המצב האמיתי של האינטרנט בבלארוס: חוטי, אלחוטי, וצופה מהשמיים

בלארוס מתהדרת בנוף אינטרנט פרדוקסלי: מצד אחד, תשתית רשת מתקדמת מאוד עם גישה רחבה וחיבורים מהירים וזולים; מצד שני, היא פועלת תחת אחד המשטרים המפוקחים והמצונזרים ביותר באירופה. נכון ל-2022, כמעט 89.5% מהבלארוסים השתמשו באינטרנט freedomhouse.org, נתון המעיד על חדירה משמעותית גם בהשוואה עולמית. המדינה השקיעה רבות בתשתית אינטרנט קווי (בעיקר ברשתות סיבים אופטיים) וברשתות סלולריות אלחוטיות, והגיעה לשיעורי התחברות מהגבוהים במזרח אירופה freedomhouse.org. דוח זה מעניק סקירה מקיפה של האינטרנט בבלארוס — מתשתית הפס הרחב הקווית ועד למרחב הסלולרי המתפתח, קישוריות לוויינית מתקדמת ("צופים מהשמיים"), מדדי ביצועים טכניים והשפעת מדיניות הממשלה על גישה וחופש. עוד נבחנים בו פערים בין העיר לכפר, השסע הדיגיטלי בקרב קבוצות חברתיות שונות וההתפתחויות האחרונות המעצבות את עתיד הקישוריות בבלארוס.

סקירה כללית של חדירת אינטרנט ותשתית

בלארוס נהנית מחדירה רחבה של האינטרנט, הנתמכת בתשתית חזקה. בתחילת 2023, כ-8.27 מיליון איש היו משתמשי אינטרנט — כ-86.9% מהאוכלוסייה datareportal.com. סטטיסטיקות רשמיות דיווחו גם הן כי בסוף 2022 הגיע שיעור החדירה ל-89.5% מהאוכלוסייה, עלייה של כמעט 3% לעומת השנה הקודמת freedomhouse.org. במונחים מוחלטים, לבלארוס היו כ-3.1 מיליון מנויי פס רחב קווי וכ-9.3 מיליון מנויי אינטרנט סלולרי עבור אוכלוסייה של 9.4 מיליון freedomhouse.org. זה מתורגם לשיעור חדירת פס רחב קווי של כ-33–35% מהאוכלוסייה ושיעור חדירת פס רחב סלולרי של למעלה מ-100% (משמע, רבים מחזיקים ביותר ממנוי סלולרי אחד) freedomhouse.org. למעשה, שיעור החדירה הסלולרי (למעלה מ-100%) היה מהגבוהים ביותר במרכז ומזרח אירופה נכון ל-2022 freedomhouse.org.

תשתית קווית: עמוד השדרה של האינטרנט הבלארוסי הוא רשת סיבים אופטיים מתקדמת המגיעה לרוב מרכזי האוכלוסייה. בעשור האחרון, רשתות סיבי GPON במהירות גיגה החליפו במהירות את קווי ה-ADSL/DSL הישנים ברחבי המדינה freedomhouse.org. כתוצאה, בלארוס מצויה כיום בין המובילות באירופה בחדירת סיבים אופטיים למשקי בית freedomhouse.org. בסוף 2022, בל-טלקום (התאגיד הממשלתי) דיווחה על כ-2.9 מיליון מנויי GPON freedomhouse.org, ובאמצע 2024 המספר הזה הגיע לכ-3 מיליון telecomtalk.info. פריסת הסיבים הגיעה גם לערים קטנות וכפרים; למעשה, כ-82.4% מההתיישבויות הקטנות (50–100 תושבים) נהנות כיום מגישה לפס רחב בסיבים אופטיים, הודות לתוכניות הרחבה שוטפות telecomtalk.info. השקעות אלו כלולות בתוכנית המדינה "פיתוח דיגיטלי של בלארוס 2021–2025", ששמה דגש על הבאת אינטרנט מהיר גם להתיישבויות קטנות telecomtalk.info. כתוצאה מכך, איכות הפס הרחב הקווי גבוהה: למעלה ממחצית מהמשתמשים בוחרים בחבילות של 100 Mbps או יותר, ומהירות החיבור הממוצעת ברשת הסיבים של בל-טלקום עומדת על כ-96 Mbps telecomtalk.info. מהירות ההורדה הממוצעת הארצית בפס קווי נעה בין 53–63 Mbps בשנים 2023–2024 freedomhouse.org freedomhouse.org — שיפור ניכר משנה לשנה. זמן התגובה בפתרונות קוויים נמוך לרוב (עשרות מילי-שניות בודדות בתחומי המדינה), הודות לתשתית הסיבים המתקדמת וחיבורים ישירים לעורקי אינטרנט עולמיים מרוסיה ומאירופה.

קישוריות בינלאומית: האינטרנט של בלארוס מחובר לעולם דרך מספר קווי-סיבים יבשתיים וקישורי לוויין. המדינה היא חלק ממערכות הכבלים האירופאיות והאירו-אסיאתיות, עם קווים ראשיים שמתחברים ללטביה, פולין, רוסיה ואוקראינה en.wikipedia.org. בל-טלקום, המפעילה הממשלתית, שולטת בכל שערי האינטרנט: היא מחזיקה בנקודת החלפת הנתונים הארצית ובערוצי העורק שמקשרים את בלארוס לנשאים כמו Lattelecom בלטביה, Rostelecom ברוסיה ואחרים en.wikipedia.org. קיימות גם תחנות קרקעיות לווייניות (Intelsat, Eutelsat), שנמצאות בדרך כלל בשימוש כגיבוי או לשירותים ייעודיים en.wikipedia.org. שליטה מרוכזת זו במשאבי הקישוריות העולמית מעניקה בידי הממשלה אפשרות לפקח ואף לנתק מהאינטרנט הגלובלי בעת הצורך (כפי שיפורט בפרק הצנזורה). עם זאת, בתנאי שגרה, הקיבולת והיתירות (כולל קו של 400 Gbps לרוסיה מאז 2006 en.wikipedia.org) עונות על צורכי המדינה.

ספקי אינטרנט מובילים (ISPs) ושירותיהם

למרות שמספר רשיון ספקי האינטרנט בבלארוס גדול (כ-170 חברות נתנו שירותי תקשורת נכון ל-2023 freedomhouse.org), השוק נשלט ביד רמה על ידי מספר מפעילים עיקריים שהינם בבעלות המדינה או בפיקוח הדוק של הממשלה. הטבלה הבאה מסכמת את הספקים המרכזיים ושירותיהם:

Beltelecom: כספק התקשורת הממשלתי הוותיק, Beltelecom היא עמוד התווך של האינטרנט בבלארוס. היא הבעלים והמתפעלת של רשת הסיבים והשערים הבינלאומיים — המשמעות: כל הספקים האחרים תלויים בתשתית של Beltelecom ברמה כלשהי freedomhouse.org. Beltelecom שולטת בפס הרחב הקווי, עם כ-78% מכל מנויי הפס הרחב (2.5 מיליון מתוך 3.2 מיליון ב-2023) freedomhouse.org. החברה מספקת פס רחב ב-ADSL וסיב (מותגים לדוג' byfly), שירותי טלפון ומאז סוף 2022 גם שירותי סלולר (הממשלה העניקה לה רישיון פעלתן, והחלה להציע חבילות סלולר משולבות עם חבילות בית freedomhouse.org). המונופול החזק של Beltelecom מגובה מדיניות: היא ו-NTEC הגופים היחידים המורשים לחיבור רשתות חוץ freedomhouse.org. דרך נקודות בקרת אלו, המדינה קובעת מחירים וסטנדרטים — מצד אחד, זה תורם למחיר נמוך ולזמינות כללית, אך מצד שני לשליטה מרכזית (יפורט בהמשך). השקעות Beltelecom בסיבים הביאו לאינטרנט חדשני וחדשני בכל בלארוס, ומביאות מהירויות ג'יגה גם לערי פריפריה. עד אמצע 2024 היו לה כ-3 מיליון לקוחות אינטרנט קווי telecomtalk.info. לשם השוואה, ספקית האינטרנט הפרטית הגדולה (A1) הגיעה רק לכ-400 אלף לקוחות freedomhouse.org, מה שמדגיש את שליטתה של Beltelecom.

מפעילות סלולריות: בבלארוס פועלות שלוש חברות סלולר עיקריות לאינטרנט סלולרי לצרכנים: MTS Belarus, A1, ו-life:). MTS Belarus היא הגדולה ביותר, עם כ-5.7 מיליון מנויים סלולריים freedomhouse.org. מדובר במיזם משותף בין Beltelecom (המדינה) ל-MTS הרוסית, מה שמקנה למדינה בעלות חלקית על ספקית הסלולר הגדולה במדינה. A1 (לשעבר Velcom) היא השנייה בגודלה, עם מעל 4.8 מיליון מנויים freedomhouse.org ונמצאת בבעלות חוץ של קבוצת Telekom Austria. life:) היא הרחק מאחור, עם כ-1.5 מיליון משתמשים freedomhouse.org, ונרכשה במלואה על ידי Turkcell מטורקיה ב-2022 (לאחר שממשלת בלארוס מכרה את החזקותיה האחרונות).

כל שלוש החברות מציעות שירותי קול ונתונים בדור 2/3/4. בבלארוס פועל מודל ייחודי, שבו רשת דור 4 LTE מופעלת ברשת משותפת אחת: beCloud (טכנולוגיות ענן בלארוסיות), חברה בשליטה מדינתית, מחזיקה בכל תשתית ה-4G ומשכירה אותה ל-MTS, A1 ול-life:) freedomhouse.org. כלומר, במקום שכל מפעילה תבנה אנטנות LTE נפרדות, beCloud הקימה רשת LTE לאומית אחת שכולם משתמשים בה – מודל שמיועד ליעילות עלות, וסביר גם להקל על פיקוח המדינה. בתחילת 2024, כיסוי דור 4 LTE (באמצעות beCloud) הגיע לכ-93% משטח בלארוס ו-99% מהאוכלוסייה freedomhouse.org, עלייה משמעותית לעומת כיסוי של ~83% מהשטח שנתיים קודם freedomhouse.org. בינתיים, רשתות 2G/3G מכסות מעל 98% מהשטח freedomhouse.org, ומבטיחות כיסוי סלולרי בסיסי גם באזורים מבודדים. דור 5 טרם הושק מסחרית; בוצעו רק פיילוטים מצומצמים. בסוף 2023 הודו גורמים רשמיים כי השקת דור 5 מלאה "לא ודאית" בשל סנקציות מערביות וירידה בהתעניינות של המשק freedomhouse.org – והדבר מעכב את הדור הבא. במקום זאת, בלארוס מתמקדת בהרחבת הקיבולת והכיסוי של דור 4, לעיתים יחד עם ספקים סינים (Beltelecom שיתפה פעולה עם Huawei בפיילוטים של מערכות דור 5 עם זיהוי פנים) freedomhouse.org.

מבחינת שירותים, החברות מציעות חבילות קול, SMS ונתונים רגילות. אינטרנט סלולרי נפוץ מאוד לרשתות חברתיות, מסרים (במיוחד טלגרם, הפופולרי לחדשות בשל צנזורה ברשת), וסטרימינג. הודות לרשת LTE המשותפת, כל משתמש, בכל חברה, זוכה למהירויות דור 4 בערים וברוב העיירות. תחרות בין החברות מוגבלת יחסית: המחירים נמוכים יחסית למדינות האזור, אך בשל ההשפעה הממשלתית (בעיקר בהחזקת המדינה ב-MTS ובבעלות התשתית), החברות כמעט ואינן מתנגדות להוראות השלטון (למשל, שיתפו פעולה בעבר עם ניתוקי אינטרנט כשנדרשו בחוק).

פערי גישה עירוניים-כפריים

בלארוס היא מדינה מאוד עירונית – כ-80.5% מהאוכלוסייה חיה בערים ובעיירות freedomhouse.org. היסטורית, בערים הגדולות ובבירות האזורית הייתה גישה טובה יותר לאינטרנט מאשר בכפרים. אך הפער הצטמצם בעקבות פיתוח תשתיות. ב-2022, כ-92.5% מתושבי הערים היו גולשי אינטרנט, לעומת 79.7% מתושבי הכפר freedomhouse.org. הפער של כ-13 נקודות אחוז, אף שהוא משמעותי, קטן בהרבה מהעבר (לדוג', באמצע שנות ה-2010 רק כ-40% מתושבי הכפר היו מחוברים, לעומת מעל 70% בערים). כיום, גם בכפר, רוב האוכלוסייה מקבלת גישה לרשת, בעיקר דרך סלולר ולעיתים גוברת דרך סיבים אופטיים ביישובים גדולים יותר.

מינסק, הבירה, היא העיר המקושרת ביותר: כ-95.2% מתושבי העיר מינסק גולשים באינטרנט freedomhouse.org, כמעט רוויה מוחלטת. אזורים אחרים קצת מאחור; למשל, מחוז חרודנה עומד על ~91.3% שימוש באינטרנט, והנמוך ביותר הוא מחוז מינסק (האזורים הכפריים סביב העיר) עם 83.8% freedomhouse.org. זה מעיד שגם באזורים הכי פחות מחוברים, מעל 80% מהאוכלוסייה גולשת. הפער העירוני-כפרי בולט יותר בעיקר בגילאים מבוגרים: בערים, 53.4% מבני 65+ השתמשו באינטרנט ב-2021, לעומת 28.2% בגיל זה בכפרים freedomhouse.org. כלומר, הפער הדיגיטלי שנותר בבלארוס כיום הוא בעיקר בגיל וברמת החינוך (אוריינות דיגיטלית), ולא בזמינות התשתית.

מבחינת תשתית, כמעט כל יישוב בגודל משמעותי מחובר. כל מרכזי המחוזות מחוברים ברוחב-פס (ADSL או סיבים) כבר מסוף שנות ה-2000 en.wikipedia.org. התרחבות הסיבים (GPON) מביאה אינטרנט מהיר גם ליישובים עם עשרות בודדות של בתים telecomtalk.info. במקומות בהם אין סיבים, הכיסוי הסלולרי 3G/4G משלים את הפער – כפריים מסתמכים לעיתים קרובות על אינטרנט סלולרי בסמארטפון או בנתב 4G. אתגר שנותר הוא שלעיתים בכפרים קטנים יש רק 3G או כיסוי חלש, המשפיע על המהירות. אך עם כיסוי 4G ל-99% מהאוכלוסייה freedomhouse.org, יש כמעט לכל תושב במדינה נגישות לאינטרנט בפס רחב סלולרי.

גם הנגישות הכלכלית השתפרה, וגם תושבי הכפר נהנים מכך. תעריפי האינטרנט בבלארוס נמוכים יחסית להכנסה (עוד על כך בפרק הכלה דיגיטלית), כך שהמחיר נמוך פחות מהווה מחסום מאשר במדינות אחרות. לסיכום, תושבי הערים נהנים עדיין מהחיבורים המהירים ביותר (סיבים של גיגה-ביט בשכונות מסוימות במינסק, מגוון ספקים בערים), בזמן שבכפרים לעיתים קיימות פחות אופציות (לרוב רק רשת Beltelecom ומפעילה סלולרית אחת), ולעיתים מהירויות נמוכות יותר. אבל כמעט כולם – מערים ועד חקלאים – יכולים להיכנס לרשת כיום. הפערים ממשיכים להצטמצם בתוכניות ממסדיות ל"הכללה אוניברסלית" של גישה בפס רחב גם בקהילות הקטנות ביותר.

נוף האינטרנט הסלולרי

אינטרנט סלולרי הוא עמוד תווך מרכזי בחיבורי האינטרנט בבלארוס, כאשר שיעור החדירה מגיע בפועל ל-100% ואף מעבר לכך מהאוכלוסייה freedomhouse.org. כלומר, בלארוסים רבים מחזיקים ביותר מכרטיס SIM אחד או מנוי סלולרי – תופעה רגילה אצל מי שמפריד בין קווים לעבודה/פרטי או משתמש ב-SIM לנתונים בלבד. השוק מאופיין בכיסוי רחב, מהירויות הולכות ומשתפרות וחבילות נתונים נוחות יחסית, תחת שלוש המפעילות העיקריות (MTS, A1, life:)).

כיסוי רשת וטכנולוגיה: בבלארוס קיים כיסוי כמעט מוחלט של שירותי סלולר. רשתות GSM (דור 2) ו-3G מכסות מעל 98–99% משטח המדינה freedomhouse.org, ומבטיחות שירותי קול ו-SMS בכל יישוב. רשת ה-LTE (דור 4), שהושקה ב-2015 על גבי מודל שיתוף התשתית של beCloud, התפשטה במהירות. באפריל 2024, דור 4 כיסה 93% משטח בלארוס ו-99% מהאוכלוסייה freedomhouse.org. המשמעות היא שכמעט כל יישוב מאוכלס נהנה מגישה לדור 4, ורק אזורים מבודדים מאוד נשארים עם 3G. יש לציין שכיסוי השטח קפץ מ-~83% ל-93% בשנתיים בלבד freedomhouse.org freedomhouse.org, בשל מאמצי הקמה מאסיביים של אנטנות LTE (לעיתים עם ציוד מתוצרת סינית).

כל החברות חולקות את רשת ה-beCloud של דור 4, שפועלת בעיקר בתדרי Band 20 (800 MHz) ו-Band 3 (1800 MHz). רשת זו מספקת מהירויות LTE למשתמשי MTS, A1 ו-life:) בלי שהחברות צריכות להקים אנטנות כפולות. המודל חוסך בעלויות אבל גם יוצר זהות במפת הכיסוי (ההבדלים בין החברות הם בתמחור ובשירות בלבד). החיסרון: במקרה של תקלה ב-beCloud, או אם הממשלה מורה לניתוק הרשת, כלל המשתמשים בדור 4 מושבתים בו זמנית – כלומר, יש נקודת שליטה מרכזית אחת.

מהירויות סלולריות: מהירויות האינטרנט הסלולרי הטיפוסיות בבלארוס הן סבירות אך אינן יוצאות דופן בהשוואה לסטנדרטים גלובאליים של 4G. נכון ל-2023, מהירות ההורדה החציונית הייתה כ-12 מגה-ביט לשנייה freedomhouse.org. באמצע 2024, החציונית נותרה דומה (כ-11.5 מגה-ביט לשנייה) freedomhouse.org, מה שמרמז על שיפור מתון או קפיאה בעקבות הגעת רווית המשתמשים. מהירויות שיא של 4G בערים עשויות להיות גבוהות בהרבה (עשרות מגה-ביט ועד ל-100 מגה-ביט לשנייה בתנאים אידאליים), אך משתמשים רבים חווים מהירויות איטיות יותר, במיוחד באזורים עמוסים או כפריים. מהירויות העלאה ב-LTE הן בדרך כלל של כמה מגה-ביט לשנייה. השהיה (latency) ב-4G ממוצעת סביב 30–50 אלפיות השנייה במדידות Speedtest – מספיקה לרוב האפליקציות, אך לא נמוכה כמו בחיבורי סיבים אופטיים. ראוי לציין כי האינטרנט הסלולרי בבלארוס מהיר מספיק לצפייה בווידאו באיכות HD, לרשתות חברתיות ולשיחות VoIP, אך יישומים כבדים כמו העלאות קבצים גדולים או סטרימינג באולטרה-אייץ'די עדיפים עדיין בסיבים אופטיים.

כניסת ה-5G נותרת לא ודאית. אזורי פיילוט קטנים נוסו במינסק באמצעות ציוד של Huawei, אך נכון ל-2024 אין שירות 5G מסחרי freedomhouse.org. סנקציות מערביות (שהוטלו בעקבות המצב הפוליטי של בלארוס ותפקידה בסכסוך באוקראינה) מונעות מחברות כמו Nokia או Ericsson לספק ציוד 5G, ואפילו לספקיות סיניות יש אתגרים במימון וייצוא. נוסף על כך, "העניין הדועך" של הממשלה ב-5G מרמז כי אין צורך כלכלי דחוף, כל עוד הקיבולת של 4G עוד משתדרגת freedomhouse.org. כרגע, בלארוס היא אחת המדינות האירופאיות היחידות ללא לוח זמנים לפריסת 5G. במקום זאת, מפעילות ממשיכות לחזק את 4G (למשל, A1 ואחרות הסיטו תדרים מ-3G לטובת חיזוק קיבולת 4G באזורים כפריים frequencycheck.com).

שימוש באינטרנט סלולרי: רוב הבלארוסים ניגשים לאינטרנט יומיומית דרך הסמארטפונים שלהם. ב-2023, מכשירים ניידים היוו כ-53% מכל הצפיות בדפי אינטרנט בבלארוס, לעומת 47% ממחשבים statista.com. רשתות חברתיות, מסרים מיידיים (טלגרם, וייבר) וצריכת חדשות מתבססים במידה רבה על נתונים סלולריים. המשתמש הסלולרי הבלארוסי הממוצע צורך משמעותית יותר דאטה משנה לשנה; למשל, MTS דיווחה על צמיחה דו־ספרתית בנפח תעבורת הנתונים בשנים האחרונות (עלייה של 44% ב-2020) עם התפשטות כיסוי 4G freedomhouse.org. נתונים זולים (2 גיגה-בייט דאטה סלולרית עלו כ-0.62% בלבד מהתמ"ג החודשי לנפש ב-2022 freedomhouse.org – שיעור נמוך במיוחד במונחים בין-לאומיים), הופכים את האינטרנט הסלולרי לנגיש במיוחד מבחינת עלות.

תוכניות ומחירים: חבילות הדאטה הסלולריות בבלארוס זולות יחסית לאירופה. חבילות ללא הגבלה או עם מכסות גדולות מוצעות במחירים נגישים לשכר מקומי צנוע. לדוג', ב-2023 חבילת אינטרנט סלולרית בסיסית (כמה ג'יגה-בייט) עמדה על כמה דולרים בודדים לחודש. נגישות זו היא מדיניות מכוונת להגדלת ההתחברות. כל המפעילות מחויבות ברישום סים בהצגת דרכון (בהתאם להנחיות הממשלה), וסימים אנונימיים נטענים מראש כמעט שאין – כל סים מקושר לרישום דרכון במסד נתונים מרכזי הנגיש לשלטונות freedomhouse.org. למרות זאת, התהליך פשוט ויש תחרות בריאה במחירים.

לסיכום, שוק האינטרנט הסלולרי בבלארוס מתאפיין בכיסוי נרחב, תשתית מונהגת-מדינה, ושימוש הולך וגדל. אף שהוא לא בחזית הקידמה הטכנולוגית (עדיין אין 5G), המדינה הצליחה באמצעות 4G לחבר כמעט את כולם. רשתות סלולריות משמשות גם גיבוי לרשת הקווית בזמני תקלות או השבתות יזומות – כפי שקרה במקרים בהם הרשת הניידת בוששה להיחסם (כי השבתה מוחלטת של כל רשת הסלולר יקרה יותר כלכלית). האינטרנט הסלולרי ימשיך להיות חיוני, במיוחד עבור משתמשים כפריים ומי שמבקש לעקוף פיקוח בבית או בעבודה דרך גלישה סלולרית.

זמינות אינטרנט לווייני ו"מעקב מהשמיים"

בבלארוס, אינטרנט לווייני הוא מגזר נישתי ומוסדר ברמה מחמירה בנוף התקשורת. לאור רשת הקרקע האיתנה, שירותי לוויין אינם נפוצים בציבור הרחב, והממשלה מטילה מגבלות חמורות על קישורים לווייניים עצמאיים בשל צנזורה ושיקולי ביטחון. ובכל זאת, ראוי לבחון אילו אפשרויות קיימות לחיבור "מהשמיים", כולל מיזמי לוויין מקומיים וגם ספקיות בינלאומיות כמו Starlink או OneWeb.

תוכניות לוויין מקומיות: בלארוס מפעילה לוויין תקשורת משלה, Belintersat-1, לוויין גיאוסטציונרי ששוגר ב-2016 בפרויקט משותף עם סין (מוכר גם בשם ChinaSat-15). Belintersat-1 מספק שירותים כמו שידורי טלוויזיה לוויניים ויכול לתמוך בקישורי דאטה רחבי-פס באירופה, אפריקה ואסיה ממיקומו במסלול ב-51.5°E hajun.info. הלוויין מנוהל על ידי חברה ממשלתית (מפעל האלקטרומכניקה המדויקת, תחת משרד התקשורת) והוא חלק ממערכת התקשורת והשידור הלוויינית הלאומית hajun.info. בפועל, רוחב-הפס של Belintersat נמכר בעיקר לשידורי טלוויזיה מסחריים ולשימוש ממשלתי (תקשורת צבאית, משרדי ממשלה מרוחקים וכו'), ולא לאינטרנט קמעונאי לאזרחים. לדוגמה, הצבא הבלארוסי פיתח מערכות תקשורת ניידות המשתמשות ב-Belintersat-1 לאינטרנט שדה כגיבוי לרשתות הקרקע hajun.info hajun.info.

פרט מהותי הוא האיסור בבלארוס על אינטרנט לווייני דו-כיווני לאזרחים. על פי הכללים, יחידים וחברות מורשים להשתמש רק בשירותים לווייניים חד-כיווניים (לדוג' טלוויזיה לוויינית או שידורי דאטה בכיוון אחד) – כל תעבורת האינטרנט היוצאת מהמשתמש חייבת לעבור דרך רשתות קרקעיות ושערים בבקרה ממשלתית hajun.info. טרמינלים לווייניים דו-כיווניים (VSAT שמבצעים גם שליחה וגם קבלה לוויינית) דורשים אישור מיוחד ומוגבלים בפועל בעיקר לצבא, גופים ממלכתיים מסוימים ושגרירויות זרות hajun.info. כלומר, לאדם רגיל בבלארוס אסור להקים בעצמו צלחת לקישור אינטרנט לווייני עצמאי; פעולה כזו עוקפת את מנגנוני הפיקוח, והרשויות פועלות לאיתור ולהעמדה לדין בגין תחנות לוויין בלתי-מורשות hajun.info hajun.info. מדווח כי מרכז הניטור לתדרי רדיו של המדינה (BelGIE) מסוגל לאתר "משתמשים לא-חוקיים של אינטרנט לווייני דו-כיווני" ואף קנס אנשים שניסו בכך hajun.info. כל תעבורת האינטרנט האזרחית, גם מהאזורים הנידחים ביותר, אמורה "לנחות" בבלארוס בטלפורט הרשמי ולהמשיך החוצה רק דרך הרשת הקרקעית הממשלתית (ובכך להכפיף לצנזורה/סינון) hajun.info.

למעשה, בלארוס מרכזת את כל תעבורת האינטרנט דרך תשתית קרקעית בבקרה הדוקה, גם כאשר מעורב לוויין. לדוג', משתמש כפרי עשוי לקבל מידע בצלחת לוויין, אך כל הבקשות היוצאות עוברות דרך קו טלפון או רשת סלולרית אל שער לאומי – ולא מתבצעות ישירות חזרה ללוויין. מדיניות זו מנוגדת באופן חד לאפשרות לשימוש חופשי באינטרנט לווייני במדינות רבות אחרות.

סטארלינק ו-וואן ווב: לאור ההגבלות שהוזכרו לעיל, אין זה מפתיע שקונסטלציות הלוויין החדשות במסלול קרוב לכדור הארץ (LEO) כמו סטארלינק של SpaceX ו-OneWeb הבריטית אינן זמינות בפועל בבלארוס. סטארלינק התפשטה במהירות ברחבי העולם, אך בלארוס (כמו בת בריתה רוסיה) לא הראתה שום כוונה לאפשר זאת. נכון ל-2025, מפת הכיסוי הרשמית של סטארלינק לא כוללת את בלארוס, והחברה "לא ציינה כוונה להתחיל לספק שירות" בבלארוס (וכך גם במדינות נוספות בעלות שליטה הדוקה כמו סין, איראן, צפון קוריאה, רוסיה וכו') zerohedge.com. במילים אחרות, בלארוסים אינם יכולים לרכוש או להפעיל מסוף סטארלינק באופן חוקי בתנאים הנוכחיים. כל ניסיון להבריח ולהפעיל ציוד כזה מהווה עבירה על החוק הבלארוסי, וסביר שיתגלה באמצעות אמצעי האכיפה של המדינה. עמדת הממשלה היא שלוויין אינטרנט שאינו נשלט מסכן את הביטחון הלאומי ואת הצנזורה, שכן לא ניתן לנתקו או לעקוב אחריו בקלות כמקבילתו הקרקעית zerohedge.com zerohedge.com. מצב דומה קיים ב-OneWeb: אין משווק רשמי או תחנת קרקע ל-OneWeb בבלארוס. מאחר והשיגורים של OneWeb בוצעו בעבר בעזרת טילים רוסים (שהופסקו בעקבות מלחמת אוקראינה), בלארוס לא מקיימת קשר עסקי גם בתחום זה.

ראוי לציין שבמהלך ההפגנות בבלארוס בשנים 2020–2021, ולאחר מכן במלחמת רוסיה–אוקראינה, היו פעילים שדנו באפשרות להשתמש באינטרנט לווייני (כמו סטארלינק) כדי לעקוף ניתוקים. עם זאת, בפועל סטארלינק לא הופעל בבלארוס. האיסור החוקי המוקדם שהטילה הממשלה, בשילוב עם סיכון ענישה גבוה מאוד, מנע עד כה אימוץ משמעותי.

אפשרויות אינטרנט לווייני מסורתיות: לפני הקונסטלציות במסלול נמוך, אפשרות האינטרנט הלווייני היחידה הייתה שירותי VSAT גיאוסטציונריים מסורתיים. שירותים כאלה מסופקים לרוב על ידי מפעילי לוויין בינלאומיים (למשל דרך אינטרספוטניק, Eutelsat, Intelsat הלוויינים המכסים את אזור בלארוס) ודורשים קליטה וציוד תקשורת לווייני. באופן טכני שירותים כאלה קיימים – למשל, יש חברות שמפרסמות חיבור VSAT בבלארוס בהתאמה אישית globaltt.com. אבל, גם כאן, בשל הרישוי, משתמש או עסק בלארוסי יזדקק לאישור ממשלתי (וכנראה לעבוד עם Beltelecom או ספק מורשה) כדי להקים קישור VSAT. העלויות גם הן מרתיעות עבור הצרכן הממוצע (הציוד והתשלומים החודשיים יקרים מאוד ביחס להכנסה המקומית). לכן, בפועל משתמשי אינטרנט לווייני בבלארוס הם מעטים ביותר – בדרך כלל בתעשייה מרוחקת (למשל צינורות נפט, אתרי קידוח), משלחות דיפלומטיות, או גיבוי חירום לתשתיות קריטיות.

לווין למטרות פיקוח? הביטוי "צופים מהשמיים" רומז גם לשימוש בכיסוי לווייני לצרכי פיקוח ובקרה. אף שזה אינו נחשב גישה לאינטרנט, ראוי לציין כי בלארוס משתפת פעולה עם רוסיה וסין בתחום לוויני פיקוח, והממשל הבלארוסי אף שקל פיתוח פתרון תקשורת "ריבוני" משלו (ה-"אנלוג הבלארוסי של סטארלינק" שהוצג לנשיא לוקשנקו היה למעשה מרכז פיקוד נייד מאולתר שיצר קשר לווייני באמצעות Belintersat-1) hajun.info hajun.info. מניע המאמץ הזה הוא ליצור ערוצי תקשורת עצמאיים אך בשליטה מלאה במקרה של מלחמה או חוסר יציבות פנימית – לא לספק אינטרנט חופשי לאזרחים.

לסיכום, האינטרנט הלווייני בבלארוס נותר שולי ומוגבל מאוד. בניגוד לאזורים כפריים במדינות רבות, שבהן אינטרנט לווייני הוא מהפכני, בבלארוס הממשלה מעדיפה לפרוש תשתיות קרקעיות (סיבים, סלולר) לכל מקום תוך שליטה מוחלטת על כל שערי התקשורת. אלא אם יחול שינוי פוליטי חריג, שירותים כמו סטארלינק יישארו מחוץ לשמי בלארוס, והאוכלוסייה תמשיך להסתמך על חיבורי קרקע.

ביצועים טכניים: מהירות, כיסוי וזמן השהיה (Latency)

נתוני ביצועי האינטרנט של בלארוס משקפים תשתית מודרנית. כאן נפרט את ההיבטים הטכניים החשובים של החיבוריות במדינה:

• רוחב פס (מהירות): מהירויות הפס הרחב הקווי בבלארוס גבוהות יחסית, בזכות פרישת סיבים אופטיים. בתחילת 2023, המהירות החציונית להורדה עמדה על כ-53.4 מגה-ביט לשנייה וב-2024 היא עלתה ל-63 מגה-ביט לשנייה freedomhouse.org freedomhouse.org. משתמשי סיבים בערים נהנים לרוב ממהירויות שיא רבות יותר (100, 200 מגה-ביט ואף חבילות ג'יגה-ביט זמינות מ-Beltelecom ומ-A1). למעלה ממחצית מלקוחות הפס הרחב בוחרים בחבילות של 100 מגה-ביט ומעלה telecomtalk.info. מהירויות העלאה ב-GPON לרוב סימטריות או קרובות לכך (למשל 100/50 מגה-ביט). בחבילות סלולר, מהירות חציונית להורדה היא בערך 11–12 מגה-ביט freedomhouse.org freedomhouse.org, נתון מתון אך מספק לשימוש יומיומי. מהירויות LTE משתנות: באזורים לא עמוסים אפשר להגיע ל-30–50 מגה-ביט, אך ב"תאי סל" פעילים במיוחד או במעבר אוטומטי ל-3G המהירויות אף יורדות. כמו כן קיימת מגמה של שיפור, עם עלייה קבועה של מהירויות הסלולר והקווי ככל שהתשתיות מתחדשות freedomhouse.org.
• כיסוי ואמינות: כפי שפורט קודם לכן, הכיסוי של הרשתות הקוויות והסלולריות נרחב מאוד. כל הערים, העיירות והכפרים הגדולים מחוברים לפס רחב קווי (אם לא בסיבים אז לפחות ב-ADSL או בכבלים). כיסוי רשת סלולרית כמעט אוניברסלי לשירות בסיסי, ובמושגים של אינטרנט – אפשר לסמוך על 3G/EDGE גם באזורים הנידחים ביותר. אמינות רשתות הליבה טובה לרוב – לבלארוס טבעת סיב אופטית ארצית המקשרת בין הערים הגדולות ומספקת יתירות. תקלות נובעות לאו דווקא ממגבלות טכניות, אלא מפעולות ממשלה יזומות (כמו האטה יזומה או ניתוקים בזמן אירועים פוליטיים – על כך יפורט בהמשך). הפסקות חשמל או תשתיות מזדקנות פחות שכיחות הודות להשקעה מתמדת של Beltelecom. עם זאת, בתשתית "הקילומטר האחרון" בכפר – חיבורי DSL עדיין חשופים לניתוקים או ירידות מהירות. רשתות סלולר סובלות מעומס באירועים רגישים (כמות קהל גדולה או "האפלה" כשכולם משתמשים ב-VPN).
• זמן השהיה (Latency): בזמן תעבורה פנימית או בינלאומית קרובה, השהיית החיבור (פינג) נמוכה ביותר. משתמש ממינסק שמבצע פינג לשרת במינסק או מוסקבה יקבל כ-10–30 אלפיות שנייה. ליעדים כמו פרנקפורט או לונדון – סביב 40–70 אלפיות שנייה בשל קווי הסיב הישירים. השהיה חציונית בפס הרחב הקווי לפי Speedtest הייתה בערך 21 מילישנייה ב-2023 (לא מצוטט במקור, אך נתון זה אופייני בהתאם למהירויות). בסלולר (4G) ההשהיה גבוהה יותר, סביב 40–60 מילישנייה, ועל 3G היא עוברת את המאה מילישנייה. באינטרנט לווייני, זמן ההשהיה גבוה מאוד: גיאוסטציונרי – 600–700 מילישנייה לסיבוב תקשורת, מה שהופך אותו לבלתי רלוונטי לפעולות בזמן אמת. (LEO כמו סטארלינק היה מספק 20–50 מילישנייה – אך שוב, אינו רלוונטי לבלארוס). בשורה התחתונה, משתמש אינטרנט בלארוסי חווה זמני השהיה המקבילים למדינות מפותחות – מספיק טוב לווידאו, שיחות זום, משחקים ברשת (עדיף קווי למשחקי יריות), ושירותי ענן.
• קיבולת והאטה יזומה: לרשת השדרה של בלארוס קיבולת רבה (קישורים של מאות Gbit/s לשכנותיה) en.wikipedia.org, ובפנים הארץ רשתות הסיב מטפלות בתעבורה היטב. גישה קווית "מקומית" (GPON) תלויה אומנם ביחס לחיצה, אך מספקת את המהירות המובטחת במרבית הזמן. בסלולר, קיבולת נמוכה בחתכים צפופים – אך נוספו תחנות שידור ותחומי תדר חדשים. בזמנים רגישים פוליטית, משתמשים מדווחים על האטות בלתי מוסברות או קושי בגישה לשירותים מסוימים (ראה צנזורה להלן), מה שמעיד על האטה יזומה ולא טכנית. למשל, ב-2020, הרשויות לעיתים הגבילו את רוחב הפס הסלולרי או ניתקו אותו באזורים מרכזיים כדי להקשות על תקשורת המפגינים freedomhouse.org freedomhouse.org.

לסיכום, האינטרנט של בלארוס חזק טכנולוגית: מהיר וזמין, דומה ואף לעיתים עולה על מדינות האיחוד האירופי במדדי סיבים וכיסוי סלולרי. המשתמש הממוצע יכול לבצע שיחות וידאו, להזרים תוכן HD וליהנות משירותי אינטרנט מודרניים ללא מגבלות טכניות מהותיות. אתגרי הביצועים העיקריים אינם טכנולוגיים, אלא מדיניותיים – כלומר, צנזורה, חסימות, והפסקות יזומות.

שליטה ממשלתית, צנזורה וניטור

אי אפשר לנתח את האינטרנט בבלארוס מבלי לבחון את היד הכבדה של השליטה הממשלתית. המדינה, תחת שלטונו האוטוריטרי של הנשיא אלכסנדר לוקשנקו, מחזיקה אחיזה הדוקה בתשתית האינטרנט ובתוכן. הדבר מתבטא במספר דרכים: בעלות על רשתות מפתח, מנגנונים חוקיים וטכניים לצנזורה, ניטור פעילות מקוונת, והפסקות תקופתיות של חיבור לאינטרנט מסיבות פוליטיות.

מונופול מדינתי ונקודות חנק: ממשלת בלארוס מחזיקה או שולטת ישירות בתשתיות האינטרנט הקריטיות. חברת Beltelecom, ספקית התקשורת הגדולה, נמצאת בבעלות המדינה ומפעילה את רשת השלד "שעליה כל ספקי האינטרנט האחרים תלויים" freedomhouse.org. המרכז הלאומי לחילופי תעבורה (NTEC) – גוף הכפוף למרכז התפעול והניתוח של הנשיא (OAC) – ו-Beltelecom הם שני הגורמים היחידים המורשים לטפל בתעבורת אינטרנט חוצה גבול freedomhouse.org. בפועל, NTEC מנהל את נקודת החלפת האינטרנט המקומית (BY-IX) לשיתוף פנימי, בעוד Beltelecom שולט בשערים הבינלאומיים. משמעות הדבר היא שכל תעבורת האינטרנט הבינלאומית (בקשות דפדפן, דוא"ל וכו') חייבת לעבור דרך ציוד הנשלט על ידי שני הגורמים הללו, מה שנותן לרשויות את היכולת הטכנית לסנן, להאט או לנתק חיבורים כרצונם freedomhouse.org. ספקי אינטרנט עצמאיים חסרי מסלול עצמאי – הם רוכשים תעבורה (bandwidth) מ-Beltelecom או NTEC, ולכן אם אלו מושבתים – כולם מנותקים מהרשת.

ניתוקי אינטרנט: הרשויות בבלארוס הוכיחו שהן מוכנות לשלוף את "מתג ההריגה" של חיבורי האינטרנט בעת משברים. לדוגמה, במהלך הבחירות לנשיאות באוגוסט 2020 (שנחשבו למזוּייפות), ובמהלך ההפגנות ההמוניות שאחריהן, הממשלה גרמה להשבתה כמעט מוחלטת של האינטרנט למשך כ-61 שעות ברחבי כל המדינה, החל מליל הבחירות freedomhouse.org. הייתה זו הפסקה כללית שכללה נתונים סלולריים, אתרים, ואפילו שירותי VPN – בעצם, ניתוק בלארוס מהאינטרנט העולמי. לאחר מכן, בסוף 2020, הושתו הפסקות מקומיות ואקראיות, במיוחד בימי ראשון – בעת מחאות רחבות freedomhouse.org. דווח כי הממשלה גם שיבשה את האינטרנט הסלולרי באזורי המחאה כדי לפגוע בתיאום freedomhouse.org. צעדים אלו היו חסרי תקדים לבלארוס וסימנו רמת שליטה חדשה, דומה למה שנראה ברודנויות אחרות. ב-2021, הלכה הממשלה צעד נוסף ועדכנה את חוק התקשורת, כך שיתיר במפורש לממשלה לנתק או להגביל רשתות בשם "ביטחון לאומי" freedomhouse.org. בסיס משפטי זה למעשה מעניק לגיטימציה להשבתות אינטרנט עתידיות. למרות שבשנים 2022–2023 לא היו ניתוקים לאומיים (כי לא היו אירועים בסדר הגודל של מחאות 2020), עדיין התרחשו מקרים – לדוג', באוגוסט 2023 כאשר שכירי חרב של וגנר, הקשורים לרוסיה, שהו בבלארוס – דווח על שיבושים סלולריים מקומיים סמוך למחנה שלהם freedomhouse.org. ובסוף דצמבר 2023 חסמו הרשויות לזמן קצר את הגישה ליוטיוב, במהלך נאום מקוון של מנהיג אופוזיציה freedomhouse.org. בקיצור – לממשלה יש גם יכולת וגם סמכות חוקית לנתק את חיבורי האינטרנט באופן חלקי או מלא, והיא השתמשה בכך בזמנים פוליטיים רגישים.

חסימת אתרים וצנזור תוכן: באופן יומיומי, בלארוס מבצעת צנזורה נרחבת של תוכן מקוון. הממשלה מתחזקת רשימת חסימה גדולה של אתרי אינטרנט שעל ספקי האינטרנט לחסום. בסוף 2022, נחסמו למעלה מ-10,000 אתרים בבלארוס freedomhouse.org – ומספר זה צמח בלפחות 2,000 אתרים נוספים בשנת 2023 freedomhouse.org. לא מדובר רק בתוכן קיצוני או לא חוקי, אלא בכמעט כל אתרי המדיה העצמאית, אתרי חדשות אופוזיציה, אתרי ארגוני זכויות אדם ורבים מכלי תקשורת זרים. לדוגמא, פורטל החדשות הפופולרי ביותר במדינה, TUT.by, נחסם ב-2021 והוכרז כ"ארגון קיצוני", מה שהשבית את הגישה עבור 3.3 מיליון הגולשים היומיים שלו freedomhouse.org. אתר ההמשך (Zerkalo.io, שמופעל מהגלות) נחסם מיידית גם הוא freedomhouse.org. כל אתרי החדשות המרכזיים שאינם בשליטת המדינה נחסמו או הוגלו, ורק אתרים נטולי תוכן פוליטי כמו Onliner.by נגישים בתוך בלארוס freedomhouse.org. הרשויות אף חסמו אתרים הקשורים בעקיפין לאופוזיציה – כך ב-2023 נחסמו אתר שיתוף התמונות Flickr וספרייה דיגיטלית חשובה בשפה הבלארוסית, מתוך חשש שהכילו תוכן הסותר את נרטיב הממשל freedomhouse.org. בנוסף, דפים וערוצים במדיה החברתית ובטלגרם הוכרזו כ"קיצוניים", והחוק הופך את עצם ההרשמה או הקריאה בהם לעבירה פלילית. רשימת האתרים החסומים עצמה נשמרת בסוד (והיא מידע חסוי), והחלטות הצנזורה מנומקות תדיר בהצדקה הרחבה של "איום על ביטחון לאומי" לפי חוק המדיה freedomhouse.org.

כדי לאכוף חסימות אלו, בלארוס עושה שימוש בטכנולוגיות Deep Packet Inspection (DPI) ובכלים לסינון ברמת ספק ובתשתית השלד. במרץ 2022, הכריזה Beltelecom על מכרז לרכישת חומרה ותוכנה משודרגים ב-4 מיליון דולר, כדי “לאסוף ולאחסן מידע אודות ביקורי משתמשים באתרים ולחסום אתרים” freedomhouse.org. הדבר מצביע על השקעה מתמשכת במנגנוני הצנזורה. דווח כי בלארוס אף פנתה לסיוע טכנולוגי מרוסיה (שיישמה בעצמה משטר חסימות נרחב) כדי לשפר את היכולות הללו freedomhouse.org. התוצאה – גישה לתוכן חסום דורשת לרוב שימוש בכלי עקיפה (VPN, Tor, שרתי פרוקסי).

דיכוי כלי עקיפה: באופן טבעי, בלארוסים רבים פנו לרשתות פרטיות וירטואליות (VPN) ולכלי אנונימיות כדי לעקוף צנזורה. הממשלה הגיבה בניסיון לחסום או להגביל VPN ו-Tor. למעשה, השימוש ב-VPN או Tor לצרכים בלתי חוקיים נאסר כבר ב-2015 freedomhouse.org, אך האכיפה הייתה רופפת במשך שנים. עם זאת, לאחר 2020 החלה המדינה להתמקד בכלים אלה בפועל. ב-2020 חסמה את כלי הפרוקסי הפופולרי Psiphon freedomhouse.org. עד 2023–2024 תוכננו אמצעים נוספים להגבלת השימוש ב-VPN freedomhouse.org. במאי 2024 – כאשר קבוצה אופוזיציונית בגלות קיימה "בחירות אלטרנטיביות" בפלטפורמה מקוונת מאובטחת – חסמה הממשלה לפחות ארבעה שירותי VPN מובילים (Psiphon, Turbo VPN, TunnelBear ו-HUB VPN) כדי למנוע מהאזרחים להצביע באינטרנט freedomhouse.org freedomhouse.org. משחק החתול-והעכבר הזה מצמצם את ערכת הכלים של הבלארוסי הממוצע לגישה חופשית לאינטרנט. גם Tor סובל מיעדים – אף כי לא ביעילות מלאה, טכניקות מבוססות DPI גרמו מעת לעת לקשיי גישה לרשת Tor. כמו כן, הונהגו סנקציות פליליות למי שמספק ייעוץ כיצד לעקוף את הצנזור באמצעים "בלתי חוקיים".

מעקב ופרטיות: בלארוס מפעילה משטר פיקוח נרחב על תקשורת. לפי החוק, כל מפעילי התקשורת חייבים להטמיע ציוד SORM (מערכת לפעילות חקירה אופרטיבית) – מערכת רוסית במקור – המאפשרת יירוט בזמן אמת של שיחות טלפון ותקשורת אינטרנט עבור רשויות אכיפת החוק (בעיקר הק.ג.ב וה-OAC של בלארוס) freedomhouse.org. מרכז המבצעים והניתוח (OAC) הנשיאותי – שהיה בתחילה מחלקה של הק.ג.ב – מפקח על המעקב באינטרנט ויש לו סמכות לאכוף על ספקי האינטרנט לעמוד בדרישות איסוף מידע freedomhouse.org. כל ספקי האינטרנט והטלפוניה מחויבים לשמור נתוני משתמשים ולסייע לרשויות. כפי שהוזכר, רישום כרטיסי SIM הוא חובה: כל אדם חייב להציג דרכון כדי לרכוש כרטיס SIM, ומידע זה נשמר במאגר אלקטרוני שזמין למשרד הפנים ולשירותי הביטחון freedomhouse.org. כך מתבצע ביטול הגישה האנונימית למכשירים ניידים. יתרה מזאת, אינטרנט קפה או נקודות Wi-Fi ציבוריות (כגון במלונות) מחויבים לזהות משתמשים (לעיתים בדרכון או קוד SMS) לפני מתן גישה לאינטרנט.

ברמה הרשתית, הממשלה עוקבת אחרי רשתות חברתיות ומסרים מידיים באופן נרחב. לאחר מחאות 2020 נעצרו אלפי אנשים בעקבות פוסטים או אפילו הודעות פרטיות. שירותי הביטחון חדרו לצ'אטים אופוזיציוניים בטלגרם והשתמשו ב־IMSI catchers ואמצעים נוספים כדי לשייך פעילות אנונימית לזהות אמיתית. המשטר גם עושה שימוש בטקטיקות הפחדה כגון אילוץ פעילים עצורים לפתוח את הטלפונים הניידים שלהם וחשבונות החברתיים ולחלץ רשימות אנשי קשר כדי להרחיב את רשת המעקב. האח הגדול נוכח מאוד באינטרנט הבלארוסי – ארגון Freedom House מדרג בעקביות את בלארוס כ"לא חופשית" בהקשר של חופש האינטרנט, בשל המעקב הפולשני והענישה החריפה כלפי מתנגדי משטר ברשת.

חשוב לציין כי תוכן מקוון הופך לפלילי באמצעות חוקים רחבים. עשרות בלוגרים ועיתונאים ברשת נכלאו בהאשמות כ"לאומנות" או "עלבון כלפי הנשיא" רק בשל פרסומים ביוטיוב או בטלגרם freedomhouse.org freedomhouse.org. אזרחים רגילים נקנסים במאסרים של מספר שנים בשל תגובות במדיה החברתית שנחשבות לאנטי-ממשלתיות. האווירה היא כזו שרבים המדברים פוליטיקה ברשת עושים זאת בכינויים ובשימוש ב־VPN/Tor (כאשר מתאפשר), אך גם אז קיימת סכנת הסרת האנונימיות. לדוגמה קיצונית במיוחד, הממשלה אף יירטה ב-2021 מטוס נוסעים כדי לעצור בלוגר (רומן פראטסביץ' מ־Nexta) שלא היה כלל בבלארוס – דבר הממחיש עד כמה השלטון מוכן להרחיק לכת נגד פעילי רשת bbc.com.

סיכום השליטה: ממשלת בלארוס הקימה "אינטרנט בגבולות" – תשתית מצוינת שמסוגלת לספק מידע ושירותים, אך בתוך גן סגור, תחת פיקוח וסינון הדוק. המשפט "מתבוננים מהשמיים" נכון לא רק ללויינים אלא לעינו הפקוחה של השלטון במרחב הרשת. בין אם באמצעים טכנולוגיים (מונופול ממשלתי, סינון DPI, כיבוי אינטרנט בקלות) או באמצעים משפטיים (חוקי קיצוניות מעורפלים, חובה לשמור מידע), המדינה נמצאת בכל מקום במרחב הדיגיטלי של בלארוס. זה כמובן מדכא חלק מיתרונות התשתית: שירותי ענן ואתרים זרים יכולים להיחסם באופן שרירותי, ויזמים או חוקרים עלולים למצוא משאבים חיוניים חסומים. למרות זאת, תושבי בלארוס מגלים יצירתיות בדרכי צריכת מידע ותקשורת (טלגרם, למשל, נשארת חבל הצלה כיוון שהיא משתמשת בתשתיות מבוזרות שהיה קשה מאוד לחסום אותן גם ב־2020).

הכללה דיגיטלית והפער הדיגיטלי

הכללה דיגיטלית בבלארוס היא סיפור של הרחבת הנגישות מלווה בפערים חברתיים ודוריים. המאמצים המרוכזים של המדינה להרחיב תשתית ולשמור מחירי אינטרנט נמוכים סגרו באופן ניכר את הפער הקלאסי בין ערים לכפרים ובעשירון העליון לתחתון, אך נותרו הבדלים בגיל, שפה ואיכות השימוש.

מן הצד החיובי, הגישה לאינטרנט היא נרחבת, זמינה ומאפשרת כמעט לכל קבוצות האוכלוסייה ליהנות ממנה. על פי מדדי מחירים של ITU, ב־2022 עלות חבילת אינטרנט בסיסית בבלארוס הייתה מהנמוכות בעולם: לדוגמה, 2 GB דאטה סלולרית עלו רק 0.62% מהתמ"ג לנפש, וחבילת פס רחב ביתית של 5 GB עלתה כ־0.73% מהתמ"ג לנפש freedomhouse.org. נתונים אלו עומדים ביעד המחיר של האו"ם וממקמים את בלארוס בצמרת מדינות בזול. בסכום מוחלט של 10–15 דולר לחודש ניתן לרכוש אינטרנט מהיר לבית (200 Mbps ויותר) – מחיר סביר בהתחשב ברמות ההכנסה שם. התעריפים הנמוכים הם תולדה של מדיניות המדינה (לעיתים הממשלה מחייבת את "בלטלקום" להוזיל מחירים) והיעדר תחרות כלכלית במקומות מסוימים. היתרון הוא שבתים בעלי הכנסה נמוכה, סטודנטים, ואנשים באזורים נידחים יכולים ברוב המקרים להרשות לעצמם לפחות גישה כלשהי לאינטרנט. בנוסף, מוסדות ציבור רבים – ספריות, בתי ספר – מחוברים, ומספקים נקודות גישה קהילתיות.

הפער בין עיר לכפר הצטמצם משמעותית בזכות הרחבת התשתיות. כפי שצוין, כ־80% מהאוכלוסיה הכפרית מחוברת כיום לאינטרנט freedomhouse.org, כלומר נכללת בהכללה דיגיטלית גם מחוץ לערים. פרויקטים להתקנת Wi-Fi בספריות כפריות, הקמת נקודות גישה בבתי דואר והפעלת עמדות אינטרנט ניידות תרמו לכך. פריסת סיבים אופטיים בכפרים מונעת מהם להישאר עם חיבור נחות בלבד. עם זאת, עדיין קיים פער באיכות: משתמשים עירוניים נהנים מהפייבר המהיר ביותר ומכמה ספקים, בעוד משתמשים בכפרים לעיתים נאלצים להסתפק בספק יחיד (בדרך כלל DSL ישן או קליטת סלולר חלשה יותר). התוכנית הלאומית של הממשלה מציינת במפורש את הצורך להרחיב שירותים "גם ביישובים קטנים", כדי לחזק תחרות והכלה telecomtalk.info.

הפער הבולט כעת הוא בגיל ובשפה. בלארוסים צעירים (מתחת גיל 50) משתמשים באינטרנט בשיעורים גבוהים מאוד, עד קרוב ל־100% בקבוצת גיל מתחת 40. מבוגרים, במיוחד בכפר, מאמצים פחות – למשל רק 28% מהמבוגרים מעל גיל 65 בכפרים השתמשו באינטרנט נכון ל־2021 freedomhouse.org, לעומת 53% מהמבוגרים בעיר – ואלה, על אף שיפור מסוים, עדיין רחוקים משיעורי הצעירים. קיימות יוזמות ממשלתיות ולעיתים לא־ממשלתיות להגברת אוריינות דיגיטלית בקרב קשישים (קורסי מחשבים במתנ"סים וכו'), אך השינוי הדרגתי. פירוש הדבר ששירותי ממשל דיגיטליים ומידע חיוני לא מגיעים בקלות לחלק מהקבוצות הפגיעות (פנסיונרים) ללא עזרה.

היבט נוסף הוא שפה ותוכן מקומי. האינטרנט הבלארוסי (המכונה לעיתים "Bynet") נשלט במשך שנים על ידי תוכן ברוסית, ותוכן בבלארוסית נדיר יותר. תומכי ההכלה הדיגיטלית טוענים שלדוברי בלארוסית (לרוב אופוזיציונרים או תושבי המערב) יש פחות משאבים אינטרנטיים, ואכן השלטון חוסם לעיתים אתרים בבלארוסית (בהיותם מזוהים עם אופוזיציה) freedomhouse.org. בכך נוצר פער דיגיטלי תרבותי. למרות זאת, הרשתות החברתיות ואפליקציות המסרים מאזנות – ניתן ליצור בהן תוכן חופשי בכל שפה (כאשר הגישה אליהן מתאפשרת בעזרת VPN).

בנוגע למגדר, לבלארוס שיעור משתמשות אינטרנט גבוה יותר מעט מהגברים. ב־2022, כ־89.5% מהנשים בגילאי 16–72 השתמשו באינטרנט – מעל שיעור הגברים וביחס גבוה מהממוצע האירופי לנשים freedomhouse.org. משמעות הדבר היא שאין פער מגדרי בגישה בסיסית; נשים בבלארוס פעילות מאוד ברשת (וגם במדיה החברתית נשים מהוות מעל 56% מהמשתמשים) datareportal.com. ייתכן והסיבות לכך קשורות לדמוגרפיה (נשים רוב האוכלוסיה, וגברים רבים היגרו בתחום ההייטק) או לחברה (נשים דוחפות את ילדי המשפחה ללימודי רשת ושימוש אינטרנטי חינוכי). כך או כך, שוויון מגדרי בגישה הושג למעשה.

בלארוס מתגאה גם בשירותי ממשל אלקטרוניים השואפים לכלול את כל האזרחים. שירותים רבים (תשלום ארנונה, מסים, גישה לתיק רפואי וכו') זמינים בפורטלים מקוונים. השימוש בהם נפוץ מאוד בערים ובקרב צעירים, אך מאמצי הכללה דיגיטלית כוללים עזרה גם לכפריים. כך, מרכזים מינהלתיים כפריים מפעילים "עמדות שירות אחת" שבהן פקידים מסייעים לתושבים לקבל שירותי ממשלה דיגיטליים.

פער דיגיטלי במכשירים: גורם שנותר הוא איכות המכשירים והנגישות אליהם. אף שמכשירי טלפון ניידים נמצאים בכל מקום (יש חדירה של מעל 100% לניידים, כלומר כמעט לכל אדם יש טלפון נייד freedomhouse.org), לא כולם הם סמארטפונים, במיוחד בקרב אוכלוסיות מבוגרות או עניות יותר. עם זאת, גם זה משתנה כאשר סמארטפונים זולים מבוססי אנדרואיד מציפים את השוק. בבית, לא כולם יכולים להרשות לעצמם מחשב מודרני; משקי בית רבים מסתמכים רק על סמארטפון כדי להתחבר לאינטרנט. הדבר עלול להגביל את עומק השימוש באינטרנט (למשל, להכין שיעורי בית או לנהל עסק קשה יותר רק דרך מכשיר נייד). תוכניות לציוד מחשבים בבתי ספר ולהציע טאבלטים מוזלים הן חלק מאסטרטגיית הכללה דיגיטלית. יש גם ספקי תקשורת שהציעו תשלומים בהוראת קבע למכשירים, כדי להקל על משפחות לרכוש מחשבים אישיים או טלוויזיות חכמות.

כלילה קהילתית ונגישות לאנשים עם מוגבלות: אנשים עם מוגבלות מתמודדים עם אתגרים בגישה ל-ICT, שכן אתרים ושירותים רבים בבלארוס עדיין אינם מותאמים באופן מלא לנגישות (למשל, עבור קוראי מסך). היו יוזמות מסוימות (רובן של ארגוני חברה אזרחית) לשיפור הנגישות ברשת ולהעניק הדרכות ייעודיות לאנשים עם מוגבלות. ספקית התקשורת הממשלתית, בל-טלקום, מפרסמת לעיתים הנחות או תכניות מיוחדות לקבוצות מסוימות (ותיקי מלחמה, אנשים עם מוגבלות) כמחווה חברתית.

לסיכום, בלארוס השיגה בעיקר הכללה דיגיטלית בסיסית מבחינת נגישות – רוב האוכלוסייה, בכל האזורים ובשני המגדרים, יכולה להתחבר לאינטרנט בעלות סבירה. הפערים שנותרו הם בעיקר בשאלת השימוש האפקטיבי: אזרחים מבוגרים, כפריים או פחות משכילים אולי אינם מפיקים את מלוא התועלת מהאינטרנט – גם אם חוט התקשורת מחובר לביתם. האתגר המתמשך הוא לשלב אוכלוסיות אלו בחברה הדיגיטלית באמצעות חינוך ותוכן מותאם, תוך שמירה על עלות נגישה ותשתית מתקדמת שבלארוס פיתחה. לצערנו, אקלים הצנזורה והדיכוי הפוליטי יוצר גם "פער ידע" – רבים מנותקים ממידע עצמאי, והממד המשחרר של האינטרנט מוגבל. הכללה דיגיטלית בבלארוס היא לכן גם פוליטית: הכללה אמיתית משמעה לא רק נגישות לאינטרנט המאושר על ידי המדינה, אלא לאינטרנט חופשי ופתוח – יעד שמוגבל כיום על ידי המשטר.

התפתחויות אחרונות ומבט לעתיד

נוף האינטרנט בבלארוס ממשיך להשתנות בלחץ הקדמה הטכנולוגית, אירועים פוליטיים ובידוד בינלאומי. מבט לעתיד מעלה כמה מגמות מרכזיות שעשויות לעצב את מצב החיבוריות:

• המשך פריסת סיבים אופטיים: סביר להניח שבלארוס תשלים בפרק הזמן הקרוב את פרויקט הסיבים האופטיים (GPON) הארצי. תכניות בל-טלקום במסגרת תכנית הפיתוח הדיגיטלי 2021–2025 שואפות להחליף את קווי ה-DSL הנותרים ולהנגיש סיבים לכל יישוב מעל גודל מסוים telecomtalk.info. עד אמצע 2024, 95% ממנויי הרשת הקווית של בל-טלקום כבר היו על רשת מרובת שירותים (NGN/סיבים) telecomtalk.info. צפויה סיב-עד-הבית כמעט אוניברסלי בערים וחדירה עמוקה גם באזורים כפריים. זה עשוי להפוך את בלארוס לאחת המדינות המקושרות ביותר מבחינת תשתית – לפחות ברמת מדינות הבלטיות מבחינת כיסוי סיבים. בכך, חיבורי ג’יגה-ביט יהיו זמינים לכולם ויאפשרו שירותים חדשים (IPTV, רפואה מרחוק ועוד).
• 5G נדחק לשוליים: כפי שתואר, בלארוס עצרה הטמעה רחבת היקף של 5G עקב סנקציות ועלויות freedomhouse.org. בטווח הקרוב ההתמקדות תהיה במיקסום תשתית 4G LTE דרך הגדלת רוחב פס ותחנות בסיס. הממשלה אותתה כי אין לה כוונה להזדרז ל-5G, ומדיניות זו כנראה תישמר אלא אם מדינות שכנות יקדימו בקפיצה טכנולוגית. ייתכן שבהמשך בלארוס תטמיע 5G רק בשותפות סינית (Huawei או ZTE), למשל בפריסה מצומצמת לתעשייה או לשימוש ממשלתי. חשוב לציין שכל 5G שיוטמע כנראה יתמקד ביכולות מעקב (כפי שמוכח בניסויי מצלמות לזיהוי פנים על גבי 5G) freedomhouse.org, בהתאם להעדפות המשטר. לצרכנים פרטיים, סמארטפוני 5G יוסיפו לפעול על רשתות 4G בלבד בבלארוס בשנים הקרובות.
• שינויים בשוק הסלולר: עשויים להתרחש שינויים בבעלות על חברות התקשורת. לאור האקלים הפוליטי, בעלי מניות זרים כגון A1 (של A1 Telekom האוסטרית) ו-Turkcell (life:)) עשויים להיתקל בקשיים או אף לשקול עזיבה. בעבר נפוצו שמועות על כניסת משקיעים רוסיים או ממשלתיים. ב-2022, Turkcell אף הגדילה את החזקתה ב-life:) ל-100% freedomhouse.org, מה שמסמן מחויבות, אך בידוד השוק עשוי להביא למיזוגים. ייתכן והממשלה תבקש לחזק את השפעתה, למשל ע"י חיזוק פעילות הסלולר של בל-טלקום מול מתחרות פרטיות. מיזוגים או הלאמה מחדש של שוק התקשורת אינם בלתי אפשריים אם המשטר ירצה במיקוד שליטה הדוק.
• תחזית Starlink/OneWeb: במצב הפוליטי הנוכחי, בלארוס כנראה לא תאפשר רשמית שימוש ב-Starlink או אינטרנט לווייני עצמאי. עם זאת, אם יתחולל שינוי דמוקרטי או הקלה מסוימת, Starlink תוכל לכסות במהירות את בלארוס (הלוויאנים כבר מעליה). שירות ה-Starlink של אילון מאסק, למשל, יכול טכנית לספק אינטרנט אם קיימים טרמינלים; רק הרגולציה מונעת זאת. בתרחיש בו יתחזק הגורם ההתנגדות, הכנסת Starlink תהיה פתרון מהיר לאינטרנט פתוח, גם אם הרשתות הארציות נמצאות בשליטת המדינה. לעת עתה, Starlink הוא אופק רחוק, וגם OneWeb כך. ראוי לציין שרוסיה (בעלת ברית של בלארוס) מקדמת קונסטלציית אינטרנט לווייני משלה (פרויקט Sphere) – בלארוס עשויה לשתף עמה פעולה בעתיד או להעדיף מערכת רוסית/סינית לשימושי מדינה במקום מערכות המערב.
• הגברת צנזורה ובידוד: למרבה הצער, ההתפתחויות האחרונות רומזות כי בלארוס תלך ותתאים למודל השליטה באינטרנט של רוסיה. בפברואר 2024, בלארוס ורוסיה הודיעו על צעדים ל"איחוד" חלקים מסביבת המידע freedomhouse.org. המשמעות עלולה להיות רשימות חסימה משותפות או שיתוף פעולה בחסימת תכנים. בלארוס כבר מחקה חוקים רוסים (כגון חקיקה נגד "פייק ניוז" או פעילות "קיצונית" בסגנון רוסיה) freedomhouse.org. המגמה היא להגברת הפיקוח. ייתכן שיונהגו טכנולוגיות סינון עמוקות (DPI), ייבוא ידע מסין או רוסיה – לחסימת תכנים בזמן אמת. ייתכן שנראה החמרה בחסימת VPN ו-Tor; הממשלה אותתה על תוכניות לשימוש במערכות סינון חדשות ב-2024/25 למניעת כלים לעקיפת צנזורה freedomhouse.org. הצלחה של צעדים אלו תקשה עוד יותר על בלארוסים להגיע לאתרים חסומים, ותבודד את הרשת מהאינטרנט הגלובלי ("אינטרה-נט" בדומה לאיראן או לחומת האש הסינית – אם כי בפחות תחכום).
• שדרוג יכולות מעקב: המשטר יוסיף להשקיע בטכנולוגיות מעקב: הרחבת רשתות מצלמות במעגל סגור עם זיהוי פנים (חלקן מחוברות ברוחב פס רחב למאגרי המדינה), ניטור אפליקציות מסרים בעזרת נוזקות או חיוב חברות למסור נתונים, וכלי בינה מלאכותית לאיתור מחאה ברשתות חברתיות. שותפות עם סין עשויה להביא מערכות ניהול ערים חכמות המשלבות נתוני אינטרנט. זו אינה פוגעת ישירות בזמינות הגישה, אך משפיעה על החופש להשתמש באינטרנט.
• כלכלה דיגיטלית ודימום כישרונות: בעבר נחשב תחום ההייטק בבלארוס לשוק משגשג (פארק ההייטק במינסק ריכז מאות חברות סטארט-אפ). מאז המשבר הפוליטי מ-2020 חלה בריחת מוחות – עשרות אלפי אנשי IT וצעירים עזבו למדינות כמו פולין וליטא. לכך השפעות על האינטרנט: פחות יצירת תכנים מקומיים, ייתכן האטה באימוץ שירותים מקוונים חדשים וסטגנציה אפשרית בחדשנות. ובכל זאת, הממשלה מקדמת נרטיב של פיתוח דיגיטלי – למשל, פלטפורמה ממשלתית למטבע קריפטוגרפי (שנחלה הצלחה מוגבלת) ואוטומציה בשירותי ציבור. אם ישרור יציבות פוליטית בנוסח הנוכחי, נראה גישה מפוצלת: פרויקטים דיגיטליים בראשות המדינה (לעיתים בדגש על ביטחון) לצד האטה ביזמות טכנולוגית פרטית עקב סנקציות והגירת כישרונות.
• שינויים בגישה אזורית לאינטרנט: במקביל למלחמה באוקראינה ויחסים עכורים עם המערב, בלארוס עשויה לנתב יותר ויותר מתעבורת האינטרנט שלה דרך רוסיה במקום האיחוד האירופי. כיום ישנן תשתיות דרך פולין והמדינות הבלטיות לקישורי אינטרנט עם ה-IXP האירופאיים. ייתכן שאלה יצומצמו או יהיו נתונות לפיקוח גבוה, בעוד התלות ברוסיה תגבר (למשל באמצעות רוסטלקום). בכך, הרשת בבלארוס תהפוך תלויה יותר בתשתית הרוסית ותושפע מהמדיניות ברוסיה (ולמשל, אם רוסיה תנתק את הרונט מהעולם – בלארוס עלולה להיסחף אחריה). מצד שני, בלארוס תרצה לשמר גישה מגוונת לחוסן, ולכן לא תחתוך קשריה לאירופה אלא אם תיאלץ.
• הסתגלות המשתמשים: הציבור הבלארוסי מפגין עמידות ומסתגל להגבלות – נעזר בשרתי פרוקסי, אתרי מראה וערוצי טלגרם למידע. בעתיד, עוד ועוד יאמצו טכנולוגיות מבוזרות (רשתות Mesh במידה ויהיו, או שיתוף קבצים P2P חדשות) לעקיפת מגבלות. הדור הצעיר עשוי להפיץ ידע לשימוש בלוויינים, ברדיו, או בערוצים יצירתיים כמו תיעול מידע ב-DNS ו-SMS, במקרה של חסימת הרשת לגמרי. בעצם, מרוץ החתול-והעכבר בין צנזורה לעקיפה צפוי להגדיר את עתיד האינטרנט הבלארוסי.

לסיכום, העתיד הקרוב של האינטרנט בבלארוס צפוי להבליט פער הולך וגדל בין עוצמת התשתית הטכנית המפותחת לבין מגבלות הסביבה המידעית. מצד אחד, כל בלארוסי כמעט יוכל ליהנות מחיבור סיב אופטי או 4G – מהיר, זול ונגיש. מצד שני, האפשרויות למימוש החיבור עלולות להיות יותר ויותר מצומצמות בשל סינון ממשלתי ומעקב. הביטוי "מצב הרשת האמיתי" בבלארוס נושא אפוא משמעות כפולה: התשתית אמיתית וחזקה, אך החירות – מוגבלת. התפתחויות בינלאומיות (למשל, שינויים פוליטיים או התערבות טכנולוגית גלובלית) עשויות להפוך את המגמה, אך לעת עתה, אינטרנט בלארוס הוא דוגמה לתמרור אזהרה: מדינה יכולה להגיע לכיסוי כמעט אוניברסלי, ועם זאת לחנוק את הפתיחות והחופש שלשמו הומצא האינטרנט.

מקורות: freedomhouse.org hajun.info zerohedge.com