טלפונים לווייניים: שאלות נפוצות מקיפות ברחבי העולם

עקרונות טלפון לווייני

מהו טלפון לווייני?

טלפון לווייני (או סאטפון) הוא טלפון נייד שמתחבר ישירות ללוויינים במסלול סביב כדור הארץ במקום לאנטנות סלולריות קרקעיות. משמעות הדבר היא שהוא יכול להוציא שיחות ולשלוח הודעות כמעט מכל מקום על פני כדור הארץ, במיוחד באזורים ללא כיסוי סלולרי. כמו טלפון סלולרי רגיל, טלפון לווייני מאפשר שיחות קוליות והודעות SMS, ודגמים מסוימים מספקים נתונים איטיים עבור דוא"ל או גלישה בסיסית באינטרנט. היתרון העיקרי הוא שטלפונים לווייניים עובדים באזורים מבודדים – הרים, אוקיינוסים, מדבריות – שבהם אין קווי טלפון או רשת סלולרית. עם זאת, הם דורשים קו ראייה ישיר לשמיים כדי להגיע ללוויין, ולכן לרוב יש להם אנטנה בולטת וצריך להשתמש בהם מחוץ למבנה או ליד חלון.

איך טלפון לווייני פועל?

טלפונים לווייניים משדרים את השיחה או ההודעה שלך למעלה אל לוויין שמקיף את כדור הארץ, שמעביר לאחר מכן את האות לתחנת קרקע שמחוברת לרשת הטלפונים הציבורית tridon.com. למעשה, במקום לקפוץ בין אנטנות סלולריות, הקול שלך עובר דרך החלל. תלוי בעיצוב הרשת, השיחה עשויה לעבור דרך מספר לוויינים (קבוצות לוויינים מסוימות משתמשות בקישורים בין-לווייניים) לפני שתגיע לשער קרקעי שמעביר אותה לאדם שאליו אתה מתקשר. ארכיטקטורה זו מאפשרת לטלפונים לווייניים לכסות אזורים נרחבים. עם זאת, היא גם יוצרת השהיה מסוימת (latency) בתקשורת קולית – במיוחד ברשתות המשתמשות בלוויינים גיאוסטציונריים בגובה רב, שם האותות עוברים בערך 36,000 ק"מ לחלל ובחזרה. בפועל, שיחות דרך לוויין עלולות לכלול השהייה מורגשת של כחצי שנייה בחלק מהרשתות. רשתות עם לוויינים במסלול נמוך (LEO) ממזערות את ההשהייה הזו, כיוון שהלוויינים שלהם קרובים הרבה יותר לכדור הארץ.

כיצד שונה טלפון לווייני מטלפון נייד רגיל?

ההבדל המרכזי הוא למה הם מתחברים. טלפון נייד רגיל משתמש באנטנות קרקעיות סמוכות (ולכן לא פועל כאשר אתה מחוץ לטווח או אם האנטנות מושבתות), בעוד טלפון לווייני שולח אותות ישירות ללוויינים שמעל הראש. המשמעויות המעשיות כוללות:

• כיסוי: טלפונים לווייניים יכולים לפעול כמעט בכל מקום בעולם (עם כמה חריגות שיפורטו בהמשך), בעוד שטלפונים ניידים מוגבלים לאזורי כיסוי של הרשת. זה הופך את הטלפונים הלווייניים לחיוניים למטיילים, אוניות, אתרי עבודה מבודדים ואזורי אסון בהם טלפונים סלולרים אינם עובדים.
• קו ראייה: טלפון לווייני זקוק לשדה ראייה ברור לשמיים. מבנים, עצים, הרים או אפילו צמחייה עבותה עלולים לחסום את האות, כך שטלפונים לווייניים לרוב אינם עובדים בתוך מבנים ללא אנטנה חיצונית. לעומת זאת, טלפונים סלולריים עובדים ברוב המקרים גם בתוך מבנים אם קיים אות מהאנטנה הקרובה.
• אנטנות וגודל: למכשירי טלפון לווייניים יש בדרך כלל אנטנה חיצונית גדולה (לעיתים מתקפלת או בולטת), כדי לתקשר עם הלוויין. דגמים מוקדמים היו גדולים כמו טלפונים ניידים מהשנות ה-80, אך דגמים מודרניים קרובים יותר בגודלם לטלפונים רגילים (בדרך כלל בגובה של 13–17 ס"מ, ומשקלם 200–300 גרם). הם עדיין מעט מגושמים יותר מסמארטפונים דקים, עקב האנטנה והמבנה הקשיח.
• עלויות: זמן השיחה בלוויין יקר בהרבה. תעריפי שיחה בדקה ומחירי המכשירים גבוהים בהרבה מחבילות סלולריות רגילות (פרטים על עלויות בהמשך). לכן טלפונים לווייניים משמשים כשצריך – ולא כטלפון יומיומי.
• תכונות: רוב הטלפונים הלווייניים ממוקדים בשיחות טלפון והודעות בסיסיות. בדרך כלל הם לא תומכים באינטרנט מהיר, אפליקציות, או מצלמות איכותיות כמו סמארטפונים מודרניים. מצד שני, לרבים מהם יש תכונות ייחודיות כמו לחצן SOS לשעת חירום או שליחת מיקום GPS לבטיחות – תכונות שלא תמצאו בדרך כלל בטלפונים רגילים.

לסיכום, טלפון לווייני הוא מכשיר ייעודי לתקשורת מחוץ לרשתות הקיימות. הוא מקריב נוחות מסוימת (כגון הצורך בשמיים פתוחים, עלויות גבוהות, תכונות פשוטות) תמורת אפשרות להתחבר מכל מקום בעולם.

מדוע ומתי אזדקק לטלפון לווייני? מי משתמש בו?

תשקול להשתמש בטלפון לווייני אם אתה מטייל או עובד מחוץ לטווח הרשתות הרגילות, או אם אתה זקוק לגיבוי תקשורת לשעת חירום. שימושים נפוצים כוללים:

• טיולים והרפתקאות באזורים מבודדים: מטיילים רגליים, שייטים, נוסעי שטח, מטפסים וחוקרים נושאים איתם טלפון לווייני כדי להישאר בקשר באזורים פראיים, באוקיינוסים או באזורים קוטביים שבהם אין שירות סלולרי. בשעת חירום (פציעה, אובדן דרך), טלפון כזה יכול לקרוא לעזרה מכל מקום. הוא בעצם חבל הצלה בשטח.
• שימוש ימי ותעופתי: אוניות בים ומטוסים פרטיים משתמשים לעיתים קרובות בטלפונים לווייניים (או במערכות תקשורת לוויינית מותקנות), מכיוון שברגע שיוצאים מהיבשה – רשתות קרקעיות נעלמות. טלפון לווייני מאפשר לאוניות לבצע שיחות קוליות ולהעביר הודעות רחוק מהחוף (לרוב בנוסף למערכות קשר לווייני נוספות).
• עבודה כפרית ומרוחקת: חוקרים בשטח, כורים, צוותי נפט וגז, יערנים, עובדי סיוע הומניטרי ויחידות צבאיות שפועלות באזורים מרוחקים – כולם סומכים על טלפון לווייני לתיאום ודיווח. כל תעשייה שיש לה פעילות מחוץ לערים עשויה להנפיק טלפונים לווייניים לעובדים לשם בטיחות ולוגיסטיקה.
• היערכות ותגובה לאסון: לאחר אסונות טבע (הוריקנים, רעידות אדמה וכו') או באזורי מלחמה, התקשורת המקומית עלולה להיכשל. טלפונים לווייניים קריטיים עבור צוותי חירום, ארגונים לא ממשלתיים ורשויות לארגון מאמצי סיוע. הם גם נפוצים בערכות חירום (למשל, יש משפחות או עסקים באזורים מועדים לסופות שמחזיקים טלפון לווייני כגיבוי כאשר אספקת החשמל או הרשתות קורסים).
• שימוש חירום אישי: יש אנשים ששומרים טלפון לווייני לשעת חירום (למשל, בעלי בתים כפריים, "הכנה ליום הדין", או אנשים עם בעיות בריאות קריטיות שמטיילים בשטח). אם אתה חייב להיות זמין או לקרוא לעזרה בכל מצב, טלפון לווייני מספק שקט נפשי.

בקצרה, טלפונים לווייניים משמשים כאשר טלפונים רגילים אינם מסוגלים לתת מענה. אם אתה תמיד בעיר או בתחום כיסוי סלולרי – כנראה שלא תזדקק לאחד. אך עבור מטיילים, אנשי מקצוע בשטח או מתכנני חירום, הוא יכול להיות הכרחי.

מטייל המשתמש בטלפון לווייני Iridium בחוץ. יש להשתמש בטלפונים לווייניים בשדה ראייה פתוח לשמיים – שים לב לאנטנה המורחבת הדרושה עבור תקשורת בקו ראייה עם לוויינים במסלול.

האם יש חסרונות לטלפונים לווייניים?

כן – לטכנולוגיית טלפון לווייני יש מספר פשרות:

• עלות: גם המכשירים וגם השירות יקרים משמעותית לעומת מכשירים סלולריים רגילים. צפו לשלם מאות עד אלפי דולרים עבור המכשיר, וזמן האוויר לרוב עולה דולר או יותר לדקה (פירוט תחת עלויות וחבילות). העלות הגבוהה הופכת שימוש שגרתי ללא משתלם עבור רוב האנשים.
• מגבלות קו-ראייה: כפי שצוין, טלפון לווייני לא יעבוד מתחת לפני הקרקע, בתוך מרבית המבנים או מתחת לחופת יער עבותה ללא אנטנה חיצונית. ייתכן שתצטרך ללכת לאזור פתוח או נקודה גבוהה כדי לבצע שיחה. אפילו בעת השימוש תצטרך לכוון את האנטנה לכיוון הלוויין. שימוש עירוני מאתגר – מבנים גבוהים חוסמים את האות ("קניוני עיר").
• השהיית קול: תלוי ברשת, ייתכן שתחוש השהייה בשיחה. הדבר מורגש במיוחד ברשתות לוויינים גיאוסטציונריות (כמו Inmarsat או Thuraya) שם יש לרוב השהייה של כ-0.5 שניות לכל כיוון, בעקבות מסלול של יותר מ-70,000 ק"מ לחלל ובחזרה. דורש סבלנות כדי לא להפריע לדובר השני. רשתות LEO (Iridium, Globalstar) מציעות השהייה נמוכה (בסביבות 50–150 מילישניות), קרובה יותר לשיחה סלולרית.
• איכות שיחה נמוכה: איכות הקול בדרך כלל טובה (קודקים דיגיטליים), אך עשויה להיות פחות חדה לעומת סלולר מודרני. ואם האות חלש או חסום, עלולים להיווצר ניתוקים. בסה"כ איכות הקול השתפרה מאד – למשל, Globalstar מפרסמת "קול צלול מאד" – אך היא תלויה בתנאים.
• נתונים איטיים: אם נחוץ לך אינטרנט, טלפונים לווייניים מספקים קצב איטי מאוד לעומת סלולר, אפילו לעומת 3G. מדובר במהירויות של עידן חייגן (2.4 קילוביט לשנייה ועד אולי 20 קילוביט לשנייה בטלפונים ניידים) – מספיק לדוא"ל טקסטואלי או קואורדינטות GPS, אך לא לגלישה באינטרנט או סרטונים. שירותים חדשים וחלק מהנקודות החמות מאפשרים מאות קילוביט לשנייה (פירוט בקטע שירותי נתונים), אך אינטרנט מהיר דורש תחנות גדולות (לא טלפון ידני).
• גודל/סוללה: אף שהם ניידים, טלפונים לווייניים עבים וכבדים מאשר סמארטפונים רגילים, עקב האנטנה והמבנה הקשיח. משך הסוללה סביר אך קצר מזה של טלפונים פשוטים – לרוב כמה שעות שיחה. תצטרך לשים לב לטעינה, במיוחד במסעות ממושכים ללא חשמל (נהוג לסחוב מטען סולארי או סוללה נוספת).
• הגבלות רגולטוריות: בחלק מהמדינות אסור כלל לשאת או להשתמש בטלפון לווייני (פירוט תחת חוקיות). זו עלולה להיות "מגבלה" חמורה אם אתה נוסע לחו"ל – טלפון כזה עלול לסבך אותך משפטית.

למרות המגבלות האלו, כאשר צריך טלפון לווייני – לרוב אין לו תחליף. המשתמשים מקבלים זאת תמורת תקשורת זמינה במצבים קריטיים.

כיסוי ורשתות לווייניות

האם טלפונים לווייניים עובדים בכל מקום בעולם?

כמעט. ההבטחה של טלפון לווייני היא כיסוי גלובלי – אך יש כמה הסתייגויות:

• קו ראייה: טכנית, טלפון לווייני יכול לקבל קליטה בכל מקום כל עוד יש לו קו ראייה ישיר ללוויין (ללא מכשולים כמו שטח הררי, בניינים, צמחייה עבותה). אם אתה נמצא בקניון עמוק, בתוך בונקר או מתחת לחופת ג'ונגל, ייתכן שהטלפון לא יצליח לקלוט אות לווייני עד שתעבור לאזור פתוח. בסביבה עם שמים פתוחים (מישורים, מדבר, אוקיינוס פתוח וכו'), בדרך כלל תוכל להתחבר מכל נקודה על פני כדור הארץ עם הרשת המתאימה.
• כיסוי רשת: לרשתות לוויין שונות יש אזורי כיסוי שונים. Iridium היא הרשת היחידה שמציעה באמת כיסוי עולמי של 100%, כולל האזורים הקוטביים. Inmarsat מספקת כיסוי כמעט גלובלי (בערך 70°N עד 70°S קו רוחב); היא לא מכסה את הקטבים הקיצוניים. Thuraya מכסה כ-160 מדינות, בעיקר באירופה, אפריקה, המזרח התיכון, אסיה ואוסטרליה, אך לא את אמריקה או האזורים הקוטביים. Globalstar מכסה את מרבית אזורי היבשה המאוכלסים, אך יש לה פערים בכיסוי (היא דורשת חיבור באמצעות תחנות קרקע אזוריות, כך שאזורים ימיים מרוחקים או אזורים קוטביים אינם מכוסים). תמיד בדוק את מפת הכיסוי של הספק לפני שאתה מסתמך על טלפון לווייני באזור מסוים. אם אתה צריך כיסוי בכל מקום, Iridium היא הבחירה המומלצת.
• קו רוחב קיצוני: כפי שצוין, משלחות לקוטב צריכות להשתמש ב-Iridium. הלוויינים הגאוסטציונריים של Inmarsat ממוקמים מעל קו המשווה, כך שכאשר אתה קרוב לקטבים, הלוויין נמוך באופק שלך; ייתכן שתאבד קו ראייה או שתחווה חיבור לא אמין (ומעל קווי רוחב מסוימים – אין כיסוי כלל). גם Thuraya לא מגיעה לקטבים. לווייני Globalstar אינם מכסים קווי רוחב קוטביים גבוהים (המסלולים שלהם מגיעים למקסימום של כ-52° נטייה). אז לצורכי שימוש בארקטי/אנטארקטיקה – Iridium היא בעצם האופציה היחידה.
• אוקיינוסים: Inmarsat ו-Iridium שתיהן מספקות כיסוי ימי (Inmarsat משרתת זמן רב את תעשיית הים). הכיסוי של Thuraya אזורי (למשל, מכסה אזורים חופיים בתפוצה שלה, אך לא את מרכז האוקיינוס הפסיפי). ל-Globalstar יש פערים באזורים אוקייניים מרוחקים מאחר שהלוויין חייב להיות בטווח של תחנת קרקע – הכיסוי הטוב ביותר הוא ליד יבשות. שוב, הקונסטלציה של Iridium מכסה אוקיינוס פתוח בכל מקום (זו אחת הסיבות לפופולריות שלה ביאכטות וספינות).
• בתוך מבנים ומתחת לאדמה: כברירת מחדל – לא. אם אתה בתוך מבנה, טלפון לווייני לבדו לא יעבוד (הבניין חוסם את האות). הפתרון הוא להשתמש ב-אנטנה חיצונית או תחנת עגינה. למשל, יש ערכות עגינה שמאפשרות להציב אנטנה מחוץ למבנה (על גג או רכב) ולמשוך כבל לתוך תחנת עגינה פנימית, וכך ליצור "קו טלפון לווייני" בתוך בניין. כך אתה יכול להשתמש בטלפון לווייני מבפנים (נפוץ על ספינות, רכבים או משרדים בשטח), אך זה דורש ציוד נוסף. יש גם נתבים אלחוטיים לווייניים (כמו Thuraya Hotspot או Iridium GO) שאותם מניחים מחוץ לבניין או ליד חלון, ואז מתחברים אליהם מהטלפון הנייד באמצעות Wi-Fi מתוך המבנה satcomglobal.com. עם זאת, טלפון לווייני רגיל לבדו – ללא אביזרים אלה – דורש להימצא מחוץ למבנה, תחת שמיים פתוחים.

לסיכום, טלפון לווייני יכול לפעול כמעט בכל מקום בכדור הארץ אם תבחר את הרשת המתאימה ויש לך קו ראייה. לשימוש באמת גלובלי (כולל הקטבים), השתמש ב-Iridium. לרוב שאר האזורים, Inmarsat או אחרים עשויים להספיק. תמיד ודא שלספק שלך יש כיסוי באזור המיועד שלך (במיוחד במיקומים חריגים).

מהן רשתות הטלפון הלווייני המרכזיות וכיצד הן נבדלות זו מזו (Iridium, Inmarsat, Thuraya, Globalstar וכו')?

יש מספר ספקיות שירות לוויין, לכל אחת צי לוויינים ואזורי כיסוי משלה. "ארבעת הגדולות" לטלפונים לווייניים ידניים הן Iridium, Inmarsat, Thuraya ו-Globalstar:

• Iridium: רשת אמריקאית עם 66 לוויינים פעילים במסלול לוויין נמוך (LEO). Iridium מציעה כיסוי גלובלי אמיתי, מקוטב לקוטב. הלוויינים שלה מקיפים ~780 ק"מ מעל פני כדור הארץ ויוצרים רשת מסועפת עם קישורים בין-לווייניים – המשמעות היא שהשיחה שלך יכולה לעבור בחלל ללוויין מעל תחנת קרקע. יתרונות עיקריים: עובד מכל מקום בכדור הארץ, כולל אוקיינוס פתוח וקטבים; השהיה נמוכה (~0.1–0.2 שניות לכיוון) בגלל המסלול הנמוך; בדרך כלל אם לוויין אחד חסום, אחר יופיע במהרה (הלוויינים זזים מעל הראש). הערות: דורש קו שמיים נקי – כמו כל טלפון לווייני – והאותות עלולים להיחסם ממכשולים, אך לוויינים בתנועה מבטיחים שבדרך כלל תוכל להתחבר שוב אחרי מספר דקות גם אם נחסמת זמנית. הטלפונים של Iridium נוטים להיות יקרים יותר והעלויות לאוויר יקרות מעט יותר – וזה משקף את היכולת הגלובלית. שימושים אופייניים: חוקרים, ממשל/צבא, תעופה וים (במיוחד אזורים קוטביים).
• Inmarsat: רשת בריטית (פועלת משנות ה-80). היא משתמשת במספר לוויינים גאוסטציונריים (GEO) שממוקמים ~35,700 ק"מ מעל קו המשווה. Inmarsat מכסה כמעט את כל העולם למעט קצוות קוטביים (בערך מעל ±75° קו רוחב). רק 3–4 לוויינים כאלה מספיקים לאזור כיסוי עולמי כמעט מלא. יתרונות עיקריים: חיבור יציב (הלוויין "נמצא" בנקודה קבועה בשמים); אות חזק בדרך כלל באזור הכיסוי אם מכוונים את האנטנה לכיוון הלוויין. המכשירים של Inmarsat (לדוג' IsatPhone) מספקים איכות קול גבוהה וחיי סוללה ארוכים מאוד. הערות: לא עובד באזורי קטבים; השהיה גבוהה יותר (~0.5 שניות) בגלל המרחק; דורש כיוון מודע של האנטנה לעבר לוויין שבקו המשווה (המכשיר כולל מד עצמת אות לעזרה בכיוון). Inmarsat מציעה גם שירותי אינטרנט לווייני (כמו BGAN). פופולרית במיוחד לתחבורה ימית, לתקשורת של כתבים מאזורים מרוחקים, ולמטיילים גלובליים שלא מגיעים לקטבים. דקת דיבור ב-Inmarsat יכולה להיות משתלמת אם לא צריך כיסוי קוטבי.
• Thuraya: מבוססת באיחוד האמירויות, Thuraya מפעילה שני לווייני GEO שמכסים אזורים מסוימים. אזור הכיסוי שלה כולל את אירופה, רוב אפריקה, המזרח התיכון, אסיה ואוסטרליה. אין כיסוי לאמריקה או לאזורים קוטביים. Thuraya ידועה בטלפונים קטנים יחסית ובמחירים תחרותיים. יתרונות עיקריים: ציוד וחבילות שירות זולים (למי שנמצא באזור הכיסוי שלה), וכן מוצרים חדשניים (Thuraya הציעה טלפונים לווייניים בסגנון סמארטפון ואת ה-SatSleeve המאפשר להמיר טלפון רגיל לטלפון לווייני). הערות: הכיסוי אזורי בלבד; אם תטייל לאמריקה – המכשיר לא יעבוד. השהיה ברמת GEO (~0.5 שניות). גם בקווי רוחב צפוניים בתפוצה (לדוג' צפון אירופה) – הלוויין יהיה נמוך באופק, כך שקל "לאבד" את הקליטה בגלל שטח. Thuraya מצוינת למשתמשים שנמצאים בעיקר באירופה, אפריקה, המזרח התיכון ואזורים נבחרים באסיה שרוצים פיתרון כלכלי לטלפון לווייני.
• Globalstar: רשת אמריקאית המשתמשת בקונסטלציית לווייני LEO (כמו Iridium) – במקור 48 לוויינים, כיום דור שני עם 24 לוויינים (ועוד בדרך). כיסוי: Globalstar מספקת כיסוי מהותי, אך לא עולמי מלא. היא מכסה את רוב צפון אמריקה, אירופה ואוסטרליה, חלקים מדרום אמריקה ואזורים חופיים של אפריקה/אסיה – בעצם אזורי יבשה בקווי רוחב בינוניים שם יש לה תחנות קרקע. לווייני Globalstar חייבים להיות בטווח של תחנת קרקע אזורית כדי לעבד שיחה, כך שיש פערים באוקיינוס ובאזורים מרוחקים. גם אזורים קוטביים לא מכוסים (נטייה ~52°). יתרונות עיקריים: באזורים שבהם יש כיסוי – איכות הדיבור מעולה והשהיה נמוכה (LEO ~1400 ק"מ). השירות יכול להיות משתלם; Globalstar מפעילה פרומואים (כמו ציוד מסובסד עם חוזה). הערות: לא מתאים למשלחות לטבע הקיצוני שמסתובבות בכל מקום בגלל פערי כיסוי. לפני רכישת Globalstar – תמיד בדוק שהאזור שלך כלול. פופולרי במיוחד למטיילים בצפון אמריקה (Globalstar גם משמשת את מכשירי SPOT ל-SOS ומעקב).

יש גם רשתות לוויין חדשות ומתהוות שכדאי להכיר:

• Starlink (SpaceX): לרוב לשירות אינטרנט לווייני (עם אלפי לוויינים במסלול LEO) ודורש אנטנה ייעודית. זו אינה רשת לטלפונים ידניים. עם זאת, SpaceX הודיעה על שותפות עם T-Mobile כדי להשתמש בלווייני Starlink ישירות עם טלפונים רגילים בעתיד לטקסטים בלבד. הלוויינים החדשים ישאו אנטנות "ישירות לסלולר" ויתמכו ב-SMS בסיסי ואולי בהמשך בקול רגיל – לטלפונים ניידים רגילים (כנראה בסוף 2024 או 2025). זה עדיין בשלבי פיתוח, אך מרמז שבעתיד ייתכן שפלאפון יוכל להתחבר ישירות ללוויינים עבור שירות מוגבל (ראו בהמשך בקטע על חיבור טלפונים רגילים ללוויין).
• AST SpaceMobile ו-Lynk: אלה סטארטאפים ששיגרו לוויינים שמיועדים להיות "אנטנות סלולר בחלל" לטלפונים רגילים. ב-2023 AST SpaceMobile ביצעה את שיחת הקול הראשונה אי פעם ב-5G ישירות בין סמארטפון רגיל ללוויין (ניסוי BlueWalker-3). Lynk Global שלחה בהצלחה SMS מלוויין לטלפון רגיל וקיבלה אישור FCC להפעיל שירות לוויין לסלולר. רשתות אלה עדיין לא זמינות בהיקף מסחרי, אך הן בניסוי ובשיגורים ראשונים. המטרה: לכסות כל כדור הארץ ב-SMS/שיחות לטלפונים סלולריים רגילים (עם שותפות של מפעילי סלולר).
• מערכות אזוריות אחרות: היו גם כמה מערכות לוויין קטנות או אזוריות (כמו TerreStar ו-LightSquared/SkyTerra בצפון אמריקה, ACES באסיה, Tiantong בסין וכו'). חלקן פעלו עם לוויין אחד ואף הציעו שירותי אינטגרציה לסלולר רגיל (TerreStar לדוג' הציע טלפון לוויי כהרחבה למכשירי AT&T לזמן מה). כיום רבות מבוטלות או מוגבלות מאוד. יצוין במיוחד: הלוויינים הסיניים Tiantong (משנת 2016) מספקים שירות טלפון לוויי מקומי בתוך סין והסביבה – סין פיתחה טלפונים לווייניים ייעודיים למערכת זו. אלה לא זמינים עולמית, אך אם אתה בסין – זהו תחליף חוקי למשתמש מקומי (טלפונים לוווייניים זרים אסורים – ראו סעיף חוקיות).

להמחשת ההבדלים, הנה טבלת השוואה של מאפייני המפתח של הרשתות הגדולות:

כל רשת דורשת טלפון או מכשיר ייעודי – אי אפשר להשתמש בטלפון Inmarsat ברשת Iridium וכד'. הבחירה תלויה איפה דרוש לך שירות ומה עדיפותך (כיסוי גלובלי מול עלות מול קצב נתונים).

איזו רשת לוויינים הכי מתאימה לי – Iridium לעומת Inmarsat ואחרות?

אין פתרון אחד שמתאים לכולם; זה תלוי בצרכים שלך:

• אם אתה צריך כיסוי בכל מקום (כולל קטבים או אוקיינוסים מרוחקים): בחר ב-Iridium. זו הספקית היחידה עם לוויינים שמכסים כל נקודה על פני כדור הארץ. דוגמאות: משלחות קוטב, שייט עולמי, או מכשיר בודד למטיילים גלובליים לכל יבשת.
• אם אתה פועל בעיקר באזורים לא קוטביים ורוצה שירות אמין: Inmarsat היא בחירה מצוינת. הרשת אמינה ביותר באזורי הכיסוי שלה ומכשיר IsatPhone 2 זוכה לשבחים על איכות השיחה וחיי הסוללה. לאנשי ים שלא מתקרבים לקטבים, Inmarsat פופולרית (והיא תקן לתקשורת חירום ימית). בנוסף, חבילות Inmarsat יכולות להיות חסכוניות אם אינך צריך כיסוי קוטב.
• אם התקציב מוגבל והאזור שלך בתוך שטח הכיסוי של Thuraya: Thuraya חוסכת כסף. לדוג' Thuraya XT-LITE זול משמעותית מטלפון Iridium, ועלויות לדקה נמוכות יותר בחלק מהתכניות. מתאים מאוד לאפריקה, המזרח התיכון, אירופה ואסיה. אבל לא יעבוד באמריקות, אז זה לא לטיול עולמי אלא לאזור ממוקד.
• אם אתה בצפון אמריקה ורוצה פיתרון זול לשימוש מזדמן: Globalstar עשוי להספיק. לדוג', מטיילים או ציידים בארה"ב/קנדה בוחרים בו הרבה כשהם רק צריכים אופציה להתקשר הביתה מהשטח. המכשירים והתכניות מסובסדים לרוב (לפעמים אפשר לרכוש מכשיר בכמה מאות דולרים עם תכנית). איכות הקול מצוינת כשיש כיסוי. אבל שים לב להגבלות הכיסוי – למשל, זה לא מתאים לחציית אטלנטי או מסע לאמזונס.
• אם אתה צריך נתונים או אינטרנט מהיר: אף אחד מהטלפונים הניידים לא מספק נתונים מהירים – תזדקק לטרמינל גדול יותר. BGAN של Inmarsat או Iridium Certus החדשה מציעות מאות קב"ש ועד כמה מגה-ביט (עם מכשירים בגודל מחשב נייד או רכובים), אך אלה לא טלפונים לכיס. Thuraya מציעה SatSleeve קטן ו-Hotspot עם כ-60 קב"ש ו-384 קב"ש בהתאמה לסמארטפונים. אם נתונים הם עדיפות (שידור קבצים גדולים, אינטרנט מהיר) – בדוק את המכשירים המיוחדים האלה ולא מכשירי לוויין סטנדרטיים. לאימייל/וואטסאפ – גם טלפון לווייני יעשה את העבודה אך באיטיות.

לסיכום: Iridium = כיסוי מוחלט, Inmarsat = כמעט גלובלי עם שירותים איכותיים, Thuraya = אזורי וחסכוני, Globalstar = חסכוני אך בדוק כיסוי. אנשי מקצוע רבים מחזיקים כמה מכשירים (למשל, טלפון Iridium לצד טרמינל Inmarsat רחב סרט) כדי לאזן בין היתרונות. למשתמש חדש, סמן איפה תשתמש ובחר את הרשת שמכסה אזור זה.

האם טלפון לווייני עובד בתוך מבנה, מתחת לאדמה או ברכב?

לא בפני עצמו. טלפונים לווייניים דורשים קו ראיה ללוויין, ולכן הם לרוב לא יעבדו בתוך מבנים, מתחת לאדמה או אפילו ברכב סגור בלא עזרים. הנה כמה דוגמאות:

• בתוך מבנים: אם תנסה להשתמש בטלפון לווייני ידני עמוק בתוך מבנה, לא תקבל קליטה. ייתכן קליטה חלשה ליד חלון גדול או קומה עליונה עם גג דק, אך זה לא אמין. הפתרון כאמור – לצאת החוצה. עם זאת, יש פתרונות: לרבים מהטלפונים הלווייניים יש חיבור לאנטנה חיצונית. אפשר להתקין אנטנה קטנה על הגג או על קיר חיצוני, ולהעביר כבל לעמדת עגינה או למכשיר עצמו. חברות כמו ASE ו-Beam מציעות ערכות עגינה שהופכות את הטלפון ל"טולפון קווי" שמתאים לשימוש פנים-מבני עם אנטנה חיצונית. בשיט – נפוץ שהאנטנה על התורן והטלפון בתוך התא. בנוסף, מוצרים כמו Thuraya SatSleeve Hotspot או Iridium GO יוצרים רשת אלחוטית – מניחים את היחידה עם האנטנה בחוץ/על הגג ומתחברים בנייד דרך Wi-Fi מהפנים. עם הציוד הנכון, אפשר להשתמש בטלפון לווייני בתוך מבנה, אך לא בלי ציוד נוסף.
• מתחת לאדמה או מתחת למים: לא – אם אתה במערה, מכרה, מנהרת רכבת תחתית וכו', טלפון לווייני ידני לא יעבוד כלל (אין ראיית שמיים). הפתרון היחיד הוא להתקין אנטנה חיצונית ולהעביר כבל לפני הקרקע. מתחת למים זה בלתי אפשרי (גלי רדיו לא חודרים מים, ואין ראיית שמיים). לתקשורת צוללות יש מערכות אחרות – לא טלפונים לווייניים.
• בתוך רכב: ברכב או מטוס, מבנה המתכת כמעט תמיד חוסם את אות הלוויין. יתכן שבאוטו יהיה מזל דרך חלונות או עם גג פתוח – אך בדרך כלל צריך אנטנה חיצונית. משתמשים רבים מחברים אנטנה מגנטית על גג הרכב ומקשרים לעמדת עגינה או ישירות לטלפון satcomglobal.com. כך אפשר לדבר גם בנסיעה (בדומה לאנטנת GPS). גם בסירות – מתקינים אנטנה חיצונית לשימוש קבוע.
• מטוסים: אסור להשתמש בטלפון לווייני במטוס מסחרי (וגם לא תהיה קליטה בשל גוף המתכת). במטוסים – מערכת תקשורת ייעודית. במטוסי מנהלים לפעמים יש טלפון Iridium עם אנטנה חיצונית מותקנת – אפשרי עם ערכות מתאימות. לנוסע רגיל – אי אפשר פשוט להשתמש בטלפון לווייני בטיסה. (שימו לב – יש חברות תעופה שמחשיבות סוללות הליתיום בתיקים כמסוכנות – בדקו תקנות כשתרצו לטוס עם טלפון כזה).

אז החוק הבסיסי: טלפונים לווייניים חייבים שמיים פתוחים. לשימוש פנימי/ברכב – יש להשקיע באנטנה חיצונית או מערכת עזר. חלק מהרשתות מאפשרות שידור קריאת התראה חד-כיוונית שמספיקה ליידע על שיחה נכנסת גם אם אתה לא יכול לענות מבפנים, לפעמים satcomglobal.com. לדוג', ל-Iridium יש ערוץ התראה שיכול להתריע גם בתוך מבנה, אך תצטרך לצאת החוצה כדי לדבר בפועל satcomglobal.com. בסופו של דבר – תיאלץ לצאת החוצה לשיחה ממשית.

האם מזג האוויר או פני השטח משפיעים על קליטת טלפון לווייני?

פני השטח – בהחלט; מזג האוויר – בדרך כלל רק במצבים קיצוניים.

• פני שטח ומכשולים: כל דבר שחוסם קו ראייה יפגע בקליטה. הרים, גבעות, מצוקים או אפילו בניינים גבוהים יכולים להסתיר את הלוויין. ב-GEO (Inmarsat/Thuraya) – אם יש הר או גורד שחקים דרום ממך (או צפון בחצי הכדור הדרומי), זה עלול לחסום לוויין קבוע. ב-LEO (Iridium/Globalstar), מכשולים מפריעים גם, אך בגלל שהתנועה במסלול נמוך – לפעמים תקלוט לוויין אחר שיעלה מעל המכשול. יערות צפופים מחלישים אותות במידה רבה – לרוב צריך לצאת לשטח פתוח או למקם אנטנה מחוץ לצמחיה. בערים גורדי שחקים יוצרים "אזורי צל". יש מתקני ממסר ניידים להרחבת הכיסוי סביב מכשולים, אבל כללית – חסימה משמעותית = אין שירות.
• מזג אוויר: תחומי תדר של טלפונים לווייניים (L-band, באזור 1.5–1.6 ג׳יגה-הרץ) עמידים בדרך כלל למזג אוויר. גשם, שלג ועננים כמעט ולא משפיעים על אותות L-band, ולכן נבחרים תדרים אלה – חודרים גשם טוב יותר ממערכות מבוססות תדר גבוה. מזג אוויר קל עד בינוני כמעט ולא יוריד את איכות השיחה. ובכל זאת, גשם כבד במיוחד או סערה רועשת עלולים להחליש אות (Rain Fade), אך בדרך כלל לא עד כדי כך שתתנתק השיחה – רק ירידה באיכות/רעשים. ייתכן קושי בעת גשמים סוערים במיוחד או כשהאנטנה רטובה (מים משנים תדר אנטנה). בפועל, יש המשתמשים בטלפון גם בסופות הוריקן/שלג בלי בעיה – האתגר העיקרי הוא הגנה על הטלפון מפני נזק מים. עננות, ערפל, שלג – כמעט ולא משפיעים כלל על L-band.
• פעילות סולארית: פחות נפוץ – התפרצויות שמש/סערות גיאומגנטיות יכולות להפריע לתקשורת רדיו כולל לווייניים. זה נדיר, ובסערה חזקה מאוד עלול לכלול תקלות קליטה רחבות, לפרק זמן קצר. אין הרבה מה לעשות, אבל זה נדיר ומוגבל בזמן.
• טמפ' ותנאי סביבה: לא בדיוק הפרעה לאות, אך שים לב שרבים מהטלפונים בנויים לעבוד בתנאים קשים. רובם פועלים בין ‎-20°C ועד +55°C, עמידים לאבק ולמים במידה מסוימת. בדרך כלל מחזיקים מעמד בחום מדברי או קור ארקטי (הסוללה תיחלש יותר בקור קיצוני). טלפונים לווייניים רבים מוגני-זעזועים לשטח – לדוג' Iridium Extreme 9575 תקן צבאי ו-IP65 (אטימות מלאה לאבק ויוהם מים בלחץ). לכן, מזג האוויר לא ישבית את המכשיר.

בשורה התחתונה: השטח/המכשולים הם האויב הגדול של קליטת לוויין, לא מזג האוויר. אם אתה בשטח הררי – צא לגובה ולמקום פתוח לקבלת תוצאה טובה. אין לחשוש להשתמש בגשם/שלג – רק תגן על המכשיר אם הוא לא עמיד לגמרי במים (רבים כן עמידים). ואם נראה שיש מכשול – נסה לשנות מיקום או להמתין לשינוי בזווית הלוויין (במערכות LEO).

שימוש בטלפון לוויני: אופן הפעלה ותכונות

איך מבצעים שיחה בטלפון לוויני?

השימוש בטלפון לוויני הוא דומה מאוד לשימוש בטלפון סלולרי, עם כמה שלבים/שיקולים נוספים:

1. צאו החוצה ופרשו את האנטנה: ראשית, ודאו שיש לכם קו ראיה נקי לשמיים. שלפו את אנטנת המכשיר במלואה (למשל משכו אותה כלפי מעלה או פתחו אותה, תלוי בדגם). טלפונים לוויניים לא יתחברו לרשת עד שהאנטנה פרוסה ויש להם קו ראיה ללוויין. ברבים מהמכשירים יש מד עוצמת קליטה שיעזור לכם לכוון נכון. עבור לווייני GEO (כגון Inmarsat/Thuraya), ייתכן שצריך לסובב או להטות את המכשיר עד שמסתנכרנים ללוויין (המכשיר יכוון אתכם באמצעות צפצופים או מד שדה). בלווייני Iridium/Globalstar בדרך כלל מספיק שהאנטנה ניצבת אנכית והמכשיר בחוץ כי הלוויינים חולפים מעל.
2. המתן לרישום לרשת: הדליקו את המכשיר והמתינו עד שהוא מתחבר לרשת הלוויינים. זה יכול להימשך ממספר שניות ועד דקה או שתיים. במסך יופיע סימן חיבור (למשל, "Registered" או שם הרשת). ברגע שמחובר אפשר להוציא ולקבל שיחות. אם אין חיבור, נסו לשנות מיקום או לבדוק שה-SIM פעיל.
3. חייגו את המספר: טלפונים לוויניים פועלים בפורמט חיוג בינלאומי. כל טלפון לוויני הוא למעשה מספר בינלאומי. כדי לחייג, הקישו בדרך כלל את “+” (או קוד חיוג בינלאומי מתאים), אחריו קידומת המדינה והמספר – בדיוק כמו בשיחה בינלאומית מסלולרי. לדוגמה: כדי להתקשר למספר אמריקאי (555-1234 בקידומת 212), תחייגו +1 212 555 1234. לאנגליה, +44 … וכן הלאה. בשיחה לטלפון לוויני אחר, חייגו את קידומת המדינה של אותו מכשיר (פירוט על קידוד בהמשך).
   • בחלק מהמערכות יש קיצורי דרך: למשל, ב-Iridium אפשר לחייג 00 ואז קידומת ומספר (00 הוא קידומת בינלאומית). שימוש ב-“+” תמיד יעבוד אם יש כפתור + במכשיר.
   • לחצו על כפתור שיחה/Send הירוק, בדיוק כמו בנייד רגיל.
4. דברו והאזינו עם הפסקות קלות: בשיחה תהיה השהייה של כחצי שניה. כדאי לעצור בין משפטים או להגיד "סיימתי" בסוף כל הדובר, במיוחד בלווייני GEO.
5. סיום השיחה: תסיימו בלחיצה על כפתור ניתוק האדום הרגיל.

טיפים: שמרו את האנטנה מכוונת מעלה בזמן השיחה (ברוב המכשירים יש מד קליטה – אם ירדה, כוונו מחדש). השתדלו לא לחסום את האנטנה עם היד. בגלל האופי הכיווני, יש שמעדיפים להשתמש באוזנייה – כך אפשר להחזיק את המכשיר בזווית המיטבית לקליטה תוך כדי דיבור. אם אתם עומדים במקום, הישארו סטטיים כדי שלא תאבדי קליטה (בעיקר עם לווייני GEO שם תזוזה תקלקל את ההתיישרות). אם השיחה מתנתקת, נסו שוב – ייתכן והלוויין חלף או הייתה חסימה רגעית (בלווייני LEO לרוב השיחה ממשיכה בין לוויינים, אך לפעמים תתנתק בחפיפה או עקב חסימת קו ראיה רגעית).

בסך הכל, תהליך החיוג בטלפון לוויני אינו מסובך – זה דומה למדי לטלפון נייד ישן. ההבדלים העיקריים הם חיבור ללוויין וחיוג בינלאומי מלא.

איך שולחים הודעת טקסט (SMS) בטלפון לוויני?

שליחת SMS בטלפון לוויני דומה מאוד למכשיר סלולרי, אבל הממשק לעיתים פשוט יותר (אין וואטסאפ או iMessage – רק SMS קלאסי):

• ודאו שאתם רשומים לרשת (מכשיר דלוק, אנטנה פתוחה, בחוץ).
• גשו לתפריט ההודעות במכשיר (בדרך כלל “Messages” או איקון מעטפה). בחרו “New Message” או “Create SMS”.
• יופיע שדה להקלדת מספר היעד. חשוב: לרוב חובה להכניס את המספר בפורמט בינלאומי (עם קידומת +מדינה) – גם בארץ. למשל +61… לאוסטרליה או +254… לקניה. בין טלפוני לוויין – מספר מלא עם קידומת לוויינית.
• כתבו את ההודעה. ברוב המכשירים ההקלדה היא בסגנון T9 (כמו בניידים ישנים), אלא אם יש לכם דגם עם מקלדת או מסך מגע. שמרו על הודעות קצרות – תקן SMS הוא עד 160 תווים. בחלק מהמכשירים אפשר לקבץ הודעות באורך רב, אך ככל שההודעה ארוכה – כך גדל הסיכוי שתהיה תקלה בשל קשיי קליטה.
• שלחו את ההודעה והמתינו לאישור שליחה. בגלל חיבור הלוויין, שליחת SMS תרד לאט יותר מאשר בסלולר. ייתכן שתראו פס התקדמות או “נשלח” אחרי כמה שניות. בחלק מהמכשירים זה יעבור מהתיבה של Outbox ל-Sent אחרי שנשלח. אם תזוזו או תאבדי קליטה באמצע השליחה, ייתכן שתיכשל או תתעכב. לרוב המכשיר ינסה שוב אוטומטית מספר פעמים.

ניתן לשלוח SMS מטלפון לוויני למכשירי סלולרי רגילים או לכתובת דוא”ל (בחלק מהמכשירים ניתן להזין כתובת אימייל במקום מספר). במידה וטלפון לוויני שולח טקסט לסלולרי, הנמען יראה שהוא התקבל ממספר מיוחד (שלרוב ייראה כמו מספר בינלאומי מוזר). לרוב אפשר להשיב ישירות, אבל העלות – לפי תעריף SMS בינלאומי.

מבחינת עלות, הודעות טקסט בלוויינים זולות יותר משיחה, אבל אינן חינמיות – לרוב סביב $0.5 עד $1 להודעה בתכניות רגילות (בחלק מהחבילות יש חבילת הודעות). יש חבילות (למשל Iridium מסוימות) שמאפשרות טקסטים ב-$0.10, אבל ברוב המקרים תשלמו כ-$0.50 להודעה.

יתרון מרכזי: קבלת SMS לטלפון לוויני היא בדרך כלל חינם למשתמש (התשלום הוא על שליחה, לא על קבלה). יש ספקים שמציעים פורטל אינטרנט שבו ניתן לשלוח הודעה קצרה למכשיר שלכם בחינם או במחיר נמוך, ואתם תקבלו אותה ישירות. לדוג’, לאירידיום יש טופס אינטרנט לשליחת הודעה חינמית עד 160 תווים, ו-SPOT של Globalstar מאפשרת קבלת הודעות נכנסות חינם.

האם לטלפונים לוויניים יש אינטרנט או יכולות דאטה?

כן, אבל מאוד מוגבל יחסית לסמארטפונים. כל הטלפונים הלווייניים החדשים תומכים לפחות בשירותי נתונים בסיסיים, אך המהירות נמוכה מאוד והמחיר יקר. הנה מה שתוכלו לצפות לו:

• דאטה "חייגן": בטלפונים בסיסיים (Iridium 9555/9575, Inmarsat IsatPhone) יש מצב דאטה “בחיוג”, למעשה כמו מודם דיאל-אפ ישן במהירות 2.4 קילוביט לשנייה (אירידיום) או כ-20 קילוביט לשנייה (אינמרסאט). זה ממש איטי – רק למיילים טקסטואליים או העברת מיקום. לדוג’, IsatPhone 2 מאפשר שליחת הודעות דוא”ל קצרות או מיקום GPS. מכשירי Iridium אפשר לחבר למחשב נייד ב-USB, ותוך שימוש בתוכנה ייעודית לשלוח-לקבל מיילים או לגלוש בטקסט בלבד. אל תצפו לראות תמונות או מדיה – זה מיועד לטקסט בלבד.
• SMS לאימייל ונתונים קצרים: יש מכשירים בהם תוכלו לשלוח אימייל קצר כ-SMS או לשלוח קואורדינטות מה-GPS. זה מאוד דל נפח נתונים, אך מועיל (למשל “שלח מיקומי” – ישלח מיקום ל-GPS במסרון/מייל). כל זה עובר דרך רשת הנתונים של ספק השירות אך בחבילות קטנות מאוד.
• אביזרי נתונים משופרים: יש גאדג’טים שמרחיבים את היכולות:
  • Thuraya SatSleeve+ – כיסוי לטלפון חכם (iPhone/Android) שמאפשר להפוך כל סמארטפון לטלפון לוויני לשיחות, SMS ודאטה איטי (כ-60 קילוביט לשנייה). זה מספיק להודעות, רשתות חברתיות בסיסיות או גלישה קלה. זה איטי – בערך עשירית מ-3G, אך מהיר פי כמה מ-2.4k.
  • נקודות חמות לווייניות (נתבי Wi‑Fi): לדוג’ Inmarsat IsatHub (Wideye iSavi) – טרמינל קטן שנושא על הגב ויוצר Wi‑Fi שמקשר את כל המכשירים לרשת Inmarsat. זה מגיע למהירויות של 384 קילוביט לשנייה (בדומה ל-3G ישן) ומאפשר מיילים עם קבצים, תמונות ברזולוציה נמוכה וגלישה בסיסית. Iridium GO! עושה Wi‑Fi דומה (אבל בקצב איטי של 2.4kbps בפועל, או 20kbps בדחיסת נתונים). מכשירים אלו מאפשרים שימוש באפליקציות מייל או דפדפנים דחוסים בטלפון/לפטופ כדי למקסם את רוחב הפס הדל.
  • טרמינלי BGAN/Certus: לא ניידים אמיתיים – אבל Inmarsat BGAN ו-Iridium Certus מציעים מאות קילוביט ועד מגהביט בודדים ללקוחות (כדוג’ Iridium Certus עד 700kbps למכשיר הגדול, BGAN HDR עד 800kbps). אלו מכשירים בגודל מזוודה המשמשים בדרך כלל לתקשורת עיתונאית או uplink – וזה מעבר ל"טלפון לווייני" עיקרי, אך משקף את טווח היכולות.

בקיצור, טלפונים לוויניים ידניים לא נועדו לגלישה אינטנסיבית. הם מתאימים לתקשורת טקסטואלית, תיאום וחירום. אם תנסו לגלוש באינטרנט מלא – כל עמוד ייטען דקות ארוכות (ויתקבל חיוב נתונים גבוה). יחד עם זאת, בעזרת תוכנות מייל ייעודיות או דפדפנים דחוסים, ניתן לבצע משימות הכרחיות. רבים מהמשתמשים משלבים טלפון לוויני עם שירות כמו UUPlus או OneMail כדי לדחוס ולשלוח מיילים ביעילות במגבלות רשת הלוויין.

העלויות לנתונים גבוהות – לעיתים קרובות מחויבות לפי דקה או לפי מגה-בייט. לדוגמה, נתונים דרך Iridium עשויים לעלות בפועל דולר ומעלה לדקה, כאשר תקבלו רק כמה קילובייטים לדקה! שירותים חדשים יותר (כמו יחידות פרה-פייד של Inmarsat) מחייבים לפי מגה-בייט (וזה יכול להיות מעל 6 דולר למגה, בנוסף ליחידות הבסיס). לכן תשתמש בזה באמת רק כשצריך.

בשורה התחתונה: כן, אפשר להתחבר לאינטרנט עם טלפון לוויני, אבל נדרשת סבלנות. זה מתאים לצרכים בדחיסות נמוכה כמו מיילים, תחזיות מזג אויר בטקסט, או מסרונים. אם אתה צריך אינטרנט אמיתי (שיחות וידאו, סטרימינג, העברת קבצים גדולים), תצטרך מערכת לווינית רחבת-פס יקרה בהרבה (כמו מסוף Starlink או BGAN) ולא טלפון לוויני ידני.

האם אפשר להשתמש בטלפון לוויני כדי להתקשר לטלפונים רגילים ולהפך?

בהחלט. טלפונים לוויניים מקושרים לרשת הטלפוניה הרגילה, כך שאפשר לחייג למספרי טלפון רגילים, ואנשים עם טלפונים רגילים יכולים לחייג למספר של הטלפון הלוויני. יש כמה דברים שחשוב לדעת:

• פורמט חיוג: כאשר מתקשרים מהטלפון הלוויני לטלפון רגיל, מחייגים “+ [קידומת מדינה] [מספר]” כמו שהוזכר קודם. רשת הלוויין תנתב את השיחה לרשת הציבורית במדינת היעד. למשל, כדי להתקשר לקו קרקעי בניו יורק מהטלפון הלוויני, תחייג +1 212 xxx xxxx. מבחינת מי שמקבל את השיחה, היא תופיע כשיחה בינלאומית נכנסת (עם מספר הלוויין שלך כמופיע בזיהוי השיחה).
• חיוג לטלפון לוויני: לכל טלפון לוויני יש מספר טלפון, לרוב עם קידומת מדינה מיוחדת שאינה קשורה למדינה בודדת. לדוג', מספרי Iridium מתחילים ב-+8816 או +8817 (קידומת 881 היא למערכת לווייני תקשורת גלובלית). מספרי Inmarsat מתחילים בדרך כלל ב-+870 (קידומת 870 היא גלובלית ל-Inmarsat). מספרי Thuraya מתחילים ב-+88216 או +882 (גם כן טווחי מספרים לווייניים מיוחדים). Globalstar במקרים רבים מקצה מספרים בתוך מדינות (למשל, לטלפון Globalstar בארה"ב יהיה קידומת +1), או משתמש ב-+8818/8819 עבור שירותים מסוימים, אך לעיתים שיחות Globalstar עוברות דרך מספרים מקומיים. מבחינת המתקשר, חיוג לטלפון לוויני דומה לחיוג לכל מספר בינלאומי: מחייגים קוד חיוג בינלאומי ואת המספר המלא של הטלפון הלוויני. לדוג', מישהו מארה"ב שמתקשר לטלפון Iridium יתקשר ל-011 8816 XXX XXXX.
• עלות שיחה לטלפון לוויני: זהו ה-“קאץ’”. חיוג לטלפון לוויני מטלפון רגיל יכול להיות יקר מאוד, תלוי בספקית. לעיתים התעריפים לא כלולים בחבילות שיחות/שיחות לחו"ל. לא נדיר שספקים יחייבו 5 עד 10 דולר לדקה (ואף יותר) עבור שיחות למספר Iridium או Thuraya. בעלי הטלפון הלוויני לרוב לא משלמים על שיחות נכנסות (הם כבר שילמו הרבה על השירות), ולכן הנטל הוא על המתקשר. בגלל העלויות הגבוהות, חלק מרשתות הלוויין מציעות פתרונות עוקפים, לדוג' חיוג דו-שלבי או מספר מקומי:
  • חיוג דו-שלבי (עבור Iridium): המתקשר מחייג תחילה למספר מקומי מיוחד (במקרה של Iridium, מספר באריזונה, ארה"ב). מקבל הודעה להקיש את מספר ה-Iridium, ואז המערכת מחברת את השיחה. המתקשר משלם תעריף מקומי לאריזונה, ומנוי הטלפון הלוויני מחויב על הדקות לקישור (במקרים רבים זה יוצא זול יותר).
  • מספרי גישה מקומיים: יש ספקים שמספקים לטלפון לוויני מספר טלפון מקומי (בתשלום) במדינה מסוימת, שמעביר את השיחה לטלפון הלוויני. לדוג', מספר בריטי +44 או אמריקאי +1 שממופה לטלפון הלוויני שלך – כך זה יוצא זול יותר למשפחה/חברים להגיע אליך (הם משלמים על שיחה רגילה, ואתה משלם תשלום מסוים לדקת קישור).

לסיכום, כן – אפשר להתקשר בין טלפונים לוויניים ורגילים בצורה חלקה, רק צריך לקחת בחשבון שהשיחות הן בינלאומיות. משתמש טלפון הלוויין פשוט מחייג כרגיל (רק להקפיד על פורמט +קידומת מדינה), ומי שמתקשר אליו צריך את המספר הגלובלי ולהיות מוכן לעלויות גבוהות – אלא אם השתמש בפתרון עוקף.

האם לטלפונים לוויניים יש מספר משלהם או כרטיסי SIM?

כן, טלפונים לוויניים מקבלים מספר טלפון, והם משתמשים בכרטיס SIM (ברוב הדגמים) בדיוק כמו טלפונים סלולריים:

• מספרי טלפון: כפי שהוסבר, למספרי טלפון לוויניים קידומת ייחודית המוקדשת לשירותי לוויין. לדוגמה:
  • Iridium: מספרים מתחום +881 6 ו-+881 7. אלו חלק מקידומת "881" ללוויינים גלובליים. אם יש לך טלפון Iridium, המספר יהיה לדוג' ‎+8816 325 XXXXX.
  • Inmarsat: משתמש בקידומת ‎+870 לכל השירותים שלו (בעבר היו קידומות שונות לאוקיינוסים שונים, אך בוטלו לאיחוד ל-870). לכן, למספר Inmarsat יהיה מבנה +870 773XXXXX.
  • Thuraya: משתמשים גם בחלק מתחומי ‎+882 וגם ‎+88216 (טווחי קידומות בינלאומיים נוספים ללווין).
  • Globalstar: כאן המצב שונה – באזורים רבים, Globalstar משתלבים ישירות עם התשתית המקומית, כך שאולי תקבל מספר "רגיל". לדוג', טלפון Globalstar בארה"ב יקבל קידומת +1, מה שהופך את השיחה לזולה/קלה יותר מאחרים בארה"ב (הקול עובר לשער קרקעי ומשם ללווין). באזורים אחרים, יוקצו מספרים מקומיים או קידומת +881. כדאי לבדוק מול הספק; ל-Globalstar יש לעיתים מספרים מקומיים באמריקות.
  • אחרים: בשימוש במכשירים חדשים (למשל שליח מסרים לוויני), לעיתים מוקצה מספר או רק חשבון ללא מספר לטלפונים (למשל Garmin inReach לא מקבלים מספר לחיוג, אלא רק שרת להעברת הודעות SMS/מייל).

אז כן, לכל טלפון לוויני יש מספר בינלאומי ייחודי שמוסרים למי שצריך ליצור איתך קשר. חשוב לדעת שהחיוג אליו הוא שיחה בינלאומית (הסברים לגבי עלויות – ראה מעלה).

• כרטיסי SIM: רוב הטלפונים הלוויניים עובדים עם כרטיס SIM, בדומה מאוד לכרטיסי SIM של GSM. Iridium, Inmarsat, Thuraya – כולם פועלים עם כרטיס SIM המוכנס לטלפון. הכרטיס קשור לתוכנית השירות שלך (דקות פרה-פייד או מנוי חודשי) ומספרך האישי. לעיתים אפשר להעביר SIM בין מכשירים מאותה רשת: אם יש לך שני מכשירי Iridium תוכל להעביר את הכרטיס ולהמשיך עם אותו מספר/מסלול (רק אחד פועל בכל רגע). לכן, גם אם אתה שוכר או לווה מכשיר, השירות נקבע לפי ה-SIM. חלק מספקים מאפשרים SIM מולטי-רשת (נדיר) – בדרך כלל נשארים עם רשת אחת לכל SIM. גם ל-Globalstar יש גרסה של SIM במכשירים. החריגים הם טלפונים ישנים מאוד של Inmarsat שהיו טרמינלים קבועים. בדגמים הניידים – תמיד כרטיס SIM.
  • אם קונים מכשיר, חייבים לרכוש SIM ותוכנית שירות מתאימים. ה-SIM יגיע לעיתים עם המכשיר אם קנית דרך ספק, או בנפרד. הפעלה של ה-SIM מקנה לך את המספר ושירות.
  • SIM פרה-פייד: רבים בוחרים לעבוד עם כרטיס SIM נטען מראש – אתה טוען בו מספר יחידות (דקות/הודעות) לשימוש לתקופה מסוימת. לכל SIM יש מספר ותוקף נפרד, אלא אם טוענים מחדש.

בקיצור, טלפון לוויני עובד ממש כמו טלפון GSM פתוח: מספר ושירות מגיעים דרך ה-SIM. אם ה-SIM אינו פעיל, לא תוכל להתחבר לרשת (לרוב גם לא לשיחת חירום 911 – עוד בהמשך). לכן תחזוקת ה-SIM/תוכנית חשובה מאוד.

האם טלפונים לוויניים קלים לשימוש?

מפתיע, אבל כן – שימוש בסיסי בטלפון לוויני אינו קשה יותר משימוש בטלפון סלולרי ישן. העיצוב לרוב פשוט וממוקד בשיחות/הודעות. אם אתה יודע להשתמש בנוקיה/מוטורולה ישן מהניינטיז – תוכל להפעיל טלפון לוויני. נקודות עיקריות לגבי שימושיות:

• ממשק: ברוב הדגמים יש ממשק מבוסס תפריטים פשוט, לרוב עם מסך מונוכרום או צבע בסיסי. בד"כ יש מקשים פיזיים. דרך התפריט ניתן לגשת לאנשי קשר, להקליד הודעות, לראות יומני שיחות ועוד. עיצבו אותו כך שיהיה כמה שיותר מוכר למשתמשי סלולר, רק עם אינדיקציה נוספת לקשר לווייני. טלפונים מתקדמים כמו Thuraya X5-Touch אפילו מבוססי אנדרואיד ומגע (כמו סמארטפון), אך אלה דגמים יקרים. המודלים השכיחים (Iridium 9555/9575, Inmarsat IsatPhone) הם "סלולריים" מאוד, עם כפתורים גדולים ותפריטים ברורים.
• שפה ותצוגה: הטלפונים תומכים בריבוי שפות (אנגלית, ספרדית, צרפתית, ערבית, סינית וכו', כי הם נמכרים גלובלית). המסכים בנויים לקריאה באור שמש חזק (מסכים עם תצוגה טרנס-רפלקטיבית), כך שניתן לראות גם בתנאים חיצוניים. המקשים לרוב גדולים או מרווחים כדי להקל על חיוג עם כפפות (חשוב לאזורים קרים). תשומת הלב הקטנה הזו הופכת אותם לידידותיים גם בשטח קשה.
• הוצאת שיחה והודעות: כפי שהוסבר, החיוג דומה מאוד לטלפון רגיל – רק צריך קליטה לוויינית. לאחר קבלת קליטה, החיוג והדיבור רגילים – אוזנייה ומיקרופון כמו כל מכשיר (בדגמים מסוימים יש גם רמקול). שליחת SMS מעט איטית כי צריך להקליד בשיטת T9, אבל מי שזוכר הודעות בטלפונים ישנים יסתדר.
• עמידות: בגלל שהטלפונים עמידים – אין צורך "לפנק" אותם. אפשר להשתמש בגשם, באבק וכו'. לדוג', הם בנויים לשרוד נפילות ולעבוד בטמפרטורות קיצוניות. כך שאין צורך לחשוש מגשם – אפשר להתמקד בשיחה. רוב הדגמים מוגני מים ואבק (חלקם מוקשחים לעד מטר מים לזמן קצר). זה מוסיף לשקט הנפשי בשטח.

לסיכום, כל אדם ממוצע יוכל להרים טלפון לוויני ולהשתמש בו אחרי הדרכה מינימלית. הנקודות שיש ללמוד: להוציא אנטנה, לכוון נכון ללוויין GEO, לחייג בפורמט בינלאומי עם "+", ולהיות סבלניים לקליטה. אם מבינים זאת – התפעול כמו בכל טלפון נייד. מרבית הספקים כוללים דף הפעלה מהירה שמסביר את כללי השימוש, ולעיתים ניתן לבצע שיחת בדיקה למספר ייעודי (למשל ל-Iridium יש מספר בדיקה חינם לווידוא פעילות). לכן – ממש לא צריך להיות גאון טכנולוגי כדי להפעיל טלפון לוויני.

איזה תכונות מיוחדות יש לטלפונים לווייניים (למשל כפתור SOS, GPS)?

לטלפונים לווייניים רבים יש כמה תוספות מעבר לשיחות ושליחת הודעות, בעיקר בדגש על בטיחות ושימוש בשטח:

• כפתור SOS / חירום: רבים מהטלפונים הלווייניים כוללים כפתור חירום שניתן לתכנות. לדוגמה, ל-Iridium Extreme (9575) ול-Inmarsat IsatPhone 2 יש שניהם כפתור SOS שניתן ללחוץ עליו ולהחזיק במצבי חירום. הכפתור הזה ניתן להגדיר כך שיתקשר למספר מוגדר מראש (למשל מרכז חילוץ, ראש צוות וכדומה), ו/או ישלח SMS חירום אוטומטי עם המיקום שלך לקבוצת אנשי קשר. ב-Iridium Extreme, לחיצה על SOS אף יכולה להפעיל מצב מעקב כך שהמחלצים יוכלו לראות את עדכוני המיקום שלך. התכונות הללו יקרות ערך במיוחד אם, למשל, אתה פצוע ואין באפשרותך לחייג – לחיצה אחת על SOS תיידע את הרשויות עם הקואורדינטות האחרונות שלך. ישנם שירותים ששותפים עם GEOS או מרכזי חירום דומים כאשר מופעל SOS (לעיתים דורש מנוי לניטור).
• מקלט GPS: כמעט כל הטלפונים הלווייניים המודרניים כוללים GPS מובנה. כך הטלפון לא רק יודע את מיקומו (לטובת הרשת ולמשתמש), אלא גם משלב מיקום בהודעות. לרוב אפשר לראות את הקואורדינטות על המסך, ורבים מאפשרים לשלוח את מיקומך ב-SMS ("אני כאן: קווי רוחב/אורך"). זה שימושי בניווט ובאיתור חירום – אם תצטרך עזרה, תוכל למסור את מיקומך המדויק למחלצים. המכשיר עשוי לשמש גם כמצפן או לשמירת נקודות דרך בדגמים מסוימים, אך לרוב אינו מהווה מערכת ניווט מלאה.
• שירותי מעקב ו-SOS: חלק מהטלפונים והאביזרים הנלווים תומכים במעקב מתמשך. לדוגמה, אפשר להגדיר Iridium Extreme לשלוח "פינגים" של מיקום לפורטל ייעודי (משמש במשלחות, כדי שחברים/משפחה יוכלו לעקוב). לעיתים דורש שירות נוסף או אפליקציה חיצונית, אך זהו פיצ'ר שאנשים רבים לא יודעים שקיים.
• מבנה עמיד במיוחד: כמו שהוזכר, הם בדרך כלל עמידים – רבים מדורגים כ-MIL-STD-810G (עמידות לנפילות, רעידות, לחות וכד'), ו-IP65+ נגד אבק/מים. ה-Iridium Extreme 9575 ידוע כמכשיר מוקשח במיוחד ברמה צבאית. זו לא "אפשרות" שניתן להפעיל, אבל זה בהחלט יתרון – הוא ישרוד מצבים שמכשיר רגיל יישבר בהם.
• חיי סוללה ארוכים במצב המתנה: לטלפונים לווייניים לרוב יש זמן המתנה ארוך מאוד (כי משתמשים רבים נושאים אותם פועלים באזורים נידחים ומחכים לשיחה). לדוג' ה-IsatPhone 2 מתהדר ב-עד 160 שעות (כמעט שבוע) המתנה. זה פיצ'ר חשוב – ניתן להשאיר את המכשיר מוכן לשיחה או קריאת SOS ימים ארוכים. זמן שיחה לרוב מספר שעות (4–8 שעות, תלוי בדגם). לרוב מגיעות עם סוללות גדולות ולעיתים אפילו מטען סולארי כאופציה.
• פרטיות / הצפנה: לא בהכרח פיצ'ר שנראה לעין, אבל שיחות לוויין בדרך כלל מוצפנות באוויר. זה סטנדרט ברוב הרשתות כדי למנוע האזנה פשוטה. (הערה: זה לא מבטיח פרטיות מוחלטת – גופי ביון או תוקפים מתקדמים מאוד עשויים להאזין, אך זה מוגן דיה ליומיום. קיימים טלפונים ממשלתיים מיוחדים עם הצפנה מקצה לקצה, אבל זה נישה ייחודית). המשתמש הממוצע נהנה מהעובדה ששיחה לוויינית לא ניתנת להאזנה בקלות.
• כלים נוספים: חלק מהטלפונים כוללים כלים פשוטים כמו שעון מעורר, לוח שנה, מחשבון – דברים בסיסיים ולא מעבר (אלא אם יש לך מכשיר לווייני-היברידי עם מערכת אנדרואיד כמו Thuraya X5-Touch).

בסך הכול, טלפונים לווייניים פשוטים בתכונותיהם יחסית לסמארטפון, אך מה שכולל – מכוון לאמינות ובטיחות. פונקציות SOS ו-GPS הן המרכזיות, שיכולות להציל חיים בשעת חירום. מומלץ להגדיר את כפתור ה-SOS למספר חירום עוד ברכישה, ולבדוק אותו (לרוב יש "מצב בדיקה" כדי שלא תזעיק רשויות בטעות בזמן ההגדרות).

כמה זמן מחזיקה הסוללה של טלפון לווייני?

חיי סוללה בטלפונים לווייניים טובים מאוד במצב המתנה, וסבירים בזמן שיחה:

• מצב המתנה: רוב הטלפונים הלווייניים מציגים זמני המתנה של 30–100 שעות ואף יותר, תלוי בדגם וברשת. למשל, Inmarsat IsatPhone 2 מצטיין בזמן המתנה של עד 160 שעות (כשבוע) כאשר דלוק בהמתנה לשיחה. Thuraya XT-LITE – כ-80 שעות המתנה. Iridium Extreme 9575 – כ-30–54 שעות המתנה, תלוי בדגם הסוללה. Globalstar GSP-1700 – סביבות 36 שעות המתנה. המספרים מתייחסים למצב אות יציב; חיפוש אות (כמו אם משאירים את הטלפון דלוק ללא קליטה) ירוקן מהר יותר. המתנה משמע – הטלפון דלוק, רשום לרשת, אך לא בשיחה פעילה.
• שיחות: לרוב 3–8 שעות שיחה ברצף, תלוי בדגם ובסוללה. דוגמאות: Iridium 9575 Extreme – כ-4 שעות שיחה בסוללה סטנדרטית. Iridium 9555 – כ-3.5–4 שעות. Thuraya XT-LITE – עד 6 שעות. Inmarsat IsatPhone 2 – עד 8 שעות (סוללה גדולה). Globalstar GSP-1700 – בסביבות 4 שעות שיחה. כלומר, מספר שעות של שימוש שיחה בטעינה מלאה. בפועל שיחות לוויין בדרך כלל קצרות (יקר), אז מכשיר טעון יחזיק מספר ימים בשימוש מתון של כמה שיחות קצרות ביום.
• גורמים המשפיעים על הסוללה: שימוש בקור קיצוני מפחית את יעילות הסוללה (רצוי לשאת קרוב לגוף). כמו כן, שימוש נרחב ב-GPS או תאורה אחורית יכבידו על הסוללה. גם קליטת אות מחדש אחרי הדלקה צורכת יותר אנרגיה לזמן קצר. אך בסך הכול, הסוללות מתוכננות להמתנה ממושכת.
• טעינה: טלפונים לווייניים מגיעים עם מטען חשמל, ולעיתים גם מטען רכב. משתמשי שטח נושאים גם מטען סולארי או סוללות ניידות. אלו סוללות ייעודיות (לרוב ליתיום-יון), וניתן לרכוש גיבוי. מומלץ לשאת סוללה שנייה במסעות – למשל, לשמור אחת בכיס פנימי מחומם בזמן שהשנייה בשימוש, שימושי מאוד מתחת לאפס.
• אורך חיים: סוללות ליתיום נשחקות עם השנים. סוללה חדשה עשויה לתת 8 שעות שיחה, אך לאחר כמה שנים תרד ל-6 שעות. אם אתה תלוי בטלפון לווייני, חשוב להחליף סוללה מדי כמה שנים או אם שמים לב לירידה משמעותית בביצועים.

בפועל, טלפון טעון אפשר להשאיר דלוק ליום-יומיים ואף לשבוע למצב קבלה. אם מדליקים אותו רק בעת הצורך, הסוללה תספיק להרבה יותר ימים. רבים משמרים סוללה ע"י השארת המכשיר כבוי והדלקה בזמנים שנקבעו מראש או כשמתקשרים (מכיוון ששיחות נכנסות נדירות). אך אם יש צורך בהשארה רצופה לדחיפות, לכל היותר תקבל כמה ימים ללא טעינה (IsatPhone2 מוביל כאן עם כמעט 7 ימים המתנה).

עלויות ותוכניות

כמה עולה לקנות טלפון לווייני?

טלפונים לווייניים יקרים יותר מטלפונים סלולריים רגילים, אך המחירים ירדו עם השנים. המחיר תלוי במותג/דגם ואם קונים חדש או משומש. הנה טווחי מחירים מקורבים (בדולר) לדגמים פופולריים:

• Iridium Extreme 9575: כ-$1,400 (דגם עמיד במיוחד – גלובלי).
• Iridium 9555: כ-$1,000–$1,200 (הדגם הקודם של Iridium, מעט יותר זול מה-Extreme).
• Inmarsat IsatPhone 2: כ-$1,000 (לעיתים $700–$1000; מקור אחד מציין $1,080). לפעמים ניתן למצוא בהנחה.
• Thuraya XT-LITE: כ-$600–$800 (מצוין סביב $650). לדגמים המתקדמים של Thuraya (XT-Pro, X5-Touch עם אנדרואיד) המחיר גבוה יותר (מעל $1,000), אבל XT-LITE הוא דגם נפוץ ומשתלם במדינות Thuraya.
• Globalstar GSP-1700: כ-$500 (עם חבילת שירות). לעיתים יש חבילות בהן המחיר $499 אם מפעילים מנוי rfgear2go.com. המחיר המומלץ ליחידה בודדת (ללא שירות) עשוי להיות גבוה יותר ($750+), אך Globalstar נוהגת לסבסד. דגמי Globalstar ישנים או מחודשים – $300–$500 satellitephonerental.com.
• Garmin inReach (מכשיר תקשורת לוויינית – טקסט בלבד): $300–$450 (כחלופה למי שצריך רק SMS לווייני).
• אפשרות השכרה: לא חייבים לרכוש – ניתן להשכיר טלפונים לווייניים מספקים שונים. מחירי השכרה בערך $8–$15 ליום. השכרת Iridium למשל סביב $9 ליום או $60 לשבוע. משתלם לטיולים קצרים של שבוע-שבועיים.

המחירים משתנים, ולעיתים יש חבילות (טלפון + דקות אוויר). בנוסף, יש שוק פעיל למכשירים משומשים – דגמי Iridium או Thuraya ישנים יכולים להימכר בכמה מאות דולרים. עם זאת, חשוב לבדוק כשירות/חוקיות (שלא דווח כגנוב, כי ספק לוויין עלול לחסום מכשיר עם IMEI גנוב).

זכרו, רכישת הטלפון היא רק חלק מהתהליך – עליכם גם לתכנן תקציב עבור השירות (כרטיס SIM, זמן אוויר), שגם הוא יכול להיות משמעותי (פירוט בהמשך). עלות המכשיר היא הוצאה חד פעמית. הטלפונים עמידים ויכולים להחזיק שנים רבות, כך שלרוב ההוצאה העיקרית לאורך זמן היא על השירות, לא על החומרה.

להלן השוואה מהירה של עלויות ומפרטים לכמה מכשירים:

(המחירים משוערים למכשירים חדשים; מחירי שוק עשויים להשתנות. הנתונים בדולר אמריקאי, עדכני להיום.)

אם המחירים האלו נראים גבוהים, זכרו שטלפוני לוויין מיוצרים בכמויות קטנות בהרבה מסמארטפונים וכוללים טכנולוגיה ייעודית, ובדרך כלל יש בהם גם סבסוד מסוים עבור תשתית הרשת. הדגמים המתקדמים עמידים במיוחד, מה שמייקר את העלות. יחד עם זאת, אם אתם צריכים אותו רק להרפתקה חד-פעמית, השכרה או קנייה של מכשיר משומש יכולה להוזיל את העלות משמעותית.

כמה עולות שיחות והודעות מטלפון לווייני?

זמן אוויר בלוויין יקר יחסית לסלולר. העלויות המדויקות תלויות בספק ובחבילה, אך הנתונים האופייניים הם:

• שיחות קוליות (יוצאות): בסביבות 1$ עד 2$ לדקה ברוב הרשתות עם חבילת בסיס. לדוגמה, בחבילות Iridium המחיר לרוב נע בין 1.00$ ל-1.50$ לדקה לשיחה יוצאת (אם קונים חבילה או בתוכנית postpaid המחיר עלול להיות מעט נמוך יותר). Inmarsat עשוי להיות מעט זול יותר או דומה (~0.80$ עד 1.50$ לדקה, תלוי בחבילה והאם השיחה יוצאת לטלפון רגיל או לטלפון לווייני אחר). Thuraya יכולה להיות זולה יותר באזורים בכיסוי שלה – לפעמים 0.5$ עד 1$ לדקה לשיחות בתוך הרשת או לטלפון קווי, אך הרבה יותר אם מתקשרים מחוץ לאזור או לרשת לוויינית אחרת. דוגמה: באחת מתכניות Iridium postpaid, דקות נוספות עולות 0.99$ לדקה. בכרטיסי prepaid המחיר לרוב בסביבה של 1.20$ לדקה. חשוב: אם אתם מתקשרים מטלאפון לווייני שלכם לטלפון לווייני ברשת אחרת, העלות יכולה להיות מאוד גבוהה (לעיתים 5–10 דולר לדקה) – למשל, שיחה מ-Iridium ל-Thuraya תחויב במחיר פרימיום (כי זה עובר דרך שערים בינלאומיים). לרוב תבצעו שיחות לטלפונים רגילים או לטלפונים לווייניים באותה רשת.
  • שיחות נכנסות: אתם (משתמש הטלפון הלווייני) בדרך כלל לא מחויבים על שיחות נכנסות (המתקשר משלם את המחיר הגבוה כדי להגיע אליכם). כך שמישהו יכול להתקשר אליכם והעלות עליו. עם זאת, אם תגדירו חיוג בשני שלבים או שירות הפניית שיחות, ייתכן שיוטל עליכם תשלום מסוים על שיחה נכנסת (למשל, ב-Iridium שיחות נכנסות בשני שלבים עולות למשתמש $1 לדקה). בדקו את פרטי התוכנית שלכם.
• הודעות טקסט (SMS): לרוב בסביבות 0.5$ עד 1$ להודעה שנשלחת מהטלפון הלווייני. יש חבילות שגובות פחות; למשל, Global Satellite (ספק) מציין הודעות בכ-0.10$ כל אחת בתוכניות מסוימות, שזה נמוך. Iridium לרוב כ-0.5$ לכל הודעה של 160 תווים בתשלום לפי שימוש. Inmarsat בסביבות 0.5$. Thuraya בדרך כלל זולה יותר, כ-0.25$ להודעה. אך שוב, זה תלוי בחבילה. SMS נכנס בדרך כלל חינם (אתם לא מחויבים על קבלת הודעות).
• אינטרנט/דאטה: תעריף הדאטה הוא לרוב לדקה או למגה-בייט. למשל, ב-Inmarsat prepaid תשלום של 9 יחידות למגה-בייט (ויחידה אחת היא בערך ~1 דולר), לכן ~9 דולר למ"ב. או ב-Iridium כ-1.30$ לדקת דאטה (בקצב איטי מאוד של 2.4 קילוביט/שנייה!). זה מורכב, אבל מספיק להבין שגלישה ופעילות של מעבר לאימיילים בודדים עלולה לצבור עלויות גדולות במהירות. יש חבילות חדשות כמו Iridium Certus עם חבילות דאטה, אבל בשימוש בידני ברוב המקרים תשתמשו רק באימיילים בודדים, שעשויים לעלות כמה דולרים כל אחד.
• חבילות מול Prepaid:
  • Prepaid: קונים חבילת דקות/יחידות. לדוגמה, אפשר לרכוש כרטיס Iridium של 75 דקות ב-$150 (בתוקף ל-30 יום) – בפועל $2 לדקה. חבילות גדולות יותר מספקות מחיר לדקה זול יותר (למשל 500 דקות ב-$600 = $1.20 לדקה). יחידות Prepaid יורדות שונה לפי שימוש: שיחה לרשת לוויינית אחרת עשויה לעלות 5 יחידות לדקה, SMS 0.5 יחידה, וכו', אז חשוב לבדוק את החישוב. Prepaid מתאים למי שרוצה לשלוט בהוצאות ולא לשלם דמי מנוי כשלא משתמשים.
  • Postpaid חודשי: משלמים דמי מנוי חודשיים ומקבלים חבילת דקות קבועה או אפשרות שימוש לפי חיוב. למשל, 70 דולר לחודש עם 10 דקות כלולות וכל דקה נוספת ב-1.20 דולר. קיימות גם חבילות גבוהות יותר, למשל 150 דולר לחודש ל-100 דקות וכו'. אם אתם משתמשים הרבה לאורך כל השנה, חבילה חודשית עשויה להיות משתלמת יותר. אם השימוש עונתי, Prepaid או חבילות עונתיות יכולות להיות עדיפות. חלק מהספקים מאפשרים "מצב השהיה" (suspend) בתשלום סמלי בחודשים שקטים.
• התקשרות מטלפון קווי/סלולרי אל טלפון לווייני: כמו שצוין, המתקשר ישלם מחיר גבוה. זה לא ישפיע על זמן האוויר שלכם (אלא אם בוצע שימוש בשירות חדירה מיוחד/קבלת שיחות בשני שלבים), אך מומלץ להבהיר למכרים לא להתקשר לטלפון הלווייני שלכם אלא אם באמת צריך – חיוב השיחה עלול להיות גבוה מאוד (למשל 10 דולר לדקה בחשבונם). לכן כדאי לסכם שאתם תחזרו אליהם כדי לחסוך להם בעלות.

דוגמה לשימוש: נניח שיש לכם טלפון Iridium עם כרטיס SIM Prepaid. רכשתם שובר של 200 דקות בתוקף חצי שנה ב-400$. זה יוצא בפועל 2$ לדקה. אם עשיתם 20 דקות שיחה ושלחתם 10 הודעות בטיול – עלות השיחות היא 40$ והודעות עוד כ-5$. יחידות שלא נוצלו יאבדו אחרי 6 חודשים אם לא תרעננו. לעומת זאת, בתוכנית חודשית אפשר לשלם 50$ לחודש גם אם לא משתמשים, אך עלות לדקה עלולה להיות מעט נמוכה יותר.

חשוב לדעת שהשכרות כוללות גם הן תשלום לדקה בנוסף לדמי ההשכרה. לדוגמה, השכרת טלפון לשבוע ב-60$, כאשר עלות שיחה $1.50 לדקה והודעה 0.50$ באותה תוכנית השכרה.

מומלץ לבדוק מחירים עדכניים אצל הספקים, כי לעיתים יש תחרות שמורידה עלויות. יש גם חבילות אזוריות: לדוג' Thuraya מציעה תוכנית NOVA במדינות מסוימות בהם המחיר זול יותר. Inmarsat מציעה חבילות אזוריות לחלק מהאזורים. אם אתם צריכים את הטלפון רק באזור יחיד, שאלו אם קיימת חבילה זולה עבור אותו אזור (לפעמים יש חבילות ייעודיות לאפריקה או אלסקה במחיר לדקה נמוך).

לסיכום: תכננו תקציב של כ-1 עד 2 דולר לדקת שיחה, וכחצי דולר להודעה, אלא אם יש לכם חבילה מיוחדת. התקשורת הלוויינית יקרה, אך אם משתמשים במידה (למשל חירום או דיווח), ניתן להשאיר את העלות סבירה. תמיד בדקו מחירים מול הספק כדי להימנע מהפתעות.

האם חייבים לשלם חודשי עבור טלפון לווייני או שיש אפשרות לתשלום מראש?

אין חובה לשלם חודשי; קיימות גם אפשרויות בתשלום מראש (prepaid) וגם מנוי חודשי (postpaid):

• חבילת מנוי חודשית (Postpaid): כמו בחוזה סלולרי. נרשמים לתוכנית שמחייבת אתכם חודשי. בדרך כלל יש דמי בסיס הכוללים מספר דקות, וכל שימוש נוסף מחויב מעבר לכך. למשל, חבילת Iridium ב-70$/חודש עם 10 דקות כלולות ודקות נוספות ב-1$ כל אחת. בחבילות יקרות תקבלו יותר דקות. היתרון: המספר נשאר פעיל, אין צורך לרכוש שוברים, והשירות מוכן תמיד. אם השימוש שלכם רב או דרוש שהטלפון יהיה זמין לקבלת שיחות בכל עת – זו האופציה הנוחה. בחלק מהחבילות אפשר לקבל שירותים נוספים כגון מספר אמריקאי (בתוספת תשלום), פירוט חיובים, ועוד. החיסרון: תשלמו כל חודש גם אם לא השתמשתם בטלפון. בחישוב שנתי זה עשוי להגיע למאות דולרים גם על מעט שימוש. חלק מהספקים מאפשרים מצב "השהייה עונתית" (תשלום קטן עבור שמירת הקו כשהוא לא בשימוש).
• Prepaid (שובר/כרטיס SIM בתשלום מראש): קונים חבילת דקות/יחידות עם תוקף מוגדר. לדוג', “כרטיס 50 יחידות”, “כרטיס 500 יחידות” וכדו'. כל רשת קובעת יחס בין יחידות למספר דקות/הודעות (לרוב 1 יחידה = דקת שיחה, 0.5 יחידה = SMS וכו'). Prepaid מצוין לשימוש מזדמן או קצר-טווח. טוענים את הסים בכמות הרצויה לטיול ומטעינים עוד לפי הצורך (לעיתים מרחוק). לשוברים יש תוקף (למשל 30 יום, 90 יום, שנה בשוברים גדולים). יחידות שלא נוצלו פגות, אם לא מחדשים בזמן (חלק מהספקים מאפשרים להעביר יתרה אם מטעינים לפני פקיעה). היתרון – אין תשלום חודשי "קבוע". משלמים מראש וזהו; אין הפתעות. לשימוש כמה פעמים בשנה – זה משתלם. עם זאת, לתפעול קבוע (מספר זמין כל השנה), דרוש לשמור על הסים פעיל – שזה לעיתים מחייב טעינה מדי תקופה גם אם לא משתמשים. ברשתות מסוימות יש סכום טעינה מינימלי שנתי כדי לשמור את הקו חי. לדוג', ב-Inmarsat צריך להטעין יחידות מדי שנה.
• חבילה שנתית / היברידית: ספקים מסוימים מציעים חבילת Prepaid שנתית (תשלום חד פעמי ומקבלים כמות דקות מסוימת לתוקף שנה). לדוג', 1,000 יחידות בתוקף 12 חודשים ב~1,150$ – טוב לשימוש מתון בלי דמי חבילה חודשיים. קיימות גם חבילות "חירום" הכוללות דמי חודשים נמוכים לשמירת קו ומחיר גבוה לדקה בפועל.

על פי מקור אחד: “Iridium מציעה חבילות postpaid החל מ-72 דולר לחודש… גם Inmarsat ו-Thuraya מציעות חבילות חודשיות דומות ב-$50–$150 בהתאם לשימוש". במקביל, קיימות אפשרויות תשלום מראש בכל אחת מהחברות האלו.

אז, האם משלמים חודשי? רק אם תבחרו במסלול חודשי. אם אתם לא מעוניינים בכך, אפשר בהחלט לבחור במסלול בתשלום מראש ולהימנע מחשבונית חודשית – פשוט מטעינים מחדש כשצריך. משתמשים מזדמנים רבים מעדיפים את אפשרות התשלום מראש כדי להימנע מהוצאות קבועות.

דבר אחד לשים לב אליו: אם זמן האוויר של סים בתשלום מראש פג ולא הטענתם אותו מחדש, הכרטיס עלול להיות מבוטל לאחר תקופת חסד. ייתכן שתאבדו את המספר או תצטרכו לשלם דמי חידוש. לכן, אם חשוב לכם לשמור על המספר, עקבו אחרי תאריכי התפוגה. עבור טלפון לוויני למקרי חירום, אחת האסטרטגיות היא לקנות רק די זמן אוויר מראש כדי להשאיר אותו פעיל ולבדוק אותו מדי פעם, או לבחור במסלול שנתי זול.

לסיכום, יש גמישות – מנוי חודשי למשתמשים כבדים או קבועים, ותשלום מראש לשימוש מזדמן. אפשר לבחור מה שמתאים לתקציב ולשימוש שלכם.

האם אפשר לשכור טלפון לוויני במקום לקנות אחד?

כן. השכרת טלפונים לוויניים זמינה באופן נרחב ומהווה פתרון נהדר לצרכים זמניים. הרבה חברות שירות לוויין ואפילו נותני שירותי השכרת ציוד טיולים מציעים טלפונים לוויניים להשכרה.

כך זה עובד: בדרך כלל שומרים מכשיר לתקופה הרצויה ומשלמים תעריף יומי או שבועי. לדוגמה, תעריף נפוץ הוא בסביבות 8–15 דולר ליום, לרוב עם חבילות שבועיות בסביבות 50–100 דולר לשבוע. טלפון אירידיום, למשל, עשוי לעלות 9 דולר ליום. לפעמים יש תקופת מינימום, כמו שבוע. בהשכרה תקבלו כרטיס סים עם מספר זמני, ואתם משלמים בנפרד על השימוש (שיחות/הודעות) או שמוקצים לכם מספר דקות כלולות.

דמי שימוש בהשכרה: עלות הדקה בהשכרה עשויה להיות מעט גבוהה יותר או דומה למחיר מסלול רגיל. לדוגמה, ייתכן והשכרה תחייב 1.50–2 דולר לדקה בשימוש. לעיתים יקזזו מהפיקדון או יחייבו את כרטיס האשראי לאחר ההחזרה בהתאם לשימוש שלכם. חלק מהשכירויות כוללות מספר דקות חינם. תמיד בדקו את עלויות השימוש כדי לא להיות מופתעים – השכרה חוסכת בעלויות המכשיר, אבל זמן האוויר עדיין עולה כפי שהוא עולה.

פיקדון/ביטוח: מרבית חברות ההשכרה ידרשו פיקדון ביטחוני (המכשירים יקרים). זה עשוי להיות 500 דולר או יותר, או לעיתים רק חסימה על כרטיס אשראי, שמשוחררת בהחזרת המכשיר במצב תקין. חלק מהחברות מציעות ביטוח נגד נזק/אובדן בתוספת תשלום.

מה תקבלו: בדרך כלל ערכת ההשכרה תכלול את הטלפון, סוללה, מטען (לעיתים שניהם – קיר ורכב), לרוב אנטנה חיצונית קטנה או דיבורית. יספקו הוראות ותמיכה טכנית. תקבלו מספר טלפון לתקופת ההשכרה. בחברות אמינות המכשירים נבדקים ומטענים לפני המסירה.

מתי לשכור: אם אתם צריכים טלפון לוויני רק לטיול קצר (שבועות עד מספר חודשים), השכרה עשויה להיות זולה בהרבה מרכישה. למשל, טיול של שבועיים יעלה בערך 100 דולר דמי השכרה לעומת 1000 דולר לרכישת מכשיר. עם זאת, אם צפויים מספר טיולים או מסעות ארוכים, בשלב מסוים רכישה תהיה משתלמת יותר. אנשים משכירים בעיקר להרפתקאות חד פעמיות, משימות תקשורת, שיט, ועוד. כמו כן, אם אתם רוצים לבדוק רשת או מכשיר מסוימים לפני רכישה, השכרה זו דרך טובה להתנסות.

חשוב: בצעו הזמנה מראש, במיוחד בעונות עמוסות (כמו עונת ההרפתקאות בקיץ או עונת ההוריקנים), כי זמינות ההשכרות יורדת. בדרך כלל ניתן לשלוח לכם את המכשיר או לאסוף אותו ממשרדי החברה. חלק מהחנויות בנמלי תעופה או מרכזי ציוד טיולים מציעים גם השכרה.

בקיצור, השכרות הן אפשרות נוחה וללא טרחה אם אתם צריכים טלפון לוויני זמנית. פשוט חשבו גם את דמי השכירות וגם את עלות זמן האוויר בתקציב. וחשוב להחזיר בזמן – איחורים בדרך כלל יגררו קנסות נוספים.

(טיפ בונוס: אם אתם צריכים רק אפשרות לשלוח הודעת חירום ולא שיחות מלאות, יש מקומות שמציעים גם השכרה של שליחים לווייניים כמו Garmin inReach – זול יותר ליום. אבל עבור שיחות מלאות – השכרת טלפון לוויני היא הדרך.)

האם שיחות לטלפונים לווייניים באמת עולות 10 דולר לדקה למתקשר?

זה אכן יכול לקרות, תלוי בספק של המתקשר. זה לרוב מפתיע אנשים. המחירים הגבוהים הם בעיקר לשיחות הנעשות מרשת רגילה אל מספרי לוויין (במיוחד אלה עם קודים בינלאומיים כמו +881 או +870).

בפירוט: אם מישהו מחייג לטלפון הלווייני שלכם מקו נייח או סלולרי, המפעיל מזהה זאת כשיחה בינלאומית לקוד מיוחד ומחייב בהתאם. הרבה ספקים מתייחסים למספרי Inmarsat/Iridium כאזורי פרימיום בינלאומיים. למשל, יש מפעילים בארה"ב שגובים 5 עד 15 דולר לדקה לשיחות לאותם קודים לווייניים. נשמע סיפורים (ואף ראינו דיונים ברדיט) על אנשים שחייגו לאירידיום וחויבו ב-10 דולר לדקה. זה לא נדיר.

למה זה כל כך יקר? החיבור עובר דרך תחנות ביניים שמעבירות את השיחה לרשת הלוויינית, ואלה לא כלולות בהסדרי התקשורת הרגילים – המפעיל הלווייני גובה מהמפעיל שלכם תעריף גבוה, שמעובר הלאה אליכם (עם תוספת רווח). בנוסף, אין תחרות בתעריפים אלה שמורידה מחירים.

איך להוזיל: כמשתמשי טלפון לווייני, תוכלו:

• להשתמש בשיטת חיוג דו-שלבי (לרשתות מסוימות כמו Iridium) כך שהמתקשר משלם רק על שיחה מקומית, ואתם משלמים על השימוש.
• לקבל שירות מספר מקומי: יש ספקים שמאפשרים לקשר את הטלפון הלווייני למספר רגיל (למשל קידומת 480 בארה"ב עבור Iridium). המתקשר יחייג למספר זה וישלם מחיר רגיל (או לפחות תעריף בינלאומי רגיל), והשירות יעביר את השיחה אליכם בטלפון הלווייני. בדרך כלל זה הופך את העלות כך שאתם משלמים דקת שיחה נכנסת (כ-1.50 דולר/דקה), אך המתקשר פטור מהתשלום הגבוה. פתרון טוב לעסקים שרוצים שלקוחות יגיעו לטלפון הלווייני בלי לחשוש מהעלות – אתם בעצם מסבסדים את העלות.
• אם מישהו מוכרח להתקשר ישירות, בקשו ממנו לבדוק עם המפעיל שלו את התעריפים ל-“Inmarsat” או “Iridium” כדי שלא יופתע. אפשרות אחרת – שיבררו בהודעה שמבקשת שתחזרו אליהם – SMS לטלפון לווייני עלול לעלות 50 סנט, ואז אתם תחייגו (על חשבונכם, אך בדרך כלל זול יותר ממה שהם ישלמו).

שיחות מטלפון לווייני לטלפון רגיל: כאן אתם משלמים מכספי זמן האוויר (בדרך כלל בסביבות 1-2 דולר לדקה), והאדם שמקבל את השיחה לא משלם תוספת (זה כמו שיחה בינלאומית רגילה עבורו, ייתכן ומנצל את הדקות או כלול בתוכנית, תלוי בספק וכו’). לכן לעיתים עדיף שמשתמש הטלפון הלווייני ייזום את השיחה בשיחות ארוכות, ולא שהאחרים יחייגו אליו.

לסיכום: תרחיש 10 דולר לדקה מציאותי אצל ספקים מסוימים, וחשוב לקחת אותו ברצינות. יש דרכים להימנע מכך באמצעות שיטות חיוג מיוחדות. מדריכי שימוש לטלפונים לווייניים מדגישים זאת כדי למנוע "הלם חשבון".

למשל, מקור: “רשתות גובות עד 10.00 דולר לדקה לשיחה לטלפון לווייני…” – כן, זו עובדה מוכרת בתעשייה. זו אחת הסיבות שאנשים מהשורה כמעט ולא מחייגים ישירות לטלפון לווייני אלא אם מוכרחים.

שורה תחתונה: אם אתם מוסרים את המספר הלווייני למשפחה או לעמיתים, ודאו שהם מבינים שלא לחייג סתם, אלא רק במקרי חירום. השתמשו בהודעות טקסט, תיאמו שיחות מראש, או השתמשו באלטרנטיבות המוזכרות לניהול העלויות. זהו אחד ההיבטים המוזרים בשימוש בטלפונים לווייניים, הנובע מאופן הטיפול של חברות התקשורת בשיחות אלו.

חוקיות ובטיחות

האם טלפונים לווייניים חוקיים לשימוש? (והיכן הם לא חוקיים או מוגבלים?)

ברוב המדינות, כן, טלפונים לווייניים חוקיים להחזקה ושימוש. עם זאת, קיימות חריגות ומגבלות במספר אזורים בעולם. חשוב לדעת את הכללים לפני נסיעה עם טלפון לווייני, כי הפרת איסור עלולה להוביל להשלכות חמורות (כולל מעצר בגין ריגול במקרים קיצוניים).

מדינות האוסרות או מגבילות טלפונים לווייניים:

• הודו: מוסדר מאוד. עבור אזרחים פרטיים לא מותר שימוש חופשי בטלפונים לווייניים. רק שירותי לוויין דרך רשת המאושרת על ידי הממשלה (Inmarsat דרך שער תקשורת בבעלות המדינה) – בהיתר מראש. הכנסת Iridium, Thuraya או מכשיר לווייני לא מאושר להודו עלולה להוביל למעצר והחרמה. תיירים נעצרו בנמלי תעופה בגלל החזקת טלפונים לווייניים. רק אם חייבים , יש צורך בהיתר מיוחד ממשרד התקשורת ההודי – רוב המטיילים עדיף שיוותרו מראש.
• סין: אסור להחזיק טלפון לווייני ללא אישור. סין מתייחסת לכך בחשדנות (ואפילו למכשירי GPS רבים). הממשלה מעוניינת בשליטה על כל תקשורת – טלפון לווייני בלתי מאושר נחשב אמצעי חמקני מפיקוח. אין להביא לטיול מכשיר שכזה ללא אישור ויידוע מראש לרשויות. היו מקרים שבהם המכשירים הוחרמו במכס. מאחר ובסין יש כיסוי סלולרי טוב, מצפים שתשתמשו ברשת המקומית (אם כי עם אינטרנט מצונזר).
• בנגלדש: בלתי חוקי לחלוטין. החזקה מובילה למאסר.
• מיאנמר (בורמה): היה אסור במשך שנים. לאחרונה, עם הרפורמות, יש הקלה חלקית אבל הנושא רגיש. מעדכון אחרון – חובה לבקש אישור מרשויות המדינה. עדיף להניח שזה אסור אם לא קיבלתם היתר מפורש.
• קובה: אסור ללא אישור ממשלתי. לא ניתן להכניס טלפון לווייני אלא אם יש לכם היתר של משרד התקשורת הקובני apollosat.com. נתפסים בו כמניע לעקיפת שליטת המדינה. מי שייתפס עלול להיעצר באשמת ריגול apollosat.com.
• צפון קוריאה: אסור לחלוטין. מי שייתפס עם מכשיר ייעצר מיידית. אחרי כמה תקריות, צפון קוריאה אף חסמה ואיתרה שידורי לוויין בגבולות. כדאי לא לנסות.
• רוסיה: מותר אבל חובה לרשום את המכשיר והסים מול הרשויות (Roskomnadzor) מראש. רוסיה לא אוסרת זאת לחלוטין, אך רוצה מעקב ופיקוח. רק מכשירים/ספקים מסוימים מותרים בחוק. אם תביאו טלפון – יש לדווח עליו ולמלא טופס ייבוא. שימוש בטלפון לא רשום, במיוחד ליד אזורים רגישים, עלול להביא לאישום בשימוש לא חוקי בתקשורת.
• סרי לנקה: חובה לקבל רישיון מרגולטור התקשורת. זה כנראה שריד לתקופת המלחמה. עיתונאים בעלי אישור מראש יכולים להכניס.
• צ'אד: לא חוקי מטעמי ביטחון (חשש משימוש בידי טרוריסטים). המכשיר יוחרם ותעצרו.
• סודן: מוגבל ביותר; הכנסת מכשיר תוביל להחרמה במכס ועליכם לדווח על כך בויזה.
• לוב: בשנת 2011 נאסרו טלפוני Thuraya (שימשו את המורדים). החוק כעת לא ברור – עדיף לברר עדכון לפני נסיעה או להימנע.
• ניגריה (צפון המדינה): הוטל איסור במדינת בורנו בתקופת בוקו חראם, כדי להקשות על תקשורת מחבלים. ברמה הארצית אין איסור מוחלט, אבל שימוש עלול למשוך תשומת לב של הרשויות.
• אחרים: במדינות במזרח התיכון ואפריקה ייתכן מגבלות מקומיות/זמניות, לרוב עקב מצב ביטחוני.

ברוב אירופה, אמריקה, מזרח אסיה וכו', טלפונים לווייניים חוקיים. למשל, הם חוקיים באיחוד האירופי, צפון אמריקה, אוסטרליה, יפן, וכו’. במקומות כמו מצרים היו בעבר מגבלות, אך כיום תיירים השתמשו בהם (עדיין כדאי להצהיר). תמיד בדקו את ההנחיות המעודכנות למדינה אליה אתם נוסעים – כללים משתנים בהתאם למצב הפוליטי.

למה האיסורים? מדינות אוסרות או מגבילות שימוש בטלפונים לווייניים בעיקר ממניעים של ביטחון ושליטה. טלפונים לווייניים עוקפים את רשתות הטלקום המקומיות, ולכן לרשויות קשה לפקח על התקשורת. במדינות עם מרידות או משטרים נוקשים, הם חוששים שטלפונים לווייניים ישמשו מורדים, מרגלים או להדלפת מידע. לדוגמה, הרשויות בהודו ציינו את השימוש בטלפוני Thuraya ע"י טרוריסטים בהתקפות מומבאי 2008 כהצדקה להחמרת השליטה. סין וקובה פשוט לא רוצות תקשורת לא מבוקרת. אז זה עניין של לא לאפשר ערוץ תקשורת לא מנוטר. בנוסף, יש מדינות שבהן קיימים רק שערי גישה בבעלות המדינה (בהודו רק לאחרונה הותרה פעילות Inmarsat דרך BSNL) – הן רוצות רווח/שליטה מכל שירות לווייני.

עונשים: אם תפר את ההגבלות, העונשים נעים מהחרמה וקנס ועד מאסר והאשמתך בריגול. זה רציני. מקרה מוכר: ב-2012 תיירים בהודו נכלאו למספר ימים כי החזיקו טלפון Thuraya. עיתונאי באיראן (גם היא מדינה רגישה) הסתבך כך עם טלפון לווייני Thuraya לפני מספר שנים.

בשורה התחתונה: בדוק את הכללים לפני שאתה יוצא לדרך עם טלפון לווייני. הדרך הבטוחה היא ליצור קשר עם שגרירות המדינה או לבדוק אם נדרש אישור. יש מדינות (למשל הודו) בהן אפשר לבקש אישור מראש (אך לתיירים נדיר שיינתן ללא הצדקה חזקה). אם הטלפונים אסורים לחלוטין, אל תיקח סיכון – השכר/ארגן טלפון ביעד אם אפשר וכמובן עם אישור, או הסתמך על אמצעי תקשורת אחרים.

apollosat.com (לדוגמה, מדגיש את ההגבלות: בקובה דרוש אישור, ובהודו רק Inmarsat מותר באישור, ולא מאושר = חשש למעצר).

האם אפשר להאזין או לעקוב אחרי שיחות טלפון לווייני? האם זה בטוח?

אבטחה: טלפונים לווייניים מספקים רמת פרטיות סבירה אך הם לא חסינים לחלוטין מריגול. רוב הרשתות משתמשות בהצפנה בקו האוויר:

• Iridium, לדוגמה, משתמשת בהצפנה קניינית לתעבורת קול בקו האוויר, מה שמקשה מאוד על האזנה עבור מי שאין ברשותו ציוד מתוחכם במיוחד tridon.com.
• גם ל-Inmarsat ול-Thuraya יש הצפנה (באלגוריתמים כמו GMR-2). עם זאת, היו מקרים בהם חוקרים הצליחו לשבור את סכמות ההצפנה הישנות של Thuraya/Inmarsat (GMR-1/GMR-2) בתנאי מעבדה, כלומר תוקף עם ציוד מתאים עשוי לפענח בזמן אמת. אך זה לא פשוט – לא מדובר במשהו שאדם מן השורה או אף מאזין ממשלתי ממוצע יכולים לבצע. זה דרש מאמץ חישובי משמעותי בזמן ההדגמה.
• ממשלות: ידוע כי סוכנויות מודיעין מתקדמות (NSA, לדוג', או גופים לאומיים ברוסיה/סין) ככל הנראה יכולות להאזין ולפענח חלק משיחות הלוויין, או לפחות לזהות את השימוש ולמקם אותו. למעשה, אחת הסיבות שמשטרים אוסרים טלפונים לווייניים היא כי קשה (לא בלתי-אפשרי, אך קשה) להאזין להם לעומת טלפונים רגילים tridon.com. כמו כן, ניתן לאכן את שידורי הטלפון באמצעי איתור כיוון, כך ששימוש בטלפון עשוי לחשוף את מיקומך במידה ומישהו מחפש (האותות ניתנים לקליטה ע"י חיישנים קרובים או אף לוויינים עצמם). לדוג' פורסם כי הצבא ההודי מסוגל לזהות פעילות טלפונים לווייניים סמוך לגבולות המדינה.
• מעקב: ה-GPS במכשיר יכול לשדר את מיקומך אם תשלח אותו או תלחץ SOS. גם בלי זה, עצם השימוש בטלפון לווייני יוצר רישום – לרשת הלוויינית יש מושג היכן אתה (לפי אלומות/תזמון). זה מידע שאינו נגיש לציבור, אך רשויות החוק יכולות להוציא צו לקבלת מסלולים או נתוני שיחות. באזורי סכסוך, מודיעין צבאי עשוי לאכן את מקור השידור באמצעות פענוח רדיו. לכן אל תצא מנקודת הנחה ששימוש בטלפון לווייני הוא בלתי נראה – במיוחד במדינה שבה זה לא חוקי, עצם ההדלקה עלולה לגרום לזיהוי אם הם עוקבים אחרי זה (למשל, אות יכול להיקלט ע"י תחנת ניטור).
• למשתמש הממוצע בשיחות רגילות הביטחון המעשי הוא שהתוכן לא נתון להאזנה של גופים אקראיים. זה בטוח יותר מרדיו לא מוצפן (טוקי-ווקי אנלוגי). Tridon Communications מציינים כי "שיחות לוויין לרוב בטוחות; ההצפנה מקשה על יירוט לעומת סלולר רגיל" tridon.com. זה מספק לרוב עסקים או פרטיים. אך אם אתה יעד בעל ערך גבוה, היה מוכן שאם ממשלות חפצות – הן יוכלו להאזין.

אם נדרשת רמת אבטחה מרבית, יש טלפוני לוויין מוצפנים יעודיים (למשל GSMK CryptoPhone או מכשירי ממשל ייעודיים) שנותנים הצפנה מקצה לקצה. אלו מחוץ להיקף השימוש הרגיל.

שורה תחתונה: שימוש בטלפון לווייני לשיחה רגילה הוא די פרטי ובטוח מהאזנה מזדמנת. אך יש לצאת מתוך הנחה ש-לעצם השימוש בטלפון לווייני הרשויות עלולות להיות מודעות, וכי סוכנויות מתקדמות עשויות להאזין תוכן אם הן רוצות מאוד. לכן במדינות שאוסרות אותם, הדאגה המרכזית היא להיתפס משתמש ולא בהכרח מהאזנה לשיחתך עם אמא. אם יש חשש לחוקיות או לסודיות קריטית, עדיף להיערך מראש (ולשקול אולי שימוש באמצעים מוצפנים אחרים כגון שליחי לוויין עם הצפנה, או קוד וכו').

האם אפשר להתקשר למוקד חירום (911/112) באמצעות טלפון לווייני?

כן, בהרבה מקרים ניתן להתקשר לשירותי חירום ממכשיר לווייני, אך איך זה עובד תלוי ברשת ובמיקום:

• מספרי חירום אוניברסליים: רוב הטלפונים הלווייניים מזהים מספרי חירום סטנדרטיים כמו 911 (צפון אמריקה) או 112 (בינלאומי) ומפנים אותם לגורם המתאים. למשל, טלפוני Iridium מוגדרים להפנות שיחה ל-911 למוקד חירום יהודי (מופעל ע"י חברה כמו GEOS/Intrado) לסיוע. בארה"ב, חיוג 911 באירידיום יחבר אותך למרכז החירום, שם ישאלו מה מצבך ומיקומך ויחברו אותך לרשויות המקומיות או יפעילו חילוץ. זאת בעקבות דרישת רגולציה של ה-FCC לספקי לוויין לאפשר 911 בתחום ארה"ב. חיוג 112 ב-Inmarsat או ב-Thuraya פעמים רבות יפנה למרכז חירום עולמי או אזורי. יש רשתות שבהן גם 112 וגם 911 פועלים.
• מגבלות מיקום: חיוני לדעת שהמספר יפעל רק בארצות בהן המפעיל הגדיר זאת. למשל שירות Iridium 911 עם Intrado פועל בגבולות ארה"ב (50 המדינות ו-DC). בחיוג 911 מחוץ לארה"ב באירידיום – ייתכן שלא יתחבר ישירות לשירותי החירום המקומיים. לפי Apollo Satellite, חיוג 911 באירידיום מחוץ לארה"ב יוביל להודעה שאין שירות וכדאי לחייג לשירות כלשהו ישיר. מחוץ לאזורים מסוימים, תצטרך לדעת מספר ישיר (כמו מספר החירום המקומי, או מוקד חילוץ). לדוג' ימאים יכולים לחייג ישירות ל-MRCC, או מטייל בנפאל יתקשר ישירות למספר חילוץ מוכר.
• שירותי SOS: רבים ממחזיקי טלפוני לוויין מנויים על שירות SOS (למשל GEOS, כיום Garmin IERCC). אם יש לך לחצן SOS והפעלת אותו, הקריאה תגיע ישירות למוקד חירום יהודי הפועל 24/7, ועם קואורדינטות מיקום GPS שלך הם יתאמו חילוץ מקומי. זהו שירות פרטי – נפרד מ-911 אך משיג מענה דומה. חלק מהמכשירים (Garmin inReach וכו') מגיעים עם זה מובנה, בטלפון לווייני יש להגדיר זאת.
• מספרי חירום ישירים: תוכל תמיד לחייג ישירות למספרי חירום מיוחדים. לדוג', ניתן להתקשר ל-+1-703-255-3000, קו החירום הגלובלי של משמר החופים (האמריקאי) לימאים. גם לבריטניה יש מספר חירום חוף. אם יש לך את המספר, הטלפון הלווייני יוצר שיחה ממש כמו בסלולר רגיל. יש מדינות עם מוקדי חירום נגישים גם דרך לוויין. בים נפוץ לשדר גם DSC או להפעיל EPIRB, אך לשיחה קולית – אם יש לך את המספר, ניתן להתקשר מנקודה כלשהי.
• ללא SIM / ללא שירות: בניגוד לסלולר שינסה לבצע שיחת חירום גם כשאין SIM או אין קליטה (וישתמש בכל רשת זמינה עבור 112/911), בטלפון לווייני בדרך כלל אי אפשר להתקשר בלי מנוי פעיל/SIM. בלי SIM פעיל או יתרה, 911 לרוב לא יעבוד (ה-FCC לא דורשת ממפעילי לוויין לאפשר שיחות חירום בלי SIM, להבדיל מהסלולר). ב-Apollo מציינים: חייב SIM פעיל לשיחת חירום באירידיום. לכן, דאג לזמינות דקה במצוקה!

דוגמה (Iridium 911): אתה מחייג 911. מערכת אירידיום מזהה ומחברת ל-Intrado (ספק 911). מוקדן מיומן עונה, לוקח פרטים (סוג אירוע, מיקום, מספר לחזרה) ומעביר לרשות המקומית הרלוונטית (משטרה, חילוץ, משמר חופים וכו'). זה יעיל במיוחד אם אינך יודע למי לפנות – הם יאתרו עבורך את הסיוע. באוקיינוס או במדינה שאין שם שירות חירום רשמי שמחובר לרשת – ינסו לעזור דרך שותפים בינלאומיים.

סיכום: אם יש לך טלפון לווייני וחירום:

• נסו לחייג 911 או 112. סביר להניח שזה יחבר אתכם לעזרה או לפחות להודעה מוקלטת שמדריכה אתכם.
• אם זה נכשל, התכוננו מראש עם מספרי חירום חלופיים (כמו אדם מהימן שתוכלו להתקשר אליו והוא יתריע לרשויות, או מספרי שירותי חילוץ ידועים לאזורכם).
• שימוש בפונקציית SOS של הטלפון (אם קיימת ומוגדרת) יכול להיות אפילו פשוט יותר – לחצו על SOS ותנו למערכת לטפל בזה. לדוגמה, מכשיר IsatPhone 2 יכול לשלוח הודעת אזעקה עם מיקום GPS למספר או מייל שנקבע מראש (כמו לחבר או שירות ניטור).

הרבה הרפתקנים כיום סומכים יותר על מכשיר מסר לווייני (כמו Garmin inReach) לשליחת SOS עם כיסוי גלובלי ומעקב 24/7, אבל טלפון לווייני נותן את היתרון של תקשורת קולית דו-כיוונית עם המחלצים.

אז כן, העזרה במרחק שיחת טלפון בלוויין, פשוט תדעו איך הרשת שלכם פועלת, ותמיד תמסרו את המיקום שלכם בצורה ברורה (שיחות טלפון לווייניות לא מעבירות אוטומטית את מיקום ה-GPS שלכם למוקד 911, לכן עליכם למסור אותו בעל פה או דרך מסרון ה-SOS). מומלץ לרשום לפני כן את קואורדינטות המיקום שלכם או להיות מוכנים לקרוא אותן ממסך ה-GPS של הטלפון בעת שיחת חירום.

האם נכון שטלפונים לווייניים לא עובדים בזמנים מסוימים (כמו סופות שמש או ליקוי חמה)?

באופן כללי, טלפונים לווייניים זמינים 24/7, אך קיימים מקרים נדירים שיכולים לשבש את פעולתם:

• סופות שמש: כפי שצוין קודם, התפרצויות שמש עזות/סופות גיאומגנטיות עלולות להשפיע על תקשורת לוויינית. במקרה של התפרצות עזה במיוחד, ייתכנו הפסקות או רעש מוגבר בקישורי הלוויין לזמן קצר. זה נדיר מאוד, אך במקרים קיצוניים (למשל סופת שמש עוצמתית שחוזרת פעם בכמה עשורים) יתכן שתחוו ירידה זמנית ברמת השירות. רוב המשתמשים מעולם לא חוו זאת. פעילות שמש מינורית בדרך כלל אינה משפיעה על האות בלווייני L-band.
• ליקוי (של לוויינים): לווייני LEO עוברים דרך צל כדור הארץ באופן קבוע (בכל מסלול), אך זה לא משפיע על תפקודם חוץ מהעובדה שהם פועלים על סוללה בזמן הליקוי (והם מיועדים לכך). לווייני GEO, בעונות שוויון היום והלילה, חווים ליקוי שמש ע"י כדור הארץ בשעות מסוימות, אך גם אז עובדים על סוללה – לרוב מבלי שהמשתמש יבחין בכך, אלא אם יש בעיית חשמל בלוויין.
• תחזוקה או תקלה: לרשתות לוויין השבתות נדירות ביותר. עם זאת, ייתכנו תחזוקות או תקלות בלוויינים. לדוגמה, אירידיום חוותה בעבר התנגשות לוויין, אך ברשת היו לווייני גיבוי. באנמרסט, לעיתים מפסיקים לוויינים ישנים ומכניסים חדשים – לרוב בלי שהמשתמשים שמים לב. מומלץ לעדכן קושחת המכשיר במקרה של שינויים ברשת (ספקי השירות מודיעים על השבתות מתוכננות).
• רשת עמוסה: בתרחישי אסון גדולים בהם משתמשים רבים בטלפונים לווייניים באותו אזור, יתכן שתקבלו "קו תפוס" (ריבוי משתמשים על אלומת לוויין בודדת). לדוגמה, לאחר רעידות אדמה גדולות או אירועי טרור, רשתות לוויין חוו עומס כבד. יתכן ותצטרכו לנסות שוב כדי לקבל קו. אבל בדרך כלל, צפיפות המשתמשים נמוכה אז אין בעיה.

לא ידועים זמנים קבועים של "נפילה" יומית למשל. הלווייניים פועלים ברציפות. יש ששואלים אם תחנות קרקע מסוימות עלולות להיות סגורות בשעות מסוימות – בפועל, אם תחנה אחת מושבתת, המידע עובר אוטומטית לאחרות.

לסיכום, אין תופעה קבועה כמו "ליקוי" או "לילה" שמונעת מטלפון לווייני לעבוד (יום או לילה לא משנים לשידורי רדיו). הלוויינים מהונדסים לפעולה רצופה. רק מזג אוויר חריג בחלל או תקלה נדירה תגרום להפסקה זמנית.

אם אמינות קריטית, יש מקצוענים שמחזיקים כמה רשתות – למשל גם טלפון אירידיום וגם טלפון אנמרסט – כדי שברגע של תקלה (או חסימה טופוגרפית לאחד הלוויינים) יהיה גיבוי. אבל לרוב האנשים טלפון לווייני אחד מספיק ואמין מאוד.

אז האמת היא שטלפונים לווייניים פשוט עובדים כמעט תמיד, בכל מקום (אם יש קו ראייה ללוויין) והם לא כפופים ל"נפילות" יומיות. במקרים רבים הם אמינים יותר מרשת סלולרית שמושפעת מהפסקות חשמל או אסון מקומי.

מה המשמעות של אייקון "לוויין" או "SOS" שמופיעים בסמארטפון שלי? האם הטלפון שלי הוא טלפון לווייני?

זו שאלה מעולה מכיוון שסמארטפונים חדשים (כמו אייפון) הציגו פיצ’רים של הודעות לווייניות והממשק שלהם יכול לבלבל.

• אייקון "SOS דרך לוויין" באייפון: אם יש לכם iPhone 14 או חדש יותר ואתם נמצאים באזור שבו פיצ'ר Emergency SOS via Satellite נתמך, יתכן שתראו "SOS" או אייקון של לוויין בשורת המצב כשאין לכם קליטה סלולרית. זה לא אומר שהאייפון שלכם הפך לטלפון לווייני מלא – אלא שזמינה לכם אפשרות הודעת חירום לוויינית של Apple. באייפון, אם תחייגו ל-911 (או מספר חירום מקומי) ואין קליטה סלולרית, הטלפון יציע להשתמש ב-SOS לווייני ויראה חצים לכיוון לוויין. כאשר יש חיבור, תוכלו לשלוח מסרון קצר לשירותי החירום. האייקון של לוויין עם נקודה ירוקה מופיע בראש המסך כשאתם באמת מחוברים ללוויין להצגת SOS. גם ב-iOS 17+, אם הפיצ'ר פעיל, יתכן שתראו אייקון לוויין זמינות לחלק מהפיצ'רים (SOS, עזרה בכביש, או שיתוף מיקום). האייקון הזה לא אומר שאפשר לבצע שיחות רגילות דרך לוויין – רק למטרות SOS.
• “SOS” מול “SOS בלבד”: הרבה מכשירים (גם לפני עידן הלוויין) מציגים "SOS" או "שיחות חירום בלבד" כאשר אין קליטה אצל המפעיל, אבל אפשר עדיין להתקשר לשירותי חירום כלשהם. באנדרואיד, "שיחות חירום בלבד" מופיע כשהמכשיר לא מחובר לרשת. באייפון, אם תראו "SOS" בסטטוס (בלי אייקון לוויין), זה אומר שהמכשיר רואה רשת אחרת שיכולה לאפשר שיחות חירום (למשל 112/911). פיצ'ר SOS לווייני מוצג בנפרד כ-"SOS דרך לוויין" כשהוא פעיל.
• אייקון GPS שמטעה: בחלק ממכשירי אנדרואיד, כש-GPS פועל מוצג לעיתים אייקון דמוי לוויין או אנטנה – זה לא מצביע על תקשורת לוויינית אלא רק שימוש ב-GPS לקביעת מיקום. כל הסמארטפונים משתמשים בלווייני GPS כדי לקבל מיקום, אך רק מכשירים חדשים מאוד תומכים במסרונים דרך לוויין בפועל.
• מצב לווייני בהגדרות: יש מכשירים שבהגדרותיהם או באפליקציה מופיע פיצ'ר שירותי לוויין אם הם נתמכים (למשל מכשירי אנדרואיד עם Qualcomm Snapdragon Satellite שיגיעו בעתיד). באייפון, ניתן למצוא מסך מידע/דמו של Emergency SOS via Satellite. אם תראו אייקון לוויין ב-Control Center זה כנראה שייך לפיצ'רים האלה. זה עדיין לא אומר שהמכשיר הוא טלפון לווייני מלא; זו אפשרות מאוד מוגדרת.
• סיכום: אם אתם רואים אייקון לוויין, בדקו את ההקשר: באייפון המשמעות היא שניתן לשלוח מסרון חירום (או בדרכים מסוימות אחרות כמו Roadside Assistance במקומות מסוימים). במכשירים אחרים סביר שזה אייקון GPS בלבד. המכשיר הרגיל לא יכול לבצע שיחות או מסרונים רגילים דרך לוויין (למעט חריגים בודדים). כדי לשלוח הודעה או להתקשר “רגיל” דרך לוויין, צריך מכשיר מיוחד או שירות ייעודי.

לסיכום: אייקון לוויין בסמארטפון בדרך כלל מסמן פונקציה מוגבלת כלשהי (למשל SOS). הוא לא אומר שהמכשיר מחליף טלפון לווייני לכל סוגי השיחות/הודעות. אם תלחצו על האייקון או תשתמשו במצב הזה, תגלו שזה רק לשימושים חירומיים או ייעודיים, לא ל"שיחת לוויין לחבר בכל שעה".

מה זה "הודעות טקסט לווייניות" ואיך אני שולח מסרון דרך לוויין?

"הודעות טקסט לווייניות" פירושו שליחת SMS או מסרונים קצרים דרך רשת לוויינית במקום רשת סלולרית. יש לכך כמה דרכים:

• באמצעות טלפון לווייני: כל הטלפונים הלווייניים תומכים ב-SMS. ניתן לשלוח מסרון ממכשיר הלוויין לכל מכשיר אחר – לווייני או סלולרי – וזה בעצם מסרון לווייני. מהבחינה של המשתמש זה מזכיר טקסט במכשיר ישן: כותבים SMS במכשיר והוא עובר דרך הלווין ליעד (או דרך הספק הסלולרי של הנמען). זו דרך נפוצה למשתמשי לוויין – כי זה מהיר, דורש פחות זמן אוויר (ולעתים זול יותר), ועובד גם באות חלש. לדוג', מסרון מאירידיום לנייד הוא בדיוק זה. מי שמקבל יכול גם להשיב (צריך לפעמים פורמט מספר לווייני או לסבול חיובי SMS בינלאומיים), אבל בגדול זה עובד.
• מכשירי מסרים לווייניים ייעודיים: מכשירים כמו Garmin inReach, Spot X, ZOLEO, Bivy Stick וכו', מיועדים במיוחד למסרים קצרים (וגם SOS). אלה לא טלפונים קוליים – הם מחוברים לנייד או שיש להם מקלדת קטנה, ומאפשרים שליחת מסרונים דרך לוויין. Garmin inReach, למשל, משתמש ברשת אירידיום כדי לשלוח/לקבל מסרונים (עד ~160 תווים) ואימיילים. זה איטי משיחה (20-60 שניות לשליחה), אך מאוד אמין ומשמש מטיילים לעדכון בני משפחה או התכתבות בסיסית במקום מנותק. דורש חבילת מנוי (למספר הודעות/חודש). החוויה: פותחים אפליקציה, כותבים ושולחים, והמכשיר מתחבר ללוויין. הנמען מקבל SMS רגיל ממספר ייחודי או אימייל ויכול להשיב גם כן. זו תקשורת טקסט דו-כיוונית מלאה דרך לוויין.
• שליחת מסרון לווייני מהסמארטפון (בילד-אין): בשנים האחרונות הופיע Apple Emergency SOS via Satellite באייפון 14/15, שמאפשר מסרונים מאוד מוגבלים – רק לשירותי חירום, או בפיצ’רים כמו שיתוף מיקום. זה לא "SMS רגיל" – אי אפשר לשלוח "שלום" לחבר דרך הלוויין (אלא אולי בתחבולה). בהמשך, קוולקום הודיעה על Snapdragon Satellite שיאפשר בעתיד לאנדרואידים לשלוח SMS דו-כיווני דרך לוויין (דרך אירידיום) לא רק למקרי SOS אלא אולי גם להתכתבות בסיסית. זה צפוי להגיע ב-2024+. כרגע, מרבית השירותים המובנים בסמארטפונים חדשים מיועדים בעיקר לחירום.
• איך שולחים מסרון לווייני כרגע: אם יש לכם טלפון לווייני – השתמשו בפונקציית SMS שלו. עם Garmin inReach – דרך האפליקציה או ממשק המכשיר. באייפון 14 באזורים נתמכים, בלי קליטה סלולרית, אפשר לנסות מצב הדגמה בהגדרות או את פיצ’ר ה-SOS. הממשק ינחה אתכם למצוא לוויין ואז לשלוח הודעה חירומית בפורמט קבוע. Apple דוחסת את המסרים לכ-100 bytes, וזה לוקח 15+ שניות להעברה – בעיקר חירום ("נפצעתי, שברתי רגל, צריך חילוץ בקואורדינטות XYZ"). זה טקסט לווייני אמנם, אך לא להתכתבות יומיומית.
• עלויות: מסרונים דרך טלפון לווייני נחשבים כחלק מהחבילה או עולים בערך 0.5 דולר כל אחד. מכשירי מסרים ייעודיים דורשים חבילת מנוי (גרמין: כ-15$ לחודש ל-10 הודעות, וכד’). המסרונים החירומיים בסמארטפון כרגע חינם לתקופה (באייפון: שנתיים חינם מרכישת iPhone 14/15, בהמשך לא ידוע – יתכן שספקי סלולר יציעו כחבילה).

לכן, "הודעות טקסט לווייניות" הן כל תקשורת טקסט דרך לוויינים. זה מאוד שימושי כי זה מהיר, דורש מעט סוללה, ובמצבים מסוכנים מסרון קצר ("אני בסדר" או "דרוש חילוץ") עשוי להציל חיים אם שיחה לא עוברת או מיותרת. לכן הרבה הרפתקנים נושאים מכשיר מסרים – זה בד"כ מספיק וזול משיחה קולית.

דוגמאות:

• מטייל עם Garmin inReach יכול לשלוח להוריו הודעת טקסט "הגעתי למחנה, הכול בסדר" מההימלאיה (ההודעה מועברת באמצעות לוויין Iridium לטלפון של המשפחה כ-SMS).
• ימאי עם Spot X יכול לשלוח הודעות טקסט לסירות אחרות או לחוף.
• משתמש אייפון שמתרסק עם רכבו באזור ללא קליטה יכול להשתמש ב-Emergency SOS כדי לשלוח הודעה למרכז ממסר שמעביר אותה ל-911 עבורו.

לסיכום, שליחת מסרונים דרך לוויין כאן וצוברת תאוצה. אם ברצונכם לשלוח הודעות טקסט דרך לוויין, תצטרכו מכשיר/שירות התומך בכך או אחד מהסמארטפונים החדשים עם אפשרויות חירום בלוויין. זה לא מהיר או זול כמו שליחת טקסט רגילה, אבל זה עובד היכן ששום דבר אחר לא פועל.

האם סמארטפונים רגילים יתחברו ישירות ללוויינים בעתיד?

נראה שבהחלט כן, בעתיד הקרוב טלפונים סטנדרטיים יקבלו קישוריות לוויינית מסוימת עבור שירותים בסיסיים. הרבה התפתחויות קורות בתחום הזה:

• המצב כיום (2023): כפי שפורט, אפל הציגה שליחת מסרוני חירום בלוויין באייפון 14, בשותפות עם לווייני Globalstar. טי-מובייל (ארה"ב) ו-SpaceX הודיעו על תכנית להשתמש בלווייני Starlink כדי לאפשר שליחת מסרונים דרך טלפונים קיימים (באמצעות נתח מספקטרום הרשת של טי-מובייל) – נטען כי בסביבות 2024 יוכלו לקוחות לשלוח SMS או MMS דרך לוויינים כשאין קליטה סלולרית. חברת AST SpaceMobile אף הדגימה שיחת קול ישירה לסמארטפון רגיל בעזרת לוויין הניסוי BlueWalker 3 והספקטרום של AT&T. הם גם השיגו חיבור נתונים ב-4G וניסוי ב-5G. חברת Lynk Global משגרת לוויינים קטנים שמטרתם לאפשר שליחת טקסטים ישירה לטלפונים רגילים וכבר יש לה חוזים עם חברות סלולר במדינות שונות, וכן רישיון FCC בארה"ב. למעשה, Lynk שלחה מסרוני ניסוי לאנדרואיד רגיל ללא חומרה מיוחדת ב-2020-21.
• איך טלפון רגיל מסוגל לזה? לסמארטפונים מודרניים כבר יש רכיבי רדיו ש יכולים להכווין עצמם לתדרי לוויין, או לפחות לחלק מהתדרים שבהם לווייניים משתמשים (כמו AST ו-Lynk שפועלים בתדרים סלולריים אך הלוויינים עוצמתיים ויש להם אנטנות ענקיות). המגבלות העיקריות: עוצמת השידור (האנטנות בטלפון קטנות והלוויינים רחוקים), אך לוויינים חדשים מתוכננים עם אנטנות עצומות או יכולת שידור מתקדמת כדי להתגבר על כך. לדוג', הלוויין של AST מתפקד כמעין אנטנה סלולרית ענקית בחלל. טלפונים רגילים רואים בו עוד "אנטנה" (עם טווח ענק). הניסויים הוכיחו שזה אפשרי – אפילו שיחת וידאו בוצעה לטלפון רגיל דרך לוויין לאחרונה.
• ציר זמן: כנראה שב-2024-2025 נראה שירות ראשוני לשליחת מסרונים. ייתכן שאפל תרחיב את השירות מעבר לחירום (לשליחת הודעות וואטסאפ בתשלום, אולי). טלפוני אנדרואיד עם Snapdragon Satellite יאפשרו שליחת הודעות מוגבלת דרך Iridium החל מ-2024 בדגמים מסוימים. טי-מובייל/סטארלינק צפויים להריץ ניסוי בטא לשליחת טקסטים בסוף 2024. AST SpaceMobile צפויה להתחיל לפרוס מערך לשירותי פס רחב מוגבלים ושיחות קול ב-2025+ (וכבר חתמה הסכמים עם AT&T, וודאפון וכו' לשילוב טכנולוגיה זו). Lynk משתפת פעולה כבר עם מפעילים קטנים כדי לספק SMS חירום כאופציית נדידה למקומות ללא קליטה. אז בשנים הקרובות, אולי הטלפון שלכם יעבור אוטומטית ללוויין עבור SMS כשאין אנטנה זמינה (בכפוף למפעיל ולדגם).
• מגבלות: בתחילה, השירותים האלה יהיו איטיים (רוחב פס של כמה הודעות או נתונים איטיים), כנראה יעבדו רק בחוץ עם שמיים פתוחים, ועשויים לדרוש הפניית טלפון לכיוון מסוים (כמו אצל אפל). כנראה שלא יתמכו בשיחות קול בזמן אמת עד שיתרחב המערך (AST שואפת לכך, אך זה דורש כיסוי רציף עם כמה לוויינים בו זמנית – יקר ומורכב). הפרויקט של סטארלינק מופנה להודעות בסיסיות ונתונים איטיים כמו שליחת מיילים, לא גלישה מהירה. אך זהו תחילת עידן NTN (רשתות לא-יבשתיות) כחלק מסטנדרט 5G.

אז כן, המגמה היא לגשר בין לוויין לסלולר. בעוד כמה שנים, לשאלה "האם אני חייב טלפון לוויין ייעודי?" אולי תינתן התשובה: "רק אם אתה צריך שיחות קול אמינות מכל מקום – אחרת, הסמארטפון שלך יוכל לשדר הודעת חירום דרך לוויין."

ובכל זאת, טלפונים לווייניים ייעודיים עדיין יהיו רלוונטיים למשתמשים כבדים, מקצוענים בשטח וכו', משום שהם מסוגלים לטפל בשיחות קול ארוכות ושימוש תדיר, מה ששירותי הלוויין-סמארטפון הראשונים לא תמיד יתמכו בו (ייתכן שהשימוש יוגבל לחירום או לשימוש מזדמן בשל מגבלות קיבולת).

לסיכום, העתיד קרוב מאוד: סמארטפונים רגילים המתחברים ישירות ללוויינים זה כבר לא מדע בדיוני. כבר היום יש דוגמאות (SOS באייפון, שיחת AST, הודעות של Lynk). אז נכון להיום עדיין צריך טלפון לווייני לתקשורת שטח אמינה, אבל בקרוב הסמארטפון שלכם עשוי לספק לכם קישוריות בסיסית כשאין אנטנות סלולריות באזור.

שימו עין על הודעות מהמפעילים – למשל AT&T, וודאפון ואחרים המשתפים פעולה עם AST, או כל טלפון המפרסם "Satellite Ready". זהו פיתוח מרגש שיהפוך תקשורת חירום ותקשורת בסיסית לנגישה הרבה יותר בכל העולם.

מקורות: המידע לעיל מבוסס על מקורות אמינים כולל יצרניות טלפונים לווייניים, ספקי שירות, ופרסומים טכנולוגיים. לדוג', דף השאלות של Satcom Global סייע בהבנת היכולות וטווחי קליטה, מדריך Global Satellite פירט מבנים של עלויות, Apollo Satellite ו-Global Rescue הציגו את הגבלות החקיקה במדינות שונות apollosat.com, ודיווחי חדשות טכנולוגיים תיארו את החידושים כמו ה-SOS של אפל והניסויים של AST SpaceMobile. מקורות אלו ואחרים מובאים בטקסט לתימוכין ותמיכה בעובדות שנכתבו במדריך המרוכז הזה.