סודיות הייצור בשל חשש למתקפות רוסיות.

למרות האתגרים, התבססה אוקראינה כ"סיליקון ואלי של הטכנולוגיה הביטחונית" georgetownsecuritystudiesreview.org — תחום הרחפנים (וטכנולוגיה בלתי מאוישת בכלל) נקבע כיעד אסטרטגי לפיתוח כלכלי, ומעבר מאוקראינה כיבואנית לכלכלה יצרנית וחדשנית בתחום.

צפי לעתיד: התפתחויות צפויות בתחום הצבאי והאזרחי

לקראת השנים הבאות, מוסדות הביטחון והתעשייה האזרחית באוקראינה שואפים למהפכה נוספת בתחום הרחפנים, בהסתמך על ניסיון המלחמה. להלן תחזיות בולטות לעתיד:

• דור עתיד של רחפנים צבאיים (אוטונומיה ובינה מלאכותית): הדגש עובר לרחפנים חכמים שאינם נזקקים לשליטה רציפה – רחפנים מונעי AI שיזהו מטרות ויתקפו עצמאית ("בלתי ניתן לשיבוש" reuters.com).
• הרחבת סוגי רחפנים (קרקע/ים): התווספות כלי רכב קרקעיים, רובוטי אמל"ח והסבת פלטפורמות ימיות גם לצרכי הפלה או פעילות תיאום. צפי למערכים רובוטיים קרקעיים לצד רחפנים אוויריים atlanticcouncil.org.
• הגנה אווירית מתקדמת נגד רחפנים: פיתוח שכבות הגנה ייעודיות — שיבוש, לייזר, "רחפן מיירט" וזיהוי בבינה מלאכותית (atlanticcouncil.org).
• פריחה אזרחית לאחר המלחמה: פוטנציאל לשימוש נרחב בחקלאות, בנייה ושיקום באמצעות רחפנים. ישראליה של הרחפנים האזרחיים תנוצל גם ליצוא טכנולוגיה cleantechnica.com.
• לוגיסטיקה עירונית ושירותי משלוח ברחפנים: חידוש והרחבת משלוחים אזרחיים, קווי דואר וציוד, במיוחד לאזורים כפריים (archive.kyivpost.com), אפילו תרחישי אמבולנס/מוניות אוויריות.
• יצוא ושיתופי פעולה גלובליים: פנייה ייזומה למדינות באירופה, אסיה ואפריקה במגוון רחפנים צבאיים/אזרחיים, בתחרות עם דגמים סיניים – ובניית חממות מו"פ עם השוק האירופי (cleantechnica.com).
• חדשנות מתמדת ומיצוב עולמי (“עמק הרחפנים”): המשך מסורת הפיתוח, תוך שימור מנועי חדשנות מהמלחמה — דור רחפנים חמקני, מהיר על-קולי, או משולב ברשת דיגיטלית. הפיכת התחום לכלי צמיחה רב-תחומי (רובוטיקה, חלל, AI).