קרב המצלמות ללא מראה 2025: Panasonic S5 II מול Fujifilm X-T5 מול Nikon Z7 II – איזו מצלמה שולטת בפסגה?

ה-Panasonic Lumix S5 II, Fujifilm X-T5, ו-Nikon Z7 II מייצגות שלוש מצלמות מירורלס עוצמתיות המיועדות לחובבים מתקדמים ומקצוענים. לכל אחת מהן יתרונות ייחודיים: ה-S5 II וה-Z7 II מציעות את יתרון ה-פול-פריים, בעוד ה-X-T5 מצטיינת עם חיישן APS-C ברזולוציה גבוהה. בעימות המקיף הזה נפרט מפרטים, תכונות, ביצועים אמיתיים בצילום ווידאו, ומה אומרים מומחים ומשתמשים. עד אמצע 2025, כל שלושת הדגמים התבגרו עם עדכוני קושחה, ירידות מחירים ומערכות עדשות מגוונות – אך גם מתמודדים עם שמועות על דגמים מחליפים באופק. נצלול להשוואה באיכות תמונה, פוקוס אוטומטי, ייצוב (IBIS), עדשות, חיי סוללה, ארגונומיה ומחיר, ונבדוק איזו מהן עשויה להתאים ביותר לצרכים שלך.

Panasonic Lumix S5 II – עוצמה היברידית בפול-פריים

• חיישן ורזולוציה: חיישן BSI-CMOS פול-פריים 24.2 מגה-פיקסל עם ISO כפול מובנה ומערכת פוקוס אוטומטי פייז דיטקשן על החיישן. הרזולוציה נמוכה מהאחרות, אך מאפשרת ביצועים מצוינים בתנאי תאורה חלשה וקריאה מהירה (עד 30 תמונות לשנייה בצילום אלקטרוני). ה-S5 II אף מציעה מצב צילום מרובה ברזולוציה גבוהה של 96 מגה-פיקסל לפרטים נוספים כשצריך.
• חוזקות וידאו: ה-S5 II היא היברידית אמיתית, בנויה ליוצרי וידאו. מסוגלת להקליט 6K open-gate (3:2) עד 30p ו-UHD/DCI 4K בדגימה מלאה של החיישן עד 30p, הכל ב10 ביט צבע. עבור 4K/60p יש חיתוך APS-C, מגבלה קלה, אך מאפשרת הקלטה ארוכה יותר עם פחות התחממות. פנסוניק שילבה כלים מקצועיים כמו waveform monitors, vectorscopes, תמיכה ב-LUT ושליטה בזווית תריס, תכונות שעדיין נדירות בקטגוריה הזו. מאוורר קירור מובנה מאפשר זמני הקלטה בלתי מוגבלים גם באיכות גבוהה (נבדק ב-40°C). לדברי פנסוניק, ה-S5 II “עולה על” מתחרותיה בהיצע תכונות וידאו מתקדמות כאלה.
• קפיצת מדרגה בפוקוס אוטומטי: ה-S5 II היא המצלמה הראשונה של פנסוניק עם פוקוס אוטומטי פייז דיטקשן, שמטפל סוף סוף בנקודת התורפה של דגמי Lumix הקודמים. מומחים מדווחים על שיפור עצום – DPReview מציינים שפייז דיטקשן “פותר את החסרונות” של מערכת DFD הישנה וכעת תנועות הפוקוס מוחלטות וחזויות, ומעניקות הרבה יותר ביטחון. למעשה, ביצועי הפוקוס האוטומטי “הרבה יותר קרובים לרמה של דגמי Sony, Canon ו-Nikon המתחרים”. זה לא מושלם – לעיתים יש השהיה או חיפוש בתאורה חלשה מאוד – אך עדכוני קושחה (v2.0/v3.0 ב-2024) שיפרו עוד את זיהוי ומעקב האובייקטים. עם זיהוי אנשים/חיות/רכבים שכעת “עקשני” למדי, זה כמעט ברמה של המערכות המובילות, רק מעט מאחורי Sony/Canon בתרחישים הקשים ביותר.
• ייצוב והתפרצות: מערכת ה-5 צירים של פנסוניק IBIS מצוינת. ה-S5 II הציגה את “Active I.S.” שלדברי החברה היא יעילה פי שניים מייצוב הדור הראשון של S5. בפועל, סוקרים מצאו שוידאו ביד חופשית יציב מאוד – מצב Boost I.S. יכול לדמות חצובה בצילומים סטטיים. המערכת הזו גם מאפשרת מצב צילום רזולוציה גבוהה ביד חופשית ב-8 חשיפות (96MP) עם תיקון תנועה לנושאים בתנועה. לצלמי אקשן, ה-S5 II מצלמת עד 9 תמונות לשנייה במכני ו-30 תמונות לשנייה באלקטרוני עם פוקוס אוטומטי רציף, אם כי המאגר יתמלא אחרי כמה שניות ב-30fps (כ-200 קבצי RAW). ובכל זאת, זו מהירות מרשימה למצלמת פול-פריים 24MP.
• עיצוב והתנהלות: ל-S5 II מבנה עמיד למים ואבק עם אחיזה נוחה ועמוקה במידה. היא שוקלת כ-740 גרם (כולל סוללה)shop.panasonic.comamazon.com – באמצע בין פוג'י הקלה לניקון הכבדה. יש לה מסך מגע מפרקי 3 אינץ' (מעולה לוידאו ולוולוגים) ו-שני חריצי כרטיס SD UHS-II לאחסון וגיבוי גמישים. העינית האלקטרונית היא OLED 3.68M-dot (הגדלה 0.78×), לא ברזולוציה מובילה אך סבירה. ראוי לציין שהגוף משלב מאוורר קטן מבלי לפגוע בעמידות לאבק/מים. פריסת הכפתורים תרגיש מוכרת למשתמשי DSLR/מירורלס (חוגת PSAM וכו'), ולא חוגות הרטרו של פוג'י. בסך הכול, הארגונומיה זוכה לשבחים כנוחה ומוצקה לצילום ממושך.
• יתרונות וחסרונות בולטים: יתרונות: יכולות וידאו יוצאות דופן למחיר (6K, 10-bit, ללא הגבלת זמן הקלטה), פוקוס אוטומטי משופר משמעותית, IBIS מוביל בקטגוריה, ו-תמורה מצוינת – הושקה ב-$1,999 אך לרוב נמכרת סביב $1,649 באמצע 2025. בנוסף, מבחר עדשות L-mount התרחב (בזכות Sigma ואחרים בברית L-Mount). חסרונות: חיי הסוללה ממוצעים בלבד – כ-370 צילומים לפי CIPA לטעינהdpreview.com, מה שפנסוניק עצמה מכנה “מאכזב במקצת”dpreview.com (מצבי חיסכון בחשמל יכולים להאריך זאת). חיתוך ב-4K/60 אומר שזה לא רוחב חיישן מלא ב-60p, והרזולוציה של 24MP, למרות שהיא מצוינת בתנאי תאורה נמוכה, לא משתווה לפירוט של מתחרות 40–45MP להדפסות גדולות. הפוקוס האוטומטי, למרות השיפור הגדול, עדיין פחות מלוטש במעט ממערכת סוני המפורסמת בתרחישי מעקב רציף מאתגרים. בסך הכול, ה-Lumix S5 II היא “מצלמה מעולה לכל תחום – גם לסטילס וגם לוידאו,” כפי שסוקר אחד ניסח זאתdpreview.com, ומציעה איזון יכולות שמעטות מצליחות להשתוות לו במחיר הזה.

Fujifilm X-T5 – פלא רטרו APS-C עם עוצמה של 40MP

• חיישן ואיכות תמונה: ה-X-T5 מצויד בחיישן 40.2MP APS-C X-Trans CMOS 5 HR, החיישן ברזולוציה הגבוהה ביותר של Fujifilm עד כה בפורמט APS-C. חיישן BSI זה מספק רמת פירוט מובילה בקטגוריה – Fujifilm מציינת בגאווה שהוא "מתקרב לאיכות של פורמט מלא" מבחינת רזולוציה ותוצרי תמונה. אכן, ה-X-T5 מפיק תמונות חדות להפליא; סקירה מקצועית משבחת את "איכות התמונה המעולה שלו ב-JPEG וגם ב-RAW". הטווח הדינמי מצוין – DPReview מצאו שלחיישן 40MP יש רעש קריאה נמוך מאוד, מה שמאפשר קבצי RAW גמישים שמסוגלים לעמוד בהרמת צללים משמעותית (ניתן לחשוף בחסר ולהגביר בכ-4–5 EV עם פגיעה מינימלית). ה-ISO הבסיסי הוא 125, עם אפשרות ISO 64 מורחבת למקסימום טווח דינמי (שימושי באור חזק, בדומה לקונספט של ISO 64 של Nikon). בקיצור, למרות החיישן הקטן יותר, איכות התמונה של ה-X-T5 עומדת בכבוד גם מול פורמט מלא – זו אחת מתמונות ה-APS-C הטובות ביותר אי פעם, מה שמקנה לה מוניטין כ"המצלמה האהובה עלינו לצלמי סטילס בפורמט APS-C" ב-DPReview.
• ביצועי סטילס: ה-X-T5, שמיועדת בעיקר לצילום סטילס, מציעה 15 תמונות לשנייה בצילום רציף עם תריס מכני (עם באפר משופר לעומת הדגם הקודם). עם תריס אלקטרוני, ניתן להגיע ל-20 תמונות לשנייה במצב חיתוך של 1.29× (בעצם 30 תמונות לשנייה אם חותכים ל-1.3×, ומקבלים קבצי 24MP) – מצוין לצילום אקשן, אם כי Rolling Shutter עלול להגביל בשימוש בתנועה מהירה מאוד (לחיישן 40MP הלא מוערם יש זמן קריאה של כ-25ms במצבי רזולוציה מלאה). Fujifilm כוללת גם מצב Pixel-Shift רב-תמונה 160MP לשימוש עם חצובה, אך מבקרים מצאו אותו מסורבל (דורש הרכבה בתוכנה וסצנות סטטיות לחלוטין) – נחמד שיש, אך לא מאוד פרקטי (AP ציינו אותו כ"לא יעיל" בחסרונות).
• פוקוס אוטומטי ותכונות מיקוד: ה-X-T5 משתמשת במערכת AF היברידית החדשה של Fujifilm עם 425 נקודות פוקוס מבוססות פאזה. היא ירשה את פוקוס זיהוי נושא המשופר מסדרת X-H2, ובשימוש מעשי היא "מאוד מסוגלת," מזהה ועוקבת אחרי פנים, עיניים, בעלי חיים וכו'. במילותיו של מבקר אחד, ה-AF של ה-X-T5 הוא "מהיר, מתוכנן היטב" לרוב צרכי הסטילס. עם זאת, היא לא המובילה המוחלטת ב-AF בין מתחרותיה – DPReview ציינו "יש מערכות פוקוס אוטומטי מעט אמינות יותר במחיר הזה" במצלמות מתחרות (כנראה מתכוונים ל-Sony או Canon). במעקב רציף מאתגר (במיוחד עם מספר נושאים), המערכת של Fuji עדיין יכולה לטעות – למשל, היא עלולה לעבור לפנים אחרות אם הנושא שלך מפנה גב. בנוסף, באופן מוזר, ל-Fuji אין מצב AF "מעקב" כללי שאינו תלוי בזיהוי פנים בווידאו, וזה היה נושא לביקורת. עם זאת, בתרחישים של נושא יחיד (פורטרטים, ציפורים מול שמיים וכו'), זיהוי העין עובד מעולה – דביק ובטוח בעצמו. חובבי פוקוס ידני נהנים גם מפוקוס פיקינג וכלי Split-Image דיגיטליים ייחודיים של Fuji. בסך הכול, ה-AF כבר לא מהווה חולשה עיקרית כפי שהיה בדגמי X הראשונים; הוא מוצק לכל שימוש פרט לספורט/חיות בר תובעניים במיוחד.
• יכולות וידאו: בניגוד ל-X-H2/H2S שממוקדות בווידאו, ה-X-T5 חוזרת להתמקד בסטילס, אך היא לא נופלת גם בווידאו. היא מסוגלת להקליט וידאו עד 6.2K 30p (עם חיתוך חיישן של 1.23×) ו-4K עד 60p (עם סבסמפול או חיתוך קל) ב-10 ביט 4:2:2 פנימי. יש תמיכה בפרופילי F-Log ואפילו F-Log2 לטווח דינמי מורחב בעריכה. החיסרון הוא, שבניגוד ל-X-H2, ה-X-T5 לא משתמשת בכל רוחב החיישן במצבי האיכות הגבוהים ביותר – החיתוך של 1.22× אומר מעט פחות פירוט ויותר רעש ב-6.2K/4K HQ לעומת האחות שמבצעת קריאה מלאה של 8K. גם Rolling shutter מורגש (כ-25ms ב-6.2K), כך שתנועות פאן מהירות עלולות לגרום לעיוות "ג'לו". בפועל, ה-4K עם Oversampling (מצב HQ) נראה מצוין – מפורט מאוד לרוב המשתמשים, רק מעט פחות מהטוב ביותר של X-H2 – ו-החיתוך למעשה עוזר להפחית Rolling Shutter לכ-15ms במצבי 4K רגילים. ל-X-T5 יש גם הקלטה פנימית ב-10 ביט (H.265) וניתן להוציא RAW או ProRes RAW דרך HDMI למקליט חיצוני, שזה מרשים ברמת המחיר הזו. פוקוס אוטומטי בווידאו טוב בדרך כלל לנושא בודד (זיהוי עין עובד גם בווידאו), אך עם מספר אנשים הוא עלול "לרדוף" בין הפנים, כפי שצוין. ייצוב IBIS של המצלמה עובד טוב גם בווידאו: בודקים מדווחים על ייצוב טוב מאוד בצילום ביד, עם מצב "IS Boost" לייצוב סצנות סטטיות כמו חצובה. עדיין יש מעט רעידות בהליכה (אין מצלמה בקטגוריה הזו שמבטלת זאת לגמרי בלי גימבל). בסך הכול, למרות ש-וידאו אינו המוקד העיקרי של X-T5, היא יותר ממסוגלת להתמודד עם פרויקטים רציניים ב-4K – פשוט עם מעט יותר Rolling Shutter ופחות תוספות ייעודיות לווידאו (ללא Waveform Monitors וכו') מאשר הפנאסוניק.
• מבנה, שליטה וארגונומיה: נאמנה למסורת סדרת X-T של פוג'יפילם, ה-X-T5 מציעה "חוויית צילום מסורתית, מוחשית וממוקדת סטילס." יש לה חוגות ייעודיות בחלק העליון ל-ISO, מהירות תריס ופיצוי חשיפה, וגם טבעת צמצם ברוב עדשות פוג'י – פריסה שצלמים רבים אוהבים בזכות הישירות שלה. הגוף מוצק ואטום למים ואבק (בערך 130×91×64 מ"מ, 557 גרם עם סוללה)en.wikipedia.orgdpreview.com. ראוי לציין שפוג'י הקטינה מעט את ה-X-T5 לעומת ה-X-T4, ובכך הסירה את אפשרות אחיזת הסוללה (נקודה למחלוקת עבור משתמשים ותיקים). האחיזה קטנה יותר; לרוב האנשים היא עדיין נוחה, אך לבעלי ידיים גדולות או לצלמים עם טלפוטו ארוך עלול להחסיר את המשקל הנוסף. המסך האחורי של X-T5 הוא מגע בגודל 3 אינץ' עם הטיה – ופוג'יפילם חזרה למנגנון הטיה תלת-כיווני (הטיה למעלה, למטה ואפילו לצדדים לצילום אנכי) במקום המסך המסתובב לגמרי של X-T4. זה שימח צלמים "טהורים" שמעדיפים הטיה לצילום עם חצובה או ברחוב (בלי צורך בפתיחה לצד), אך המשמעות היא שהמסך לא יכול לפנות קדימה לבלוגרים. עינית ה-EVF ברזולוציה 3.69 מיליון נקודות (הגדלה 0.8×) מפורטת ועם קצב רענון עד 100fps, ומספקת תצוגה חדה. בסך הכול, העיצוב הרטרו של X-T5 ו-"השליטה האנלוגית המהנה" הם חלק גדול מהקסם שלה – היא מזמינה לשימוש בצילום סטילס, ופוג'י שמרה על המיקוד הברור בכיוון הזה.
• מערכת עדשות: אחד מהחוזקות של פוג'י הוא סדרת עדשות XF. מכיוון שה-X-T5 משתמשת בחיישן APS-C, העדשות יכולות להיות קטנות וזולות יותר לעומת מקבילות בפורמט מלא. פוג'יפילם מציעה הכל מעדשות אולטרה-רחבות 8 מ"מ ועד פריימים מהירים (23 מ"מ f/1.4, 33 מ"מ f/1.4 וכו') ועד זומים איכותיים (16–55 מ"מ f/2.8, 50–140 מ"מ f/2.8) ואפילו פריימים קומפקטיים f/2 לטיולים. עד 2025, התמיכה מצד יצרני צד שלישי ב-X-mount פורחת: Sigma ו-Tamron השיקו עדשות אוטופוקוס לפוג'י, ויש גם הרבה אפשרויות של Viltrox, Tokina, Samyang. המשמעות היא שלמשתמשי X-T5 יש מגוון עצום של עדשות לבחור מהן, שמכסה כמעט כל צורך – בלי מתאמים. למי שמגיע מ-DSLR, שים לב שלא ניתן להשתמש בעדשות Canon/Nikon על X-mount בלי מתאמים יקרים בגלל הבדלי פלאנג' – אבל עם כל כך הרבה אפשרויות מקוריות, לרוב זה לא רלוונטי.
• סוללה ועמידות צילום: ה-X-T5 משתמשת בסוללת NP-W235 בקיבולת גבוהה של פוג'י (אותה סוללה כמו X-T4). היא מדורגת CIPA לכ-580 צילומים לטעינהdpreview.comdpreview.com, שזה די מרשים – בשימוש אמיתי, הרבה צלמים מדווחים על יום צילום מלא על סוללה אחת, במיוחד עם מצב חיסכון בחשמל. זמן צילום וידאו גם הוא טוב (כ-90 דקות 4K לטעינה). אין גריפ סוללה, אז כדאי להחזיק סוללה נוספת לצילומים אינטנסיביים, אבל למרבה המזל חיי הסוללה טובים יותר מדגמים ישנים (לשם השוואה, X-T3 הייתה ~390 צילומים). וניתן להטעין דרך USB-C במצלמה, מה שנוח לנסיעות.
• סיכום יתרונות וחסרונות: יתרונות: תמונות ברזולוציה גבוהה במיוחד 40MP המתחרות בפרטים של מצלמות פול-פריים, מדע צבעים וסימולציות פילם מרהיבות של פוג'י, גוף קומפקטי אידיאלי לטיולים/צילום רחוב, פקדים אנלוגיים מהנים שהופכים את הצילום למהנה, ייצוב תמונה ב-5 צירים יעיל (~7 סטופים)dpreview.comdpreview.com, ומגוון רחב של עדשות. זו אחת מהמצלמות הטובות ביותר לצילום סטילס במחיר שלה – כפי שנכתב באחד הפרסומים, "מעט מצלמות משתוות ל-X-T5 עבור חובבים" מבחינת הנאה ויכולת צילום טהור. חשוב לציין, היא יחסית בר השגה: 1,699$ בעת ההשקה לגוף בלבד, ועדיין סביב מחיר זה ב-2025 (ציוד פוג'י שומר על ערכו; הנחות משמעותיות נדירות יותר מאשר בניקון/פנסוניק). חסרונות: מעקב הפוקוס אינו חסין טעויות כמו המערכות הטובות ביותר (לעיתים מפגר אחרי סוני/קנון בקצב הפגיעות בפעולה מהירה). איכות הווידאו, למרות שהיא טובה מאוד, אינה הצד החזק של ה-X-T5 לעומת היברידיות אמיתיות כמו S5 II – יש rolling shutter ותת-דגימה/חיתוך, כך שהיא לא הבחירה הראשונה לווידאוגרפים מקצועיים. בנוסף, היעדר אפשרות לאחיזת ורטיקלית ועיצוב אחיזה קטן יותר עלולים להוות חיסרון למי שמצלם אירועים ארוכים או משתמש בעדשות גדולות – חלק מהמשתמשים דיווחו שה-X-T5 מרגישה פחות מאוזנת עם עדשות גדולות והתגעגעו לאחיזה של ה-X-T4. לבסוף, קבצי 40MP הם גדולים; עבור חלק מהצלמים הם "מיותרים" ויגרמו לעומס על אחסון ועיבוד (אחד המינוסים הבודדים שצוינו ב-AP) – אם כי תמיד ניתן לצלם JPEGs ב-20MP או 10MP כדי לחסוך מקום. לסיכום, ה-Fujifilm X-T5 היא מצלמה לצלמים אמיתיים – "אחת המצלמות הטובות ביותר לצילום סטילס שנעשו אי פעם" במילותיו של מבקר אחד – מספקת חוויית צילום ממכרת ותוצאות מרהיבות למי שלא מפריע לו העיצוב שממוקד בסטילס בלבד.

Nikon Z7 II – פול-פריים ברזולוציה גבוהה לאוהבי איכות התמונה

• חיישן ואיכות תמונה: בלב ה-Nikon Z7 II נמצא חיישן BSI CMOS בגודל מלא 45.7 מגה-פיקסל (בעצם אותו חיישן מצוין מה-Z7 המקורית ומה-Nikon D850)dpreview.com. חיישן זה ידוע באיכות תמונה יוצאת דופן: אתר DPReview קבע בפשטות שאיכות התמונה היא "פשוט יוצאת מן הכלל במגוון רחב של תרחישים", עם קבצי RAW גמישים במיוחדdpreview.com. ה-Z7 II מספק טווח דינמי גבוה, במיוחד ב-ISO בסיס 64, שמאפשר לו לקלוט יותר אור בכל חשיפה לעומת חיישני ISO 100 טיפוסיים. זה מעניק יתרון בגווני ביניים ושימור בהירות – סיבה לכך שרבים מצלמי הנוף אוהבים את Nikon. למעשה, ה-Z7 II הוזכר כאחת מ-המצלמות הטובות ביותר לצילום נוף, כאשר מומחים ציינו ש-ISO 64 "מאפשר לה לקלוט 2/3 EV יותר אור מרוב המתחרות, מה שמעניק איכות גוונים משופרת בנוסף לטווח הדינמי המצוין שלה." מבחינת פירוט, קבצי ה-45 מגה-פיקסל עשירים וניתן להדפיס מהם בקלות בפורמטים גדולים (אין פילטר מעבר נמוך, כך שהחדות מקסימלית). צבעי JPEG ישירות מהמצלמה נושאים את מדע הצבעים הנייטרלי והנעים של Nikon – חלק מהבדיקות מצאו שצבעי ה-Z7 II (כמו צהובים וירוקים) מעט חמיםים ועשירים יותר מהמתחרים, שזה עניין סובייקטיבי אך מועדף על רבים. בתנאי תאורה חלשה, החיישן מתמודד היטב; למרות שאינו מותאם במיוחד ל-ISO גבוה כמו חיישן ברזולוציה נמוכה יותר, הוא עדיין מסוגל להפיק תוצאות נקיות ב-ISO 3200–6400 ואפילו מעבר, עם טווח ISO טבעי של 64–25,600. בסך הכול, אם איכות תמונה אולטימטיבית היא העדיפות שלך (נוף, סטודיו, אדריכלות), ה-Z7 II מספקת בענק – קבצי ה-RAW שלה מציעים גמישות עצומה, ו-ISO בסיס 64 הוא יתרון ייחודי.
• פוקוס אוטומטי ומהירות: מערכת הפוקוס האוטומטי של ה-Z7 II היא מערכת זיהוי פאזה עם 493 נקודות המכסה את רוב הפריים. היא שופרה לעומת ה-Z7 המקורית בזכות שני מעבדי EXPEED 6 שהגבירו את יכולות המעקב והוסיפו מצבי פוקוס עין וזיהוי בעלי חיים חדשים. בפועל, הפוקוס האוטומטי של ה-Z7 II מאוד טוב לשימוש כללי, אם כי הוא כבר לא המתקדם ביותר של ניקון. הוא ינעל פוקוס בביטחון בצילומי פורטרטים, נופים ופעולה מתונה. לדוגמה, כעת ניתן להשתמש בזיהוי עין במצב פוקוס אוטומטי לאזור רחב, כך שהמצלמה תעדיף את עינו של אדם נבחר – שימושי בסצנות עם מספר אנשים. רגישות הפוקוס בתנאי תאורה נמוכה מגיעה עד לכ-3- EV (ואף נמוך יותר במצב פוקוס אוטומטי ייעודי לתאורה נמוכה), שזה די טוב. היכן שהיא פחות טובה זה בספורט מהיר: קצב הצילום הרציף מגיע עד 10 תמונות לשנייה (עם פוקוס אוטומטי רציף) – וגם זה עם הסתייגות, כי המעקב המלא לא זמין במהירות המקסימלית (היא יכולה לצלם 10 תמונות לשנייה עם פוקוס קבוע או באזור מוגבל; למעקב מלא אחרי נושא תצטרכו להשתמש בקצב מעט איטי יותר). ניקון שיפרה את הזיכרון המטמון (עד 77 קבצי RAW) כך שהמצלמה יכולה לשמור על קצב הצילום טוב יותר מהמקורית. לרוב חיות הבר או הספורט, ה-Z7 II תוכל להתמודד עם רצף סביר, אך היא לא סלחנית כמו מצלמות עם חיישן מוערם כמו ה-Z8/Z9 של ניקון או ה-Sony A1. ביצועי פוקוס אוטומטי כלליים: DPReview סיכמו "בסך הכול הפוקוס האוטומטי ב-Z7 II מאוד טוב. בכמה היבטים הוא נופל מהטובים ביותר בקטגוריה, אבל לעומת מצלמות ישנות יותר (במיוחד DSLR) הוא מתמקד ביעילות עם מינימום התערבות." זה מסכם את זה – מדובר בקפיצה גדולה לעומת DSLR בדיוק הפוקוס על פני כל הפריים (אין צורך יותר בפוקוס-והזזת-פריים בזכות נקודות פוקוס על החיישן), אבל מצלמות כמו Sony A7R V או Canon R5 עדיפות בזיהוי נושא ובעקביות המעקב. באמצע 2025, גופי ניקון החדשים (Z8 וכו') עקפו את ה-Z7 II בביצועי פוקוס אוטומטי, אך ה-Z7 II עדיין אמינה לרוב השימושים – פורטרטים, נופים, טיולים ופעולה איטית יותר היא מפקסת היטב; פשוט צפו לאחוז הצלחה נמוך יותר בתנועה מהירה ובלתי צפויה.
• ייצוב: ל-Z7 II יש ייצוב תמונה בגוף (IBIS) ב-5 צירים המדורג בכ-5 סטופים של הפחתת רעידות (CIPA) בצילום סטילס. למרות שמדובר בייצוב טוב, הוא מעט מאחור לעומת המתחרים (קנון ופנסוניק מציגות עד 6–8 סטופים עם ייצוב עדשה משולב). בפועל, משתמשים מדווחים על צילום ביד חופשית עד למהירויות תריס של ~1/8 או 1/4 שנייה עם טכניקה טובה. ה-IBIS תורם רבות למיצוי הפוטנציאל של החיישן ברזולוציה גבוהה – הוא מפחית טשטוש במהירויות תריס רגילות ומבטיח שתקבלו את הפירוט ש-45 מגה פיקסל יכולים לספק. בוידאו, ה-IBIS של ה-Z7 II יחד עם VR אלקטרוני (ייצוב דיגיטלי) עוזרים לייצב קטעים מצולמים ביד, אם כי עלול להיות חיתוך מסוים ורעידות עם ה-VR האלקטרוני. זה יעיל לוידאו מזדמן אך אולי לא חלק כמו ה-"Active IS" של פנסוניק בצילום דינמי. ניקון שיפרה את ה-IBIS בדגמים מאוחרים יותר (ה-Z8/Z9 ואפילו ה-Zf מדווחות על שיפור של 6–8 סטופים), כך ש-Z7 III עתידית עשויה להביא ייצוב חזק יותרdigitalcameraworld.com. ובכל זאת, לרוב צרכי הצילום, ה-IBIS של ה-Z7 II הוא כלי מבורך – פשוט לא תכונה בולטת מעבר לבסיס.
מאפייני וידאו: ניקון בנתה את ה-Z7 II בעיקר לצילום סטילס, אך היא עשתה כמה צעדים קדימה גם בווידאו. היא יכולה לצלם UHD 4K עד 60p, אם כי בעת צילום ב-4K/60 יש חיתוך קל של 1.08× (כמעט פול-פריים, רק חיתוך מינורי). ב-4K/30 ומטה, נעשה שימוש ברוחב החיישן המלא (עם דילוג שורות מאחר ו-45MP זה יותר ממה שנדרש ל-4K). ה-Z7 II יכולה להוציא וידאו 10-bit N-Log או HLG HDR דרך HDMI למקליט חיצוני, ואפילו נתמך פלט RAW video (ProRes RAW או Blackmagic RAW) – עם זאת, בהקלטה פנימית נשמרים קבצי 8-bit 4:2:0. המשמעות היא שכדי לנצל את איכות הווידאו (וטווח דינמי דרך Log) במלואה, מומלץ להשתמש במקליט חיצוני. איכות הווידאו טובה – אך מאחר שאין כאן oversampling (מלבד oversample קל ב-FX 4K/30 מקריאת 6K), היא לא חדה כמו אצל חלק מהמתחרות. למעשה, סדרת Z6 של ניקון עם 24MP, שמבצעת oversampling מ-6K, מספקת פרטים עדינים יותר ב-4K מאשר ה-Z7 II. Rolling shutter ב-4K/60 הוא מתון (החיתוך עוזר), וב-4K/30 פול-פריים הוא בינוני. ל-Z7 II יש focus peaking, פסים זברה, ושקעים למיקרופון/אוזניות, בנוסף למסך המתהפך הנוח, שמוערך על ידי צלמי וידאו בזוויות נמוכות/גבוהות. אך חסרים לה כלים מתקדמים יותר לעזרי וידאו על המסך (אין waveform/vectorscope כמו בפנסוניק). בשורה התחתונה לווידאו: ה-Z7 II מסוגלת בהחלט להפיק 4K איכותי לרוב הפרויקטים, במיוחד אם משתמשים במקליט חיצוני ל-10-bit Log או RAW. היא פשוט לא הבחירה הראשונה למי שמעדיף וידאו מעל הכול – מצלמות כמו S5 II או אחרות מציעות יותר תכונות ממוקדות וידאו. ניקון עצמה הציעה לצלמי וידאו רציניים לשקול את ה-Z6 II (עם 4K ב-oversample) על פני ה-Z7 II בעת ההשקה. עם זאת, עם הירידות המשמעותיות במחיר עד 2025, צלמים היברידיים מסוימים מוצאים את ה-Z7 II כערך פנטסטי לווידאו מזדמן לאור המחיר החדש של פחות מ-2,000 דולר nofilmschool.com nofilmschool.com.
• עיצוב וארגונומיה: ה-Z7 II נושא את ה-DNA של ניקון עם התפעול המצוין שלה. הגוף עשוי סגסוגת מגנזיום קשיחה, אטום לחלוטין למים ואבק, וכולל אחיזה עמוקה ונוחה שמרגישה מאוד בטוחה גם עם עדשות גדולותdpreview.comdpreview.com. צלמים רבים משבחים את הארגונומיה של ניקון – הכפתורים והחוגות ממוקמים באופן טבעי מתחת לאצבעות, וה-Z7 II ממשיכה את המסורת הזו. יש לה מסך LCD עליון להצצה מהירה בהגדרות. עינית ה-EVF היא מסוג OLED עם 3.69 מיליון נקודות (הגדלה 0.8×) – לא ברזולוציה גבוהה כמו עיניות 5.7 מיליון נקודות של חלק מהמתחרות, אך עדיין ברורה מאוד. מסך ה-LCD האחורי בגודל 3.2 אינץ' נוטה מעלה ומטה (אך לא קדימה); ניקון בחרה לא לשים מסך מפרקי מלא בדגם הרזולוציה הגבוהה הזה, מתוך מחשבה שהטיה מספיקה למשתמשים המתמקדים בצילום סטילס. כמה מבקרים ציינו שהם היו שמחים להטיה דו-צירית (כמו של פוג'יפילם) לנוחות בצילום אנכי. ה-Z7 II הציגה שני חריצי כרטיסים: אחד CFexpress/XQD ואחד SD UHS-II, מה שמספק גם אפשרות אחסון מהירה וגם נוחה. זה היה מענה למשוב לאחר ה-Z7 המקורית עם חריץ בודד. היא גם תומכת בטעינה והפעלה דרך USB-C, וניקון השיקה אחיזת סוללה אנכית (MB-N11) שמכפילה את חיי הסוללה וגם מספקת שליטה נוחה בצילום פורטרט. בסך הכול, ה-Z7 II מרגישה כמו כלי מקצועי – מוצק, מאוזן היטב (משקל גוף כ-675 גרם), ועם לוגיקת השליטה הקלאסית של ניקון שצלמי DSLR ירגישו בה בבית. כפי שציין מומחה אחד, "השילוב של גודל, מחיר, תפעול ואיכות תמונה" הופך את ה-Z7 II לבחירה מובילה עבור צלמים המטיילים למקומות רחוקים. היא כבדה מספיק לייצוב עדשות גדולות, אך עדיין קומפקטית יותר מ-DSLR מקבילה (וקלה יותר מסדרת S1 של פנסוניק – אם כי מעט כבדה מה-S5 II ומה-X-T5).
מערכת עדשות: מערך עדשות ה-Z-mount של ניקון, שהיה דל בתחילה, התרחב משמעותית עד 2025. ניקון הוציאה מגוון עדשות S-line איכותיות שזכו לשבחים – מפריימים חדים במיוחד (35 מ"מ, 50 מ"מ, 85 מ"מ f/1.8 S ועד עדשות אקזוטיות f/1.2) ועד זומים (14–24 מ"מ, 24–70 מ"מ, 70–200 מ"מ f/2.8 S טריניטי, בנוסף לזומים קלים יותר f/4 וזומי טיול עם צמצם משתנה). עבור הרזולוציה הגבוהה של ה-Z7 II, עדשות S-line מצוינות ומספקות המון פרטים. צלמים רבים משלבים את ה-Z7 II עם 24–70mm f/4 S (זום קומפקטי וחד) או 24–120mm f/4 S לגמישות. משתמשי טלה-פוטו נהנים כעת מאפשרויות כמו 100-400 מ"מ ואפילו פריימים של 400 מ"מ/600 מ"מ. צד שלישי: ניקון שלטה בתחילה ביד רמה על ה-Z-mount, אך עד 2025 אנו רואים עדשות AF מצד שלישי מתחילות להופיע. לדוגמה, טמרון (שיש לה שותפות עם סוני) החלה להוציא גרסאות Z-mount (כמו 70–300 מ"מ, 17–28 מ"מ של טמרון, לעיתים תחת מותג ניקון כעיצוב ממותג מחדש). סיגמא הודיעה שתביא גם חלק מעדשות Art ל-Z-mount. בנוסף, מותגים זולים יותר כמו Viltrox מציעים פריימים עם AF ל-Z. אז, למרות שהמערכת לא רחבה כמו של סוני, מבחר העדשות של ניקון Z מכסה את רוב הצרכים כיום – ועדשות DSLR F-mount ניתנות להתאמה עם מתאם FTZ עם פונקציונליות AF מלאה. אם יש לך עדשות ניקון קיימות (כמו ה-14–24 האגדית או 70–200E ל-F-mount), הן עובדות היטב על ה-Z7 II דרך מתאם, אם כי ייתכן שלא תקבל חדות מקצה לקצה כמו בעדשות מקוריות בגלל הבדלים בזכוכית הכיסוי של החיישן. עם זאת, בחירת עדשות כבר אינה בעיה עיקרית עבור ניקון Z – בין אם אתה צריך "חיות בוקה" מהירות f/1.2 או זומים קומפקטיים f/4, יש משהו זמין ב-2025.
• חיי סוללה: ה-Z7 II משתמשת בסוללת EN-EL15c (תואמת לאחור לסוגי EN-EL15 ישנים יותר). היא מדורגת CIPA לכ-420 צילומים (LCD) או כ-360 דרך EVF לטעינה, שזה, כמו הפנאסוניק, בצד הנמוך. בצילום אמיתי, רבים מגלים שהם מגיעים ל-600+ צילומים, כי מבחני CIPA צורכים הרבה חשמל. הוספת גריפ סוללה יכולה להכפיל את הקיבולת ומומלצת לצילומים ארוכים או וידאו. ניקון גם מאפשרת הזנת חשמל קבועה ב-USB-C, כך שאפשר להפעיל את המצלמה דרך סוללת גיבוי לטיים-לאפס או וידאו ארוך. ובכל זאת, מבין השלישייה, ל-X-T5 יש יתרון קל בחיי סוללה (580 לעומת ~420 צילומים). אם אתה מצלם בקור או הרבה בצילום רצף, כדאי לשאת סוללות רזרביות ל-Z7 II.
• מחיר וערך (2025): ה-Z7 II הושק במחיר של 3,000$ (גוף בלבד) כדגם יוקרתי. עד אמצע 2025, המחיר שלו ירד בצורה דרמטית עם כניסת ה-Z8 והתחרות. לעיתים קרובות הוא נמכר במבצע בסביבות 1,800–2,000$ חדשnofilmschool.comnofilmschool.com, מה שהופך אותו לערך מצוין עבור מצלמת פול-פריים 45 מגה-פיקסל. (למעשה, במבצע ביוני 2025 ב-B&H הוא נמכר ב-1,796$, שזה מדהים עבור קטגוריה זוnofilmschool.comnofilmschool.com.) המשמעות היא שה-Z7 II לעיתים קרובות זול יותר מדגם Panasonic S5 II או Fujifilm X-H2 חדש, מה שמעלה התלבטות – אם איכות תמונה סטילס טהורה לדולר היא המדד שלך, ל-Z7 II קשה להתחרות. עם זאת, שים לב כי עליית מחירים של ניקון צפויה בסוף 2025 (המחיר יעלה חזרה ל-2,299$)nikonrumors.com, ייתכן בשל אינפלציה או מיצוב לפני השקת דגם יורש. גם ב-2,299$, ה-Z7 II מציע הרבה, אך בפחות מ-2,000$ הוא אחד ה-דילים הטובים ביותר למצלמת פול-פריים ברזולוציה גבוהה.
• יתרונות וחסרונות: יתרונות: איכות תמונה מובילה בקטגוריה של 45 מגה-פיקסל עם טווח דינמי יוצא דופן (בזכות ISO 64 בין היתר). מבנה קשיח וארגונומיה נוחה שרבים מהצלמים מחשיבים לטובות ביותר. כעת עם שני חריצי כרטיסים ומגוון עדשות רחב, מדובר במערכת משוכללת. מעולה לצילומי נוף, סטודיו, פורטרטים – כל תרחיש שבו חשובים פירוט ואיכות טונלית. גם היברידית מוצלחת מאוד כיום במחיר נמוך יותר (4K/60 ו-10 ביט לוג חיצוני לווידאו, בנוסף למדעי הצבע האמינים של ניקון)nofilmschool.comnofilmschool.com. חסרונות: למרות שהיא מהירה, המיקוד/מעקב אינם בחזית הטכנולוגיה ב-2025; צלמי אקשן עשויים לגלות שהיא "נופלת מאחור לעומת הטובות ביותר" במיקוד רציף. קצב צילום רצף של 10fps מוגבל לעומת מצלמות ספורט אמיתיות. סט הפיצ'רים לווידאו בסיסי יותר (אין 10 ביט פנימי, תלות רבה במקליט חיצוני עבור לוג/RAW). ייצוב התמונה יעיל אך לא חזק כמו אצל המתחרות על הנייר. שיקול נוסף: ה-Z7 II כבר מעל 3 שנים בשוק – היא צפויה לקבל יורשת, ואכן שמועות מדברות על Z7 III בפיתוח (אולי עם חיישן בעל רזולוציה גבוהה יותר או חיישן מוערם). ניקון שמרה על תחרותיות ה-Z7 II עם עדכוני קושחה והורדות מחיר, אך חלק מהפיצ'רים המתקדמים (זיהוי נושאים מבוסס AI וכו') עשויים להגיע רק בדגם הבא. ובכל זאת, נכון לאמצע 2025, רבים שואלים "האם עדיין שווה לקנות את Nikon Z7 II?" – והתשובה של הסוקרים נוטה להיות כן, אם אתם מעריכים את יתרונותיהnofilmschool.com. היא נשארת "היברידית מוכחת ואמינה" שמצטיינת באיכות תמונה וכעת מוצעת במחיר נגיש בהרבהnofilmschool.com. עבור צלמים שלא צריכים את הטכנולוגיה הכי עדכנית אבל רוצים ביצועי פול-פריים ברזולוציה גבוהה, ה-Z7 II היא בחירה משכנעת.

פול-פריים מול APS-C: הבדלי גודל חיישן בפועל

אחד ההבדלים הבסיסיים ביותר בשלישייה הזו הוא גודל החיישן: ה-Panasonic S5 II וה-Nikon Z7 II מגיעות עם חיישני פול-פריים (35 מ"מ), בעוד ל-Fujifilm X-T5 יש חיישן APS-C (מקדם חיתוך של כ~1.5×). איך זה משפיע על הצילום שלך?

• ביצועים בתנאי תאורה נמוכה: בדרך כלל, לחיישני פול-פריים יש יתרון בצילום בתאורה חלשה וב-ISO גבוה. עם שטח חיישן גדול יותר ולעיתים פיקסלים גדולים יותר (ברזולוציות דומות), הם אוספים יותר אור, מה שמוביל לפחות רעש ב-ISO נתון. לדוגמה, החיישן של ניקון מפיק תמונה נקייה מאוד ב-ISO בסיסי 64 ועד ISO 800, ואפילו ב-ISO 3200+ הוא שומר על פרטים טובים – יתרון לצילומי לילה או אירועים במקומות סגורים. ה-APS-C של פוג'יפילם עם 40 מגה-פיקסל, בזכות עיצוב BSI מודרני, קרוב להפתיע בביצועים – מבחנים מראים הבדל של כסטופ אחד ברעש לעומת פול-פריים 45 מגה-פיקסלcanon-europe.com. במילים אחרות, ה-X-T5 עשוי להראות מעט יותר גרעיניות ב-ISO 6400 מאשר ה-Z7 II באותו ISO, אבל הפער לא עצום (אולי הפוג'י ייראה כמו ISO 8000 כשהניקון ב-6400)fujixweekly.com. הפול-פריים של פנסוניק עם 24 מגה-פיקסל, עם פחות פיקסלים, יציע פיקסלים גדולים אף יותר, מה שעשוי להעניק לו את הביצועים הנקיים ביותר ב-ISO גבוה מבין השלושה – ואכן משתמשי S5 II מדווחים על תוצאות מצוינות בתאורה חלשה (פנסוניק גם עושה שימוש ב-Dual Native ISO בחיישן של S5 II, מה שמייעל את רמות הרעש בשתי הגדרות ISO שונות). בסך הכול, פול-פריים מעניק יתרון ברעש וטווח דינמי – בערך 0.5–1.0 EV טוב יותר בביצועי ISO גבוה לדורות חיישן מקביליםfujixweekly.com. המשמעות היא שאם צילום בתנאי תאורה נמוכה הוא חלק מרכזי בעבודתך (קונצרטים, אסטרו, חתונות), ה-S5 II או ה-Z7 II ישמרו יותר פרטים בצללים וצבעים ב-ISO גבוה, בעוד שה-X-T5 עשוי לדרוש פשרה בהפחתת רעש. עם זאת, הפער הצטמצם בזכות הטכנולוגיה; APS-C כבר לא נופל בהרבה, והפחתת הרעש החכמה של פוג'י והתנהגות החיישן ה"ISO-less" מאפשרות לדחוף קבצים הרבה בעריכה בלי רעש מכוער.
• עומק שדה ובוקה: חיישן פול-פריים ייתן לך עומק שדה רדוד יותר באותו שדה ראייה וצמצם בהשוואה ל-APS-C. צלמים מנצלים זאת לטשטוש רקע "קרמי" בצילומי פורטרט. לדוגמה, עדשת 50mm f/1.8 על פול-פריים מתנהגת כמו 33mm f/1.2 על APS-C כדי לקבל את אותו פריימינג ועומק שדה. בפועל, עם ה-X-T5 ייתכן שתשתמש בעדשת XF 56mm f/1.2 כדי לדמות מה ש-85mm f/1.8 עושה בניקון. לפוג'י יש למעשה עדשות APS-C מהירות מצוינות (למשל 50mm f/1.0) שיכולות להפיק עומק שדה רדוד מאוד, אך הפיזיקה עדיין נותנת יתרון לפול-פריים בבוקה קיצוני. אם אתה רוצה את מישור הפוקוס הדק במיוחד לאפקט אמנותי, ה-S5 II וה-Z7 II יעשו זאת בקלות רבה יותר (במיוחד עם עדשות כמו 85mm f/1.2 של ניקון או 50mm f/1.8 של פנסוניק על פול-פריים)canon-europe.comcanon-europe.com. לעומת זאת, עומק השדה העמוק יותר של APS-C יכול להיות מועיל בסוגי צילום מסוימים – לדוגמה, צלמי נוף או מאקרו לעיתים קרובות סוגרים צמצם כדי לקבל יותר חדות, ו-APS-C נותן בערך סטופ אחד יותר עומק שדה באותו צמצם. מדריך Canon Europe מאשר "באותו צמצם ואורך מוקד, מצלמות APS-C נותנות עומק שדה רחב יותר מפול-פריים", מה שיכול להיות אידיאלי לחדות מקדימה לאחור בצילומי נוףcanon-europe.com. לכן, תלוי בצרכים שלך, עומק שדה רדוד (פול-פריים) לעומת עמוק (APS-C) יכול להיות יתרון או חיסרון.
• שדה ראייה ופקטור חיתוך: חיישן APS-C יוצר פקטור חיתוך של 1.5×, כלומר עדשה תמסגר צר יותר על X-T5 מאשר על פול-פריים. עדשת 23mm בפוג'י תתנהג כמו ~35mm על פול-פריים; 50mm כמו ~75mm, וכו'. זה יכול להיות יתרון בצילום טלה – בעצם העדשות שלך מקבלות "הגעה" נוספת. צלמי טבע וספורט לעיתים מעריכים ש-300mm על APS-C נותן זווית ראייה כמו 450mm על פול-פריים, מה שיכול לחסוך סחיבת עדשה ענקיתcanon-europe.com. בהשוואה הזו, ה-X-T5 יכול להיחשב כנותן לך טווח נוסף חינם לדברים כמו צילום ציפורים (ואכן עדשת 150-600mm של פוג'י הופכת ל-225-900mm מקביל!). מצד שני, קשה יותר להשיג זווית רחבה ב-APS-C – לקבלת שדה ראייה אולטרה-רחב נדרשים אורכי מוקד קצרים מאוד (לפוג'יפילם יש 8-16mm f/2.8 שזה כמו 12-24mm מקביל). פול-פריים בדרך כלל עדיף לצילומי נוף אולטרה-רחבים, צילום אסטרו וכו', כי אפשר להשתמש בעדשות כמו 14mm או 16mm ולקבל את כל השדה הרחב. לכן, S5 II ו-Z7 II בפול-פריים נותנות לך את יתרון הזווית הרחבה האמיתית, בעוד APS-C נותן לך בוסט טלה. תמיד אפשר לחתוך תמונה מפול-פריים כדי לדמות APS-C – לדוגמה, חיתוך תמונה של Z7 II 45MP ב-1.5× עדיין משאיר כ-20MP, בדומה למה שה-X-T5 היה קולט באותו אזור חתוך. אבל חיתוך אומר איבוד פיקסלים, אז אתה מחליף רזולוציה בטווח. עם ה-X-T5, אתה בעצם תמיד חותך את הפריים לעומת פול-פריים, אבל התחלת עם 40MP מלכתחילה, מה שמפחית את ההפסד.
• גודל מצלמה ועדשה: באופן כללי, מצלמות ועדשות APS-C יכולות להיות קטנות וקלות יותר. גוף ה-X-T5 (557 גרם) קל משמעותית מה-S5 II (740 גרם) או ה-Z7 II (~675 גרם). חשוב יותר, עדשות APS-C נוטות להיות קומפקטיות יותר. לדוגמה, עדשת 16-80 מ"מ f/4 של פוג'י (מקביל ל-24-120 מ"מ) קטנה בהרבה מה-24-120 מ"מ f/4 בפורמט מלא של ניקון. עדשת 35 מ"מ f/2 ל-APS-C יכולה להיות זעירה, בעוד ש-50 מ"מ f/1.8 לפורמט מלא גדולה יותר. קנון מציינת "מכיוון שחיישני APS-C קטנים יותר, המצלמות יכולות להיות קומפקטיות יותר והעדשות קלות יותר – אידאלי לנסיעות"canon-europe.com. זה נכון גם בהשוואה שלנו: פוג'יפילם X-T5 עם כמה עדשות פריים היא ערכה ניידת מאוד. הפנאסוניק או הניקון עם עדשות זווית ראייה מקבילות יתפסו יותר מקום ומשקל בתיק. אם אתם מטיילים או יוצאים הרבה להליכות, ה-גודל הקטן יותר של APS-C יכול להיות יתרון אמיתי. מצד שני, אם אתם צריכים את איכות התמונה המקסימלית ולא אכפת לכם מעדשות גדולות, פורמט מלא יתגמל אתכם בביצועים נוספים.
• פרטי תמונה ורזולוציה: מבחינת רזולוציה נטו, ה-Z7 II עם 45.7 מגה-פיקסל וה-X-T5 עם 40.2 מגה-פיקסל נמצאות באותה ליגה. ה-S5 II עם 24 מגה-פיקסל נמוך משמעותית, אך עדיין מספק לרוב השימושים (24 מגה-פיקסל מספיק להדפסות יפות עד גודל A2 בקלות). הצפיפות הפיקסלים של הפוג'י גבוהה מאוד – כלומר היא דורשת עדשות וטכניקה ברמה גבוהה כדי למצות את ה-40 מגה-פיקסל. היא "מתקרבת לאיכות פורמט מלא" כי ב-ISO בסיס היא יכולה להשתוות לפרטי ה-45 מגה-פיקסל, אך פורמט מלא 45 מגה-פיקסל עדיין ייתן מעט יותר פרטים עם עדשה חדה באותה מידה, בגלל שאין חיתוך. שיקול אחד: דיפרקציה מתחילה מוקדם יותר בחיישן קטן יותר. אם מצלמים בצמצמים קטנים מאוד (f/16, f/22), התמונות של ה-X-T5 יתרככו יותר בגלל דיפרקציה לעומת הפורמט המלא. לכן צלמי נוף שאוהבים עומק שדה גדול עשויים לגלות שפורמט מלא שומר על יתרון בצמצמים סגורים. אבל בצמצמים בינוניים ו-ISO בסיס, ההבדלים קטנים – כל שלוש המצלמות מפיקות תמונות מצוינות ומפורטות מאוד. היעדר פילטר אנטי-אליאסינג והסידור הייחודי של פילטר הצבע X-Trans של פוג'יפילם יכולים גם להעניק "מראה" שונה – יש שטוענים לפרטים מעט טובים יותר ופחות מואירה, אם כי עיבוד RAW של X-Trans דורש תוכנה טובה.

בשורה התחתונה: פורמט מלא (S5 II, Z7 II) נותן לכם יותר גמישות – ביצועים טובים יותר בתנאי תאורה קיצוניים, עומק שדה רדוד יותר באופן טבעי (לבוקה קרמית), ויתרון בזווית רחבה, במחיר של ציוד גדול יותר. APS-C (X-T5) מציע גודל קטן יותר וטווח טלפוטו ארוך יותר בפועל, עם איכות תמונה כל כך טובה שכבר כמעט משתווה לפורמט מלא. למעשה, רבים יתקשו להבדיל בין תמונה טובה מה-X-T5 לבין תמונה מפורמט מלא עד שמגיעים ל-ISO גבוה או עיבוד קבצים קיצוני. כפי שסיכם מבקר פוג'יפילם: ה-X-T5 עם 40 מגה-פיקסל "מתקרב לאיכות פורמט מלא" בחבילה קטנה יותר. הבחירה ביניהם לרוב תלויה ב-שימוש: אם אתם מחפשים טווח דינמי מקסימלי ומצלמים הרבה בתנאי תאורה מאתגרים או מדפיסים ענק, פורמט מלא נותן שקט נפשי. אם ניידות חשובה לכם ואתם מצלמים בעיקר ב-ISO נמוך מ-3200, APS-C ישרת אתכם מצוין עם פשרות מינימליות.

ביצועים בעולם האמיתי: מקרי שימוש בצילום

איך המצלמות האלו מתפקדות מחוץ לדף הנתונים, בתרחישי צילום אמיתיים?

• נוף ואדריכלות: ה-Nikon Z7 II מצטיינת כאן. השילוב של רזולוציית 45 מגה-פיקסל ובסיס ISO 64 מניב תמונות עם טווח דינמי מדהים – מושלם ללכידת שמיים בהירים וצללים עמוקים בפריים אחד. היכולת להשתמש בעדשות הזווית הרחבה המעולות של ניקון (14-24 מ"מ וכו') על חיישן פול-פריים מאפשרת נופים אולטרה-רחבים עם חדות מקצה לקצה. סוקרים בחרו ב-Z7 II כמצלמת נוף מובילה, בין היתר בזכות ה"איכות הטון המשופרת" שמקבלים מאותו 2/3 סטופ נוסף של אור ב-ISO 64. ה-Fujifilm X-T5, עם זאת, גם היא לא נופלת בצילום נוף: היא קלה יותר לטיולים, והרזולוציה של 40 מגה-פיקסל מספיקה להדפסות גדולות. צלמי נוף רבים אוהבים את סימולציות הפילם של פוג'י ליצירת קבצי JPEG מוכנים לשיתוף. הטווח הדינמי של X-T5 משתווה לחלק מהמצלמות בפורמט מלא עד גבול מסוים – ניתן לשחזר הרבה מהצללים. עם זאת, ב-ISO בסיסי, ה-Z7 II עדיין גוברת עליה בטווח דינמי גולמי. ה-Panasonic S5 II עם 24 מגה-פיקסל אולי נראית נחותה ברזולוציה, אבל אל תפסלו אותה: יש לה מצב צילום מרובה ברזולוציה גבוהה של 96 מגה-פיקסל לסצנות סטטיות, שיכול להיות שימושי לפרטי נוף (אם כי דורש חצובה וללא רוח). גם החיישן בפורמט מלא שלה מציע טווח דינמי מצוין (בדומה לביצועי חיישן סוני 24 מגה-פיקסל). בנוסף, ה-S5 II יכולה לנצל עדשות זווית רחבה של Leica ו-Sigma בתושבת L, שהן מצוינות (כמו Sigma 14-24mm DG DN וכו'). שיקול נוסף: המשקל הקל של X-T5 מקל על נסיעות לאתרי צילום מרוחקים; החיסרון הוא איבוד קל בטווח הדינמי ושהשגת זווית שוות ערך דורשת עדשות רחבות יותר של פוג'י (למשל, Fuji 10-24mm כדי להתאים ל-16-35mm בפורמט מלא). לסיכום, לאיכות תמונה אולטימטיבית בנוף: Z7 II כנראה מנצחת בהפרש קטן; לניידות: X-T5 מנצחת; לאיזון עם אפשרות צילום מרובה ברזולוציה גבוהה: S5 II חזקה.
פורטרטים וחתונות: כל השלוש יכולות להפיק פורטרטים יפיפיים. ה-Nikon Z7 II מעניקה לך את עומק השדה הרדוד של פורמט מלא – נהדר לבידוד נושא. ה-Eye AF שלה יעיל (למרות שהוא לא "דבוק" כמו של סוני, הוא עושה את העבודה במצבים של צילום בודד). עיבוד הצבעים של ניקון לגווני עור מאוד נעים ישר מהמצלמה. ה-Panasonic S5 II, עם מערכת הפוקוס החדשה מבוססת זיהוי פאזה, סוף סוף מתאימה לעבודה מקצועית בפורטרטים – היא ננעלת על העיניים בביטחון, וזיהוי הנושא שלה יודע להבחין היטב בין פנים/גוף של בני אדם. גם גווני העור והמדע הצבע של פנסוניק נחשבים לטובים (קצת חמים וקולנועיים). לצלמי אירועים, ל-S5 II יש חריצי כרטיס כפולים ווידאו ללא הגבלה, מה שהופך אותה לכלי היברידי מצוין (למשל לצלם חלקים מהחתונה בוידאו ולצלם תמונות עם אותה מצלמה). ה-Fujifilm X-T5 מביאה קסם משלה: סימולציות הפילם של פוג'י (כמו Pro Neg Hi/Std) אהובות לפורטרטים ולעיתים כמעט לא דורשות עריכה. החיישן הקטן יותר של X-T5 אומר שאם תשתמש, למשל, בעדשת 56mm f/1.2 בצמצם f/1.2, תקבל עומק שדה דומה לכ-85mm f/1.8 בפורמט מלא – שעדיין מאוד רדוד. הרבה צלמי פורטרטים אוהבים את הפריים המהירים של פוג'י כמו 90mm f/2 (מקביל ל-135mm) לבידוד נושא חד ומרשים. באור טוב, ה-AF של X-T5 יעקוב אחרי כלה הצועדת במעבר ללא בעיה; באור חלש, הוא עלול "לחפש" קצת יותר מהפורמט המלא. לחתונות, ל-S5 II ול-Z7 II יש יתרון בפוקוס בתנאי תאורה חלשה (כנסיות, קבלות פנים) ובגיבוי כפול של כרטיסי זיכרון לבטיחות. עם זאת, התריס השקט יותר של פוג'י (אפשרות לתריס אלקטרוני ללא השחרה) יכול להיות יתרון בטקסים כדי להישאר דיסקרטי. והגוף הקטן של X-T5 פחות מאיים על המצולמים. ממשוב מהקהילה, הרבה צלמי חתונות עדיין נוטים למערכות פורמט מלא (בגלל אמינות בתאורה חלשה ובוקה), אבל יש חובבים שמצלמים בהצלחה פורטרטים עם סדרת X-T ומקבלים תוצאות נהדרות – זה לרוב עניין של סגנון. בשורה התחתונה: כל השלוש יוצרות פורטרטים מהממים; פורמט מלא נותן רקעים "שמנתיים" ויותר מרווח בתאורה חלשה, בעוד שפוג'י נותנת לך סגנון ונוחות שימוש עם מראה פילם וגוף קומפקטי.
• ספורט וחיות בר: כאן ההבדלים הופכים להיות בולטים. ה-Nikon Z7 II לא תוכננה כמצלמת ספורט, למרות שהיא יכולה לצלם ב-10fps. הזיכרון הפנימי ומעקב הפוקוס האוטומטי הם הגורמים המגבילים – היא יכולה ללכוד אקשן (יש שהשתמשו בה בהצלחה לצילום חיות בר, במיוחד עם מתאם FTZ ועדשת F-mount 500mm PF וכו'), אך היא לא אמינה כמו גוף ספורט אמיתי. דגמי Z8/Z9 החדשים של ניקון או אפילו Z6 II/III מתאימים יותר לאקשן. ה-Panasonic S5 II מפתיעה בכך שהיא עומדת בכבוד באקשן מסוים – עם עד 30fps בצילום אלקטרוני (אם כי יש לקחת בחשבון rolling shutter ואולי ירידה בביצועי הפוקוס האוטומטי במהירות המרבית). שיפור מעקב הפוקוס לאנשים ובעלי חיים (ועדכוני קושחה שמוסיפים זיהוי רכבים וכו') הופכים אותה למצלמת אקשן בינונית ראויה. עם זאת, פנסוניק עדיין לא בהכרח משתווה ל-Dual Pixel של קנון או Real-time Tracking של סוני בנושאים מהירים ובלתי צפויים (פידבק מהשטח אומר שה-S5 II מצוינת לתנועה צפויה, אך עדיין עלולה לאבד נושא בסצנות כאוטיות – הקושחה משתפרת בהתמדה). ה-Fujifilm X-T5, על פי המפרט, מהירה: 15fps מכני, 20fps אלקטרוני (30fps עם חיתוך 1.29×). הפוקוס האוטומטי של Fuji X-Trans השתפר מאוד, ועם עדשה מהירה כמו 50-140mm f/2.8, אפשר לצלם ספורט בצורה טובה. עם זאת, ה-X-T5 אינה דגם ה"מהירות" של פוג'י – זהו ה-X-H2S עם חיישן מוערם. לכן, המעקב של X-T5 אחרי ציפורים מהירות בתעופה או ספורטאים עשוי להניב אחוזי פגיעה נמוכים יותר, במיוחד כי מערכת הפוקוס עלולה לבחור נושא שגוי אם יש כמה בפריים. גם עינית ה-EVF שלה, למרות 100fps, מעט איטית יותר מדגמים מקצועיים. יתרון של X-T5 לחיות בר הוא מקדם החיתוך של APS-C – העדשות שלך "מגיעות רחוק יותר". עדשת 100-400mm הופכת ל-150-600mm מקביל בלי צורך במכפילי מוקד, וזה נהדר לנושאים קטנים או רחוקים (והעדשה ניתנת לאחיזה ביד). גם הרזולוציה הגבוהה מאפשרת חיתוך בתמונה לאחר הצילום תוך שמירה על פרטים. דיווחים מהקהילה מצביעים על כך שלצילום חיות בר מזדמן או ציפורים, ה-X-T5 עושה עבודה טובה, אך צלמי אקשן רציניים יעדיפו גופים מהירים עם חיישן מוערם. במקביל, Nikon Z7 II יכולה לנצל עדשות F-mount ארוכות ואיכותיות דרך מתאם (למשל, 300mm f/2.8, 600mm f/4) – היא תתפקס, אך לא במהירות כמו ב-DSLR או Z9. ה-S5 II יכולה להשתמש ב-150-600mm L-mount של Sigma או 90-280mm של Leica וכו' – גם כאן הפוקוס טוב אך לא ברמת DSLR ספורט. לסיכום, לספורט/חיות בר: אף אחת מהן אינה מצלמת ספורט מובהקת, אך קצב הצילום הגבוה מאוד והפוקוס המודרני של S5 II נותנים לה יתרון במפרט. החיישן הקטן של X-T5 מספק טווח הגעה וקצב צילום טוב מאוד, אך הפוקוס הוא צוואר הבקבוק בתרחישים הקשים ביותר. ה-Z7 II יכולה להפיק תמונות אקשן נהדרות בזכות איכות התמונה והפוקוס הסביר, אך היא הכי פחות מותאמת לצילום מהיר מבין השלוש (ה-buffer ומעקב הפוקוס מגבילים שימוש כבד). אם אקשן הוא צורך עיקרי, כדאי לשקול גוף אחר (או לפחות להכיר במגבלות).
רחוב וטיולים: כאן ה-Fujifilm X-T5 באמת בולטת. הגודל הקומפקטי והמראה הרטרו הלא בולט שלה מושלמים לצילום רחוב ספונטני – אנשים לרוב לא מוצאים אותה מאיימת כמו מצלמה גדולה שנראית כמו DSLR. הבקרים האנלוגיים מאפשרים שינוי מהיר מבלי להיכנס לתפריטים – צלמי רחוב לעיתים קרובות מכוונים מראש את החשיפה (באמצעות חוגת הצמצם, חוגת התריס) תוך כדי תנועה. בנוסף, סימולציות הפילם של פוג'י (כמו Classic Chrome, Acros B&W) מאוד פופולריות לצילומי רחוב; אפשר לצלם JPEG עם אופי מהמם ישר מהמצלמה, כמעט בלי צורך בעריכה. התריס המכני המהיר של X-T5 (עד 1/8000) והתריס האלקטרוני (שקט עד 1/180,000!) מצוינים לאור חזק או צילום דיסקרטיdpreview.comdpreview.com. חיי הסוללה של 580 תמונות בדרך כלל מספיקים ליום שלם ברחוב. ה-Nikon Z7 II יכולה לשמש גם לצילום רחוב, אבל היא גדולה יותר והרזולוציה הגבוהה מוגזמת לצילומי טיול מזדמנים (אם כי יש צלמי רחוב שאוהבים רזולוציה גבוהה בשביל גמישות בחיתוך). עם עדשה קטנה כמו 35mm f/1.8 S, ה-Z7 II יכולה לעשות עבודה דוקומנטרית מצוינת, אבל השילוב יהיה מגושם יותר לעומת X-T5 + 23mm f/2 למשל. ה-Panasonic S5 II, עם עדשת קיט 20-60mm, מהווה ערכת טיולים נחמדה – היא יחסית קומפקטית למצלמת פול-פריים ומאוד ורסטילית (20mm לקצה רחב לנופים, 60mm לפורטרטים). המסך המסתובב לגמרי שלה עוזר בזוויות יצירתיות או ולוגינג בטיול. ומצבי צילום 6K או תכונות pre-burst (כמו צילום 1.5 שניות לפני לחיצת התריס) יכולים להיות כיפיים לתפוס את הרגע המכריע. ובכל זאת, לאתוס צילום רחוב טהור, הגודל והסגנון הזריזים של X-T5 כנראה נותנים לה יתרון. לא פלא שלסדרת X-T יש קהל מעריצים נאמן בקרב צלמי רחוב. כפי שציין משתמש פוג'י אחד, ה-X-T5 "משלבת את הטכנולוגיה הטובה ביותר של Fujifilm עם חווית צילום 'קלאסית' מעודנת", וזה מאוד מדבר לצילום טיולים ורחוב.
• סטודיו ומסחרי: בסביבות מבוקרות (פורטרטים בסטודיו, צילום מוצרים), שלושתן מצטיינות. הרזולוציה הגבוהה והטווח הדינמי של Z7 II עוזרים כשאין תאורה מושלמת או כשרוצים להוציא מקסימום פרטים. יש אפשרויות חיבור ישיר למחשב בניקון ופוג'י (וגם פנסוניק דרך USB או אלחוטי). ה-24MP של S5 II אולי מעט נמוך ממה שחלק מהלקוחות המסחריים ירצו להדפסות ענק, אבל זה מספיק לרוב השימושים (ואפשר להשתמש במצב רזולוציה גבוהה לנושאים נייחים כדי לקבל קבצי 96MP!). ה-40MP של פוג'י בהחלט מספק, ויש שמעדיפים פוג'י לדברים כמו לוקבוקים של אופנה בזכות סימולציות הפילם או טיפול בגווני עור. עם מערכות פלאש, כולן עובדות טוב (מערכת הפלאשים של פוג'י קטנה יותר, בעוד שלניקון יש מערכת מבוססת היטב). אם דיוק צבע בתאורות שונות חשוב, לפול-פריים של ניקון ופנסוניק יש יתרון קל ביחס אות לרעש, אבל שוב – ההבדלים קטנים ב-ISO בסיסי. חיסרון אחד בפוג'י: מהירות סנכרון הפלאש של X-T5 היא 1/250s (מכני) או עד 1/180s אלקטרוני, שזה בסדר. ניקון מסתנכרנת ב-1/200s, פנסוניק עד 1/250s. אז אלה הבדלים קטנים. כולן תומכות ב-HSS עם טריגרים מתאימים.

בסיכום של שימוש בעולם האמיתי: ה-Z7 II היא כמו כלי מדויק למי שדורש איכות תמונה ויכול לעבוד בקצב מעט איטי יותר – אידיאלית לנופים, סטודיו וכל תרחיש שבו רזולוציה וטווח דינמי חשובים יותר מהמהירות. ה-X-T5 היא בת לוויה לצלם שמעודדת אותך לצאת ולצלם – נהדרת לטיולים, צילום רחוב וצילומי סטילס כלליים – היא מהירה ובעלת רזולוציה גבוהה מספיק לרוב המשימות, אם כי לא מתמחה בצילום בתנאי תאורה קשים במיוחד או בספורט. ה-S5 II היא הסכין השוויצרית ההיברידית – אפשר לעשות איתה קצת מהכל: פורטרטים, אירועים, אפילו ספורט כשצריך, ובמיוחד וידאו, עם מעט מאוד חולשות מלבד אולי רזולוציה מוחלטת. אפשר לטעון שזו הבחירה הטובה ביותר אם אתה מתעניין באותה מידה בוידאו ובסטילס. כפי שאמרה ביקורת מומחה על ה-S5 II: “זו מצלמה מעולה לכל תחום, גם לסטילס וגם לוידאו,” פוגעת בנקודת איזון מושלמתdpreview.com.

שימושי וידאו: מי בולטת?

לקוראים שמעוניינים במיוחד בוידאו ויצירת סרטים, כך הן משתוות:

• Panasonic Lumix S5 II היא מלכת הוידאו הברורה מבין השלוש. היא יורשת רבות מסדרת GH של פנסוניק ומה-S1H: מקבלים 6K open-gate (מעולה לחיתוך מחדש לפורמטים שונים או לשימוש אנמורפי), הקלטה פנימית 10-bit 4:2:2, והמון כלים לוידאו (גל-צורה, וקטורסקופ, ניגון LUT) שצלמי וידאו רואים בדרך כלל רק במצלמות קולנוע יקרות יותר. התוספת של המאוורר מאפשרת צילום ראיונות ארוכים או אירועים בלי חשש מהתחממות. ה-S5 II גם מציעה תמיכה באנמורפי עם התאמות ייצוב ותצוגת desqueeze מתאימהdpreview.comdpreview.com. ואם אתה אוהב גריידינג צבע, קבלת V-Log מלא עם יותר מ-14 סטופים של טווח דינמי והיכולת לייבא LUTs מותאמים ישירות למצלמה מייעלת את תהליך העבודהdpreview.com. בעולם האמיתי, הרבה יוצרי אינדי התחילו לאמץ את ה-S5 II (ואת אחותה S5 IIX) בשנים 2023–2025 כי היא סיפקה יכולות וידאו מדהימות למחיר – למעשה מתחרה בסוני A7S III או קנון R6 II היקרות בהרבה. גם שיפור הפוקוס האוטומטי כאן משמעותי – אחת הסיבות שמשתמשי פנסוניק היססו בעבר לוידאו הייתה פוקוס מבוסס קונטרסט ש"נושם"; עכשיו ה-PDAF ב-S5 II אמין למשיכת פוקוס על אובייקטים בתנועה (עדיין אולי רמה אחת מתחת לפוקוס האוטומטי של סוני בוידאו, אבל קרוב). אם המיקוד שלך הוא דוקומנטרי, סרטים קצרים או תוכן יוטיוב, קשה לנצח את ה-S5 II.
• Fujifilm X-T5 היא מצלמת וידאו מוכשרת, אך היא ממוצבת יותר עבור וידאו מזדמן או היברידי ולא לשימוש אינטנסיבי. היא בהחלט יכולה להפיק צילומי 4K יפיפיים – סימולציית הסרט Eterna של פוג'י היא מועדפת למראה קולנועי ישר מהמצלמה. צילום 6.2K open-gate מאפשר להקליט באמצעות כל החיישן לחיתוכים יצירתיים. עם זאת, ה-rolling shutter וה-crop של 1.22× במצבי האיכות הגבוהים ביותר שלה מראים שהיא מכוונת מעט מתחת לדגם הדגל (כנראה שפוג'י לא רצתה שסדרת X-T תנגוס בסדרת X-H). בפועל, לקליפים קצרים, ולוגים של טיולים, B-roll, ה-X-T5 מצוינת. יש לה אפילו F-Log2 שמספק כ-13 סטופים של טווח דינמי – חשוב למי שרוצה לבצע color grading. עם מקליט חיצוני, ניתן להוציא ממנה פיד Apple ProRes RAW ב-12 ביט, שזה מרשים. ה-מגבלות שחשוב לציין: אין אפשרות לגריפ סוללה, מה שאומר זמן צילום קצר יותר אם מצלמים קטעים ארוכים (קחו סוללות רזרביות או השתמשו ב-USB PD). המסך שאינו פונה קדימה לא נוח לצילום עצמי. ה-AF, כפי שצוין, עלול "לקפוץ" אם מופיעים כמה פרצופים – חלק מהצלמים בווידאו מעדיפים פוקוס ידני או נקודת AF בודדת כדי להימנע מזה. ה-IBIS עובד טוב בצילומים סטטיים (עם IS Boost) אך בצילומי הליכה עדיין יהיה קצת רעידות. אז למרות שאתם יכולים בהחלט ליצור וידאו איכותי מאוד עם ה-X-T5 (ורבים עושים זאת – יש יוצרי קולנוע שאוהבים את הצבע והאווירה של פוג'י), היא מרגישה כמו מצלמת סטילס שגם מצלמת וידאו, ולא כמומחית וידאו.
• Nikon Z7 II – הווידאו היה שיקול משני ב-Z7 המקורית, וה-Mark II הפך אותו למכובד. שימוש וידאו בעולם האמיתי של Z7 II נוטה להיות אצל מי שמצלם בעיקר סטילס אך מדי פעם צריך קליפים (למשל, צלמי חתונות שמספקים סרטון קצר, או צלמי נוף שעושים טיים-לאפס). איכות ה-4K/60 שלה סבירה אך לא מפורטת כמו 4K oversampled של אחרים – אך אם מוציאים N-Log ל-Atomos Ninja, למשל, אפשר לקבל קובץ לוג 10 ביט יפה שקל לערוך. יש גם שמעריכים את Flat של ניקון לצילומים שדורשים עריכה מינימלית. עם עדכוני קושחה, ניקון אף אפשרה הקלטה פנימית 10 ביט H.265 עם N-Log ב-Z6 II ו-Z7 II (בתשלום או כלול חינם בעדכונים מסוימים) – אז אם יש לכם את זה, ייתכן שלא תצטרכו חיצוני ללוג. ועדיין, המיקוד של ניקון בשיווק ה-Z7II לא היה וידאו. דברים פשוטים כמו חוסר מנורת tally, והמסך המוטה (לא מפרקי), מסמנים שתפקיד הווידאו שלו משני. ה-AF בווידאו של Z7 II בסדר – זיהוי פנים עובד ועם קושחה זה השתפר, אך לפעמים מאבד נושא או עושה rack focus לאט מהמתחרים. למשתמשי וידאו רציניים עם עדשות ניקון, ה-Z6 II/III או Z8 הם בחירה הגיונית יותר עם oversampling טוב יותר או וידאו raw פנימי (Z8). ובכל זאת, יש וידאוגרפים עצמאיים שהשתמשו ב-Z7II עם מקליטים חיצוניים לצילום ב-8K RAW (באמצעות crop? בפועל Z7 II מוציאה 4K RAW מאזור APS-C או 1080p מהחיישן המלא, לא 8K). תיקון: היא יכולה להוציא 4K raw מאזור APS-C (ו-1080p raw מהחיישן המלא) – מגבלה מוזרה. זה שוב מדגיש שהיא לא נבנתה סביב וידאו. אז, למשתמשים שממוקדים בווידאו, Z7 II היא הכי פחות אטרקטיבית מבין השלוש, אלא אם כבר יש לכם אותה לסטילס ואתם רוצים להתנסות בווידאו.

לסיכום וידאו: Panasonic S5 II היא הבחירה למי שמגדיר את עצמו כצלם וידאו לא פחות מצלמי סטילס – היא אפילו נמצאת בשימוש בהפקות מקצועיות ובסרטים עצמאיים. Fujifilm X-T5 מצוינת לחובבים שמצלמים בעיקר תמונות אך רוצים גם וידאו איכותי מדי פעם (ולמי שנהנה ממדעי הצבע של פוג'י בווידאו, שיכולים להיות מרהיבים – משתמשי פוג'י רבים אוהבים ליצור סרטים קצרים עם סדרת X-T למרות כמה מוזרויות קטנות). Nikon Z7 II תספק מענה במידת הצורך, אך אם וידאו הוא חלק משמעותי מהעבודה שלך, ייתכן שכדאי להשקיע באביזרים (מקליט חיצוני, גימבל לסיוע ב-IBIS וכו') או לקחת בחשבון שב-2025 האקוסיסטם של ניקון כולל גם את Nikon Z8 שמצלמת 8K ו-4K באיכות גבוהה ישירות במצלמה, ועוד.

משוב קהילתי ופופולריות ב-2025

לכל אחת מהמצלמות הללו נבנתה מוניטין וקהל משתמשים עם הזמן:

• Panasonic Lumix S5 II: ה-S5 II חוללה מהפכה במעמד של פנסוניק בקהילת הצילום. הכנסת פוקוס אוטומטי מבוסס פאזה לא רק שיפרה את הביצועים, אלא גם הגדילה משמעותית את הפופולריות שלה. פנסוניק בתחילה העריכה בחסר את הביקוש – עם ההשקה בתחילת 2023, ההזמנות המוקדמות עלו בהרבה על הציפיות, מה שהוביל למחסור. פנסוניק אף פרסמה התנצלות ביפן על כך שלא עמדה בלוחות הזמנים לאספקה כי הביקוש ל-S5 II היה כה גבוה. ההתלהבות הזו הגיעה בעיקר מצלמים היברידיים ומשתמשים מאוכזבים ממערכות אחרות שחיפשו מצלמה רב-שימושית במחיר נגיש. לפי PetaPixel, פנסוניק גילתה ש-"לקוחות חדשים, בעיקר צעירים, מצטרפים" למערכת Lumix עם ה-S5 IIpetapixel.com – כמעט מחצית מרוכשי S5 II/S5 IIX היו בשנות ה-20 וה-30 לחייהם, הרבה יותר צעירים ממה שפנסוניק ציפתה. זה מרמז שה-S5 II דיברה במיוחד אל דור יוטיוב/יוצרי תוכן, כנראה כי היא מציעה תכונות וידאו מתקדמות בתקציב נמוך. משתמשים משבחים את ה-S5 II על הגמישות והערך שלה – היא מכונה לעיתים קרובות "כנראה המצלמה הטובה ביותר של פנסוניק אי פעם" מבחינת תמורה למחיר. משוב בפורומים מראה שמעריצי Lumix הוותיקים "מרוצים מאוד" מהשיפורים בצילום בתנאי תאורה נמוכה ובפוקוס האוטומטי, ואומרים שהיא "סוף סוף תחרותית" בפוקוס אוטומטי מול מותגים אחרים. ברית L-mount מאפשרת למשתמשים ליהנות גם מעדשות של Sigma, שגם הן נחשבות לאיכותיות, אך יש שמציינים ש-מערכת העדשות – למרות השיפור המשמעותי – עדיין לא גדולה כמו של Sony/Canon. עם זאת, רוב האורכים הפופולריים כבר מכוסים על ידי פנסוניק, Sigma או Leica כיום. בסך הכול, ה-S5 II החזירה את פנסוניק למרכז הבמה ונחשבת לבחירה מובילה לצלמים היברידיים בפורומים, עם הרבה מאמצים חדשים שמחמיאים לה כ-"תמורה בלתי מנוצחת" וחלקם אף מכנים אותה "המצלמה התקציבית הטובה ביותר ליצירת סרטים ב-2025.".
Fujifilm X-T5: מצלמות Fujifilm, במיוחד סדרת X-T, נהנות מקהילה מסורה ועוקבים נאמנים. ה-X-T5 הייתה מצופה בקוצר רוח, ובעת השקתה בסוף 2022, זכתה בדרך כלל לאישור נלהב מצד מעריצי Fuji. רבים ראו בה "חזרה למקורות" – התמקדות בצילום סטילס, החזרת המסך המתהפך האהוב, והעלאת הרזולוציה. למעשה, הביקוש הראשוני היה כה גבוה שבשווקים מסוימים כמו יפן, Fujifilm נאלצה להפסיק זמנית קבלת הזמנות חדשות עבור ה-X-T5 כי לא הצליחה לעמוד בקצב הייצור. זהו עדות לפופולריות שלה (Fuji אף התנצלה פומבית על המחסור, שנגרם מביקוש נכנס גבוה מהצפוי). בקהילות אונליין (Reddit, פורומי DPReview), משתמשי X-T5 מרבים לשבח את איכות התמונה וההתנהלות של המצלמה, ואומרים שהיא "תענוג לשימוש". הבקרים הטקטיליים והעיצוב הקלאסי מוזכרים לעיתים קרובות כסיבות לבחירה ב-Fuji – זה הופך את הצילום למהנה. יש גם תרבות חזקה סביב קבצי JPEG וסימולציות הפילם של Fuji; משתמשי X-T5 רבים משתפים תמונות ישירות מהמצלמה שנראות נהדר, מה שמוסיף לאטרקטיביות שלה ברשתות החברתיות. פופולריות בקהילות: בדירוג המכירות של MapCamera ביפן לתחילת 2024, ל-Fujifilm היו למעשה מספר דגמים בין חמשת הנמכרים ביותר, מה שמראה ש-Fuji (עם X-T5, X-T30 II וכו') עקפה במכירות חלק מהמתחרות בפורמט מלא לפחות בשוק החובבים הזה. ה-X-T5 נתפסת בדרך כלל כ"מצלמת הצלם" ברשימות "המצלמות הטובות ביותר" של 2024 – לדוגמה, Amateur Photographer בחר בה כמצלמת Fujifilm הטובה ביותר לצלמים, והדגיש את הפוקוס האוטומטי, החיישן ברזולוציה גבוהה ו"העיצוב המבריק" שלה. מנגד, יש גם ביקורת: חלק מהמשתמשים הרגישו שאיכות הבנייה, למרות שהיא מוצקה, אינה קשיחה כמו למשל Nikon Z (פוסט אחד בפורום התלונן שהפאנל העליון מרגיש "כמו פלסטיק" – למרות שהוא מסגסוגת מגנזיום – והצטער על אובדן האחיזה של X-T4). אבל אלו דעות מיעוט; שביעות הרצון הכללית מה-X-T5 גבוהה. משתמשי Fuji ותיקים רבים שדרגו מ-X-T3 או X-T4 ומדווחים שהשיפורים ברזולוציה, סוללה, IBIS ופוקוס מורגשים היטב. לגבי מצטרפים חדשים, Fuji ממשיכה למשוך את מי שמחפש חוויית צילום ייחודית – לעיתים קרובות ממליצים עליה בקהילות לאנשים שאומרים "אני רוצה ליהנות שוב מצילום". בקיצור, ה-X-T5 פופולרית בקרב צלמים חובבים, יש לה קהילת משתמשים פעילה מאוד (פורומי FujiX וכו'), והמוניטין שלה ב-2025 הוא של מצלמת סטילס עוצמתית במעטפת רטרו.Nikon Z7 II: ה-Z7 II נכנסה לשוק תחרותי יותר ב-2020 וב-2025 היא סוג של סוס עבודה שקט בליין של ניקון. היא לא יוצרת באזז כמו ה-Z8 החדשה או ה-Z9 המהירה, אבל יש לה קהל נאמן – במיוחד בקרב משדרגי DSLR של ניקון (משתמשי D850, D810 שעברו למירורלס). בפורומים ותגובות, תמצאו לעיתים קרובות משתמשי Z7 II שמשבחים בהתלהבות את איכות התמונה – רבים אומרים דברים כמו "הקבצים מדהימים", "המצלמה הכי טובה לנוף שהייתה לי" וכו'. הקבלה של המצלמה הייתה זהירה בהתחלה בגלל בעיות בדור הראשון של ה-Z (חריץ כרטיס אחד וכו'), אבל ניקון תיקנה את זה. באמצע 2025, יש שרואים ב-Z7 II "מתבגרת" אך עדיין רלוונטית לגמרי. יש פיצול מסוים בקהילת ניקון: אלו שחיכו ל-Z8 (שמציעה את טכנולוגיית ה-Z9 בגוף קטן יותר) ואלו שנשארים עם Z7 II כי הם לא צריכים את המהירות או המשקל הנוסף של Z8. עבור הקבוצה השנייה, ה-Z7 II מוערכת בזכות הקומפקטיות והרזולוציה הגבוהה – היא למעשה קלה יותר מ-Z8 ואין לה מאוורר או משהו כזה, כך שהיא די אלגנטית למצלמת 45MP. הדגשים ממשוב משתמשים: ה-ארגונומיה – משתמשי ניקון מרבים לציין שגופי ה-Z מרגישים נהדר ביד והכפתורים ממוקמים היטבdpreview.comdpreview.com. בנוסף, משתמשי DSLR שמרנים התחממו למירורלס בזכות ה-Z7 II כי היא שמרה על הרבה מהתחושה המסורתית של ניקון (כמו עינית ממורכזת, מערכת תפריטים מוכרת וכו'). מבחינת פופולריות, נתח השוק הכולל של ניקון היה כ-11% ב-2023 (שלישית אחרי קנון וסוני). ה-Z7 II עצמה כנראה לא נמכרת בנפח גבוה כמו הדגמים הנמוכים של ניקון, אבל יש לה מוניטין חזק בקרב מקצוענים: למשל, הרבה צלמי נוף ואדריכלות מחזיקים Z7 II בערכה שלהם והיא זכתה לציונים גבוהים בביקורות (DPReview נתנו לה 89% ו-Silver Award, כמעט זהב). דעות מומחים בולטות: תום הוגן, מבקר ניקון מוערך, מכנה את סדרת Z7 כאחת המצלמות הטובות ביותר של ניקון לצילום סטילס למי שלא צריך מהירות. Photography Life דירגו אותה בין המצלמות מירורלס הטובות ביותר לאיכות תמונה. היו לאחרונה כתבות ששואלות "האם ה-Z7 II עדיין שווה ב-2025?" – בדרך כלל מסכמות שכן, אם מוצאים במחיר טוב, כי היא עדיין מספקת תוצאות מעולותamateurphotographer.com. יש לציין ש-שמועות על Z7 III מסתובבות – יש "חובבי ציוד" שמחכים, מה שיכול להאט רכישות חדשות. אבל מעניין שניקון לא מיהרה להוציא Z7 III כי ה-Z8 מילאה הרבה מהתפקיד הזה. לכן משתמשי Z7 II מדווחים לעיתים קרובות שהם מרוצים להמשיך להשתמש בה כי היא שילוב ייחודי של רזולוציה גבוהה וגוף קטן יחסית. בדיונים קהילתיים, ה-Z7 II אולי לא המצלמה הכי "מדוברת" ב-2025, אבל היא מוערכת. הרבה מאמצי Nikon Z חדשים ב-2024/25 בחרו דווקא ב-Z7 II כשהייתה במבצע גדול (פחות מ-2,000$) ומופתעים לטובה מכמה מצלמה קיבלו עבור הכסףnofilmschool.com<a href="https://nofilmschool.com/nikon-z7-ii-price-drop#:~:text=wwnofilmschool.com. למעשה, מבין השלושה, ל-Z7 II ייתכן שיש את קהילת המעריצים הכי פחות קולנית (לפוג'י יש את קהילת סימולציות הפילם, לפנאסוניק יש צלמים היברידיים נלהבים), אבל המשתמשים שלה בדרך כלל מאוד מרוצים מהבחירה, והיא בשקט נשארת אבן בוחן לאיכות תמונה גבוהה.

חדשות ועדכונים אחרונים (נכון לאוגוסט 2025)

אמצע 2025 ראה גל של פעילות סביב הדגמים האלו והמערכות האקולוגיות שלהן:

• עדכוני קושחה ותכונות: כל שלושת היצרנים סיפקו עדכוני קושחה ששיפרו את הפונקציונליות. במיוחד, פנסוניק שחררה קושחה עיקרית (v2.0 ו-v2.2) ל-S5 II בסוף 2023 ובאפריל 2024, שהוסיפה שיפורים כמו מעקב AF משופר, סוגי נושאים חדשים, מצב pre-burst, ואפילו אפשרות E-Stabilization “רזולוציה גבוהה”. זה הפך את ה-S5 II לטובה עוד יותר לפעולה מהירה (לכידת עד 1.5 שניות של פריימים לפני לחיצת התריס) ולמצבים מאתגרים של פוקוס. ניקון הוציאה עדכוני קושחה ל-Z7 II גם כן, ששיפרו בהדרגה את עקביות ה-AF והוסיפו תמיכה בעדשות חדשות ותכונות קטנות (למשל, שיפור בזיהוי עיניים, תאימות למתאם FTZ II וכו’). ה-X-T5 של פוג’י קיבלה קושחה ששיפרה את אלגוריתמי הפוקוס האוטומטי ואולי הוסיפה תאימות לעדשות חדשות ולשיפורים באפליקציית העברת הקבצים. אף אחת מהמצלמות לא קיבלה שינוי מהפכני דרך קושחה (מלבד השיפור של פנסוניק ב-AF דרך התאמות בזיהוי נושא, שהיה משמעותי). המסקנה היא שה-S5 II שתרכשו ב-2025 תבצע אפילו טוב יותר מאשר בהשקה ב-2023 בזכות העדכונים הללו.
• שמועות על דגמים מחליפים: באוגוסט 2025, שמועות מתחילות להסתובב:
  • Fujifilm X-T6: אתר Fujirumors (אתר חדשות אמין של פוג’י) מציין כי הדור הבא של סדרת X של פוג’יפילם (עם חיישן/מעבד חדש) לא צפוי עד סוף 2025 או תחילת 2026. הם מעריכים כי ה-X-T6 יושק ככל הנראה סביב התקופה הזו כחלק מפלטפורמת “הדור השישי” של סדרת X. המשמעות היא שה-X-T5 יישאר עדכני לאורך 2025. למעשה, פוג’י אישרה בפומבי שמחליף ל-X-Pro3 נמצא בפיתוח (ה-X-Pro4), אך לא חושפת פרטים על X-T6. הקונצנזוס הוא שלא יהיה X-T6 ב-2024; אולי הכרזה בסוף 2025 לכל המוקדם. לכן, רוכשי X-T5 באמצע 2025 יכולים להיות בטוחים שהמצלמה שלהם לא מוחלפת בקרוב – היא עדיין גוף הדגל של פוג’י לצילום סטילס.
  • ניקון Z7 III: יש הרבה דיבורים, במיוחד אחרי שניקון השיקה את ה-Z6 III ביוני 2024en.wikipedia.org. ה-Z6 III הביאה חיישן סטאק 24 מגה-פיקסל חדש ווידאו משופר, מה שגרם לכולם לשאול "איפה ה-Z7 III?". Digital Camera World ציינו "השמועות על ה-Z7 החדש עלו הילוך" אחרי ה-Z6III, אבל יש שמועות סותרות – יש שאומרים שלא בקרוב, אחרים טוענים שזה קרוב מאוד. הדלפות המפרט אינן מאושרות, ויש שמועה אחת על חיישן 67 מגה-פיקסל כדי לעקוף את Sony A7R V, אך DCW הביעו ספקנות. סביר יותר ש-Z7 III תישאר סביב 45-61 מגה-פיקסל אך תוסיף פוקוס אוטומטי טוב יותר, אולי ייצוב 8 סטופים ואולי גם וידאו 6K. נכון לאוגוסט 2025, אין מילה רשמית מניקון לגבי Z7III. ייתכן שניקון מתמקדת בהשקות אחרות (יש שמועות על Zf II רטרו בפורמט מלא ואפילו מצלמת "Nikon ZR" לקולנוע עד סוף השנהdigitalcameraworld.comdigitalcameraworld.com). יש אנליסטים שחושבים שניקון אולי תדלג על Z7III אם ה-Z8 מכסה את השוק הזה, אבל לפי המסורת של ניקון, Z7III ב-2025 (עם השקה אולי בסוף 2025) זה סביר. מעניין לציין ש-Nikon Rumors דיווחו ש-ניקון מתכננת העלאת מחירים (ספטמבר 2025) שמחזירה את ה-Z7II ל-2499 דולרnikonrumors.com, מה שעשוי להעיד שהם רוצים להחזיק אותה עוד זמן או לפנות מלאי לפני דגם חדש. כך או כך, מי שמעוניין בסדרת Z7 צריך לעקוב אחרי החדשות של 2025 – ייתכן שמחליפה תביא שדרוגים משמעותיים (חיישן סטאק למהירות, עינית אלקטרונית טובה יותר וכו'). לעת עתה, ניקון סוגרת פערים עם עדשות – באוגוסט 2025 הם עדכנו את מפת הדרכים של העדשות עם טלפוטו אקזוטיות ועדשות קומפקטיות, מה שמראה מחויבות למערכת.
  • פנסוניק: ה-S5 II היא דגם יחסית חדש (2023), כך שאין שמועות על Mark III. עם זאת, פנסוניק הפתיעה עם השקת Lumix S1R II באמצע 2025 – יורשת 47 מגה-פיקסל ל-S1R הוותיקה שלהם. ה-S1R II מביאה חיישן פול-פריים ברזולוציה גבוהה עם וידאו 8K ופוקוס אוטומטי משופר (בעצם הטכנולוגיה של S5II בגוף 44 מגה-פיקסל עם מפרט אפילו חזק יותר). עבור בעלי S5 II, ההשקה של S1R II היא חדשות כי היא מראה את המחויבות של פנסוניק לסדרת הפול-פריים ומספקת מסלול שדרוג למי שצריך יותר רזולוציה. זה גם אומר של-Panasonic S5 II X (הגרסה המותאמת לווידאו של S5II) יש חברה בקצה העליון. ה-S5IIX עצמה החלה להימכר באמצע 2023 וזכתה לקבלה חיובית, במיוחד בקרב צלמי וידאו שאוהבים את העיצוב השחור-כולו ותכונות כמו ProRes פנימי וסטרימינג חי. מעניין לציין שפנסוניק אמרה ש-S5 II X הייתה פופולרית גם בקרב צלמי סטילס בזכות המראה הסמוי שלה, והיא נמכרה יותר מה-S5II באזורים מסוימים למרות המחיר הגבוה יותר. אין שמועות ספציפיות על S5 III כרגע, כי ה-S5 II עדיין באמצע חיי המדף שלה. במקום זאת, נראה שפנסוניק מתמקדת ב-עדשות ואולי מצלמת וידאו/קולנוע. באוגוסט 2025 כבר היו רמזים שפנסוניק עשויה להצטרף ל-מועדון ה-8K וידאו באופן רחב יותר (S1R II כבר עשתה זאת). בנוסף, קו ה-MFT של פנסוניק קיבל דחיפה עם G9 II בסוף 2023, כך שהם מאזנים בין שתי המערכות. עבור משתמשי S5 II, החדשות הרלוונטיות הן: המשך תמיכה בעדכוני קושחה, אפשרויות עדשה חדשות (למשל, 20-35 מ"מ f/4 קומפקטית ו-100-400 מ"מ הוצגו), ושיתוף הפעולה של פנסוניק עם לייקה (L² Technology) מניב מעבדים וחדשנויות שעשויים לחלחל לעדכונים עתידיים.
• שוק ומכירות: לפוג'י הייתה שנה מצוינת ב-2024 בשווקים מסוימים, אפילו עקפה את סוני וקנון בדירוגי מצלמות חובבים ביפן עם מספר דגמים בטבלאות המובילות. זה נובע בחלקו מההייפ סביב X-T5 ו-X100V. ה-Nikon Z7II קיבלה הורדות מחיר משמעותיות, מה שככל הנראה הגדיל את היקף המכירות ב-2024–25 בקרב מחפשי רזולוציה גבוהה בתקציב מוגבלnofilmschool.comnofilmschool.com. פנסוניק נותרה שחקנית קטנה יותר (כ-3.6% נתח שוק ב-2023), אך ההצלחה של S5II בקרב משתמשים צעירים ויוצרי תוכן מצביעה על כך שהם מייצרים לעצמם נישה. שווה לציין שלשלוש החברות יש נישות ברורות: ניקון לצלמים המסורתיים, פוג'י לחובבים הסטייליסטיים, פנסוניק להיברידיים.

בחדשות: פוג'יפילם קיימה את X-Summit במאי 2025 והכריזה על X-S20 וכמה עדשות, אך עדיין אין יורש ל-X-T5 (רק אישור ללוח הזמנים שהוזכר). ניקון ב-2024 השיקה את Nikon Zf, מצלמת פול-פריים רטרו 24 מגה-פיקסל, שלא קשורה ישירות ל-Z7II אך מראה שגם ניקון בודקת את הקו הרטרו בסגנון פוג'י. ה-S1R II של פנסוניק (ואולי S1H II עתידית) מדגימות שסדרת S מתרחבת מעל S5II – אין חדשות ישירות על "S5IIH" או דומה, אבל מי יודע, פנסוניק עשויה להציע עדכון קושחה באמצע חיי הדגם שיפתח תכונות (הם כבר אפשרו שדרוג RAW וידאו אופציונלי ל-S5II).

בסך הכול, אמצע 2025 הוא זמן מצוין להיות בשוק: ה-X-T5 בוגרת ועומדת חזק עם סביר להניח שנה פלוס עד להחלפה, ה-Z7 II בשיא הנגישות מבחינת מחיר ועדיין מצטיינת בביצועים (״להיט סמוי״ למי שתופס אותה במבצע), וה-S5 II היא כוכבת חדשה שהטכנולוגיה שלה כבר הגיעה גם לדגמים חדשים (מה שאומר שהיא לא תתיישן בקרוב). ולכל מערכת עתיד חיובי: הדור החמישי של פוג׳י מצוין והדור השישי באופק, מערכת ה-Z של ניקון שלמה כעת עם גופים יוקרתיים והמון עדשות, ופנאסוניק חזרה חזק למשחק עם פוקוס אוטומטי מבוסס פאזה וטכנולוגיית L² חדשה.

סיכום: איזו מצלמה מתאימה לך?

הבחירה בין Panasonic S5 II, Fujifilm X-T5 ו-Nikon Z7 II תלויה בסופו של דבר בעדיפויות שלך ובסגנון הצילום – כל אחת מהן היא מצלמה מצוינת בתחומה:

• Panasonic Lumix S5 II – ההיברידית לכל מטרה: אם אתה רוצה מצלמה שיכולה לעשות הכול – וידאו, סטילס, אקשן, צילום בתנאי תאורה קשים – בתקציב, ה-S5 II קשה מאוד לנצח. היא מציעה תכונות וידאו מהטובות בקטגוריה (מערכת וידאו קומפקטית עם 6K וכלים מתקדמים) וגם איכות סטילס מצוינת ואוטופוקוס משופר מאוד. החיישן המלא נותן את עומק השדה הקלאסי וביצועים חזקים בתאורה נמוכה. היא אידיאלית ליוצר תוכן מודרני שיצלם חתונה יום אחד (עם וידאו 4K ותמונות), סרט קצר למחרת וקצת צילום טיולים בין לבין. החסרונות של ה-S5 II מינוריים (חיי סוללה, ורזולוציה בינונית אך מספיקה לרוב). בהתחשב בכך שכיום היא מתחת ל-$2Knofilmschool.com, מדובר בתמורה אדירה למחיר. כפי שכתב כותרת של ביקורת: "Panasonic Lumix S5 II: כנראה ההיברידית הטובה ביותר לדור שלה מבחינת תמורה למחיר." המצלמה הזו מתאימה למי שמחפש ורסטיליות ולא מוכן להתפשר על איכות הווידאו. היא גם כניסה מצוינת לברית ה-L-mount המתפתחת – עם עדשות של Sigma אפשר לבנות סט מגוון. אם אתה כמעט לא מצלם וידאו או לא צריך את הפיצ'רים המתקדמים, אולי לא תנצל את כל הפוטנציאל – אבל גם אז, תהנה ממצלמת סטילס מאוד מוצלחת.
• Fujifilm X-T5 – תענוג לצלם: ה-X-T5 פונה אל צלם הסטילס הטהור שבך. מדובר בחוויה לא פחות מאשר בתוצאות – החוגות המוחשיות, המראה הרטרו, הגוף הקומפקטי יחסית. ובכל זאת, היא לא מתפשרת על טכנולוגיה: חיישן 40 מגה-פיקסל ש"מספק תמונות מפורטות להפליא עם צבעים חיים", ייצוב תמונה יעיל, וצילום מהיר. היא מושלמת לטיולים, צילום רחוב, פורטרטים – מצבים שבהם אינך תמיד נמצא בחשיכה מוחלטת ואינך זקוק ל-ISO קיצוני של פול-פריים. חיישן ה-APS-C מעניק עדשות קטנות יותר וטווח טלה נוסף. וסימולציות הפילם של פוג'י מפיקות תמונות מהממות ישר מהמצלמה, ומצמצמות עריכה אם תרצה. כפי שסיכמו ב-DPReview: "ה-Fujifilm X-T5 היא המצלמה האהובה עלינו לצלמי סטילס ב-APS-C… מסוגלת לאיכות תמונה מובילה בקטגוריה". החסרונות שלה – פחות מתמחה בווידאו וקצת חלשה יותר במיקוד עוקב לעומת מתחרות פול-פריים – רלוונטיים רק אם זהו המוקד שלך. ה-X-T5 אומצה על ידי קהילה שאוהבת צילום לשם הצילום; אם אתה כזה – מישהו שמוצא שמחה במלאכה – ה-X-T5 כנראה תעלה חיוך על פניך בכל שימוש. ועם המחויבות של פוג'י לעדכוני קושחה וחיים ארוכים צפויים (לא צפוי דגם מחליף עד סוף 2025/26), זו השקעה נבונה למעריצי מערכת X של פוג'י.
• Nikon Z7 II – תחנת כוח ברזולוציה גבוהה: ה-Z7 II היא הבחירה למי שדורש איכות תמונה אולטימטיבית ומעדיף סגנון צילום מחושב יותר. אתה צלם נוף שמדפיס עבודות גדולות לגלריה? צלם סטודיו שצריך המון פרטים? ה-Z7 II נבחרה ממש כמצלמת הנוף הטובה ביותר על ידי מדריכים מסוימים בזכות טווח דינמי ורזולוציה. למעשה מדובר בחיישן פול-פריים 45 מגה-פיקסל במחיר חסר תקדים כיום, עם המורשת של מדע הצבעים והעדשות של ניקון. האחיזה והבנייה שלה יספקו כל מי שמגיע מגופי DSLR מקצועיים – היא מרגישה מוצקה ומלוטשת. ה-Z7 II אינה הדבר החדש והנוצץ ביותר, אבל היא כלי מוכח ש"משדרג את היכולות" של קודמתה, כפי שציינו ב-NoFilmSchoolnofilmschool.comnofilmschool.com. אם אתה בעיקר צלם סטילס שמעדיף רזולוציה על מהירות, ובמיוחד אם יש לך עדשות ניקון קיימות להתאמה, ה-Z7 II היא אפשרות מבריקה ל-2025. אולי תוותר על מיקוד אוטומטי מהדור האחרון ונוחות של מסך מפרקי מלא, אבל תרוויח קבצים שאפשר לערוך ולדחוף בפוסט כמה שתרצה. במחיר הנוכחי, זו גם מציאה – "הרבה מתחת לרף 2,000 דולר… אופציה משתלמת ונגישה להיברידית מוכחת" מצלמהnofilmschool.comnofilmschool.com. וחשוב לזכור, האקוסיסטם של ניקון בתנופה – כך שאתה קונה לתוך מערכת שמציעה עכשיו ובעתיד הכל מגופים רטרו (Zf) ועד גופי ספורט מהירים (Z9).

בסופו של דבר, אין "מנצח" מובהק – כל אחת מהמצלמות האלו זכתה להערכה שלנו מסיבות שונות. זה באמת עניין של התאמת המצלמה לצרכים היצירתיים שלך:

• האם אתה צריך יכולות וידאו קולנועי בפורמט מלא וביצועים כלליים מוצקים? ה-Lumix S5 II תרשים אותך (ואת הקהל שלך) עם הצילומים שלה ותתמודד בקלות עם התמונות שלך.
• האם אתה חי בשביל אמנות הצילום, משתוקק לערכה קומפקטית, ועדיין רוצה תמונות ברמה הגבוהה ביותר? ה-Fujifilm X-T5 תעניק לך השראה בכל לחיצה על התריס, ותספק תמונות שמפתיעות ביחס לגודל החיישן שלה.
• האם אתה מחפש את איכות התמונה הגבוהה ביותר ליישומים תובעניים ואוהב מצלמה שלא מפריעה ופשוט מבצעת? ה-Nikon Z7 II, עם הקבצים העשירים והתחושה הקלאסית שלה, תהיה סוס העבודה האמין שלךdpreview.com.

לא משנה במה תבחר, תקבל כלי עוצמתי הנתמך על ידי מערכת תוססת. נכון לאמצע 2025, שלושת הדגמים האלו מייצגים כמה מהמצלמות הטובות ביותר בקטגוריה שלהן – ולכל אחת מהן עתיד מזהיר עם תמיכה מתמשכת וקהילה נאמנה. הערך את הצרכים הספציפיים שלך (ואולי תחזיק כל אחת ביד אם תוכל), וסביר שתמצא שאחת מהן "פשוט מרגישה נכונה" עבורך. ואל דאגה, באמת אי אפשר לטעות – כולן מצוינות. צילום מהנה!

מקורות: מפרטים רשמיים והודעות לעיתונות של Panasonic, Fujifilm ו-Nikon; סקירות מעמיקות ומסקנות של DPReviewdpreview.com; סקירת X-T5 ב-Amateur Photographer; חדשות על ביקוש ודמוגרפיה של S5 II ב-PetaPixelpetapixel.com; עדכונים על מכירות ודגמים עתידיים ב-Fujirumors ו-Nikonrumors; שמועות ב-DigitalCameraWorld; ו-NoFilmSchool על תמחור Z7 IInofilmschool.comnofilmschool.com, בין היתר. כל אחד מהמקורות האלו מקושר לאורך המאמר לעיון ואימות מפורטים.