Title in Hebrew: רחפני הסיבים האופטיים של אוקראינה: התפתחות, יישומים והשפעה

מבוא ורקע

רחפני סיב אופטי – מל"טים המופעלים באמצעות כבל פיזי מסיב אופטי, ולא תקשורת רדיו – הפכו לטכנולוגיה משבשת סדרי קרב במלחמה באוקראינה-רוסיה. למרות שחימוש מונחה בכבל אינו רעיון חדש (למשל טילי הנ"ט האמריקאיים TOW והישראלי Spike בשירות עשרות שנים), יישום גרירת סיב אופטי ברחפנים הוא חידוש שאומץ במהירות בלחץ הצורך המבצעי. לפני המלחמה, מל"טים "נשלטי כבל" כאלה נראו דמיוניים או מיותרים, אך השימוש המסיבי של צבא רוסיה בהפרעות אלקטרוניות שינה במהירות את התמונה. כבר ב-2023 הופיעו באוקראינה אבטיפוסים ראשונים של רחפני סיב אופטי, וב-2024 הטכנולוגיה כבר נכנסה לפריסה מבצעית. דוח זה סוקר את התפתחות רחפני הסיב האופטי, יישומיהם הצבאיים והאזרחיים באוקראינה, מפרט טכני, תורת לחימה, יתרונות תקשורת, עמידות מול לוחמה אלקטרונית, יצרנים עיקריים והשוואה לסוגי מל"טים אחרים.

יישום צבאי של רחפני סיב אופטי בשדה הקרב באוקראינה

הפריסה הרוסית: רוסיה הייתה מהמדינות הראשונות שהפעילו בהיקף נרחב רחפני FPV (ראייה מגוף ראשון) עם סיב אופטי במלחמה הנוכחית. הדגם המוכר הראשון הוא "הנסיך ונדל מנובגורוד", פרי פיתוח צוות Ushkuinik בהובלת אלכסיי צ'אדאייב kyivindependent.com. הוא נפרס לראשונה באוגוסט 2024 במחוז קורסק ברוסיה, נגד חדירות אוקראיניות, עם הצלחה רבה בפגיעה בחיילי אוקראינה ושיירות אספקה. הצבא הרוסי השתמש ברחפני FPV "מתאבדים" נגררים בכבל על מנת להשגיח ולפגוע בשורות הלוגיסטיקה האוקראינית, מה שגרם כמעט לקריסת האספקה במבלט קורסק. חובש אוקראיני תיאר: "הלוגיסטיקה שלנו קרסה לחלוטין; רחפני סיב אופטי משגיחים על כל הדרך – לא ניתן להעביר תחמושת או ציוד." בין סוף 2024 לתחילת 2025 הרוסים הקימו יחידות רחפנים מובחרות (כגון הקוד "רוביקון" ו-"יום הדין"), שהעבירו למזרח אוקראינה (מחוז דונצק) לחיזוק ההתקפה באזורים בוערים בדגש פוקרובסק וטורטסק. מסופר כי רחפני סיב אופטי רוסים היו קריטיים בהוצאת הכוחות האוקראיניים מהמבלט בקורסק, והפכו את השטח למסוכן ביותר עבור תנועה אוקראינית.

רחפני הסיב האופטי הרוסיים הם לרוב FPV מרובעים הנושאים חומר נפץ (בד"כ ראשי RPG מוסבים או פצצות קטנות) וגוררים גליל סיב אופטי. דגם רוסי שנלכד נושא כבל סיב אופטי באורך כ-10.8 ק"מ (7 מייל). הדגמים הרוסיים הציגו טווח פעולה של 20–30 ק"מ ואמינות גבוהה – המודיעין האוקראיני דיווח על שיעור הצלחה של 80% בטווח 20 ק"מ (רוב הכשלים בגלל טעות מפעיל). זה עולה בהרבה על הדגמים האוקראיניים המוקדמים (שיעור הצלחה 10–30% ב-15 ק"מ). הסיבה: הרוסים אימצו טכנולוגיית תקשורת מתקדמת – למשל, סיב אופטי באורך גל 1490–1550 ננומטר (הנחתה נמוכה יותר), מצלמות דיגיטליות IP, תוכנה מותאמת OpenIPC ומשדרים עוצמתיים יותר uasvision.com uasvision.com. לכן דגמי הסיב האופטי הרוסיים נהנים משליטה צלולה גם למרחקים ארוכים. לעומתם, האוקראינים השתמשו תחילה בעיקר בממירי אותות היברידיים סיניים באורך גל 1310 ננומטר (הנחתה פי שלושה לק"מ), עם מצלמות FPV אנלוגיות uasvision.com uasvision.com. השיטה הרוסית יקרה יותר אך מאפשרת טווח ארוך ואיכות תמונה עדיפה.

התגובה האוקראינית: כשהיתרון הרוסי הפך מובהק, אוקראינה גם היא האיצה פיתוח רחפני סיב אופטי. החדשנים האוקראינים, שעד אז הובילו במרוץ הרחפנים, הפכו למרדפים במירוץ הזה. באמצע 2024, הצבא והאקסלרטור הממשלתי שיגרו קריאה דחופה ליצרני רחפנים לגייס ציוד FPV סיב אופטי "בצורך קריטי ודחוף" עם התחייבות לרכש מסיבי. נקודת המפנה: קיץ 2024 במבצע חדירה של קומנדו אוקראיני בקורסק, שנתקל ברחפני סיב אופטי רוסים – לפי הדיווח, רק סוג זה אינו מושפע מכלי לוחמה אלקטרונית אוקראיניים. התובנה הזו גרמה להעלאת פרויקט הסיב האופטי לראש סדר העדיפויות במשרד הביטחון האוקראיני.

בדצמבר 2024 נערכה הדגמה פומבית לגנרלים אוקראינים של רחפני FPV מבוקרי סיב אופטי ביוזמת סוכנות החדשנות הביטחונית. יותר מעשרה דגמים מקומיים נחשפו, חלקם מסוגלים לשאת 3 ק"ג מטען נפץ, ותורגלה הפעלה חיה בפני נציגי הצבא. בתחילת 2025 פועלות עשרות קבוצות הנדסה אוקראיניות בכיסוי Brave1 Cluster הממשלתי בפיתוח מערכות או עמדות לרחפני סיב אופטי. המפעלים המקומיים דיווחו על קפיצה ביכולת: "אם יהיה לנו מלאי רכיבים, נייצר אלף יחידות בחודש". שר הדיגיטציה האוקראיני, מיכאילו פדורוב, עדכן באמצע 2025 ש15 חברות כבר מייצרות רחפני סיב אופטי באוקראינה.

חלק מהיחידות באוקראינה קיבלו רחפני סיב בודדים החל מסוף 2024. מפקד מגדוד 12 של המשמר הלאומי (האסוב) אמר שרק פחות מ-5% מהרחפנים הם סיב אופטי, בעיקר בגלל מגבלות ייצור. עם זאת, אפילו קומץ הכלים הללו הפיק אפקט גדול. מפעיל בינלאומי (כינוי "ג'ורג'") תיאר כיצד בסתיו 2024 בעזרת רחפן סיב אופטי עם ראש נפץ 1.6 ק"ג עבר בהצלחה דרך מפרעות קשות לחיסול חיילים רוסים במרתף – משימה בלתי אפשרית עם FPV רגיל. באמצעות וידאו מושלם, הצוות הבין שזה "משנה משחק" – ג'ורג' עצמו אמר: "אחרי שהפעלתי סיב, לא חזרתי לחוט (רגיל)". בחזיתות מוכות לוחמה אלקטרונית כמו בחמות ודונבאס, לסיב אופטי חשיבות קריטית, ותוך 2025 יחידות אליטה – כגון פלוגת אחילס בחטיבה 92, ושדרת האסוב – הפכו FPV סיב אופטי לכלי התקיפה המועדף, למרות מגבלות האספקה.

השפעה טקטית: בחזית, FPV סיב אופטי משמש בעיקר לתקיפת מטרה חד-פעמית (רחפן קמיקזה) ולסיור תקיפה מטווח קצר. הרחפן טס נמוך – תוקף כלי רכב משוריינים, ביצורים, פורץ לבית/חלון/דלת. מפעיל אוקראיני אמר שרחפני סיב מאפשרים חדירה למקומות שבעבר לא היו נגישים: "בשימוש במפעל, בבדיקות פתע או באזור מיוער – הם הטובים ביותר", העיד מפקד צוות אחילס. מאחר וסיב שומר שליטה גם ברחובות בנויים ויער (איפה ש-FPV רגיל מאבד תקשורת), אין עוד מחסה מוגן בפנים – יער, מקלטים, מבנים. חייל אוקראיני תיאר שבעבר יכלו לנוע בשקט ביער, כי רדיו לא חדר, אך כעת FPV סיב אופטי רוסי עובר בקלות דרך הצמחיה.

האפקט המרכזי הוא בלוחמה האלקטרונית. שני הצדדים השקיעו ב-2024 הרבה באמצעי חסימה להגן על טנקים ומוצבים מפני נחילים של FPV אלחוטיים. הסיב האופטי מביא לביטול עוקף לכל החסימות האלה. בנוסף, גם יחידות לוחמה אלקטרונית משבשות בטעות רחפנים של צד עצמן – לסיב לא קורה כזה. עד 2025 היו שסברו שמדובר בנשק "שמשנה את התמונה המבצעית" בקו ראשון. תצלומים מ-2025 מראים כבישים עם רשתות הסוואה נגד רחפנים וגזרי שדה עם כבלים נטושים – מציאות חדשה בשדה הקרב. שני הצדדים מסכימים שרחפני סיב הם יכולת מפתח, עם השפעה דומה לארטילריה: חופש פגיעה כמעט בכל מטרה.

יישומים אזרחיים ולא-קרביים של רחפני סיב אופטי

מלבד תפקידם המבצעי, הופיעו באוקראינה גם שימושים חדשניים לא-צבאיים לרחפני סיב אופטי, בעיקר בתמיכה לוגיסטית ובתחומים אזרחיים הדורשים אמינות קישור גבוהה. דוגמה בולטת: רכבים קרקעיים לא מאוישים (UGV) מבוקרי סיב אופטי לשינוע ציוד ללוחמים בחזית. בשנת 2025 נכנס לתפעול קו רובוטים זעירים על זחלים ("טנקים מיני") המסוגלים לשאת 100–150 ק"ג תחמושת, מזון ודלק עד לקו הראשון, בשליטה מרחוק בסיב אופטי. כך מופחת החשש של נהגים אנושיים מהתקפה על תנועת אספקה בידי FPV עוין. חייל סיכם: "אנחנו נלחמים ברחפנים עם רחפנים" – כלומר, השימוש ברובוט קרקעי בסיב עוקף את FPV האווירי הרוסי. החיבור האופטי מבטיח עמידות להפרעות, בלתי ניתן להשתלטות, נסיעת מקסימום בבטן הלחימה. הרכב עלול להיפגע (או להיטרף בידי כלבים) – אבל לא מסכן חיי אדם. זו טכנולוגיה שסייעה להציל חיים ולשמר את קו האספקה.

סיב אופטי עם חיבור קשור מועיל במיוחד לתרחישים אזרחיים שבהם הרדיו אינו מתקיים. עוד טרם המלחמה, רובוטים וכלים תלוים בכבל שימשו לבדיקה של מנהרות, מכרות וצינורות – סביבות בהן שליטה בחוט אמינה בהרבה מאשר אלחוטית. המלחמה האיצה פיתוח מערכות אלו. חברות אוקראיניות עוסקות עכשיו בהסבת רחפני "מפציץ" מסוג הרב-להב גדולים לשליטה בסיב אופטי למשימות מיוחדות (עם קיבולת מטען גבוהה יותר). דגם פיתוח של Dronarium Air מצויד במעבר אוטומטי למצב ניווט GPS והחזרה במקרה של ניתוק כבל. מערכות הגנה אלו חשובות מאוד בשימוש אזרחי (חילוץ, בדיקת תשתיות), למניעת אובדן רחפן בשל הסתבכות כבל.פריסת הכבלים החדשה בשדה הקרב הביאה אף לשימושים "אזרחיים" מפתיעים ע"י טבע – ציפורים בדונבאס אורגות סיבי כבל עזובים לקיני קינון. לוחמי האסוב גילו ליד טורטסק קן עשוי ברובו מסיבי אופטי – עדות לשכיחות החומר בגזרה.לקראת העתיד, הידע האוקראיני בטכנולוגית סיב אופטי צפוי להפוך לתעשיה אזרחית. רחפנים מבוקרי סיב יוכלו לשמש לאחזקה בטוחה של תשתיות באזורים רוויי הפרעות, או לאכיפת חוק וביטחון הגבול במקומות רגישים להפרעות. בשלב זה, התרומה האזרחית העיקרית היא עקיפה – הצלת חיים בלוגיסטיקה (כמו שינוע מזון ומים לחזית) וחיזוק מערך הרפואה.

נתונים טכניים ויכולות של רחפני סיב אופטי

רחפני FPV האוקראיניים הם ברובם דגמים מסחריים מסוג קוואד/הקסה-קופטר שהוסבו ונושאים גליל סיב אופטי. השלדה בנויה מסיבי פחמן או פולימרים, עם אלקטרוניקה סטנדרטית של רחפני מרוץ ומצלמת FPV. מאפיינים עיקריים:

• קישור תקשורת: סיב דקיק (רובו סיב בודד) משתחרר מהגליל במהלך הטיסה, הנמצא בין שלדת הרחפן למטען. אורכי כבל שכיחים הם 5, 10, 15 ועד 20 ק"מ. באוקראינה טווח הפעולה הטוב הוא עד 15 ק"מ, וברוסיה דווח על גלילים עד 30 ק"מ. כבל הסיב קל מאוד (10 ק"מ כ-0.9–1.2 ק"ג) ודק להפליא (0.2–0.3 מ"מ), אך באותה עת עמיד – סיב תקני צבאי עמיד במתיחה של מעל 100,000 psi. יחד עם זאת, משיכה חזקה או כיפוף קיצוני עלול לקרוע אותו.
• מהירות ויכולות תמרון: בגלל הגליל והסוללה הגדולה, FPV סיב אופטי כבד מהממוצע. מהירות מירבית טיפוסית 60 קמ"ש, עם יכולות תמרון תקניות. אך המשקל מוריד התאוצה והזריזות, הופך את הרחפן לפגיע לאש קלה. נדרש שלדה ומנוע חזק יותר לסיב אופטי, המפחיתים עוד את התאוצה והופכים את הרחפן ליעד קל יותר. FPV מהירים אלחוטיים מגיעים גם ל-150 קמ"ש – הסיב אופטי כמעט תמיד איטי יותר.
• טווח טיסה: מוגבל לאורך הכבל. באוקראינה הגליל הנפוץ 10 ק"מ, גלילים ארוכים (15–20) קיימים אך בניסויי הצלחה נמוכה – עם תכנון איכותי, 15 ק"מ הצליחו. ברוסיה מדווחים על 20 ק"מ (≈80% הצלחה). בניגוד לרדיו, סיב אופטי מאפשר טיסה מעבר לשדה ראיה, כל עוד הכבל לא נקרע: ניתן לעקוף גבעות, בניינים ולנוע בתוואי מפותל. במכפלות, רחפן רדיו בשלט רחוק/לווין עובר עשרות ומאות ק"מ, אבל סיב אופטי מוגבל לאורך הכבל בלבד.
• מטען: דגמים מוקדמים נשאו ראש קרבי דומה לקמיקזה רגיל – רימון נ"ט קטן או מטען (~0.5–1.5 ק"ג). הרחפן עצמו (גוף+סוללה+גליל) שוקל 5–7 ק"ג, ברור שמעל רגיל. דגמים כבדים במיוחד (חברת BattleBorn האוקראינית) מסוגלים לשאת ~1.5 עד 8 ק"ג תלוי בדגם. לדוגמה hexacopter כבד מגודל יכול להנחית ראש גדול או כמה רימונים. ככל שהמשקל עולה, מעטה הטיסה וקצב התגובה יורדים, לכן לפעולות מדויקות מעדיפים משקל קל. לרובוטים קרקעיים UGV סיב עמיד עד מאה ק"ג (בזכות זחלים), אך המהירות נמוכה.
• משך טיסה: אורך הכבל אינו משפיע – קובע הסוללה ומשקל עצמי. רחפן קמיקזה טיפוסי טס 10–15 דקות בלבד. דגם סיב אופטי כבד טס פחות, בשל תוספת המשקל והחיכוך בגליל. רוב השימוש בשטף התקפה – 5–10 ק"מ, ירידה בזינוק. רחפן תצפית קשור (טעינה מהקרקע) יכול לשהות באוויר שעות, אך אינו מבצעי.
• וידאו/דאטה משוב: סיב אופטי מביא פס רחב מאוד, וידאו HD, דיליי זעום. המפעילים מספרים שהם "רואים את המטרה באופן צלול עד הרגע האחרון", כאשר FPV רגיל מאבד אות ליד המטרה. הסיב מאפשר וידאו HD ללא הפסד פריים – קריטי להנחיה מדויקת. זו אחת הסיבות למעבר הרוסי לסיב: בקרת AI אוטונומית לא מספיקה, בסביבה הזאת נדרשת שליטה ידנית עם ממשק ויזואלי כל-כך טוב kyivindependent.com.
• בקרת הפעלה: שני הצדדים פיתחו בעצמם מערכות בקרה. רוב הדגמים משלבים בקרת טיסה מסחרית (COTS) עם קושחה מותאמת להעברת נתונים בחוט. פקודות הבקרה מועברות באמצעות Ethereal או Serial לסיב. ברוסיה שולבו ממירי IP+OpenIPC עם מצלמות IP uasvision.com כך שהרחפן מהווה צומת ברשת אופטית. באוקראינה השתמשו למשל בממיר סיני להעברת אות אנלוגי על סיב uasvision.com. בעתיד תפותח כנראה מערכת ניהול ייעודית, עם ממשקי כבל עמידים וגליל "plug and play".
• מחיר: בתחילת המלחמה, מערכות הסיב האופטי היו יקרות מאוד. באמצע 2023, גליל + מערכת שיגור סיניים עלו 2,500$. לקראת סוף 2024, עם עלייה בייצור (בעיקר ברוסיה), המחיר לדגם 10 ק"מ ירד ל500 דולר (ובהמשך עוד יורד). רחפן FPV שלם סיב אופטי עולה כיום 1,000–1,500$, כ-300–500$ מעל דגם רגיל יוקרתי. מפקד אוקראיני אמר כי המחיר בפועל לדגם 10 ק"מ – 1,200$. ייצור מקומי אמור להוזיל עוד – הערכה: 70–140$ פער לעומת רדיו, סה"כ 500–800$. רובוט קרקעי UGV יקר יותר – חמישה דגמים לטונה, 35 ק"ג, עולים 1.2 מיליון גריבנה (כ-32,000 דולר).

תקציר נתונים לדגם אופייני: FPV סיב אופטי בגודל בינוני – מדחף 12–13 אינץ', משקל ממריא 10 ק"ג (כולל 1 ק"ג ראש נפץ ו-1 ק"ג כבל), מהירות מקס' 60 קמ"ש, טווח 5–10 ק"מ (10 ק"מ כבל, בהתאם לשטח), עלות 1,000$. וידאו חי 1080p עוקף הפסדי רדיו. דגמים משופרים: טווח 15–20 ק"מ או מטען 5–8 ק"ג – אך יקרים וכבדים יותר.

יתרונות טקטיים של שליטה בסיב אופטי

השליטה בסיב אופטי מספקת יתרון טקטי גדול במיוחד בסביבת EW באוקראינה:

• עמידות להפרעה אלקטרונית: זהו היתרון המרכזי – חסינות כמעט מוחלטת לחסימה ברדיו. להבדיל ממל"טים רגילים (מבוססי רדיו), בסיב אופטי לרחפן ולמפעיל יש חיבור פיזי, בחוט. אין כיום מערכת EW שיכולה להפריע לתקשורת בתוך סיב אופטי. שני הצדדים פרסו עשרות אמצעי לוחמה אלקטרונית יעילים מאוד נגד FPV רגילים – מול סיב אופטי, הם כמעט חסרי השפעה. מפקד רחפנים אוקראיני: "אמצעי EW… כמעט לא קשור לסיב אופטי". ובפועל – המומחים האוקראיניים מצאו שניתן להפיל כל רחפן רדיו באיזור – אבל סיב אופטי נותר חופשי. כך ניתן לעבור "חומת EW" שעוטפת כל יעד אסטרטגי. לדוגמה, בקרב חורבוטקה, רחפן סיב פרץ את כל החסימות ופגע, בזמן שאף רדיו לא שרד.
• בלתי ניתן לאיתור אלקטרוני: הרחפן חסר פליטה אלקטרומגנטית, שכן אינו משדר אות רדיו. המפעיל והרחפן מייצרים אפס קרינה אלקטרונית, ולכן מערכות נגד מל"טים המסתמכות על איתור גלי רדיו (כמו באוקראינה ונאט"ו) לא קולטות אותו. כפי שנכתב ב-War Zone, "ל-FPV קשר יש עוד יתרון – אין כל פליטת אות שאפשר לגלות. קרינת רדיו… ברגע שמאתרים – מפעיל חשוף ישירות לארטילריה אויב. סיב אופטי נטול סיכון כזה." כלומר, מפעילי סיב יכולים לפעול ללא חשש זיהוי – מהותי במיוחד לאוקראינים, שכן הרוסים השתמשו בהאזנה לאתר עפ"י ממקור ופגעו באש תותחים. סיב אופטי מסיר את האיום הזה לחלוטין.
• קישור רחב יציב ומיידי: הסיב האופטי מספק פס רחב ו-Delay אפסי, עם שליטה HD מלאה עד שנייה אחרונה. המפעיל רואה תמונה ברורה POV לכל אורך הדרך, ויכול לפגוע במדויק – בעוד FPV רגיל נכשל בפריימים קריטיים. מומחים טוענים שניתן לראות "ב-HD עד לפיצוץ". זה מעלה את אחוז הפגיעות, מאפשר פגיעה גם במטרות נעות קטנות וגם סיור עומק – בדיקת בניינים, שינוי משימה לפי הצורך, כאשר ב-AI יש הרבה יותר טעויות. כל עוד הכבל לא נקרע – הסיב זו "צינור שליטה ותמונה מושלם".
• שחרור מהגבלות קו הראייה: הסיב מאפשר ניווט לאזורים ש-FPV רדיו לא מגיע: ברגע שמפעיל יוצא משדה הראייה, עובר מאחורי גבעה, בכניסה לבניין או יער – הכיסוי הרדיו נעלם. מגבלות טופוגרפיה, מבנים ואף עקמומיות כדור הארץ חוסמים רדיו. הסיב מבטל לגמרי את הדרישה לקו ראייה, מאפשר "לעקוב אחרי הרחפן" גם בסמטאות, יערות ובונקרים. חיילים העידו: "רק עם סיב אפשר להיכנס עמוק ליער … עבור רדיו – האות נופל." זה הפך אזורים "מוגנים" לשטח הפקר. הרוסים השתמשו ברחפני סיב לפטרול נתיבי אספקה יעריים בקורסק; הקומנדו האוקראיני נשלח לתקוף מתחת לאדמה רק אחרי סריקת סיב.
• עוקף מגבלות טופוגרפיות: בנוסף לחסינות ל-EW, הסיב מאפשר לרחפנים לטוס בגובה נמוך – איפה שרדיו תכף מתנתק. רחפני FPV רגילים מאבדים קשר קרקע בצל הרים/בתים/בתוך שדה – שם בדיוק יש חשיבות לשמור שליטה. War Zone: "קשה מאוד לשלוט ברדיו כשהרחפן מתקרב לקרקע", אורוגרפיה חוסמת מיד את הקישור. סיב אופט בעמד זה תפקוד מלא – חיבור טוח, עקיפת מכשול, חופש מבצעי עד היעד.
• הקלת ייצור ואספקה: יש כאן גם צד תעשייתי: רחפן סיב אינו דורש מודול רדיו; רכיבי רדיו/משדרים זכו למחסור (בגלל פיקוח יצוא). מחסור בשבבי רדיו דרבן מעבר לסיב – ללא תלות בשבבי אלחוט – ולא פגע בייצור. בנוסף, היעילות הגבוהה יותר בזירת EW מפחיתה סך כל הדרישה לרחפנים.

לסיכום – רחפני הסיב מביאים יכולת פגיעה עוקפת הפרעה, מעמיקים חדירה בעבור כל יעד ביצורים אלקטרוניים. כפי שאמרה התקשורת האוקראינית: "אנחנו נבנה FPV חסיני הפרעה, שיעברו כל מערכת EW רוסית. זו קלף הקסם שלנו". והביטחון הזה נשמר – עד היום אין שום אמצעי אלקטרוני שיכול ליירט/לחסום רחפן מבוקר סיב אופטי.

מגבלות ואתגרים של רחפני סיב אופטי

למרות היתרונות הרבים של רחפני סיב אופטי, קיימים גם חסרונות ומגבלות משמעותיים. בשלב זה הם נמצאים בשימוש בעיקר בתחומים ייעודיים, ועדיין לא מסוגלים להחליף באופן מלא רחפני רדיו סטנדרטיים. האתגרים המרכזיים כוללים:

• שבריריות פיזית של כבל הגרירה: כבל הסיב האופטי מהווה את "עקב אכילס" של המערכת. הכבל עלול להיתפס או להיחתך מעצמים בסביבה. בשדות קרב עירוניים, מלאי הריסות, עצים וכבלים חשמליים, כל אלו עלולים להפוך למכשולים. אם כבל הסיב נקרע או נחתך, הרחפן מאבד מיד קשר. דווח על מקרים בהם הרחפן הופל בעקבות קריעה לא-מכוונת ואפילו חיתוך יזום בידי האויב. לדוגמה, רחפן רוסי הטיס מדחפיו כדי לחתוך בכוונה את כבל הסיב האוקראיני וגרם להתרסקות. מפעילי הרחפן חייבים תמיד לזכור מגבלה זו – להימנע מסיבוב חד בפינות ולשמור גובה למניעת הסתבכות. בתורת לחימה, מבצעים לעיתים טיסה גבוהה ואז צלילה כמעט אנכית למטרה (על מנת להשאיר אזורים גדולים של הכבל באוויר ולמזער מגע עם הקרקע). גם אז, כבל הגרירה הוא סיכון טיסה שיש להקפיד ולהיזהר ממנו.
• הגבלת ניידות ומהירות: תכונת ה"שיוך" (Tethered) מגבילה ביצועים. הגרירה יוצרת התנגדות ומגבילה תמרונים קיצוניים. בנוסף, הרחפן חייב להכיל את משקל ונפח סלילת הכבל, והוא הופך מגושם וכבד יותר. כפי שנאמר, רחפני סיב בדרך כלל גדולים וכבדים, איטיים ופחות גמישים. מפקדים מציינים שקל יותר להפיל רחפן סיב לעומת רחפן FPV סטנדרטי, בשל נפחו הרב וקושי להתחמק. תמרונים חדים (זיגזגים, צלילות) פחות אפקטיביים. רפיון בכבל הסלילה עשוי אף ליצור דילי קל בשליטה, אף כי הדילי קשור יותר לאינרציה של הרחפן מאשר לסיב עצמו. יש צורך להסתגל לסגנון טיסה, ומפעילים לא מנוסים מאבדים רחפנים בשל התעלמות מהמגבלות הללו.
• טווח מוגבל: לעומת חלק מרחפני הרדיו או תקשורת לוויינית, רחפני סיב יכולים לפעול רק לטווחים קצרים יחסית, כאשר מגבלת הטווח היא אורך הכבל (בד"כ 5–15 ק"מ). אמנם זה מספק לצרכים טקטיים בקו החזית, אך מונע פעול לטווחים עמוקים. מנגד, רחפני רדיו/לווין עם רשתות ממסר יכולים לפגוע במטרות עשרות ואף מאות ק"מ מהחזית (כמו תקיפת שדות תעופה עמוק ברוסיה, באוקראינה – מה שלא אפשרי פיזית עבור רחפני סיב). מסקנת מומחים אוקראינים: "ה-FPV הסיב-אופטי יהפוך לרכיב נישה ייעודי, לא למוצר המונים". הוא יעיל במיוחד לשליטה מקומית באוויר (עד בערך 10 ק"מ), אך לא למשימות עומק או משימות אסטרטגיות, והכוח ימשיך להפעיל גם רחפני רדיו.
• עומס לוגיסטי: הצורך לשאת סלילי כבל הופך את הלוגיסטיקה והפריסה למורכבות יותר. החיילים נושאים סליל כבל רגיש ויש לתפעל בזהירות. בשטח, שאריות כבל פזורות ונראות היטב בשמש ועלולות להסגיר את נקודת השיגור. מפעילים מדווחים שעליהם "להחליף עמדות לעיתים תכופות" כדי לא להפוך למטרה בשל חשיפת מיקומם, כאשר הצטברות שאריות כבל מסגירה אותם לאויב. פינוי/הסוואה של קילומטרים של סיב דק אינו פשוט כלל.
• קשיי ייצור: בתחילה, יצרנים אוקראיניים רבים פשוט ייבאו ערכות סיב אופטי מסין ולא היה בידם ידע לאופטימיזציה עצמית. נוצרו בעיות אמינות, כמו דליפת אותות או כבלים שנקרעים בגלל סלילה לא איכותית. בהמשך, יצרנים איכותיים העלו את אחוזי ההצלחה המבצעית לכ-50% וממשיכים להשתפר. ובכל זאת, ייצור מודולים תקשורתיים איכותיים וסלילי כבל מדויק אינה משימה פשוטה – דרוש ציוד טכנולוגי ואנשי מקצוע מנוסים. "חיבור כבל הסיב והמעגלים דורשים דיוק וניסיון", אם כי עם השקעה ניתן לעמוד בכך. חלק מחברות כגון Smart Electronics Group פיתחו פתרונות, אך בעבר נדחו בגלל יוקר ומורכבות. ב-2025, ממשיכים לשפר, אך יש רשימות המתנה של חודשים לרחפני סיב איכותיים – מחסור שהופך אותם למוצר נדיר.
• מחיר גבוה מ-FPV סטנדרטי: על אף ירידת המחירים, רחפן סיב יחיד עדיין יקר מרחפן רדיו מאולתר. ב-2023 אף אחד כמעט לא שילם 2,500$ לחד-פעמי. ב-2025, העלות לכ-1,000$ לעומת מאות בודדות לרחפן FPV רגיל. יחידות ממומנות תרומות מוכרחות לשקול מתי שווה להשקיע בסיב אופטי. בד"כ, בוחרים בהם רק למשימות ערכיות במיוחד או כאשר רחפני רדיו סובלים משיבוש. ייצור מקומי-המוני צפוי להוריד בעתיד את המחיר, אבל לעת עתה העלות הגבוהה היא חסם.
• איזון מטען: כיוון שחלק מההרמה מוקצה לכבל – יכולת הנשיאה נמוכה. לדוג', רחפן סיב עם קילוגרם מטען קרבי מקביל לרחפן רדיו עם 2 ק"ג באותו גודל. המשמעות – עוצמת הפיצוץ הממוצעת נמוכה יחסית. בנוסף, טרם נוסו רחפני סיב קל על-פני רחפני FPV בנחילי תקיפה המוניים (עשרות יחד) – בין השאר מסיבות מחיר ותפעוליות. הפעלה נפוצה היא תקיפה מדויקת יחידנית. למשימות מטען כבד, עדיף רובוט קרקעי או ארטילריה בגלל הגבלת המשקל של הכבל.
• עקומת למידה: יש ללמוד טקטיקות ייעודיות. ניהול כבל, סלילה ותקיפה ללא הסתבכות דורשים אימון ומיומנות. באוקראינה "רק מתחילים לשלוט בטכנולוגיה", ועם הזמן האפקטיביות תשתפר. למשל, תכנון קפדני של מסלול יכול למנוע הסתבכויות (לטוס מעל צמרות עד הגעה ליעד). ככל שיעבור זמן והמפעילים ירכשו ניסיון, כמות הכשלים תפחת, והביצועים ישתפרו.

לסיכום, רחפן סיב אופטי הוא כלי יעיל אך בעל התמחות גבוהה. מפקד גדוד ה.ה.אוקראיני סיכם שהתמהיל האידאלי הוא משולב – "כמות גדולה של FPV רגילים בתחומי תדר שונים, רחפנים עם ראייה ממוחשבת, ורחפני סיב – ולכל סוג יש יתרון וייעוד משלו". רחפני סיב בולטים במיוחד בהגנה (כאשר יש שיבוש קיצוני או ראות לקויה) ובטווחים קצרים, והם משלימים – אך לא מחליפים – רחפנים אחרים, עקב מגבלת טווח, משקל, סיכון חשיפה, עלות ואתגרי הפעלה. כפי שמציינים בתקשורת, ה-FPV הסיבי יישאר מרכיב נישה חשוב אך לא יהפוך למעמד דומיננטי במלחמת הרחפנים.

יצרנים ומפתחים מרכזיים

אוקראינה ומדינות נוספות תרמו משמעותית לפיתוח רחפני הסיב האופטי:

חברות/צוותים מאוקראינה: תעשיית הרחפנים האוקראינית משלבת מפעלים ביטחוניים ממוסדים, מהנדסים מתנדבים ויחידות טכנולוגיות צבאיות. הבולטים שבהם:

• Vyriy Drone: חברה אוקראינית פרטית שהוקמה ע"י אולקסיי בבנקו. VYRIY מובילה בפיתוח רחפני FPV, וב-2023 הייתה מהראשונות להרכיב רחפן FPV מרכיבים אוקראיניים בלבד (בתחילה ללא סיב). המנכ"ל בבנקו נוהג לשתף נתונים, קורא לשיפורים, uasvision.com ומדגיש פערי טכנולוגיה מול רוסיה. מקדם שימוש בסיבים משופרים ותוף עבה לשיפור דיוק uasvision.com, ופועל לייצור סלילי סיב מקומי להוזלת העלות.
• BattleBorn: יצרן רחפנים מקומי בקייב (זכה לסיקור ב-Business Insider), מייצר מספר דגמים כולל FPV סיב. המנכ"ל ("Max") טען ש"אין כמעט מענה הגנה נגד [סיב-אופטי]" ודיווח על פגיעות רבות בכלי אויב יקרי ערך. ה-COO ("Alex") מסר שטווח הרחפן טיפס ל-10 ק"מ, עם יעד של 15 ק"מ ומטען 3–8 ק"ג. מייצג גישה של התאמה מהירה וייצור מואץ.
• Dronarium (ו-WARMAKS): קבוצת פיתוח אוקראינית שהשיקה אבטיפוס סיב אופטי עד 18.3.2024 – תגובה מהירה לפריסת הדגם הרוסי. שיתפו פעולה בייצור רחפן כבד בעל שישה רוטורים המחבר שלט סיב למצב אוטונומי בעת קריעת הכבל. האבטיפוס של Dronarium תרם כנראה להצלחת פיתוח המוני באוקראינה.
• Smart Electronics Group: נוסדה ע"י ולדיסלב אולקסיינקו, הציעה כבר בתחילת 2023 רחפני סיב אך נדחתה בזמנו מסיבות של עלות ומורכבות. כיום אולקסיינקו ממשיך בפיתוח ומייעץ לאתר שוק (דגמים רגילים, מותאמים). חברות דומות מגישות מוצרים לתהליכי בדיקות והרשאה בצבא, בתמיכת פרויקט Brave1.
• 3DTech וחברות נוספות: דווח כי 3DTech סיפקה FPV סיב לסוכנות המודיעין הצבאי האוקראינית (GUR) בצירוף תמונות מוצר. בנוסף פועלות רבות אחרות: "Ukraine Battle Birds", Kamik-A, Raptor Engineering, הינשוף (OWAD), Ptashka Drones – כולן ברשימות Brave1, עם מוצרים באורכי כבל משתנים, מחירים שונים וסיבים מקומיים או סיניים. עד אמצע 2025, מעל 25 קבוצות פיתוח אוקראיניות עסקו בתחום, כ-10 מהן בייצור סדרתי. האקוסיסטם פעיל, המדינה תומכת ויש צמצום פערים מול רוסיה.
• יחידות צבא ואיירורוזוידקה: גם הצבא האוקראיני משקיע בחדשנות פנימית. יחידות כמו גדוד מערכות בלתי מאויישות של אזוב (הבריגדה ה-12) כוללות לוחמים טכנולוגים שמבצעים שיפורים ישירות מהשטח. מפקד האזוב מספר כי אחד מאנשיו הביא את רחפן הסיב למציאות קרבית – דוגמה קלאסית של חדשנות "מלמטה". הפידבק מן הקצה שימש להמשך שדרוג הציוד.

יצרנים/מפתחים רוסים: ברוסיה התחום מתבסס על מהנדסים מתנדבים מקומיים ושיתוף פעולה עם ספקים סיניים:

• אלכסיי צ'אדאייב ו-Ushkuinik: צ'אדאייב הוא מדען מדינה שהפך למתנדב, והקים את מאיץ הטכנולוגיה הצבאית "Ushkuinik". המיזם שלו מייצר את קניאז' ונדל נובגורודסקי (Knyaz Vandal Novgorodsky) – כטב"מ FPV מבוסס סיב אופטי, ואולי גם דגמים נוספים kyivindependent.com. הדבר מעיד על דחף חדשנות חצי-מאורגן ברוסיה שמטרתו להצעיד קדימה את תחום הכטב"מים, תהליך שהואץ בעקבות קריאות בלוגרים צבאיים ב-2023 לפריצת דרך בלוחמת הכטב"מים. הצלחת המיזם של צ'אדאייב מנפצת את התדמית המקובעת של הצבא הרוסי.
• יחידות מתנדבים (Rubicon, Sudny Den): אלה אינן יצרניות בעצמן, אלא גדודי כטב"ם ברוסיה אשר שכללו בפועל את יישום הכטב"מים עם סיב אופטי בשדה הקרב. ניסיונן מהווה למעשה מעבדה לפיתוח טקטיקות (R&D) – תהליך של ניסוי וטעייה חוזר בקורסק ודונצק, דרכו שיפרו טקטיקות וייתכן שגם תרמו למשוב עבור תכנון טוב יותר. סביר שגם הרכיבו כטב"מים ישירות מחבילות הרכבה בשטח.
• ספקים סיניים:חברות סיניות ממלאות תפקיד מפתח באספקת רכיבים וסיבים אופטיים. גופים רוסיים מזמינים מספקים סיניים חבילות סיב ואלקטרוניקה נלווית – ולדברי יצרנים סיניים, כמות ההזמנות החודשיות רק עולה. יצרן אוקראיני סיפר שגילה מפעל סיני שמייצר עבור רוסיה תופי סיב כבר שבעה חודשים רצופים – וכעת גם אוקראינה רוכשת שם. בפועל, טכנולוגיית הסיב הסינית (שנועדה במקור לתקשורת או תעשייה) הוסבה אצל שני הצדדים לשימוש בכטב"מים. היצרנים הסינים מוכנים למכור לכל לקוח – אנשי תעשייה אוקראינים מכנים זאת "המנצחים הגדולים" של הטרנד החדש. מדובר בכבלים, מודולים אופטיים, ואולי סטים מוכנים. השמות לא מתפרסמים (כנראה כדי להימנע מסנקציות), אך הודות להם יכולה רוסיה להאיץ קצב ייצור – וכעת גם אוקראינה מצמצמת פערים.
• מתנדבים ותומכים מהמערב: תורם מפתיע לתחום מהמערב הוא טורוי סמדרס (Troy Smothers), יוצא חיל הנחתים האמריקאי. סמדרס, בעל חברת Drone Reaper, נחשף לכטב"מי הסיב הרוסיים בתקשורת – ובערך ב-360$ בלבד הרכיב דגם פשוט מחלקים מוכנים, ולקח אותו להדגמות באוקראינה. מסוף 2023 הוא מסייר במדינה, מלמד יחידות להרכיב ולהפעיל כטב"מי FPV מבוססי סיב אופטי – ומכניס מנוע חדשנות לפרויקט האוקראיני. לדיווח Forbes/NDTV – העיצוב וההדרכה של סמדרס האיצו את הקמת פס הייצור האוקראיני. כשרץ ברשת סרטון תקיפה מוצלחת – הטלפונים של החיילים האוקראינים "התפוצצו" מרוב פניות businessinsider.com businessinsider.com. זהו מקרה מובהק בו רתימת מתנדבים מזרזת פיתוח אוקראיני. עוד: מדינות נאט"ו מספקות תמיכה רחבה באימונים וידע כטב"מים ובלחימה נגד כטב"מים – אף שהפרטים לגבי כטב"מי סיב חסרים. ידוע כי אוקראינה פעלה נגד שרשרת האספקה של כטב"מי הסיב הרוסיים – למשל, הופצץ מפעל רוסי לכבלים אופטיים בניסיון לשבש ייצור. משמע – למודיעין ולנשק המערבי, דרכו אפשר לתקוף מרחוק – יש חלק עקיף בלחימה נגד כטב"מי הסיב, דרך תקיפת מקורות האספקה.

לסיכום, לאוקראינה התפתח בינתיים סקטור מקומי משגשג של כטב"מי סיב אופטי, הודות להון אנושי, יוזמות ממשלתיות (Brave1, הדגמות של משרד ההגנה) וסיוע מחו"ל (מתנדבים כ-Troy Smothers, ואולי מממנים מארגוני תרומות). עד אמצע 2025 צופן הענף לאספקה סדירה ומובנית לצבא – דגמים שונים כבר מזוהים, חוזים בתכנון. בצד הרוסי, מהנדסי מתנדבים, יצירתיות וזמינות לשוק הסיני נתנו יתרון התחלתי ושימוש מבצעי רחב; אוקראינה מעלה תפוקות בהדרגה. שני הצדדים תלויים בשרשרת ייצור גלובלית (בעיקר בסיב הסיני) – כך שחדשנות מקומית נושאת אופי גלובלי מובהק.

השפעות גיאופוליטיות ואסטרטגיות הגנה

הולדת כטב"מי הסיב באוקראינה הביאה עימה השלכות צבאיות וביטחוניות בינלאומיות רחבות:

• היפוך פרדיגמת לוחמת הכטב"ם: עוצמת לוחמת הלוחמה האלקטרונית באוקראינה – אחת מהתמודדויות הכטב"מים-מול-ל"א הנרחבות אי פעם – חילצה פתרון חדשני. צבאות העולם כולם עוקבים. כטב"מי סיב, לעיתים נקראים FOG-D, כמעט ולא קיימים בארסנל המערבי, כי בצייד מורדים לא נדרשו להתמודד עם הפרעות בקנה מידה דומה. אך לאור היעילות, צפוי שצבאות נאט"ו יבחנו את הטכנולוגיה למקרי קצה עתידיים עם איום אלקטרוני דומה. אוקראינה כמעין מעבדה לחדשנות כטב"מים – והסיב האופטי הוא אחת התוצאות. ניתן לשער כי דוקטרינת הלחימה תשכלל את הגישה: למשל – שימוש בכטב"מי סיב יעודיים ללחימת שטח בנוי, חסיני שיבוש.
• אמצעי נגד ותשובה: לעת עתה, שני הצדדים – אוקראינה ורוסיה – כמעט נטולי פתרון יעיל נגד כטב"מ מבוסס סיב, פרט להשמדה פיזית. הדבר מוביל ל"מרוץ חימושי" ממוקד. אוקראינים (דרך Brave1) בוחנים אמצעי נגד לכטב"מי סיב אויב: "להשמיד בפועל עם עמדות ירי, רשתות, רובים וכד', או… לשתק בלייזר". כלומר – מאחר ולא ניתן לשבש או להטעות, הפתרון הוא ליירט פיזית או לנתק קו תקשורת (למשל, לשרוף הסיב עם לייזר או לסנוור מצלמה). מכאן תידרש השקעה במערכות הגנה נגד כטב"מים (C-UAS) בתצורה של אפקט אנרגיה/קינטית. חברות במערב (כה-Spotter Global) מתחילות להתאים מכ"מים וחיישנים אופטיים לזיהוי FOG-D. המצב מדגים חיזוק של הגנה פסיבית – שימוש ברשתות הסוואה, מיגון פיזי לכלי רכב בתעלה, וחסימת דרכים עם רשתות הגנה; באזורים קדמיים של אוקראינה מוצבות רשתות שיערן נמוך במיוחד להגנה מפני FPV נמוכי טיסה. ברמה הגיאופוליטית, כל מדינה בודקת כיצד לשלב בין פתרונות "נמוכים" (רשת/סוואנה) ל"גבוהים" (לייזר) להדוף איומים מתפתחים.
• שרשרת האספקה והסנקציות: ייצוא סדרתי מסין לשני הצדדים פותח דיון חדש על פיקוח יצוא. כבלים/מודולים אופטיים הם דו-שימושיים, ולכן כיום אינם נתונים לפיקוח מקצועי – אך השימוש בהם כ"דלק קטלני" לכטב"מים עלול להגביר דרישות רגולציה. אם המערב יבקש לעכב את פיתוח הכטב"מים הרוסיים, ייתכן וילחץ על החברות הסיניות – או יתמוך באוקראינה באספקה אלטרנטיבית. עוד המחשה לאופי שרשראות היצור הגלובליות – שאם לא מזהירים דורשים כלי פיקוח – הן עלולות לשמש במקביל אויבים במדינות עימות, במיוחד כאשר סין כביכול "ניטרלית" והרווח בידי החברות הסיניות. ובמידה והמערב יגביר התמיכה, סביר שיספק מערכות סיב קשיחות וצופני תעבורת מידע, לשימור יתרון אוקראיני – בכפוף למדיניות ממשלות.
• הרעיון הגנתי רחב – לחימה משולבת: לכטב"מי הסיב השפעה כה עמוקה, שחיילים אוקראינים מכנים אותם "התקווה האחרונה לשינוי מהלך המלחמה". ייתכן שמוגזם – אבל ברור שהכטב"ם הפך ל"כלי קרב מרכזי", בחשיבותו לתותח/טנק קלאסי. מפקדים נדרשים כעת לשלב את מרכיב הכטב"מ בתכנון קרבי. רוסיה מרכזת לעיתים פריסת כטב"מי סיב באזורים (קורסק, אחר-כך דונצק) – רמז לכוונה למבצעי חדירה רחבי היקף (לדוג' ניתוק לוגיסטיקה). אוקראינה תוכל גם להפעיל כטב"מי סיב באשכולות – למתקפה כוללת או לחסימת אזורים שצריכים לשלוט תחת שיבוש אלקטרוני. הטכנולוגיה משתלבת במערכת לוחמה משולבת: כטב"מים קלאסיים ותקשורת סיבית, ל"א, ארטילריה, חיל רגלים – והפעלת שיירות אוטומטיות להובלת ציוד, להפחתת פגיעות נהגים לנ"מ FPV רוסי. בפועל – כל צד משנה אסטרטגיה בהתאם לעובדת נוכחות כטב"מ שאינו נתון להפרעות: מיגון קווי אספקה ופיצול כוח-אדם בצד אחד, שימוש בכטב"מי סיב לפריצת דרך והשמדת חטיבות אויב בצד שני.
• היבט פסיכולוגי והומניטרי: תחושת חוסר האונים מול כטב"מ "כמעט בלתי ניתן ליירוט" יוצרת לחץ פסיכולוגי חמור. חיילי אוקראינה בחזית קורסק מתארים מעבר כ"יותר מסוכן מרולטה רוסית" – אחוז פגיעה גבוה במיוחד. הפחד משפיע על תפקוד ושחיקת המורל של חיילים ואזרחים. מנגד – כלי נשק שחוצה אזור משובש מעלה אמונה בצד שלך. הומניטרית: ריבוי משימות מסוכנות (אספקה וכו') עוברות לבצע ע"י כטב"מים – צמצום נפגעים. מנגד – קטלניות הכטב"ם עולה: אזורי "חסינות יחסית" (למשל בית חולים מאחורי יער) הופכים פגיעים, והסיכוי להגברת נזק לאוכלוסיה אזרחית במידה ויישארו באזורי עימות גובר משמעותית.
• התפשטות גלובלית: פיתוחים וטכנולוגיות של כטב"מי סיב צפויים להתפשט לגורמי עימות שאינם בהכרח מדינתיים. גופי טרור עתירי אמצעים יוכלו לאמץ כטב"מי סיב לאתגור צבאות ממלכתיים שמסתמכים על ל"א. הפורומים והרשתות החברתיות כבר מציפים תיעוד – עד כדי קיני ציפורים מכבל סיב ויראליים באינטרנט. לא מן הנמנע שיידרש פיקוח נשק בעתיד – או לפחות הכנה לפרק עימות חדש בו "שיבוש אלקטרוני כבר לא פותר הכל". סביר ששותפי אוקראינה כבר בוחנים חיזוק יתרונה – מתן ערכות קומוניקציה סיביות חדישות, או סיוע בהקמת תשתית מקומית (כבר נמסר על מכונות ליפוף סיב שסופקו מהמערב).

לסיכום, עליית כטב"מי הסיב האופטי באוקראינה מדגישה את הדינמיות של הלחימה בעידן המודרני: כל חידוש (כמו שיבוש המוני) מזמין תגובת-נגד (כטב"מי סיב), שמחוללת בידול נוסף (אמצעי לייזר וכו'). כך נוצר "מירוץ" שממריץ פיתוח צבאי מואץ. מהזווית הבינלאומית, ההתמודדות מטילה עתה על כל מדינה – חובה להתכונן להפעלה ולהתגוננות גם יחד. עבור אוקראינה, הסיוע בתחום כטב"מי הסיב – בין אם באימון, בהעברת ידע, או ברכיבים – הפך חלק מובנה ממדיניות הסיוע הביטחונית, בדומה לסיוע במערכות הגנה אווירית וארטילריה.

השוואה: רחפני סיב אופטי מול רחפנים בשליטה אלחוטית מול רחפנים עם קישור לוויני

צבא אוקראינה מפעיל כיום רחפנים בשליטה מגוונת. לכל שיטה יש יתרונות ומגבלות משלה. הטבלה הבאה משווה בין רחפני סיב אופטי, רחפנים בשליטה רדיו מסורתית, ורחפנים מבוססי קישור לוויין (כמו מל"טים גדולים), בהקשר של המלחמה באוקראינה:

מאפיין	רחפן סיב אופטי (קווי)	רחפן בשליטה רדיו	רחפן קישור לוויין
טווח תקשורת	מוגבל לאורך הכבל (סליל נפוץ 5–15 ק"מ, מקס' בערך 20–30 ק"מ). טווח אפקטיבי כ-10 ק"מ לאמינות גבוהה. מעבר לכך – סיכון קריעת סיב או אובדן אות.	מוגבל בקו ראייה וביכולת להגברת טווח עם רפיטר. FPV קטן – כמה ק"מ; רחפן צבאי גדול (ללא לוויין, למשל TB2) – בערך 150 ק"מ בקו ראייה. רשת רפיטרים עשויה להאריך טווח FPV ל-20+ ק"מ, אך דורשת תשתית.	תיאורטית גלובלי (מעבר-לקו-ראייה), כל עוד מספיק דלק וקישור לוויין. למשל, TB2 עם SATCOM או רחפני ים המשדרים ב-Starlink – מאות ק"מ מהמשתמש. עוברת בעיקר מגבלת זמן טיסה, לא מגבלת קישור.
עמידות להפרעות (ג'מינג)	לא מושפע מהפרעות רדיו – אין שימוש בגלי רדיו, לוחמה אלקטרונית לא מסוגלת לנתק קישור. ניתן להפסיק שליטה רק בחיתוך או פגיעה פיזית בסיב.	רגישות גבוהה להפרעות ותחבולה. קישור רדיו חשוף להפרעות אלקטרוניות. בג'מינג – אובדן שליטה ווידאו יחד. ללא הצפנה מגורמי אויב ניתן להשתלט.	עמיד יחסית להפרעות מקומיות – קישור מוצפן בתדרי לוויין. אך פגיע ללוחמה אלקטרונית אסטרטגית (שיבוש לווייני, GPS). רחפנים תלויי GPS בסיכון גבוה בעת שיבוש ניווט.
יכולת זיהוי	נמוכה מבחינה אלקטרונית. אין שידור רדיו – בלתי ניתנים לאיתור ישיר ברדאר או באיתור RF. ניתן לזיהוי רק בראייה, שמע, או רדאר. הכבל עשוי להסגיר מקור השיגור בשמש.	ניתנים לזיהוי משידור RF. רחפנים בתדרים נפוצים (2.4GHz, 5.8GHz) ניתנים לסריקה באנטי-רחפן ובמדדים אלקטרומגנטיים. שידור רדיו ווידאו חושף רחפן.	קיים חתימת RF כלשהי. שידור לווייני (למשל L-band) קשה לאיתור קרקעי אך נתון להאזנת מודיעין לוויינית. רחפנים גדולים ניכרים גם בחתימת מכ"ם ביחס ל-FPV קטנים.
עמידות בלוחמה אלקטרונית	גבוהה. אינו חושש מהפרעות או הטעיות. גם עם חסימות רדיו בשל טופוגרפיה – הסיב קיים גם ביער ובבניין. מתאים לאזורי EW קשים.	נמוכה עד בינונית. ניסיונות לקפוץ תדרים, להרחיב ספקטרום ולהתקין מגברי אות – אך ג'מינג חזק משבית. גם מבנה שטח עלול להוביל לאובדן קשר. איכותיים כוללים אנטנות מיגון RF; FPV בסיסי – לא.	בינונית. הקישור מושב עם הצפנה וצרות אלומה – קשה יותר להפריע מאשר רדיו מקומי. EW מתקדם מסוגל להפריע ללוויין או לתדרים ידועים. עמידות עדיפה בהרבה אך לא מוחלטת (למשל, ניסיונות רוסיים לשיבוש Starlink).
יכולת נשיאה וגודל	הסליל עצמו כבד יחסית, בדרך כלל נושא ראש קרב קטן. נשק קל – 0.5–3 ק"ג. רחפני סיב גדולים (8+ ק"ג) – יקרים וגדולים. רובם רביעיית רוטור בינונית (10–13 אינץ').	מכסה קשת שלמה בין רחפנים זעירים (כגון DJI Mavic, עד 0.2 ק"ג) לרב-רוטור ענק (נושא 5–10 ק"ג חימוש). FPV מתאבדים – בדרך כלל 0.3–1 ק"ג (ראש RPG וכד'). ללא כבל – נשיאת עומס מקסימלית.	פלטפורמות גדולות. למשל, Bayraktar TB2 נושא כ-55 ק"ג חימוש חכם; UCAV אחרים – עשרות עד מאות ק"ג. לרוב מיועדים לחימושים מקצועיים; לא זורקים רימונים קטנים. לכן בקו מגע נדירים – יותר לתקיפת מטרות אסטרטגיות.
ניידות	ניידות מופחתת. כבל דורש מנועים חזקים יותר, מכניס התנגדות מסוימת, מהירות מוקטנת (כ-60 קמ"ש). אפשר לעקוף מכשול אך הכבל מסתבך בקלות, ואי אפשר תמרון חד.	ניידות פנומנלית בדגמים קטנים. FPV – >100 קמ"ש; רב-רוטור – תמרון קל במעברים צרים; אין מגבלה של כבלים. דגמים גדולים (כנף קבועה) פחות ניידים – אך בטיסה חופשית.	ניידות נמוכה. MALE (כמו TB2) טסים כ"מטוס" – רדיוס פנייה גדול, שינוי כיוון איטי, בגובה רב – לא ניתן לחמוק בבת אחת. לא מיועדים לתמרוני קרקע.
תפקיד עיקרי	אזור EW קשה ויעדים מוגנים: מתקפה נגד מטרות מוגנות (טנקים EW, מפקדות); כניסה למבנה/יער בהפרעה. אידאלי לטווח קצר, אמינות גבוהה וסיור בתנאים מנותקי רשת. לעיתים מסייע גם לרובוטיים קרקעיים מאוד בסיכון.	שימוש רחב ורב-תכליתי: סיור, תיקון ארטילריה, הטלת נשק, רחפנים מתאבדים – מתאים לסביבה בעלת ג'מינג בינוני. מאות ברחבת הקרב. מגבלות במגע עם EW כבד – נדרשות תחבולות. בשל ייצור קל – עמוד שדרה יומיומי אך אובדן גבוה.	הרחקה ויעדים אסטרטגיים: תקיפות עומק (שדות תעופה בזירה אחורית), מודיעין תפיסתי (מעקב גבולות, עמדות אויב). מאפשר סיור/תקיפה לאפשריים עם סיב/רדיו. נדיר בקרב בקו – בשל נ"מ ו-EW – עבר בעיקר למודיעין.
עלות ונגישות	הוזלה אך לא זול מאוד: יחידה $1,000–2,000. רכיבי סיב (סליל – כ-$500). בגלל ביקוש וגידול ייצור – מחסור בולט באוקראינה. מסובך יותר מ-FPV רגיל (נדרשת התקנת חומרת סיב).	זול ונפוץ: FPV קטן – מאות דולרים; מסחרי – 1,000–3,000; זמין ברכש אזרחי. עמותות ומימון המונים – לכמויות ענק. באוקראינה מייצרים/רוכשים עשרות אלפים בחודש. יחס עלות-תועלת – העיקר; אך אובדן רב.	יקר ודל: TB2 – מיליוני דולרים + בסיס שליטה. רכש מדינתי או תרומה בלבד. צי קטן (באוקראינה – 20–30 יח'). לא ניתן להחלפה מהירה. דורש הדרכה ותחזוקה נרחבת.

כפי שהטבלה מראה, רחפני סיב אופטי בולטים בייחודם: ביצועים מרשימים תחת שיבוש, אך מוגבלים בטווח וניידות. רחפני רדיו חיוניים כי קל לפרוס אותם ולשכפל (גם אם קיימות דרכי נגד). רחפני לוויין נותנים מענה ברמה אחרת – עומק אסטרטגי ולא תמיכה טקטית – לאחר הצלחות והפסדים ראשוניים (מאמצע 2022 רחפני TB2 עברו בעיקר לסיור עקב הגברת נ"מ ושיבוש), וכיום נראים פחות בשדה הקרב.

חשוב להבין – סוגי רחפנים אינם בלעדיים זה לזה. אוקראינה מזהה מצבי ביניים – למשל: רחפני רדיו עם AI מבוסס ראייה ממוחשבת, ליירוט עצמי בשלב טרמינל ולמעקף שיבוש; או רחפנים כבדים בעלי מעבר בין מצב סיב למצב רדיו. כל שיטה (סיב, רדיו, לוויין) ממוצבת – והמגמה הכללית היא אסטרטגיית מערכת רב-שכבתית: רדיו בבסיס, משימות "מושבתות" בסיב, טווח או מעגל אסטרטגי – בלוויין.

סיכום

רחפנים עם סיב אופטי של אוקראינה הם התאמה יוצאת דופן לזירה עמוסת לוחמה אלקטרונית. במלחמה בה חדשנות מחליפה מקום מרכזי, פתרון "בסיסי" לכאורה – סליל זכוכית פשוט – הפך לגורם משנה משחק: מאפשר דיוק תקיפה נגד מטרות שעלולות להיות "עיוורות" או אובדות שליטה תחת שיבוש RF. צבאית, רחפני FPV סיביים הוכיחו את עוצמתם – מסירים את איום השיבוש היקר, ומרחיבים את יכולת הרחפנים לשטחי איסור. עליונות אווירית מודרנית ירדה לרמת רחפן זעיר – שליטה על ספקטרום אלקטרומגנטי כבר קריטית גם בגובה נמוך. שני הצדדים השיקו אותם במערך קבוע, וצפוי עם הרחבת הייצור שגם הפעלת קבוצות רחפנים תשתפר (השימוש מוגבל היום יותר מצד ההיצע). קצינים רואים בהם ברירת מחדל – כמו תותחים וטנקים. קצינים משתי הצדדים הכריזו: FPV נפוץ הוא לשדה הקרב מה שחיל ארטילריה היה לכוח אש.

ברמה האסטרטגית, מרוץ רחפני הסיב האופטי נתן דחיפה עצומה לתעשייה המקומית ולשיתופי פעולה בינלאומיים. אוקראינה הצליחה תוך חודשים להניע סטארטאפים, מהנדסים ומתנדבים מחו"ל – תצוגת יכולת הסתגלות צבאית חסרת תקדים. גם ברוסיה הגיבו באופן מפתיע עם חדשנות – אין מי שיחזיק לעד ביתרון טכנולוגי; זהו שדה קרב בדינמיקה מואצת. כולם צופים: נאט"ו עשויה לאמץ גישות כאלה – הן בהתקפה הן בהגנה: אפשר לצפות שבעימותים עתידיים עלול להתנהל מאבק עיקש על הספקטרום האלקטרומגנטי, ושהרחפנים יהיו משולבים במגוון קישורים: רדיו מוגן, סיב כבלים ואוטונומיה חכמה – סטנדרט הכרחי.

עבור ידידי אוקראינה בעולם, המשך תמיכה בחדשנות רחפנים חשוב כמו תמיכה בחומרה מסורתית. קל לראות זאת בקצב הפצת הידע הבינלאומי – מתנדבים מארה"ב משתפים תכנון; משרד המעבר הדיגיטלי באוקראינה בונה פרויקטים בכספי המערב. גם אם טנקים ומטוסי קרב תופסים כותרות, ייתכן שדווקא הרחפנים הקטנים, עם חוט בלתי נראה, הם שישנו קרב מפתח.

בחודשים הבאים נראה שיפורים ודרכי נגד ממשיכים להופיע. אוקראינה כבר מפתחת גל חדש: AI ראייה ממוחשבת למתקפות חצי-אוטונומיות (ללא תלות קישור), והרחבת ייצור רכיבי סיב מקומי – כדי לצמצם תלות בייבוא. גם הרוסים לא יפסיקו – הניסיונות יימשכו: פיתוח רחפנים סיביים לטווח גדול, וגם טקטיקה – למשל רחפן אחד חותך כבל של אחר (קרה בפועל!). משחק החתול והעכבר רק יתעצם. אך דבר אחד בטוח: מורשת מלחמת אוקראינה היא תחילת עידן רחפני הסיב האופטי – פרק חדש בלוחמת רחפנים. כפי שציין חייל אוקראיני, "כולם חשבו שזה יישאר גימיק יקר, אבל עכשיו המחיר יורד" – והמשמעות: זה רק שאלה של זמן עד שכל יחידה תחזיק 'עין אווירית' בלתי ניתנת לשיבוש.בסופו של דבר, כוח רחפנים מיטבי ינצל את היתרונות היחסיים של כל סוג. סיב, רדיו ולוויין – משלימים זה את זה. הניסיון האוקראיני מראה: העיקר הוא בשילוב, לא בהחלפה מוחלטת. לכל משימה – הכלי המתאים ביותר. רחפני סיב אופטי מילאו חלל קריטי ברגע נדרש; בעתיד ימשיכו להיות נשק ייחודי אך מכריע – ומהווים לכולנו המחשה מוחשית לחדשנות בתנאי מלחמה.מקורות:

• Altman, Howard. "מאחורי הקלעים של מלחמת הרחפנים הסיביים באוקראינה", The War Zone, 28 במאי 2025.
• Trevithick, Joseph, ו- Rogoway, Tyler. "הרוסים כבר מפעילים רחפני התאבדות קוויים באוקראינה", The War Zone, 8 במרץ 2024.
• Farrell, Francis. "בעוד רחפני סיב אופטי רוסים ממלאים את שדה הקרב – אוקראינה ממהרת להדביק", Kyiv Independent, 20 במאי 2025.
• RFE/RL (שירות אוקראיני). "רחפני סיב אופטי: הכוכב החדש במלחמת אוקראינה", 12 במרץ 2025.
• RFE/RL (שירות אוקראיני). "רחפן הסיב מחליף נהגים ושולח אספקה חיונית לחזית", 15 במאי 2025.
• UAS Vision. "השוואת דיוק: רחפני סיב אופטי אוקראיניים מול רוסים", 29 באפריל 2025 uasvision.com.
• NDTV. "ציפורים בונות קנים ברחפני FPV אוקראיניים עם סיבי זכוכית", 8 ביוני 2025.
• Business Insider. "המרוץ למהפכת הרחפן הסיבי – מבפנים", 7 בפברואר 2025 businessinsider.com.
• Ukrainska Pravda (Ekonomichna Pravda). "נשק בלתי ניתן להפרעה: כך מאיצה אוקראינה פיתוח רחפני סיב אופטי", 13 בינואר 2025.
• Spotter Global (Jamie Mortensen). "הרחפן הסיבי החדש ודרכי האיתור שלו", 25 באפריל 2024.