מצב הנגישות לאינטרנט באזרבייג'ן: מסיבים אופטיים ועד הגבול האחרון

סקירה היסטורית של התפתחות האינטרנט באזרבייג'ן

אזרבייג'ן התחברה לאינטרנט הגלובלי יחסית מוקדם בעידן שלאחר ברית המועצות, כאשר החיבור הראשון לאינטרנט בוצע ב-1994 והגישה הציבורית הפכה זמינה ב-1996 az-netwatch.org. במהלך סוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, שירותי האינטרנט היו בתחילה מוגבלים ויקרים, נשלטו על ידי חיבורי חיוג ומספר מצומצם של ספקים המקושרים לממשלה. עם זאת, אזרבייג'ן נהנתה ממורשת של מכונים טכנולוגיים מתקופת ברית המועצות ומהבנה ממשלתית לגבי חשיבות טכנולוגיות המידע והתקשורת (ICT), מה שסייע להניע פיתוח מואץ en.wikipedia.org. לאורך שנות ה-2000 מספר משתמשי האינטרנט גדל בהתמדה – והגיע לכ-3.7 מיליון משתמשים (כ-44% מהאוכלוסייה) עד 2010, לפי נתוני ITU en.wikipedia.org. הגישה המוקדמת התמקדה בבאקו ובערים הגדולות, כאשר משתמשים רבים הסתמכו על מתקנים משותפים כמו מקומות עבודה או אינטרנט-קפה, זאת מאחר שבעלות על מחשב ביתי הייתה נמוכה בשנות ה-2000 en.wikipedia.org. חיבורי חיוג נותרו אמצעי הגישה העיקרי עבור רבים עד ששירותי אינטרנט בפס רחב (ADSL) החלו להתפשט בסוף שנות ה-2000 en.wikipedia.org. מתוך הכרה בחשיבות הכלכלית של קישוריות, הממשלה הכריזה על פיתוח טלקום ואינטרנט כיעד לאומי, יישמה מדיניות להוזלת מחירי האינטרנט בסוף שנות ה-2000 az-netwatch.org וביטלה את דרישות הרישוי לספקיות אינטרנט ב-2002 כדי לליברליז את השוק en.wikipedia.org. האינטרנט הסלולרי המריא בערך באותו הזמן: רישיון מפעיל סלולרי שלישי הונפק ב-2009 עם השקת שירותי 3G az-netwatch.org en.wikipedia.org. עד 2013, מקורות רשמיים טענו ש-85% מהאוכלוסייה מחוברת לאינטרנט en.wikipedia.org – נתון אופטימי, אך מעיד על אימוץ מהיר בעיקר בזכות פס רחב סלולרי בתחילת שנות ה-2010. בסך הכל, התפתחות האינטרנט באזרבייג'ן דומה לתהליכים במדינות מתפתחות רבות: זינוק חד כמעט מאפס קישוריות באמצע שנות ה-90 ועד לרוב אוכלוסייה מחוברת בתוך שני עשורים, אם כי האזורים העירוניים עקפו בהרבה את הכפריים en.wikipedia.org.

תשתית האינטרנט הנוכחית: סיבים אופטיים, אינטרנט סלולרי ומה שמעבר

עמוד שדרה של סיבים אופטיים ופס רחב קווי: תשתית האינטרנט הקווית של אזרבייג'ן התרחבה משמעותית, בעיקר בעשור האחרון. המפעילה הממשלתית AzTelekom (תחת משרד הפיתוח הדיגיטלי והתחבורה) שולטת ברובה של תשתית השלד הקווית ושל רשת ה-Last mile, לצד Baku Telephone Communications (Baktelecom) בבירה. AzTelekom מפעילה את עמוד השדרה הארצי של הסיבים האופטיים ואפילו את שער הגישה הבינלאומי המסורתי, לרוב בשותפות עם Delta Telecom. Delta Telecom (לשעבר AzerSat) היתה ספק השידור העיקרי, וסיפקה רוחב פס בינלאומי ל-90–95% מהמשתמשים במדינה בסוף שנות ה-2000 en.wikipedia.org. ברשותה נקודת התקשורת היחידה לניתוב ושער הגישה הבינלאומי, והיא מוכרת רוחב פס לספקים מקומיים en.wikipedia.org. מבנה זה יצר ארכיטקטורה מרכזית בה כמה גופים ממשלתיים שלטו על תעבורת הרשת. לאורך השנים, התקשורת החיצונית הלכה והשתפרה: ב-2022 רוחב הפס הבינלאומי של אזרבייג'ן עמד על כ-2.2 טרה-ביט לשנייה (קפיצה אדירה לעומת 155 מגה-ביט בלבד ב-2006), בזכות חיבורים חדשים ברשת סיבים לרוסיה, גאורגיה וטורקיה en.wikipedia.org. אזרבייג'ן מציבה את עצמה כמרכז מעבר פוטנציאלי בין אירופה לאסיה באמצעות פרויקטים כגון מסלולי הסיבים טרנס-אסיה-אירופה, ויוזמות חדשות (כגון "דרך המשי הדיגיטלית" של הספק הפרטי AzerTelecom) שואפות להגדיל עוד יותר את הקיבולת הבינלאומית.

עבור הצרכן, הפס הרחב הקווי עבר מנחושת (ADSL) לסיבים אופטיים (FTTH) בערים המרכזיות. פרויקט הממשלה "אזרבייג'ן מקוונת" האיץ את פריסת הסיבים הארצית. בתחילת 2023 לכ-1.4 מיליון משקי בית (כחצי מכלל הבתים) יש גישה לרשתות סיבים אופטיים מהירות, בעקבות האצת הפריסה בבאקו ומוקדי מחוזות נוספים caliber.az caliber.az. רק בשלושת הרבעונים הראשונים של 2022, AzTelekom הרחיבה את גישת הפס הרחב בכבל אופטי לכ-600,000 משקי בית נוספים caliber.az. אזורים עירוניים כבאקו, גנג'ה, סומגאיט ואחרים נהנים היום מפריסה רחבה של סיבים עד הבית, כאשר רוב הלקוחות בערים אלו נהנים משירות 30–100 מגה-ביט בשנייה על גבי רשתות GPON מתקדמות caliber.az. לעומת זאת, בעיירות וכפרים קטנים עדיין שורד הרשת הישנה – עוד לפני מספר שנים 70% ממשקי הבית באזורים כפריים ועיירות קטנות השתמשו עדיין ב-ADSL ישן על קווי טלפון, במהירויות ממוצעות של 4–5 מגה-ביט בלבד caliber.az. הפער העירוני-כפרי באינטרנט קווי הוא אתגר מרכזי. הממשלה משקיעה (לעיתים באמצעות AzTelekom ו-Baktelecom) כדי להביא סיבים לאזורים מרוחקים, אך קשה להחזיר את ההשקעה באזורים דלילי אוכלוסין caliber.az. פרויקט מימון חדש מהבנק האירופי לשיקום ופיתוח (EBRD) – הלוואה של 50 מיליון דולר ל-AzTelekom – מיועד לגשר על הפער הדיגיטלי בין הבירה לאזורים ולהביא "פס רחב מתקדם" ליותר מ-280,000 משקי בית אזוריים נוספים neighbourhood-enlargement.ec.europa.eu neighbourhood-enlargement.ec.europa.eu. מאמץ בולט זה בתמיכת EBRD/EU ממחיש את הדגש על הרחבת הסיבים מעבר לבאקו. לפי גורמים רשמיים, המטרה היא להגיע לכיסוי ארצי מלא (כל יישוב מחובר) ולבטל את כל קווי הנחושת עד סוף שנת 2024 caliber.az freedomhouse.org. לוח הזמנים אולי שאפתני, אך הוא משקף דחיפה ממשלתית ברורה לקראת נגישות אוניברסלית לסיבים אופטיים.

רשתות סלולריות (3G, 4G, 5G): אינטרנט סלולרי הוא עמוד התווך של הגישה לרשת עבור רוב האזרחים באזרבייג'ן, והמדינה עשתה התקדמות רבה בכיסוי הרשת הסלולרית. רשתות דור שלישי (3G) הגיעו כבר מזמן כמעט לכל האוכלוסייה freedomhouse.org, ובחמש השנים האחרונות נבנה במהירות כיסוי לדור רביעי (4G LTE). מ-36% מהאוכלוסייה בלבד ב-2018, רשתות 4G (LTE) התרחבו לכיסוי של 94% מהאוכלוסייה עד 2021 mincom.gov.az. כיום, כמעט כל אזור מיושב נהנה לפחות מכיסוי 3G, וברובם גם 4G. Azercell (המפעילה הגדולה ביותר) דיווחה על כיסוי גיאוגרפי של 74% ל-LTE בסוף 2021 וממשיכה להתרחב freedomhouse.org. מנויי אינטרנט סלולרי עלו בהתאמה – ב-2022 נרשמו 79 מנויי אינטרנט סלולרי לכל 100 תושבים (לעומת כ-63 לכל 100 ב-2020) mincom.gov.az. עבור משתמשים רבים בכפרים, רשתות הסלולר הן האפשרות היחידה לגישה לאינטרנט בשל ההתפרסות האיטית של הקווים הקוויים. שלושה מפעילים עיקריים מספקים שירות: Azercell, Bakcell ו-Azerfon (Nar). ל-Azercell מעמד דומיננטי והיא השקיעה רבות בתשתיות 4G, כולל תכונות LTE Advanced באזורים עירוניים צפופים. המדינה נעה בזהירות לעבר 5G. דור חמישי (5G) נמצא בשלב ניסיוני – Azercell השיקה נקודות גישה ניסיוניות במרכז באקו בסוף 2022, ו-Bakcell החלה ניסויי 5G בנקודות מוגבלות בבאקו בתחילת 2023 freedomhouse.org freedomhouse.org. רשתות אלו מאפשרות למשתמשי מכשירים ספציפיים (למשל דגמי Huawei, Xiaomi חדשים) להתחבר באזורים מצומצמים freedomhouse.org. פריסה רחבה של 5G תדרוש עוד זמן; מומחי תעשייה מסבירים כי אזרבייג'ן זקוקה ליכולת טכנית גבוהה ולביקוש צרכני (כלומר יותר מכשירי 5G והכנסה גבוהה יותר) לפני ש-5G יהפוך לנפוץ באמת freedomhouse.org. הממשלה טרם ערכה מכרז מלא להכרת תדרים ל-5G נכון ל-2025. בינתיים רשתות ה-4G משודרגות – Azercell טוענת להגברת מהירות הגלישה באמצעות שדרוג ציוד בבאקו וסביבת חצי האי אפשרון, עם שיפור מהירות של 30% באזור בשנת 2021 freedomhouse.org. בסך הכל, התשתית הסלולרית באזרבייג'ן מתקדמת מאוד מבחינת כיסוי, גם אם טרם פורצת דרך ב-5G ברוב המקומות.

קישוריות בינלאומית ומרכזי נתונים: מיקומה הגאוגרפי של אזרבייג'ן משמעותו שהיא מחוברת לאינטרנט העולמי דרך כמה שכנות. כבלי סיבים אופטיים מחברים את אזרבייג'ן צפונה לרוסיה (באמצעות נתיבי Rostelecom/TransTelekom), מערבה לגאורגיה (ומשם לכבלי הים השחור), ודרומה לאיראן, וכן מעבר לים הכספי. עמוד השדרה של דלתא טלקום מחובר לטורקיה ולרשתות מערביות, והמפעילה הפרטית AzerTelecom (חלק מהחזקות NEQSOL) בונה מסלול קיבולת גבוהה בשם "דרך המשי הדיגיטלית" להעברת תעבורת נתונים בין אירופה למרכז/דרום אסיה דרך אזרבייג'ן. יוזמות אלו שואפות להפוך את אזרבייג'ן למרכז מעבר אזורי לאינטרנט, לצמצם שיהוי ולהפחית תלות בספק בינלאומי יחיד. מקומית, אחת ההגבלות ההיסטוריות הייתה היעדר נקודת חילוף אינטרנט נייטרלית (IXP) – דלתא טלקום ניהלה את ה-IXP היחידי ודרשה אותו תעריף על תעבורה "מקומית" כמו על תעבורה בינלאומית, מה שלא עודד חיבורי משנה מקומיים en.wikipedia.org. משמעות הדבר היא שאפילו תעבורת אינטרנט אזרבייג'נית מקומית לעיתים יצאה מהמדינה וחזרה אליה, מה שפגע ביעילות. נעשו ניסיונות להקים IXP חופשי, אך על פי הדיווחים האחרונים, ה-IXP של דלתא נשאר שולט en.wikipedia.org. מצד החיובי, תשתיות המטמון ואירוח מקומי השתפרו: כ-38% מתוכן האתרים הנגישים ביותר זמינים כיום משרת או זיכרון מטמון מקומי בתוך אזרבייג'ן, לפי ניתוחי Internet Society pulse.internetsociety.org. קידום זה (למשל שרתי CDN של Google/YouTube או Facebook בבאקו) משפר את המהירויות לשירותים פופולריים. קיבולת מרכזי הנתונים באזרבייג'ן גם היא גדלה, כאשר AzInTelecom (חברת IT ממשלתית) מפעילה מרכזי נתונים ממשלתיים וחלק ממתקני קולוקציה פרטיים קמים בבאקו לשרת בנקים וארגונים. הבטחת קשרים בינלאומיים מגובים וחילוף מקומי של תעבורה יהיו קריטיים ככל שצריכת האינטרנט ממשיכה לעלות.

תשתית לוויינית – לוויינים גאוסטציונריים: עוד לפני גל לווייני ה-LEO החדש, אזרבייג'ן השקיעה בלווייני תקשורת משלה כדי להרחיב את שירותי האינטרנט והטלוויזיה. סוכנות החלל הלאומית Azercosmos מפעילה שני לוויינים גאוסטציונריים, Azerspace-1 (הושק ב-2013) ו-Azerspace-2 (הושק ב-2018), הממוקמים בחריצים מסלוליים סביב 46° מזרח en.wikipedia.org. לוויינים רב-תחומיים אלו מספקים כיסוי על אירופה, אסיה ואפריקה ונושאים משדרים המשמשים לשידורי טלוויזיה וכן קיבולת C ו-Ku-band לשירותי נתונים ואינטרנט בפס רחב en.wikipedia.org. בעזרת יכולת זו מציעה Azercosmos שירות אינטרנט לווייני בשם Azconnexus, שהוא למעשה פתרון VSAT (טרמינל מפתח קטן מאוד) לקישוריות באזורים מרוחקים. Azconnexus קיבל הכרה בינלאומית על ביצועיו – בסוף 2023 Azercosmos זכתה בפרס תעשייה ל"ספקית שירותי VSAT הטובה ביותר", מה שמדגיש שלווייני Azerspace-1/2 מספקים אינטרנט בפס רחב מהיר ללקוחות ממשלתיים וחברות באזורים ללא סיב אופטי satelliteprome.com satelliteprome.com. השירות תומך בשימושים קריטיים כמו קישוריות לשדות נפט וגז, אתרי כרייה, בתי חולים כפריים, ומענה חירום, היכן שרשתות קרקעיות אינן זמינות satelliteprome.com. קישורי הלוויין הגאוסטציונריים הללו סובלים משהיה גבוהה יותר (~600 מילישניות), אך הם מאפשרים חיבור גם לכפרי הרים מבודדים או לאסדות נפט בים הכספי בעת הצורך. עם זאת, בשל העלות, אינטרנט לווייני דרך Azerspace משמש בעיקר חברות, רשויות ממשלה, ולפעמים לחיבור מרכזים קהילתיים מרוחקים (למשל, בהרי הקווקז הגבוהים או אזורים מיושבים מחדש בקרבאך) ולא על ידי בתי אב פרטיים.

ספקי שירותי אינטרנט מרכזיים ונתחי שוק

שוק ספקי האינטרנט באזרבייג'ן הוא שילוב של חברות ממשלתיות ומפעילים פרטיים, אך למדינה (ואינטרסים הקשורים לפוליטיקה) יש שליטה מוגזמת. יש עשרות ספקים מורשים, אך כמה שחקנים מרכזיים שולטים בתשתית. בתחום הפס הרחב הקווי, הספקים הגדולים ביותר הם AzTelekom שבבעלות המדינה (התמקדות באזורים) ו-Baktelecom (עיר באקו), יחד עם AzDataCom (עוד מפעילה ממשלתית לרשתות נתונים) freedomhouse.org. נכון ל-2019, חברות המדינה שלטו בסופו של דבר בכחצי משוק שירותי האינטרנט freedomhouse.org. AzTelekom במיוחד, שמפעילה את עמוד השדרה והחילופים האזוריים, מקושרת ישירות למשפחת השלטון; הבעלות שלה קשורה לאינטרסים של משפחת הנשיא עלייב freedomhouse.org. קיימים גם ספקים פרטיים כגון Azeronline, Ultel, AvirTel, Connect ואחרים, שלרוב שוכרים קיבולת על תשתית המדינה כדי לשרת משתמשי קצה, בעיקר בבאקו. עם זאת, המגרש לא תמיד מאוזן – ספקים קטנים פרטיים התלוננו על קשיים בגישה לטבעות הסיב ולרוחב הפס הסיטונאי של המדינה. למעשה, באמצע 2022 הרשות להגבלים עסקיים של אזרבייג'ן חקרה את AzTelekom ו-Baktelecom בחשד למניפולציות במחירי השוק הסיטונאי של תשתיות התמסורת ולפגיעה במתחרים freedomhouse.org caliber.az. השניים נמצאו כניצול מונופול על ידי העלאת עמלות לשימוש בתעלות סיב, מקום על עמודי תקשורת וכן הלאה, והוטלו עליהם סנקציות caliber.az. זה מלמד שעל אף שהשוק נחשב פתוח (רישוי ספקים בוטל ב-2002), בפועל לשחקנים הוותיקים יש עוצמה רבה.

בבאקו קיימת תחרות מסוימת: למשל Azeronline (בתמיכת המפעילה הסלולרית Azercell) ואחרים מחזיקים רשתות עצמאיות בחלקים מהעיר ומציעים אינטרנט בסיבים או כבלים. אך גם בבירה, Baktelecom (חברת בת של המשרד הממשלתי) מחזיקה נתח גדול, בייחוד לאחר שהשיקה שירות FTTH במחיר נגיש בשם "Bakinternet". לשם שיפור היעילות, הממשלה דנה באיחוד Baktelecom ו-AzTelekom לחברת תקשורת לאומית אחת מרוכזת (תוכנית שפורסמה על ידי משרד הפיתוח הדיגיטלי ב-2022) freedomhouse.org. אם זה יבוצע, מדובר ביצירת ספק אינטרנט מדינתי ענק, אך נכון לאמצע 2023 הדבר לא הושלם freedomhouse.org.

בתחום הסלולרי פועלים שלושה מפעילים: Azercell, Bakcell, ו-Azerfon (Nar). Azercell היא המובילה הברורה – נכון ל-2022 היו ל-Azercell למעלה מ-5 מיליון מנויים ונתח שוק של כ-48.2% freedomhouse.org. (ראוי לציין שמאז 2018 Azercell נמצאת בעיקרה בבעלות הממשלה; חברת Telia משוודיה יצאה בעקבות שערוריית שחיתות, ו-Azercell עברה לידי AzInTelecom/Neftchala, גופים קשורים למדינה freedomhouse.org.) השחקן השני, Bakcell, מחזיק בכ-3 מיליון מנויים (כ-30% נתח) והוא פרטי בבעלות מלאה של קבוצת NEQSOL (היזם נאסיב חסנוב) freedomhouse.org. Azerfon (Nar) היא הזעירה ביותר עם כ-2.3 מיליון מנויים (~20% נתח) ובבעלות חלקית של יישות Offshore, אך מקובל להאמין כי גם לה יש קשרים למשפחת עלייב freedomhouse.org. למעשה, הן Azercell והן Azerfon מקושרות לאינטרסים העסקיים של משפחת השלטון freedomhouse.org. כל מפעילי הסלולר מחויבים ברישיון טכני של 10 שנים מהממשלה כדי לפעול freedomhouse.org, ועל אף שיש תחרות ברמת השיווק וחבילות הלקוחות, הקשרים ההדוקים לאליטות הפוליטיות מביאים לכך שהחלטות אסטרטגיות פעמים רבות מותאמות היטב למדיניות הממשלה.

למרות ריבוי שחקנים, ריכוז השוק גבוה. ההשפעה של משפחת אלייב (בצורה ישירה או עקיפה) על שתי חברות סלולר מתוך שלוש ועל מפעילי תקשורת נייחים עיקריים העלתה חששות באשר להיעדר תחרות עצמאית en.wikipedia.org freedomhouse.org. עם זאת, משתמשים כן נהנים מהימצאות שלוש רשתות סלולר, מה שהוביל לכיסוי ארצי ולשדרוגים שוטפים של הרשתות. הונהגה ניידות מספרי טלפון סלולריים כדי להקל על תחרות, וכל מפעיל מציע מגוון חבילות דאטה בדור 3/4. לגבי נתח שוק של ספקי אינטרנט בפס רחב נייח, המידע הפומבי דליל, אך סביר כי AzTelekom (כולל Baktelecom) משרתים יותר ממחצית ממנויי הפס הרחב הנייח (במיוחד מחוץ לבאקו), והיתר מתחלק בין ספקים פרטיים בערים. לדוגמה, Azeronline, Connect ומספר ספקי אינטרנט בכבלים משרתים פלחים משוק הדיור של באקו. מדד גס: באזרבייג'ן היו כ-2.15 מיליון מנויי פס רחב נייח ב-2023 tradingeconomics.com, ובקצה 2023 הייתה ל-Baktelecom/AzTelekom יחד קיבולת לכיסוי 1.9 מיליון משקי בית telecompaper.com, מה שמרמז כי החברות הממשלתיות אחראיות לרוב החיבורים.

בסך הכל, למרות ש"יש הרבה ספקי אינטרנט" בשוק, צווארי בקבוק תשתית (שערים בינלאומיים, תשתית סיבים, הקילומטר האחרון באזורים) נמצאים בשליטת גופים המזוהים עם המדינה freedomhouse.org. מצב זה הגביל היסטורית תחרות אמיתית ושמר על רמות מחירים דומות יחסית. הממשל הכיר בבעיה זו, ובעזרת האיחוד האירופי, עובד על רפורמות רגולטוריות במטרה "לשפר את התחרות והרגולציה בתחום התקשורת" (כחלק מהלוואת ה-EBRD) neighbourhood-enlargement.ec.europa.eu. האם רפורמות אלו יובילו לשחקנים עצמאיים חדשים או רק ליעילות רבה יותר במפעילים הממשלתיים – עדיין לא ברור.

גישה עירונית מול כפרית ופערי כיסוי

פער דיגיטלי בולט עדיין קיים בין מרכזי הערים באזרבייג'ן לפריפריה הכפרית שלה, אם כי הוא הצטמצם בשנים האחרונות. חדירת האינטרנט גבוהה יותר בערים – כמעט כל משק בית בבאקו יכול להתחבר לרשת, בעוד שכפרים מבודדים עדיין מתמודדים עם קשיי קישוריות. על פי נתוני סקר רשמי מ-2022, ל-91.6% ממשקי הבית העירוניים הייתה גישה לאינטרנט בבית, לעומת כ-83.8% ממשקי הבית הכפריים mincom.gov.az. שנה קודם לכן, ב-2021, הפער היה גדול יותר (כ-90% בערים לעומת 82.7% בכפרים) mincom.gov.az. הנתונים משקפים שיפור הדרגתי בגישה הכפרית, בעיקר בזכות הרחבת כיסוי רשתות סלולר ומבצעי פריסת סיבים ממשלתיים. עם זאת, משפחות בכפרים מעט פחות צפויות להחזיק מנוי אינטרנט ביתי, ולעיתים קרובות נסמכות על נתונים סלולריים כאשר פס רחב נייח טרם הגיע אליהן.

יש גם הבדל באיכות החיבור: בבאקו ובערים הגדולות משתמשים נהנים מסיב אופטי מהיר ומאותות 4G חזקים, בעוד שבאזורים כפריים רבים מתחברים עדיין דרך קווי DSL ישנים או כיסוי 3G/4G חלש. לדוגמה, עד לאחרונה, רוב המשתמשים הכפריים באינטרנט קווי השתמשו ב-ADSL על גבי נחושת ישנה, במהירויות של חד-ספרתיות במגהביט לשנייה בלבד caliber.az. ה"קילומטר האחרון" בכפרים לעיתים תלוי בתשתיות טלפוניה מיושנות. בנוסף, Wi-Fi ציבורי, שנמצא בבאקו (בעיר אף הותקנו נקודות חיבור חינמיות בפארקים), כמעט ואינו קיים בעיירות הכפריות. למעשה, גם בבאקו מספר נקודות ה-Wi-Fi הציבוריות ירד מ-18 לארבע בלבד ב-2022 עקב בעיות תחזוקה, ואפילו אלו שנותרו דווחו כחלשות freedomhouse.org. שירותים כאלה אינם אופציה אמינה למשתמשים כפריים.

מפות כיסוי סלולריות מראות מעט מאוד אזורים ללא קליטה – אפילו אזורים הרריים נהנים משירות קולי בסיסי – אך קיבולת הפס הרחב הסלולרי עלולה להיות בעיה בכפרים. המפעילים המרכזיים התרכזו בפריסת ה-LTE המהירה ביותר בבאקו וחצי האי אפשרון, שם הביקוש גבוה ביותר freedomhouse.org. כמעט כל הכפרים מחוברים לפחות ל-3G, אך החוויה עשויה להיות איטית או לא יציבה מחוץ לרשת הצפופה של הבירה. עובדה זו תורמת לכך שתושבי הערים נהנים ממהירויות ממוצעות גבוהות מאלו שבאזורים הכפריים.

מבחינת שימוש וכישורי דיגיטל, תושבים עירוניים משתמשים באינטרנט בתדירות גבוהה יותר ולמגוון רחב של שירותים (למשל, בנקאות דיגיטלית, סטרימינג, עבודה מרחוק) מאשר תושבים כפריים. יחד עם זאת, הפער מצטמצם עם הפיכתם של הסמארטפונים לנפוצים מאוד. נכון ל-2022, כ-88–90% מהאנשים בערים ובכפרים כאחד השתמשו בטלפונים ניידים, ולמעלה מ-80% מהאוכלוסייה בכללותה השתמשה באינטרנט בצורות כלשהן mincom.gov.az mincom.gov.az. נקודה חשובה לציון: השטחים המשוחררים (אזורים ששבו לשליטת אזרבייג'ן אחרי סכסוך נגורנו-קרבאך) מהווים מקרה מיוחד של אזורים "לא-מכוסים" – אלו היו מנותקים מתשתית התקשורת האזרית במשך עשרות שנים. מאז 2020, הממשל שם דגש על פריסת סיבים סלולריים ופס רחב לאזורים אלו (למשל, העיר שושה והאזורים הסובבים) כחלק ממבצעי השיקום caliber.az caliber.az. כבר כיום, מדווחות החברות העיקריות על כיסוי 2G/3G ברוב שטחים אלה, ויסודות תשתית הסיבים נפרסים לצד כבישים חדשים בדרום קרבאך. הבטחת גישה שוויונית לאינטרנט באזורים כפריים שנפגעו מהעימות היא חלק מרכזי באסטרטגיית ההכלה הדיגיטלית של אזרבייג'ן בשנים הקרובות.

לסיכום, פער הגישה לאינטרנט בין ערים לכפרים, אם כי עדיין קיים, מצטמצם בהדרגה. תוכניות כמו הרחבת הפס הרחב במימון EBRD ומיזם המשרד ל"כיסוי מלא עד סוף 2024" ממוקדות במיוחד בפערים שנותרו caliber.az neighbourhood-enlargement.ec.europa.eu. אם תוכניות אלו יצליחו, אפילו כפרים מרוחקים יזכו במהרה לאפשרויות פס רחב בסיבים או אלחוטי נייח. בינתיים, רשת הסלולר הכמעט-אוניברסלית (מעל 99% כיסוי 3G mincom.gov.az) מהווה קו חיים, ומספקת שירותי אינטרנט בסיסיים לרוב אזרחי אזרבייג'ן – ללא תלות במיקומם.

מחירי אינטרנט ואפשרות נגישות לצרכן

מחירי שירותי האינטרנט באזרבייג'ן נמצאים במגמת ירידה מתמשכת, והפכו נגישים יותר לצרכנים בעשור האחרון. מחירי פס הרחב הנייח בפרט ירדו, בעוד שמהירויות הגלישה ונפחי הנתונים עלו. נכון ל-2022, דיווח המשרד על שינוי משמעותי במבנה התעריפים: החבילה הבסיסית הישנה של 1 מגהביט בשנייה (שעלתה כ-10 מנאט אזרי לחודש) בוטלה, ובמקומה הוצעה חבילת 4 מגהביט ב-13 מנאט mincom.gov.az. שינוי זה למעשה שילש את המהירות המינימלית עבור תוספת קטנה במחיר, וצמצם משמעותית את המחיר ל-1 מגה – למעשה, המחיר למגה ירד מ-10 מנאט לכ-3.25 מנאט בעקבות השינוי mincom.gov.az. המטרה לעתיד: הגדרת מהירות מינימום לפס רחב על 25 מגהביט לשנייה עד סוף 2024 (עם עדכוני מחירים מתאימים), כדי לוודא שגם החבילות הבסיסיות יעמדו בסטנדרט של פס רחב אמיתי mincom.gov.az.

במונחים מוחלטים, מחירי האינטרנט באזרבייג'ן הם מתונים. חבילת אינטרנט ביתי ללא הגבלה (דרך DSL או סיב אופטי) במהירות של כ-10–15 מגהביט לשנייה עולה בסביבות 20–30 מנת (בערך 12–18 דולר) לחודש, תלוי בספק ובאזור. למשתמשים בעלי הכנסה נמוכה או למי שנדרש לו רק שימוש קל, חלק מהספקים מציעים חבילות עם הגבלת תעבורה או מנויים לנקודות גישה Wi-Fi משותפות במחירים נמוכים יותר. נתוני מובייל נפוצים ונחשבים זולים יחסית: שלושת המפעילים הסלולריים מציעים חבילות דאטה חודשיות בגדלים שונים. לדוגמה, חבילת מובייל בסיסית (עם כ-500 מגהבייט נתונים, דקות שיחה ו-SMS) עולה כ-10 מנת לחודש, בעוד חבילות דאטה רבות נפח (למשל 5–10 ג'יגה) נעות בטווח 15–20 מנת. לפי מדדי "סל המחירים ICT" של ITU, רמות המחירים באזרבייג'ן נחשבות נגישות ביחס להכנסה: בשנת 2024, חבילת אינטרנט ביתי סטנדרטית עלתה בערך 1.34% מההכנסה הגולמית הלאומית לנפש לחודש, וחבילת סלולר טיפוסית כ-1.14% מההכנסה הגולמית לנפש; זאת, הרבה מתחת ליעד ההנגשה של האו"ם של פחות מ-2% tradingeconomics.com. לשם השוואה, ב-2010 חבילת ADSL של 1 מגה עלתה 20–25 דולר (שהיוו חלק גדול יותר מההכנסה באותה עת) en.wikipedia.org – כלומר הנגישות הכספית השתפרה משמעותית.הממשלה התערבה מפעם לפעם כדי להסדיר או להכווין את רמות המחירים. בסוף שנות ה-2000 הספקיות הגדולות (לעיתים בתיאום עם המדינה) הסכימו לאחיד את מחירי החיוג וה-ADSL כדי לא להתחרות זו בזו במחיר en.wikipedia.org. התנהלות דמוית קרטל זו נועדה לשמור על קיום הספקיות הקטנות, אך מנעה מהצרכנים מגוון מחירים. כיום, עם תחרות רבה יותר (בעיקר במובייל), יש יותר גיוון במחירים ומבצעים – לדוגמה, מבצעי דאטה נוספים או חבילות לילה מוזלות מצד הסלולריות.עלויות רוחב הפס הבינלאומי – שהן פקטור משמעותי בתמחור – ירדו משמעותית עבור אזרבייג'ן ככל שנפתחו מסלולי סיבים חדשים. הוצאות חיבור האינטרנט הבינלאומי, שבעבר היו חלק נכבד מעלויות התפעול של הספקיות, ירדו. כך התאפשר להן להציע חבילות ללא הגבלה ולהעלות את המהירויות בהדרגה מבלי להעלות מחירים. עם זאת, תלונה חוזרת היא על עלות השימוש בתשתית המדינה – כפי שצוין, ספקים קטנים דיווחו שגובות הסיטונאות הגבוהות שגובות אזטלקום ובקתלקום לשימוש בסיבים מקשים על ירידת מחירי הקצה caliber.az. צעדי רשות ההגבלים העסקיים ב-2022 נגד הפרקטיקות הללו עשויים להוביל לתמחור סיטונאי הוגן יותר, ואולי גם להוזלת מחירי הקצה אם התחרות תגבר.במונחי נגישות מכשירים, הממשלה הקלה לעיתים על מכסים ביבוא מחשבים וסמארטפונים כדי לצמצם חסמים בפני אזרחים להתחבר לאינטרנט. רוב מוחלט של הבוגרים באזרבייג'ן מחזיקים כעת בטלפון נייד עם גישה לאינטרנט (חדירה סלולרית של 110 כרטיסי SIM לכל 100 איש mincom.gov.az וכ-90% מהאנשים משתמשים בטלפון נייד mincom.gov.az). קיימות גם תכניות ציבוריות לספק גישה אינטרנטית חינם במרכזי קהילה מסוימים, ובזמן מגפת הקורונה פלטפורמות חינוך מסוימות הוגדרו על ידי ספקיות כחינמיות לגישה (אפס תשלום), כדי לאפשר למידה מרחוק.בסך הכל, עבור מדינה במעמד הכנסה בינונית, מחירי האינטרנט באזרבייג'ן הם נגישים יחסית עבור הצרכן הממוצע ודומים לרמות במדינות שכנות. נתוני הבנק העולמי/ITU לשנת 2022 מראים שכ-88% מהאוכלוסייה הם משתמשי אינטרנט theglobaleconomy.com, כלומר המחיר אינו מחסום מרכזי (לגורמים אחרים כמו כיסוי גיאוגרפי ואוריינות דיגיטלית יש משקל בקרב האוכלוסיה שאינה מחוברת). השקעות נוספות וכניסת שחקנים חדשים (כמו שירותי לוויין) עשויים להמשיך ולהוריד מחירים או לשפר יחס עלות-תועלת (מהירויות גבוהות באותו מחיר) בשנים הקרובות.

איכות השירות: מהירויות, השהייה ואמינות

מהירויות אינטרנט: מהירות האינטרנט באזרבייג'ן השתפרה משמעותית בשנים האחרונות, אף כי עדיין מפגרת אחרי מדינות מפותחות רבות ואף אחרי כמה שכנות אזוריות. בתחילת 2023, מהירות ההורדה החציונית של אינטרנט סלולרי עמדה על כ-34.6 מגה, ומהירות אינטרנט נייח חציונית הגיעה לכ-26.9 מגה datareportal.com. שני המספרים הללו עלו בצורה משמעותית משנה קודמת – מהירויות הנייח קפצו ביותר מ-60% במהלך 2022 עם התרחבות הסיבים, ומהירויות הסלולר עלו בכ-23% לאחר שדרוגי רשת datareportal.com. באמצע 2023 מהירויות הנייח זינקו עוד; מדד Speedtest של Ookla לחודש מאי 2023 הצביע על מהירות הורדה חציונית של כ-29.1 מגה (מקום 116 בעולם) caliber.az. ההשקעה המוגברת בסיבים מוכיחה את עצמה: באוקטובר 2024 מהירות האינטרנט הנייח הממוצעת הכפילה את עצמה ל-57.6 מגה, מה שהעלה את מיקום אזרבייג'ן ל-93 בעולם abc.az abc.az. מהירויות הסלולר גם הן גבוהות – בסוף 2024 מהירות ההורדה הסלולרית עמדה סביב 55–56 מגה, מה שמיקם את אזרבייג'ן באזור אמצע הטבלה העולמית abc.az. כלומר, במובייל אזרבייג'ן עוקפת מדינות רבות דומות, ובנייח היא מתקרבת לאחר פיגור ממושך.למרות ההישגים האלו, האיכות משתנה מאוד בין אזורים. בבאקו, משתמשים ברשתות FTTH חדשות לרוב נהנים מחבילות של 50–100 מגה, על פי Speedtest הממוצע בעיר עמד על כ-58 מגה באוקטובר 2024 abc.az. עם זאת, מחוץ לבאקו ולערים הגדולות, המהירויות יורדות. תושבים כפריים רבים מחוברים עדיין ל-DSL ישן במהירויות שנמוכות מ-10 מגה, ואף ב-4G באזורים מבודדים עלולות המהירויות להגיע לכמה מגה בלבד בשל עומס או קליטה חלשה. הממשלה הודתה כי "מחוץ לבאקו, הקישוריות נותרת חלשה" מבחינת מהירות ויציבות freedomhouse.org. הדבר קשור ישירות לפערי תשתית ולשליטה המונופוליסטית: מומחה IT הסביר כי השקעה בלתי מספקת בתשתית האזורית (וצמידותה למדינה) בלמה מהירויות בפריפריה freedomhouse.org.בהשוואה, מדינות שכנות מסוימות שיפרו מהירויות מהר יותר. לדוגמה, בסוף 2022 לבלארוס, קזחסטן, אוזבקיסטן וטורקיה היו דירוגי מהירות אינטרנט נייח גבוהים יותר (קזחסטן מקום 96, טורקיה 76, בעוד שאזרבייג'ן הייתה בסביבות 118) caliber.az. רוסיה, עם רשת סיבים נרחבת, הקדימה מאוד (מקום 51 במהירויות נייחות ב-2021) caliber.az. ההשוואות הללו דווחו בתקשורת המקומית ולעיתים עוררו תסכול, ועודדו את המשרד להגביר את קצב פריסת הסיבים כדי שאזרבייג'ן לא תישאר מאחור ביחס לשכנותיה ב-CIS caliber.az. הציפייה היא שככל שהסיבים יגיעו לעוד ועוד בתים, מהירות הנייח הממוצעת תמשיך לעלות — ייתכן שאזרבייג'ן תגיע ל-70–80 הראשונות בעולם בשנים הקרובות.השהייה: בתעבורה פנימית ובקשרים אזוריים סמוכים, ההשהיה (latency) באזרבייג'ן סבירה. בתוך המדינה, זמני פינג בסיבים או 4G לרוב נמוכים מ-20 מילישניות. חיבור מבאקו לאירופה (למשל פרנקפורט) עומד על ~60-80 מילישניות בזכות נתיבי הסיב למערב – תוצאה סבירה למשחקי רשת או שיחות וידאו. בעיה ישנה הייתה העדר נקודת החלפת תעבורה (IXP) מקומית, כך שגם תנועה מקומית בין כתובות אזרבייג'ן לעיתים עברה בשרתים מחוץ למדינה, מה שייקר את זמן התגובה. אך עם יותר תוכן שמאוחסן במדינה (גוגל, נטפליקס וכדומה) רוב השימוש מתבצע כיום ברשתות מקומיות או אזוריות. עבור תכנים בינלאומיים, השידור דרך טורקיה או רוסיה מביא להשהיה בינונית – לא הנמוכה ביותר בעולם, אך רחוק מהרמות הגבוהות.

קישורי לוויין (גיאוסטציונריים) הם היוצא מן הכלל, עם זמן השהייה של כ ~600 מ"ש, אך נעשה בהם שימוש רק במקרים מיוחדים. עם כניסת שירות Starlink במסלול לווייני נמוך (שהייה ~25–50 מ"ש), אפילו משתמשים מרוחקים יכולים ליהנות מחיבור עם שיהוי נמוך (נידון בפירוט נוסף בפרק הלוויין למטה).

אמינות: אמינות הרשת באזרבייג'ן משתפרת, אך התרחשו הפרעות ניכרות בעבר. בשנים קודמות התרחשו מדי פעם הפסקות אינטרנט ברחבי המדינה בשל נקודות כשל בודדות – לדוגמה, הפסקת חשמל משמעותית או תקלה טכנית במרכז הראשי של Delta Telecom בבאקו יכלה לנתק את כל המדינה מהאינטרנט. Freedom House ציין שבעבר התרחשו הפסקות כה נרחבות כל כמה שנים, אם כי לא נרשמו הפסקות כאלה בתקופה 2022–2023 freedomhouse.org. אירוע מפורסם התרחש ב-2015, כאשר שריפה במרכז נתונים מרכזי גרמה לרבים לאבד חיבור לאינטרנט למשך שעות. מאז, נוספה רדונדנסיות רבה יותר. נוכחותם של מספר מפעילי תמסורת (Delta, AzerTelecom, ועוד) ומצברים חדשים הפחיתו את הסיכון להשבתה מוחלטת.

ברמה המקומית, משתמשים עדיין מדווחים על תקלות קטנות תכופות: האטות בשעות העומס, הפסקות חיבור קצרות, או מהירות מופחתת. חלק מהאשמה מוטלת על מגבלות טכניות (למשל, תשתית ישנה), וספקי אינטרנט מציינים לרוב "תחזוקה מונעת" כסיבה לפסיקות freedomhouse.org. עם זאת, יש גם טענות כי לעיתים ספקים מאיטים בכוונה או קוטעים שירות בשל לחצים חיצוניים. לדוגמה, בתקופות של הפגנות פוליטיות או אירועים רגישים, לקוחות שמו לב לירידה פתאומית באיכות הגלישה. עלו טענות (כולל מצד אנשי IT ואקטיביסטים מהאופוזיציה) כי ספקים מאיטים או משביתים במכוון חיבורי אינטרנט סלולריים באזורים מסוימים לפי דרישת השלטונות freedomhouse.org. הממשלה והספקים מכחישים לרוב הפסקות ממניעים פוליטיים, אך דפוס הבעיות סביב תקופות של מחאות או עימותים נצפה בפועל. דוגמה בולטת התרחשה בספטמבר 2020, תחילת מלחמת נגורנו-קרבאך השנייה: הממשלה הטילה למעשה הגבלות אינטרנט בחסות משטר צבאי וגרמה לאיסורים חמורים במשך שבועות (כולל חסימה מוחלטת של רשתות חברתיות). בדוגמה עדכנית, מספטמבר עד נובמבר 2022, הרשויות חסמו את הגישה ל-TikTok במהלך עימותי הגבול עם ארמניה freedomhouse.org freedomhouse.org – אמנם לא השבתה מוחלטת, אך זו הייתה הגבלה ממוקדת של אמינות/זמינות.

באופן כללי, מחוץ להפרעות מכוונות, הרשת נעשתה יציבה יותר. המונופול על תשתית כן אומר שאם יש תקלה ברשת של AzTelekom, רבים מהספקים והמשתמשים תלויים בה עלולים להיות מושפעים. תוכנית הממשלה להכניס סטנדרטי איכות שירות (QoS), שאושרו על ידי הרגולטור ב-2023, נועדה לדרוש מהספקים אחריות על זמן פעילות וביצועים caliber.az. לקוחות, במיוחד בפריפריה, מתוסכלים מהפסקות החוזרות. ספקים פרטיים ניסו לבדל עצמם באמצעות שירות לקוחות טוב יותר ותיקונים מהירים, אך הם לרוב תלויים באותם קווים פיזיים.

סיכום איכות כללי: איכות שירותי האינטרנט באזרבייג'ן היא מעורבת. כאשר השירות טוב – בעיקר באזורים עירוניים עם סיבים – המשתמשים נהנים ממהירויות עולמיות ומשהיה נמוכה, שמתאימה להזרמת וידאו HD, משחקי רשת ושיחות וידאו. רשתות סלולריות בבאקו מספקות מהירות שמספיקה לכל אפליקציית סלולר. אך חוסר עקביות היא בעיה: משתמש בעיירה קטנה עלול לחוות השהיות ובאפר בזמן ניגון וידאו ביוטיוב, באותו זמן בו משתמש בבאקו נהנה מהזרמת 4K מושלמת. הממשלה מכירה בכך שפערי המהירות והאמינות האלה מעכבים את מטרות הפיתוח הדיגיטלי שלה, ולכן משקיעה כבדות בפריסת סיבים ושואפת למהירות מינימום של 25 מגהביט לכולם mincom.gov.az freedomhouse.org. אם אותם שדרוגים יימשכו כמתוכנן, איכות השירות הממוצעת תעלה. משתמשי אינטרנט במדינה מקווים כי ההאטות והנפילות יחוסלו ככל שהתשתית תשתדרג ואם תיווצר תחרות אמיתית שתכריח ספקים להתייעל ולשפר שירות.

מדיניות ממשלתית, רגולציה וצנזורה

הממשלה האזרית משחקת תפקיד מרכזי במגזר התקשורת – כקובעת מדיניות, רגולטורית, וכמפעילה דרך חברות בבעלות המדינה. הדבר יצר סביבה רגולטורית שהיא ריכוזית ולעיתים פוליטית. פורמלית, התחום מנוהל לפי חוק התקשורת מ-2005 ומתופעל על ידי משרד הפיתוח הדיגיטלי והתחבורה (בעבר משרד התקשורת והטכנולוגיות המתקדמות). בפועל, עד לאחרונה, המשרד עצמו גם רגולטור וגם מפעיל ראשי (ניסיון להפרדת תפקידים החל ב-2008 אך טרם הושלם en.wikipedia.org). התוצאה היא שהחלטות מדיניות בדרך כלל משרתות גם אינטרסים מסחריים ממשלתיים.

מערך רגולציה: בתחילת שנות ה-2000, אזרבייג'ן לכאורה ליברליזציה את שוק התקשורת – למשל, ב-2002 בוטלה הדרישה של ספק אינטרנט לרישיון ממשלתי en.wikipedia.org. עם זאת, השוק לא נפתח באמת. המשרד המשיך להוציא הנחיות לא רשמיות ולעיתים התעלם מביטול חובת הרישוי, כאשר לחץ על ספקים בנושאי ציות en.wikipedia.org. שירותי טלקום מרכזיים (כמו שערי קול בינלאומיים, או VoIP בתחילת דרכו) עדיין דרשו רישוי. המשרד (ובהרחבה, האליטה השלטת) שמר על בעלות חלקית במספר ספקי אינטרנט וסלולר מרכזיים, ושמר כך על השפעה en.wikipedia.org freedomhouse.org. אזרבייג'ן החלה תהליך הצטרפות לארגון הסחר העולמי (WTO) ב-1997, ונשאלה נדרשה לפתוח את שוק הטלקום; התקדם מסוים הושג, אך ההצטרפות נתקעה, בין השאר מחשש של החברות המקומיות לאיבוד מעמדן המוגן en.wikipedia.org.

התפתחות משמעותית בשנים האחרונות היא כוונת הממשלה להחיל חובת רישום לכל ספקי האינטרנט והמפעילים. במרץ 2023 חלו תקנות חדשות שמחייבות ספקים להירשם במשרד תחת מערכת חדשה, לכאורה לצורך יצירת מאגר מידע ושיפור אחריותיות freedomhouse.org freedomhouse.org. בכירים טוענים שהדבר יסייע לנטר איכות שירות ולוודא עמידת הספקים בסטנדרטים freedomhouse.org. יש ספקים עצמאיים שמביעים חשש מהעברת מידע רגיש וחוסר שקיפות, וטוענים שהמהלך עלול לשמש ככלי שליטה freedomhouse.org. המשרד הכחיש את הטענות, וטען שמדובר באכיפת החוק הקיים בלבד.

יוזמות ממשלתיות: המדינה השיקה שורה של תוכניות לחיזוק תחום ה-ICT. “מפת דרכים אסטרטגית למגזר התקשורת וה-IT” אושרה ב-2016, וקבעה יעדים לחדירת פס-רחב וקידום ממשל דיגיטלי freedomhouse.org. תחת נשיא עלייב, פרויקטים דיגיטליים מתקיימים לרוב בגישה ריכוזית– לדוגמה, הדחיפה לפריסת אינטרנט רחב 100% היא ברמת הנשיא עצמו caliber.az. הממשלה גם הקימה רשות חדשנות ופארקי הייטק לתמיכה ביזמי טכנולוגיה מקומיים. עם זאת, מבקרים טוענים כי אין בפועל רגולטור עצמאי באמת. אותה רשות שמקדמת את פיתוח התחום יכולה גם להעניש או לחסום ספקים – מה שעלול להיות בעייתי אם נוספות משמעויות פוליטיות.

צנזורה באינטרנט ורגולציה על תוכן: אזרבייג'ן מדורגת כ-“לא חופשית” בחופש האינטרנט על ידי ארגוני זכויות אדם freedomhouse.org. לממשלה היסטוריה של צנזור תכנים מקוונים ודיכוי מתנגדים. אף שאין חומת אש כלל-ארצית קבועה (רוב האתרים הבינלאומיים נגישים), הרשויות חוסמות ומסננות באופן סלקטיבי אתרים מסוימים, בעיקר של קבוצות אופוזיציה או מדיה עצמאית. לדוגמה, אתרי חדשות עצמאיים פופולריים כמו Azadliq, Meydan TV, Turan ואחרים נחסמו מעת לעת באזרבייג'ן freedomhouse.org freedomhouse.org. החלטות החסימה לרוב שרירותיות ומונעות ממניעים פוליטיים—הן מכוונות בדרך כלל לתוכן ביקורתי כלפי שלטון אלייב freedomhouse.org. בעקבות תיקוני חקיקה מ-2017, קיבלו הרשויות סמכויות משפטיות נרחבות להורות על חסימת אתרים ללא אישור בית משפט מראש (אולם יש לעדכן את בית המשפט תוך 48 שעות) freedomhouse.org. הרשויות מצדיקות את החסימות מטעמים כמו איום על הביטחון הלאומי או “תוכן לא פטריוטי”, אך הלכה למעשה—המטרה היא להשתיק קולות ביקורתיים.

בנוסף לחסימת אתרים, השתמשה הממשלה בהגבלות זמניות על רשתות חברתיות בזמני רגישות. כפי שצוין, הגישה ל-TikTok נחסמה זמנית בסוף 2022 בעת עימותים בגבול freedomhouse.org freedomhouse.org. באירועים קודמים דווח כי שירותים כמו YouTube, Facebook, WhatsApp ו-Skype הואטו או נותקו בזמן מחאות פוליטיות או בימי בחירות az-netwatch.org. השבתות אלו הן לרוב קצרות אך נועדו לשבש תקשורת וזרימת מידע כאשר הממשלה חוששת מחוסר יציבות. הרשויות כמעט ואינן מודות בפומבי בצעדים כאלה; לדוגמה, בתקופת המשטר הצבאי של 2020 הציגו את פגיעות האינטרנט כהכרח ביטחוני (כדי למנוע הפצת תיעוד מלחמה וכדומה).

פיקוח וזכויות משתמש: ישנן ראיות רבות לכך שממשלת אזרבייג'ן עוקבת אחרי תעבורת האינטרנט ותקשורת אלקטרונית. מראשית העשור הקודם, דו"חות חקירה חשפו שחברות טלקום מערביות (כמו TeliaSonera) סיפקו טכנולוגיית מעקב לרשויות האזריות, שאפשרה חדירה עמוקה למידע וגישה ישירה לרשתות טלפון לטובת גורמי ביטחון az-netwatch.org. ציוד מחברות כמו Verint ואולי גם רוגלה של NSO Group שימשו לעקוב אחר מכשירי פעילים az-netwatch.org. פעילים ובלוגרים אופוזיציוניים חושדים תדיר שהמיילים שלהם והרשתות החברתיות נתונות למעקב. אכן, התפרסמו מקרים רבים של מעצר והטרדה של בלוגרים ומשתמשי רשתות בגין פרסומים מקוונים. הממשלה הפלילה ביטוי מסוים ברשת—למשל, חוקי דיבה הורחבו לתכנים אינטרנטיים, ופרסום חומר “פוגעני כלפי כבוד המדינה” עלול להוביל להעמדה לדין en.wikipedia.org az-netwatch.org. אירועים בולטים כוללים את כליאתו של הבלוגר מחמן חוסיינוב ואחרים בתיקים שנחשבים לתפורים עקב פעילותם נגד שחיתות ברשת. מצב זה יוצר אווירה של צנזורה עצמית: עיתונאים ומשתמשים רבים מגבילים את ביטוים מחשש לצרות freedomhouse.org freedomhouse.org. בדו"ח Freedom on the Net 2023 של Freedom House נכתב כי “הדיכוי הממושך כנגד תקשורת עצמאית, יחד עם מעצר פעילים ברשת, הביא לצנזורה עצמית נרחבת” freedomhouse.org.

למרות כל זאת, המרחב האינטרנטי האזרי פעיל—אזרחים אכן עושים שימוש ברשתות כמו Facebook, YouTube, Instagram וביתר שאת Telegram לשיח על נושאים שונים ואף ביקורת. גישת הממשלה היא שילוב בין חסימה גלויה לאמצעי כפייה סמויים. לדוגמה, במקום לאסור על Facebook (דבר שהיה בלתי פופולרי), מסתמכים לעיתים על "חוות טרולים", מגיבים מטעם השלטון, והאטה מכוונת של תעבורה כדי לנהל נרטיבים מתנגדים. ב-2022 נכנס לתוקף חוק תקשורת חדש המחייב כלי תקשורת (כולל אתרי חדשות מקוונים) להירשם במרשם מדיה ממשלתי freedomhouse.org. הרשויות סירבו לרשום מספר כלי תקשורת עצמאיים, והכתימו אותם למעשה כלתי-לגיטימיים freedomhouse.org. חוק זה מעניק לממשלה עוד מנוף לסגירת אתרים שלא נרשמו או שמפרים חוקים עמומים הקשורים לאינפורמציה.

לסיכום, מדיניות הממשלה כלפי האינטרנט באזרבייג'ן היא דו-ראשית: קידום תשתיות ושירותים דיגיטליים לצמיחה כלכלית, לצד שליטה הדוקה בתוכן ובגישה בנושאים פוליטיים. ההנהגה רואה בבירור באינטרנט גם צורך כלכלי וגם איום פוליטי פוטנציאלי. בהתאם לכך, המדינה משקיעה בהרחבת קישוריות (למשל, פס רחב לכל האזורים) וגם בכלי פיקוח משפטיים וטכנולוגיים על-מנת “להעמיד את האינטרנט בתלם” עם צורכי המשטר en.wikipedia.org. המשמעות היא שלמרות שהמשתמשים באזרבייג'ן נהנים מרשתות מודרניות ומהירויות גוברות, הם פועלים במרחב שבו נושאים מסוימים הם טאבו והפרטיות מוטלת בספק. בעתיד, משקיפים יעקבו האם תתבצע הידוק רשת—למשל הכנסת שער אינטרנט לאומי בסגנון “האינטרנט הריבוני” של רוסיה או חוקים דרקוניים חדשים למדיה חברתית. לעת עתה, השליטה משמעותית אך לא מוחלטת: משתמשים מתקדמים מסתייעים ב-VPN כדי להיכנס לאתרים חסומים, ואפליקציות מוצפנות כ-Telegram פופולריות לדיון מעט חופשי יותר.

אינטרנט לווייני באזרבייג'ן: להגיע לגבול האחרון

בהתחשב בטופוגרפיה ההררית של אזרבייג'ן וביישובים מרוחקים מסוימים, אינטרנט לווייני היה מאז ומתמיד רכיב באסטרטגיית הקישוריות של המדינה—ובימים אלו הוא נכנס לעידן חדש עם טכנולוגיה במסלול לוויינים נמוך.

תכניות לוויין לאומיות (Azerspace): לשני הלוויינים הגיאוסטציונריים של אזרבייג'ן, Azerspace-1 ו-Azerspace-2, פעילות תקשורתית מאז 2013 ו-2018 בהתאמה en.wikipedia.org. הם מנוהלים ע"י סוכנות Azercosmos הממשלתית, ומשרתים בעיקר גופי שידור טלוויזיוני ולקוחות זרים, אך מאפשרים גם אינטרנט לווייני מקומי באמצעות מערכות VSAT. שירות Azercosmos Azconnexus עושה שימוש בלוויינים אלה לספק אינטרנט לקהילות כפריות, פעילות שטח חירומית ואתרי תשתית קריטיים (למשל אסדות קידוח) satelliteprome.com. קרני C-band מכסות את אזרבייג'ן והאזור בקישורים אמינים גם במזג אוויר קשה, בעוד Ku-band מאפשר צלחות קליטה קטנות יותר לפתרונות ניידים satelliteprome.com satelliteprome.com. זה היה קריטי, לדוג', לשם חיבור מוצבים מבודדים בגבול או לספק גיבוי בנקאי. הממשלה אף הדגישה שלוויין יסייע לשקם את החיבור באזורים המשוחררים של נגורנו-קרבאך עד להקמת רשתות קרקעיות. עם זאת, ישנה מגבלה של עלות—ציוד VSAT ותעבורת לוויין היו באופן מסורתי יקרים. לכן, אינטרנט מבוסס Azerspace לא יועד לצרכן הפרטי, אלא בעיקר לסוכנויות ממשלתיות וגופים עסקיים המוכנים לשלם פרמיה באזורים שאין בהם פתרון אחר satelliteprome.com. לדוג', שדה נפט יחבר מערכות ניטור ב-Azconnexus, או מחוז כפרי יחבר את משרדיו האדמיניסטרטיביים בלוויין אם בפרישה הקרקעית יקח שנים.

Starlink ושירותי LEO חדשים: התפתחות משמעותית התרחשה בין 2023-2025: אינטרנט הלוויין של Starlink מבית SpaceX הפך זמין באזרבייג'ן. במרץ 2025, Starlink הכריזה רשמית כי שירות האינטרנט המהיר והדל-השהיה שלה פעיל כעת באזרבייג'ן caspianpost.com. הדבר הופך את אזרבייג'ן לאחת מהמדינות הבודדות באזור המקבלות כיסוי Starlink (המדינות השכנות גאורגיה וארמניה קיבלו אף הן שירות לאחרונה, בעוד רוסיה ואיראן נותרות מחוץ למפה בשל סוגיות רגולטוריות). קונסטלציית לווייני "מסלול נמוך" (LEO) של Starlink יכולה לספק ~50–150 מגה-ביט לשנייה מהירות הורדה והשהיה של 20-40 אלפיות שניה, שיפור משמעותי לעומת ההשהיה של תקשורת לוויינית מסורתית caspianpost.com. עבור משתמשים נידחים באזרבייג'ן, זה ממש פותח חזית חדשה – מקומות שלעולם לא יראו כבל סיבים או אפילו תורן סלולרי אמין, יכולים, עם חשיפה טובה לשמיים, לקבל אינטרנט בפס רחב ברמה הדומה ל-DSL/כבלים עירוני.

עם זאת, השירות של Starlink מגיע במחיר. משתמשים ראשונים מדווחים כי דמי המנוי החודשיים עומדים סביב 100 מנת (≈ $59) וערכת החומרה של Starlink (צלחת לוויין ונתב) עולה כ-670 מנת (≈ $400) במעמד ההצטרפות, ועוד כ-50 מנת למשלוח tech.az. זהו סכום כבד ביחס להכנסה המקומית – משפחות כפריות רבות עלולות למצוא $60 בחודש כבלתי אפשרי (מדובר בכמה וכמה פעמים יותר מתוכנית דאטה סלולרית בסיסית). כתוצאה מכך, השימוש ב-Starlink באזרבייג'ן בשלב ראשון סביר שיהיה בנישות מסוימות: עסקים באזורים נידחים, אנשים אמידים בעלי אחוזות באזורי ספר, או אולי מיזמים של שיתוף קהילתי. מעניין, משתמשי אינטרנט אזרבייג'נים שיערו כי הגעת Starlink עשויה ללחוץ על ספקים מקומיים בשאלת האיכות או המחיר, אם כי היו בדיחות שדווקא יספק תירוץ לעליית מחירים מצד ה-ISP המקומי tech.az. כך או כך, Starlink מספקת מתחרה חדש – כזה שאינו בשליטת מונופול התקשורת של המדינה, מאחר שהיא מקרינה ישירות מהלוויין למשתמש. לכך עשויות להיות השלכות משמעותיות: לדוגמה, הצעת דרך לאינטרנט בלתי מצונזר (אלא אם הממשלה תנסה לאסור ציודי Starlink). כל מי שבידיו צלחת Starlink יכול לעקוף את השערים הלאומיים של אזרבייג'ן, מה שמקשה על הרשויות לסנן או לנתק שירות. עוד לא ברור כיצד תנהג המדינה בנושא; עד כה נראה ששיגור Starlink אושר ללא הפרעה במדינה.

מלבד Starlink, קיימות אפשרויות לוויין נוספות כגון Viasat או OneWeb הצפויה להגיע – אך נכון ל-2025 אינן מכסות או אינן משווקות בפועל באזרבייג'ן. OneWeb (קונסטלציית LEO בריטית) עשויה לכסות את האזור בעתיד, ו-Azercosmos אף הביעה עניין בשיתוף פעולה עתידי בתחום כאשר מטרתה לשגר את Azerspace-3 בשנים הקרובות. בנוסף, ללקוחות נידחים במיוחד שלא מגיעים לתחום הכיסוי של Starlink, משווקים מקומיים (כמו BusinessCom Networks) מציעים אינטרנט VSAT קלאסי באמצעות הלוויינים של Azerspace או לוויינים אזוריים אחרים. סקר מ-2021 ציין כי "המדינה יכולה להפיק תועלת עצומה משירותי לוויין" עבור תעשיות ומוסדות ממשלה, ואכן מגזרים כגון נפט וגז, כרייה ותיירות באזורים רחוקים נשענים על קישורים שכאלה bcsatellite.net bcsatellite.net.

שימושים לאזורים מעוטי שירות: במובלעת ההררית נחצ'יבאן (המופרדת על ידי שטח ארמני), החיבור לאינטרנט היה היסטורית דרך מיקרוגל ולוויין עד שנפרס בהדרגה סיב אופטי מאיראן. אף כיום, קישורי לוויין גיבוי מעניקים עמידות לנחצ'יבאן. באותו אופן, כפרים בהרי קווקז (למשל באזורי גובה בגובה או לריק) מציידים לעיתים מרכז קהילתי או בית-ספר בצלחת לוויין שמספקת אינטרנט לתושבי הסביבה. עם Starlink, גם חווה מבודדת או מחנה נוודים תיאורטית יוכלו לקבל אינטרנט פס רחב, מה שהיה דמיון לפני שנים בודדות. שימוש פוטנציאלי נוסף הוא לכשירות חירום: אזרבייג'ן מועדת למפולות בוץ ולעיתים לרעידות אדמה; אם התשתית היבשתית נופלת, הלוויינים משאירים את התקשורת פתוחה לשירותי החירום.

לסיכום, אינטרנט לווייני באזרבייג'ן התפתח מפתרון נישתי למוסדות לפתרון צרכני בר ביצוע עם כניסת Starlink. הלוויינים של Azercosmos עדיין ממלאים תפקיד אסטרטגי בחיבוריות למשימות קריטיות ובהגשמת שאיפות החלל של המדינה (הממשלה מתגאה בהיותה הראשונה בקווקז עם לווייני תקשורת). כעת, "החזית הסופית" של חיבור כל פינה באזרבייג'ן מתקרבת להגשמה. ההפעלה המוצלחת של Starlink ב-2025 היא אבן דרך – היא מסמלת שגם מרעה רחוק או נקודת גבול יכולים להיות מחוברים בעת צורך caspianpost.com. השילוב בין סיבים אופטיים ברחבי המדינה לכיסוי לווייני מהשמיים עשוי להביא למחיקת כל הכתמים המתים על מפת התקשורת של אזרבייג'ן כבר בעתיד הקרוב.

השוואות אזוריות וסמנים בינלאומיים

השוואת הגישה לאינטרנט באזרבייג'ן לשכנותיה האזוריות ולמדינות דומות מספקת הקשר להתקדמות המדינה. מבחינת חדירה כללית של האינטרנט, אזרבייג'ן מעט לפני שאר מדינות הקווקז הסמוכות. כ-88–89% מהאוכלוסייה באזרבייג'ן היו משתמשי אינטרנט ב-2022–2023, על פי נתוני ITU ונתונים לאומיים theglobaleconomy.com freedomhouse.org. מדובר באחוז גבוה יותר מאשר ב-גאורגיה (סביב 82% ב-2023) ו-ארמניה (~78-79% ב-2022) fred.stlouisfed.org theglobaleconomy.com. זה גם מעל הממוצע העולמי שעומד על כ-66% ואף מעל הממוצע של מדינות בעלות הכנסה בינונית-גבוהה. ההשקעה הכבדה של אזרבייג'ן בפרישת סלולר ואינטרנט עירוני תרמו כנראה לממדי השימוש הגבוהים. ראוי לציין כי הפער בין שימוש עירוני לשימוש כפרי קטן מהמצופה: סטטיסטיקה רשמית הצביעה על 83% מהכפריים מחוברים לעומת 90.5% מתושבי הערים ב-2022 mincom.gov.az mincom.gov.az, כלומר מאמצי ההכללה הדיגיטלית הגיעו לרוב אזורי הכפר.

ביחס לזמינות פס רחב, שיעור המנויים לפס רחב נייח באזרבייג'ן (כ-21 לכל 100 איש ב-2023) statista.com ממוצב באמצע – גבוה משל ארמניה (~17 ל-100) אך נמוך מטורקיה או רוסיה. אינטרנט פס רחב סלולרי (77 ל-100 ב-2022) נמצא ברמה אחת עם רבות ממדינות אירופה freedomhouse.org. נתונים אלה מראים שאזרבייג'ן לא פיגרה בפרישת הרשתות הבסיסיות.

הנושא בו אזרבייג'ן פיגרה היה מהירות ואיכות אינטרנט (אם כי חל שיפור מהיר, כאמור). אפילו ב-2022, מהירות האינטרנט הנייחת הממוצעת הייתה נמוכה בהרבה ממדינות מרכז אסיה שדילגו ישר לסיבים אופטיים (קזחסטן, אוזבקיסטן) caliber.az. עד סוף 2024 אזרבייג'ן צמצמה קימעא את הפער, אך עדיין רחוקה ממדינות מובילות או אפילו מרוסיה. במהירות סלולר, אזרבייג'ן חזקה אזורית – מהר יותר מארמניה וגאורגיה ודומה לממוצע טורקיה. במדד Speedtest העולמי למובייל, אזרבייג'ן מדורגת תדיר במקום ה-50-60 בעולם, אחד הביצועים הטובים ביותר בחבר המדינות הפוסט-סובייטיות (באוקטובר 2024 דורגה 54 בעולם במובייל, לפני קזחסטן וכל מדינות דרום הקווקז) abc.az.

מבחינת נגישות/מחיר, אזרבייג'ן במצב טוב יחסית: ב-1.3% מההכנסה הלאומית הגולמית עבור פס רחב, היא גוברת על מדינות כמו ארמניה (2.5% מה-GNI) על פי דירוגי ITU theglobaleconomy.com tradingeconomics.com. יוזמות אזוריות בהסדרת נדידת מידע (roaming) כמו באיחוד הכלכלי האירואסייתי אינן כוללות ישירות את אזרבייג'ן (כיוון שאינה חברה), אך המדינה הורידה חד-צדדית תעריפי נדידה מול שכנות ספציפיות כדי להקל שימוש סלולרי חוצה גבולות (בעיקר מול טורקיה ורוסיה בשנים האחרונות).

היבט אזורי חשוב אחד הוא הפער הדיגיטלי בתוך האזור הרחב יותר. בקווקז הדרומי יש חדירת אינטרנט טובה יחסית (בממוצע כ-80% לארמניה וגאורגיה), שהיא גבוהה יותר מאזורים רבים במרכז אסיה (למשל, קירגיזסטן כ-60%, טג'יקיסטן כ-30-40%). אזרבייג'ן נוהגת להדגיש שהיא מובילה על פני מדינות רבות בחבר העמים במדדי פיתוח טכנולוגיות מידע ותקשורת. על פי מדד הפיתוח של ה-ICT של האו"ם (נתונים אחרונים), אזרבייג'ן דורגה במקום ה-65 בעולם לפני מספר שנים, מעל ארמניה (73) וגאורגיה (78) ובפער משמעותי מעל מדינות מרכז אסיה. גם במדד "Networked Readiness" של הפורום הכלכלי העולמי, אזרבייג'ן קיבלה היסטורית ציון גבוה בתשתיות, אם כי ציון נמוך יותר בסביבה הפוליטית/הרגולטורית עקב צנזורה.

אתגר אזורי נוסף הוא שאזרבייג'ן נדרשת לתאם עם שכנותיה עבור חיבורי אינטרנט בינלאומיים. הסכסוך המתמשך עם ארמניה מביא לכך שאין כבל אינטרנט ישיר בין שתי המדינות (התעבורה חייבת לעבור דרך גאורגיה או רוסיה). לשם השוואה, גאורגיה וארמניה מחליפות תעבורת אינטרנט זו עם זו ישירות. מן הצד השני, השותפות ההדוקה עם טורקיה מביאה עמה יתרונות – חברת TurkTelecom היא אחת מספקיות התעבורה העיקריות לאינטרנט של אזרבייג'ן, והקשרים הפוליטיים הקלו על בניית קווים נוספים בכיוון זה en.wikipedia.org.

לסיכום, אזרבייג'ן בולטת באזור שלה בגישה רחבה ובחוזק רשתות הסלולר, אם כי היא עדיין משפרת את מהירות הפס הרחב הקווי ואולי גם את קידום השוק התחרותי שלה. בהשוואה לשכנות, אוכלוסיית אזרבייג'ן מחוברת היטב אך עדיין לא נהנית מאיכות הפסגה שחלק מהשכנות הצליחו להשיג באמצעות אימוץ מוקדם של סיבים אופטיים. עם גידול באינטגרציה האזורית (למשל, באמצעות תוכניות דיגיטליות של שותפות מזרחית של האיחוד האירופי), אזרבייג'ן ככל הנראה תמשיך לשדרג את המדדים שלה כדי להישאר מובילה אזורית בתחום ה-ICT – סטטוס שהממשלה שואפת להציג.

מבט לעתיד: בדרך לכלילה דיגיטלית ותשתית משודרגת

עתיד הגישה לאינטרנט באזרבייג'ן נראה דינאמי, כשמדינת שואפת ליעדים שאפתניים של חיבור מלא ואימוץ טכנולוגיות חדשות. מספר מגמות ותוכניות עיקריות מגדירות את התחום:

כיסוי פס רחב ארצי: היעד שהצהירה עליו הממשלה הוא להבטיח כיסוי מלא של שטח אזרבייג'ן באינטרנט בפס רחב עד 2024, עם מהירות של לפחות 25–30 מגה-ביט לכל משתמש caliber.az freedomhouse.org. לשם כך, משרד הפיתוח הדיגיטלי והתחבורה והחברות הבנות שלו (AzTelekom, Baktelecom) מאיצים את פריסת הסיבים לאזורים שעדיין לא כוסו. זה כולל מתיחה של סיבים אופטיים לא רק לכל עיר ומרכז מחוז, אלא גם לכפרים ולהתיישבויות חדשות. במקביל, מוטמעות טכנולוגיות אלחוטיות (דוגמת נתבי LTE או YFWA 5G בעתיד) בנקודות הקשות ביותר להגעה. לאור ההתקדמות עד כה – כמעט מחצית ממשקי הבית קיבלו גישה לסיבים בשנים האחרונות caliber.az – סביר להניח שב-2025–2026 כמעט כל בית שמעוניין בחיבור לאינטרנט יקבל אפשרות של חיבור מהיר. צמצום הפער בין עיר לאזור כפרי הוא יעד פוליטי וכלכלי מרכזי, ומשויך ליוזמות ל"כלילה דיגיטלית". צפויים המשך מימון ממוסדות כמו EBRD, הבנק העולמי ואחרים, לעידוד אינטרנט בפס רחב באזורים כפריים, מתוך התאמה ליעדי הפיתוח הבינלאומיים.

פריסת 5G והתפתחות סלולרית: בשנים הקרובות צפויה אזרבייג'ן לעבור מניסויי 5G לשיגור מסחרי. שתי החברות Azercell ו-Bakcell כבר ביצעו ניסויי 5G מוצלחים בבאקו freedomhouse.org. הממשלה תצטרך להקצות תדרים (כנראה ב-C-band ובתחומי גלים מילימטריים) ל-5G וייתכן שתערוך מכרז או הקצאת רשיונות. מאחר ששוק הסלולר מורכב משלושה שחקנים בלבד, שלכולם קשרים למדינה או לגורמים רבי עוצמה, סביר להניח שהמכרז לא יהיה תחרותי מאוד – אך בכל מקרה כניסת 5G תהיה הדרגתית. ב-2025 עשויים להופיע אזורי 5G חמים בבאקו (כמו מרכז העיר, אזורי עסקים, נמל התעופה) ובהמשך פריסה לערים מרכזיות נוספות ומוקדים תעשייתיים. כיסוי 5G מלא כלל ארצי ייקח זמן רב יותר, אולי במחצית השנייה של העשור, ותלוי גם בשיקולים כלכליים (המפעילים שוקלים פוטנציאל הכנסות). יחד עם זאת, אזרבייג'ן אינה רוצה להישאר מאחור טכנולוגית; רוסיה השכנה מתעכבת בפריסת 5G, אולם מדינות המפרץ וטורקיה מתקדמות, ולכן אזרבייג'ן תרצה להדביק את הקצב כדי למשוך השקעות. יישומים אפשריים ל-5G באזרבייג'ן כוללים פרויקטים של עיר חכמה בבאקו, אינטרנט סלולר מהיר במיוחד לאירועי פורמולה 1 (שהעיר מארחת), ורשתות פרטיות לתעשיית הנפט.

השתלבות בלוויין: אזרבייג'ן תמשיך להיעזר בלוויינים לצרכים ייחודיים. Azercosmos מתכננת לכאורה לוויין תקשורת נוסף (Azerspace-3) שיעלה קיבולת וכיסוי, ככל הנראה עם טכנולוגיית HTS (לוויין בעל תפוקה גבוהה). בנוסף, Azercosmos עשויה לשתף פעולה עם מערכות לווין במסלול נמוך (LEO) – למשל, ייתכן שהיא תארח עמדת קרקע של Starlink או OneWeb אם יוסכם זאת, ובכך תהפוך למרכז שירות אזורי לאינטרנט לווייני. עם כניסת Starlink, נושא עתידי יהיה התאמה רגולטורית: ייתכן שהממשלה תדרוש רישוי או רישום טרמינלים לווייניים (כפי שלא מעט מדינות עושות) – במיוחד אם רבים יפנו ל-Starlink כדי לקבל אינטרנט ללא צנזורה. אידאלית, הלוויינים יתמכו בתשתית הארצית ביישובים מבודדים במיוחד ויספקו גיבוי לאומי בעיתות משבר.

שיפור איכות השירות והתחרות: מתוך הכרה בחולשות העבר, הרגולטור התקשורתי באזרבייג'ן מיישם תקני איכות שירות ומבצע ניטור. זה כולל מדידת זמן פעילות (uptime), קצב תעבורה (throughput) והשיהוי (latency) שעל ספקיות האינטרנט לעמוד בהם caliber.az. אכיפת התקנים האלו עשויה להוביל ספקיות להשקיע יותר בשדרוג וחיזוק הרשתות. הממשלה גם השיגה מענק אירופי בגובה מיליון אירו לעידוד רפורמות מוסדיות – הקמת רגולטור עצמאי וחיזוק מנגנוני תחרות neighbourhood-enlargement.ec.europa.eu. בשנים הקרובות ייתכן שנראה הקמה פורמלית של רגולטור תקשורת עצמאי ונפרד מהמשרד, כמו במדינות מערביות. שקיפות גבוהה יותר בתהליכי הקצאת רשיונות ומכרזי תדרים תסייע גם היא לאקלים ההשקעות.

ייתכן שהתחרות תתחזק אם ייפתח השוק למצטרפים חדשים או אם חברות קטנות יוכלו לפרוח. לדוגמה, הכוח העולה של NEQSOL (שמחזיקה את Bakcell ו-AzerTelecom) יוצרת שחקן פרטי חזק; ייתכן ש-NEQSOL תיכנס ביתר שאת גם לאינטרנט ביתי קווי לצרכנים ושתתחרה ב-AzTelekom, במיוחד בערים. לחלופין, ייתכן שתגיע השקעה זרה אם אזרבייג'ן (לאחר הצטרפות לארגון הסחר העולמי, אם תתרחש) תאפשר כניסת מפעילים זרים. עם זאת, לאור האחיזה ההדוקה של המדינה, כל צעד כזה צפוי להיות זהיר ומנוטר.

ממשל דיגיטלי וכלכלה דיגיטלית: הרחבת הנגישות לאינטרנט היא בסיס לתוכניות הטרנספורמציה הדיגיטליות הרחבות של אזרבייג'ן. המדינה מרחיבה פורטלים דיגיטליים ממשלתיים (שירותי ויזה מקוונת, הגשת מסים באינטרנט, זיהוי דיגיטלי ועוד). עם כמעט 90% מהאוכלוסיה ברשת, הממשלה תוכל לספק יותר שירותים דיגיטליים – יעד שבו היא מביעה עניין, הן למלחמה בשחיתות והן לייעול. עד 2025 צפויים שירותים כמו נוטריון מקוון, תיקי בריאות דיגיטליים ופלטפורמות חינוך דיגיטליות להיות נפוצים יותר, במיוחד ככל שהכפרים יתחברו. לאזרבייג'ן יש גם שאיפות בתחום הסטארטאפים הטכנולוגיים – תשתית אינטרנט ארצית משופרת תאפשר לכישרונות מכל מקום במדינה לקחת חלק בכלכלה הדיגיטלית (קידוד, פרילנסינג, יצירת תוכן). ייתכן שיצוצו מרכזי טכנולוגיה במדינות משניות דוגמת גנג'ה או שמאחי, לכשיגיע אליהן פס רחב מהיר, במטרה לפזר את התעשיה הדיגיטלית מהבירה באקו.

פרויקטים של קישוריות בין-מדינתית: תפקידה של אזרבייג'ן כמדינת מעבר יתחזק עם פרויקטים דוגמת הסיב האופטי הטרנס-כספי (המחבר את מרכז אסיה דרך כבל תת-ימי לקזחסטן) ודרך המשי הדיגיטלית הנזכרת – לחיבור תעבורה מאירופה לאסיה. הצלחת מיזמים כאלה לא רק שתכניס הכנסות ממשיות, אלא גם תחזק את חוזק הרשת המקומית (יותר מסלולים = פחות סיכון להשבתה). בנוסף, מרכזיות אזרבייג'ן כצומת עשויה להקטין את עלויות התעבורה ל-ISPs המקומיים הודות לאפקט הגודל.

אתגרים וגורמים בלתי צפויים: חרף התוכניות הוורודות, ישנם אתגרים. הרצון הפוליטי הוא חרב פיפיות – אמנם המנהיגות משקיעה בתשתיות, אך היא יכולה להמשיך בצנזורה מקוונת ואולי אף להחמירה במידה ותרגיש מאוימת (במיוחד סביב בחירות לאומיות או אירועים נפיצים). האיזון בין שיפור הנגישות להגבלת התוכן ימשיך להכתיב את מפת האינטרנט באזרבייג'ן. בנוסף, שינויים כלכליים (מחירי נפט, וכד') עלולים להשפיע על קצב ההשקעות בפרויקטי התשתית הגדולים. ההצלחה בהבאת סיבים לכל כפר, לדוג', תלויה בהמשך השקעות – שהן עצמן נגזרות מהבריאות הפיסקלית של המדינה.

גורם בלתי צפוי נוסף הוא הביקוש וההשכלה הדיגיטלית בקרב הציבור. דבר אחד הוא להניח סיבים לכפרים; דבר אחר הוא לגרום לכל משפחה לנצל את החיבור באופן אפקטיבי. עדיין יש חלקים באוכלוסיה – בעיקר בני הגיל השלישי באזורי כפר – שאינם רואים צורך אמיתי בבס רחב או חסרים מיומנויות דיגיטליות. תוכניות השכלה דיגיטלית מתמשכות ומכשירים נגישים יהיו חשובים כדי להגיע ליעד של כמעט 100% שימוש.

לסיכום, הגישה לאינטרנט באזרבייג'ן נמצאת במגמת עלייה. אם התכניות הנוכחיות יתממשו, לקראת סוף שנות ה-2020 לאזרבייג'ן עשוי להיות אינטרנט מהיר וזמין בכל מקום – בשילוב של סיבים אופטיים, 5G ולווין – מהחוף הקספי ועד לכפר ההררי הגבוה ביותר, הישג שעשוי לשנות דרמטית את ההזדמנויות החברתיות-כלכליות. ה"גבול האחרון" של קישוריות, במובן המילולי (אינטרנט מבוסס חלל), כבר חלק מהשיח המרכזי במדינה. הנקודות העיקריות למעקב יהיו כיצד הממשלה מאזנת בין שליטה לפתיחות, וכמה מהר יתרחשו בפועל השדרוגים המובטחים. אך המגמה מראה שהפער בין אזרבייג'ן למדינות דיגיטליות מפותחות יצטמצם, והגישה לאינטרנט באזרבייג'ן תהפוך מהירה, אמינה, כוללנית וייתכן שגם חופשית יותר בשנים הבאות.

מקורות:

• משרד הפיתוח הדיגיטלי והתחבורה, פיתוח דיגיטלי באזרבייג'ן: נתונים וסטטיסטיקה 2022, סטטיסטיקות רשמיות על שימוש ב-ICT ותשתית mincom.gov.az mincom.gov.az mincom.gov.az.
• Freedom House – Freedom on the Net 2023: Azerbaijan (דוח מדינה) freedomhouse.org freedomhouse.org freedomhouse.org.
• הודעת עיתונות של ה-EBRD (22 בדצמבר 2022): "EBRD והאיחוד האירופי תומכים בהרחבת רוחב הפס באזרבייג'ן" – פרטים על הלוואה של 50 מיליון דולר ל-AzTelekom לאינטרנט מהיר כפרי neighbourhood-enlargement.ec.europa.eu neighbourhood-enlargement.ec.europa.eu.
• Caliber.Az (9 בינואר 2024), "שוק האינטרנט של אזרבייג'ן: השקעות במהירות ובשירות" – ניתוח של פריסת רוחב הפס, מהירויות ונושאי מונופול caliber.az caliber.az.
• Ookla Speedtest Global Index נתונים דרך חדשות מקומיות: ABC.AZ (25 בנובמבר, 2024) דיווח על דירוגי המהירות באזרבייג'ן abc.az abc.az; Report.az (אוגוסט 2023) על דירוג אינטרנט קווי report.az.
• Azercosmos – SatellitePro ME (ינואר 2024), "Azercosmos זכתה בפרס על שירות האינטרנט הלווייני Azconnexus" satelliteprome.com satelliteprome.com.
• Tech.az (29 במרץ, 2025), "Starlink הופעלה באזרבייג'ן – אינטרנט לווייני החל מ-100 מאנאט" tech.az tech.az; Caspian Post (29 במרץ, 2025) חדשות על זמינות Starlink caspianpost.com.
• ITU/World Bank – מנויים וחוד penetration של אינטרנט קווי statista.com, סל מחירים ICT tradingeconomics.com, משתמשי אינטרנט theglobaleconomy.com.
• DataReportal – Digital 2023: Azerbaijan (Kepios), נתונים עיקריים על משתמשים ומהירויות datareportal.com datareportal.com.
• Azerbaijan Internet Watch – כרונולוגיה של פיתוח ושליטה באינטרנט (1994–2021) az-netwatch.org az-netwatch.org.